עריכת הדף "לימוד החסידות"

[[קובץ:איחול לימוד החסידות.png|ממוזער|פאקסמיליא בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ בחתימת [[לוח היום יום]]: '''לשנה טובה בלימוד החסידות וב[[דרכי החסידות]] תכתבו ותחתמו''', האיחול המקובל בפי רבותינו נשיאינו ל[[ראש השנה לחסידות]] י"ט כסלו]]
'''לימוד החסידות''' הינו הבסיס המעשי והרעיוני של [[חסידות חב"ד]] עליה השתית מייסד החסידות [[אדמו"ר הזקן]] את שיטתו - שינוי המידות שבלב באמצעות התבוננות והעמקה ברעיונות החסידות.

רבותינו נשיאינו הדריכו בחשיבות העקביות בלימוד, והורו על חובת לימוד החסידות בכל יום, והרחיבו על ההכרח בלימוד זה עבור כל יהודי בדורנו, גם עבור אלו שלא נמנים על חסידי חב"ד.
==הכרח הלימוד==
{{ציטוט צף|טעמו וראו, שלימוד החסידות הוא בכלל דבר נעים... עליך לעסוק בלהט (דו דארפסט זיך קאכן") בלימוד החסידות! חיזרו על מאמר של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, וממורי חמי... – זהו הרבי שלכם! מדוע אינכם עסוקים בתורתו?!|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}4611&pgnum{{=}}297 שיחות קודש תשל"ה חלק א', עמוד 275]}}

בדורות ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]], [[פנימיות התורה]] עברה במסורה מדור לדור, רק לאנשים ראויים ששמרו על עצמם בקדושה ובטהרה, ורק לאחר שהיו בקיאים היטב ב[[תורת הנגלה]] והיו למדנים מופלגים. אולם בעקבות ירידת הדורות, וההתקרבות לביאת המשיח קבע [[האריז"ל]], כי המצב השתנה וכיום "בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה"{{הערה|1=הובא בתניא אגה"ק סכ"ו (קמב, ב)}}.

עם השתלשלות הדורות, הוסיפו נשיאי החסידות והדגישו את החובה וההכרח בלימוד חלק זה בתורה.

===מצוות תלמוד תורה===
במספר מקומות{{הערה|ראו לדוגמא התוועדויות תשמ"ו חלק ב', עמוד 782}} מביא [[הרבי]] את פסק ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה ד'.}}: "אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגולים רבים עד שתקיים כל תרי"ג מצוות במעשה, דיבור ומחשבה . . וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע, אלא מעט, צריך לבוא בגלגול, עד שישיג ויידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה, הן בפשטי ההלכות, הן ברמזין ודרשות וסודות, כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה, ואי אפשר לה להתתקן להשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו. ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה". וכידוע, שגם גדולי ה[[מתנגדים]] סמכו את ידיהם על פסקיו של אדמו"ר הזקן, בהלכות תלמוד תורה{{הערה|קודם שנודע להם זהות המחבר}}, ומכך רואים שגם הם הסכימו עם דבריו שישנו הכרח בלימוד פנימיות התורה, עד כדי כך שמי שלא למד חסידות, יצטרך לבוא שוב בגלגול בעולם הזה.

אף שבקרב רבים השתרשה הדעה המוטעית שלימוד פנימיות התורה ותורת החסידות שייך רק לחסידים, גם גדולי בעלי המוסר וראשי ה[[מתנגדים]] הביעו את דעתם בצורה מפורשת כי לימוד פנימיות התורה הוא מוכרח, ובכמה הזדמנויות הביא הרבי את דברי [[הגר"א]] כי מי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן, נידון בדינים קשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5653 אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תרנג]}}.

עיקר מעלת האדם היא עיסוקו בענייני השכל והחכמה, ובעיקר בחכמה האלקית שהיא חכמת התורה, ובה גופא בפנימית התורה העוסקת בהשגה אלוקית שהיא עיקר השלמות והמעלה של מין האדם{{הערה|שם=ומעיין א, ג|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/1/3.htm קונטרס ומעיין מאמר א פרק ג']}}{{הערה|ראה הקדמת הרמב"ם למשניות פסקה המתחילה 'ואני אבארם לך'.}}.

כמו כן, פנימיות התורה עוסקת בעניינים הרוחניים ועל ידי הלימוד מתעדן האדם ויוצא מחומריות. בנוסף לכך, היא גם מביאה ומעוררת את רגש ה[[אהבה]] וה[[יראה]] לאלוקים{{הערה|שם=ומעיין א, ג}}.

כמענה על טענות המנגדים ללימוד החסידות, שבאם הדבר מוכרח מדוע בדורות הקודמים היה הדבר אסור, וכיצד ייתכן שיש צורך בלימוד שכל מציאותו הוא שלילת והעדר מציאות האדם (ביטול), השיב הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלא א' עמוד 150}} במשל ממחלה ממארת, שהדרך להילחם בה הוא דווקא באמצעות שלילה והעדר של האבר המיותר, ובשביל זה משתמשים באמצעים חדישים שלא היו ידועים וזמינים בעבר, ואף אחד לא יטען שהוא לא רוצה להשתמש בתרופות וטיפולים אלו כיון שפעם לא היו עושים זאת, או מכיון שזה קשור עם הריסת הגוף.

===אנשים נשים וטף===
[[קובץ:לימוד החסידות נשים.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] על לימוד חסידות לנשים ובנות: '''אודות לימוד תורת החסידות על ידי נשים ובנות - כיון שזהו לימוד המסביר אופן עבודת השם ומביא לאהבתו ויראתו הרי כל המחויב בעבודת השם שייך ללימוד זה''']]
הרבי עורר ריבוי פעמים על כך שלימוד החסידות נוגע לא רק לאנשים, אלא אפילו לנשים, בנות, וילדים קטנים ועד לילדים בגיל הרך, באופן המתאים להבנתם.

הרבי השווה את הטענה שלימוד החסידות שייך למבוגרים בלבד לטענת פרעה שאמר: "לכו נא הגברים ועבדו את השם", והוסיף שהתשובה על כך נמצאת כבר בדברי [[משה רבינו]] שדווקא "בבנינו ובבנותינו נלך", היות ועבודת השם שייכת לכל יהודי ויהודי{{הערה|אגרות קודש חלק ב' אגרת שנח}}.

==זמן הלימוד==
[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת (בתרגום ללשון הקודש) עמוד קמה}}, כי לא מתאים לחסיד שלא ללמוד כל יום פרק [[תניא]], ובמקום אחר אמר, שרבע השעה שאדם לומד חסידות במשך היום, צריכים להתפשט על משך היום כולו ולהפוך אותו ליום חסידי{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ט עמוד 339. נתבאר ב[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3459263 שיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב]}}, אך כמובן שאין הכוונה להגביל את זמן לימוד החסידות למשך רבע שעה בלבד, אלא שזהו הזמן הנדרש בשביל לפעול בעולם, ולצורך ההתקשרות והדביקות בהקב"ה, על האדם להקדיש זמן רב יותר ללימוד החסידות{{הערה|שם=האזינו תשלב}}.

ב[[קונטרס עץ חיים]]{{הערה|פרק כ"ה}} כותב [[אדמו"ר הרש"ב]], שיושבי אוהל שעסוקים כל היום בלימוד התורה, צריכים להקדיש שליש מזמנם ללימוד תורת החסידות.

בתחילת [[לוח 'היום יום']]{{הערה|כ"א כסלו}} קבע הרבי ציטוט מתוך כתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שחסידים מחויבים בלימוד חסידות: "סתם חסידים - יום שני, יום חמישי ויום השבת, [[תמימים]] - שעה אחת בכל יום", והלימוד של ימי השבוע הכרחי במשך השבוע עוד יותר מאשר בשבת כדי להעלות את האדם מהעיסוק היום-יומי בעניני גשמיות, אף שהלימוד עצמו קצר יותר בזמן{{הערה|אגרות קודש חלק ו' עמוד קמד, וחלק ט"ו עמוד צז}}.

ב[[שבת]]ות, יש ללמוד את 'הפרשה החסידית'{{הערה|'א חסידשע פרשה'}}, המאמרים ב[[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] השייכים לפרשה{{הערה| שיחת ש"פ וישב תשט"ו, ושיחת ש"פ ויקהל תשכ"ה ועוד. וראה גם שיחת ש"פ חיי שרה ה'תשנ"ב בסיומה ("ההחלטה טובה ללמוד את כל ספר תורה אור ולקוטי תורה כל חלקיהם עם סיומם"), ובשיחת ש"פ לך לך ה'תשמ"ט הערה 29 ("המנהג ללמוד אותה (עכ"פ בשטחיות) עם בני משפחתם, גם עם ילדים בגיל בר מצוה (או גם פחות מזה)")}}.

בכל יום עצמו, זמן הלימוד העיקרי הוא בבוקר קודם התפילה, בהתאם להלכה שנקבעה בשולחן ערוך להתבונן בגדולת ה' כהכנה לתפילה{{הערה|אורח חיים סימן צ"ח בתחילתו: "יחשוב קודם התפלה מרוממות הא-ל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו"}}, וההתבוננות המתאימה לזה ביותר היא לימוד החסידות{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד נט ועמוד שצה. ועוד.}}.

===לפני התפילה===
את שיעור התניא היומי יש לומר לפני התפילה{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]]. כך נהג הרבי בעצמו}}. ב[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"א|פרק מ"א]] בתניא, מביא אדמו"ר הזקן כי יש להתבונן ביראת ה' וגדולתו קודם הנחת התפילין והתפילה. בעקבות כך עורר הרבי רבות על לימוד והתבוננות בפרק מ"א קודם הנחת התפילין בכל יום{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ז עמוד קי"א, ועוד.}}.

מנהג [[חסידי חב"ד]] הינו ללמוד כל יום קודם התפילה (לפני אמירת [[הריני מקבל]]) פרק תניא או שניים, על פי סדר התניא. [[רבותינו נשיאינו]] עוררו רבות על לימוד זה{{הערה|[[תורת מנחם]] תשמ"ט ח"ג עמוד 68 ו-75, תש"נ ח"ב עמוד 161, ועוד}}. [[הרבי הריי"צ]] אמר, כי לימוד פרק תניא כל יום לפני התפילה הוא סגולה לברכה והצלחה לאדם, לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות{{הערה|שיחת חג הפורים תרצ"ו.}}.

הרבי פירט כמה סיבות למעלה שבלימוד דווקא לפני התפילה. עניינה של [[עבודת התפילה]] הוא לגלות את ה[[נפש האלוקית]] ולתקן את ה[[נפש הבהמית]] על ידי גילוי האור האלוקי שמקרינה וממשיכ הנפש האאלוקית, וזה נעשה דווקא על ידי פנימיות התורה שאין בה מחלוקת. לכן{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן נ'}} גם תקנו את לימוד פרק "[[איזהו מקומן]]" לפני התפילה - כיוון שאין בו מחלוקת{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק ט"ז עמוד 312, 314.}}.

ב[[יחידות]] עם האדמו"ר מתולדות אהרון רבי [[אברהם יצחק קאהן]], דיבר איתו הרבי באריכות על ההכרחיות בקביעת זמן קבוע בכל יום, ולכלול זמן קבוע שכזה בסדר היום ב[[ישיבה|ישיבות]] - ללימוד והתבוננות בחסידות קודם התפילה.

==חומר הלימוד==
לצד הלימוד במקום שליבו חפץ, צריכה להיות קביעות בלימוד עניני חסידות למגרס{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד צה ועמוד קנח. חלק ה' עמוד קלב.}}, וכן לימוד תורת החסידות של נשיא הדור{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד רבי ואילך, שיחת כ"ף אב תש"י, ועוד.}}.

כיון שבדורנו ישנו קושי להוציא הוראות בפועל מלימוד עיוני-שכלי בלבד, יש לתת דגש על לימוד מאמרי עבודה - בבחינת [[מוחין השייכים למידות]]{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד פב. לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 353. "ידוע בכמה מקומות בשיחות כ"ק רבותינו הקדושים, שעיקר הלימוד ובפרט לימוד דא"ח הוא ענין העבודה" אגרות קודש כרך ו' עמוד שנה.}}, מאידך יש לתת דגש גם על לימוד לשם השכלה - בבחינת [[מוחין בעצם]] כהכנה לירושת ארץ ג' עמים ב[[גאולה]]{{הערה|ראה [[דבר מלכות לך לך]].}}.

===לימוד תורת הנשיא===
מצד המעלה והחשיבות ב[[התקשרות לרבי]], יש מעלה בלימוד החסידות של נשיא הדור דווקא{{הערה|1=אדמו"ר הריי"צ - [[תבנית:היום יום/כ"ד סיון|היום יום כ"ד סיון]]. מכתב הרבי מראש חודש אדר תש"י. אגרות קודש ח"ב עמ' רמא. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/15/148.htm שיחת שבת פרשת ראה תשי"ג].}}.

הרבי הורה במפורש שאצל תלמידי [[תומכי תמימים]] ו[[אחות התמימים]] הסדר הקבוע של לימוד החסידות יכלול דווקא מתורתו של הנשיא{{הערה|1=ממכתב י"ד כסלו ה'תש"י. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2394.htm מכתב לרב שלמה חיים קסלמן, ז' שבט תשי"ד, אגרות קודש חלק ח' עמוד קנג אגרת ב'שצד].}}.

מעלה נוספת בלימוד זה, הוא מכיון שכל דור יש את הדגש המיוחד שלו, ולימוד החסידות של נשיא הדור הזה, הוא לימוד החסידות השייך ונצרך ביותר עבור אנשי הדור{{הערה|1=ראו בהרחבה [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/01/29-01-2020-11-02-43-חוברת-לימוד-מבצע_קריאה.pdf ההתקשרות בין המלך והעם, פרק 'לימוד תורת המלך' עמוד 20].}}.

==אופן הלימוד==
===סדר הלימוד===
הדבר הראשון בלימוד החסידות הוא ידיעת סדר ההשתלשלות כפי שמבואר ב[[שער היחוד]] של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תד.}}.

המתחילים בלימוד החסידות, ילמדו בספר התניא את [[אגרת התשובה]], לאחר מכן [[שער היחוד והאמונה]], [[לקוטי אמרים]] אגרות הקודש וקונטרס אחרון{{הערה|אגרות קודש חלק יז עמוד מו.}}. הרבי גם ציין כראשית הלימוד את [[קונטרס ומעיין]].

מי שכבר רכש ידיעות בתורת החסידות, לומד את התניא לפי הסדר שנדפס.

בכל ענין שלומדים, יש להתחיל בלימוד ההקדמה, המהווה אף היא חלק מהענין{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 519.}}.

===צורת הלימוד===
לכל הפחות פעם או פעמיים בשבוע צריך להיות הלימוד 'בחבורה'{{הערה|1=שיחת יום שמח"ת ה'תשט"ו.}}.

בכל נושא שלומדים בפעם הראשונה, יש להבין קודם כל את כללות הענין ומהלך הביאור ברמת הפשט, ורק לאחר שחוזרים ולומדים מספר פעמים בצורה זו, ניתן להעמיק ולדייק בפרטי הביאור{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמוד סד ועמוד רעט, חלק ג' עמוד צז, חלק י"ג עמוד שנ.}}.

עיקר לימוד החסידות הוא בהעמקה ובעיון, ולהבין זאת כמו ענין בנגלה, עד שיוכל להסביר את הדברים במילים שלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 24.}}, ואפילו לחדש בהם{{הערה|שיחת ט"ו שבט תשמ"ח, חג השבועות ושבת פרשת נשא ה'תנש"א, ועוד. אך יש להיזהר מלימוד שכל מטרתו הוא בשביל לחדש, כפתגם החסידי על "חידושיכם ומועדיכם שנאה נפשי", לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 254.}}. אל לאדם לסמוך על הדברים שהם אמת, אלא עליו להתייגע להבין זאת בשכלו שלו ואם אינו מבין - עליו לדפוק על הדלת ולבקש שיסבירו לו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=671&hilite= מאמר והיה מדי חדש תשד"מ], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=431&hilite= שיחת שבת פרשת פקודי תשמ"ט].}}.

הלימוד צריך להיות בדיבור בפה, ולא במחשבה ובאמצעות הבטה בעיניים בלבד, ובכוחו של לימוד באופן כזה לגרום לבהירות בלימוד ולהסרת קושיות העולות{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד קיח. ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד קצה.}}.

בלימוד רצוף במשך זמן ארוך, יש לעצור כעבור שעה למשך חמש-עשר דקות לנוח, ולחשוב אודות כללות הענין שלמדו{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד קיח.}}.

===התבוננות בלימוד===
ההתבוננות בענינים הנלמדים בתורת החסידות, הינה חלק בלתי נפרד מהלימוד עצמו.

מטרה אחת בהתבוננות, היא כ[[הכנה לתפילה]], וענין זה נוגע לכל אחת משלושת התפילות במשך היום{{הערה|שם=האזינו תשלב|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3459263 שיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב].}}, שצריך להתבונן לפני התחלת התפילה בעניני חסידות, כפי שנפסק בשולחן ערוך{{הערה|אורח חיים סימן צ"ח סעיף א'. ענין התבוננות זו התבאר גם בתורת מנחם חלק נ"א עמוד 227.}} שקודם התפילה יש להתבונן בגדלות ה' ושפלות האדם, והתבוננות זו היא עיקר הסיבה ללימוד החסידות, כמו שנאמר בפסוק "דע את אלקי אביך ועבדהו בלבב שלם", שידיעת אלוקות כפי שהתבארה בתורת החסידות, היא לצורך ה"ועבדהו בלבב שלם"{{הערה|שם=האזינו תשלב}}.

===חזרה על הלימוד===
אחרי לימוד כל פרק יש לחזור עליו פעם ושתיים עד שנעשים לבקיאים בפרק, ורק לאחר מכן להמשיך בלימוד, ולאחר מכן בסיום לימוד המאמר כולו יש לחזור על המאמר כולו מספר פעמים עד שנקודת ההשכלה של המאמר נקלטת היטב בהבנה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד שעט.}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] הורה לחסידיו לחזור על כל מאמר ארבעים פעמים, היות ובצורה כזו המאמר חודש במחשבתו וזכרונו ובכל מקום שהולך חושב על המאמר, ואפילו ה'גדילה' והצמיחה הגשמית של הגוף נעשית מתוך שריה בדברי החסידות{{הערה|מפי השמועה. שבועון כפר חב"ד גליון 693.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שעדיף ללמוד מאמר אחד שלושים פעמים מאשר ללמוד שלושים מאמרים שונים, היות שדווקא בחזרה מרובה על אותו ענין שלומדים החסידות משנה את האדם, וזו תכלית הלימוד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד קעט.}}.

===ביטוי הלימוד במעשה בפועל===
כל ענינה של החסידות הוא לשנות את טבע מידותיו של האדם, על ידי הורדת הלימוד העיוני לעבודה שבלב{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמוד נו.}}.

רבותינו נשיאינו הזהירו רבות מלימוד לשם 'השכלה בלבד'{{הערה|ראו בהרחבה 'אוצר פתגמי חב"ד' חלק ב' עמוד 320 ואילך.}}, והמשילו את מי שעוסק בלימוד בלי 'עבודה' לעשיר הפורט את רכושו למטבעות מזוייפות{{הערה|ספר השיחות ת"ש עמוד 165.}} והעושה כך מכניס צלם בהיכל ומבזה את החסידות{{הערה|ספר השיחות תרפ"ח עמוד 16.}} ונוח לו שלא נברא{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד סה.}}, ואמרו שללימוד מסוג זה יש 'ריח רע' ומחונך חסידי חש בדבר ומתרחק מכך{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד קי.}}.

אדמו"ר הריי"צ התבטא שלימוד החסידות והעבודה שבלב כרוכים זה בזה, עד שהלומד ואינו עוסק בעבודה שבלב - אין לימודו לימוד, והעוסק בעבודה שבלב ואינו לומד חסידות כדבעי - אין עבודתו עבודה{{הערה|ספר השיחות ת"ש עמוד 27.}}.

אך הרבי הורה שבתקופתנו יש לתת דגש גם על לימוד לשם השכלה - בבחינת [[מוחין בעצם]] כהכנה לירושת ארץ ג' עמים ב[[גאולה]]{{הערה|ראה [[דבר מלכות לך לך]].}}.

==פעולת הלימוד==
על יסוד דברי הרב [[חיים ויטאל]], עורר הרבי פעמים רבות שהעדר לימוד החסידות מעכב את הגאולה, ואילו ההוספה בלימוד החסידות מבטלת מניעה זו ומזרזת את הגאולה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7235 אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רלה].}}, ועד שהתבטא שמצד האמת "היו צריכים לצאת לרחובות ולצעוק, געוואלד אידן! ישנה תורת החסידות, שהקב"ה רוצה שבני ישראל ילמדו כדי שמשיח יבוא"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/13 שיחת ליל ב' אייר תש"י].}}.

הרבי אף הביא את דברי [[הגר"א]] כי העוסקים בלימוד פנימיות התורה "אין יצר הרע יכול להתגרות בהם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5653 אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תרנג].}}.

===סגולות הלימוד===
[[קובץ:מאור עיניים מאור שבתורה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאדם שביקש ברכה לניתוח שבעיניו: '''אזכיר [[ציון אדמו"ר הריי"צ|על הציון]]. מהנכון ביותר קביעות עתים ב[[תורת החסידות|מאור שבתורה]] (הנקראת אדם. [[לקוטי תורה]] במדבר יג, א), זוהי פנימיות התורה ([[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] חגיגה פרק א' סוף הלכה ז'), ומדה כנגד מדה – מתוסף במאור (עיניו) של אדם הלומד'''.]]
מי שיש לו בעיות רפואיות בעיניים, ההוספה ב'מאור שבתורה' מוסיף מידה כנגד מידה בבריאות מאור העיניים{{הערה|מענה קודש. נדפס במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 14.}}.

בשם [[אדמו"ר הזקן]] מובא שלימוד החסידות שמביא ל'הולדה' של [[אהבה ויראה]] הוא סגולה ל'הולדה' של זרעא חיא וקיימא, ועל יסוד כך כתב הרבי מספר פעמים לזוגות חשוכי ילדים שיוסיפו בלימוד החסידות כסגולה להיפקד בילדים{{הערה|אגרות קודש חלק ה' אגרת א'רמד ואגרת א'שפז. חלק ח' אגרת ב'תלו. חלק ז' אגרת א'תתקכ.}}.

==ראו גם==
*[[הפצת המעיינות]]
*[[תורת חסידות חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
הרב [[נחום גרינוולד]], '''פעולות כ"ק אדמו"ר הרש"ב להתעוררות ללימוד החסידות בקרב חסידי חב"ד''', בתוך [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] גליון מ' עמוד קצז ואילך

==קישורים חיצוניים==
*[[הרבי הריי"צ]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= קונטרס לימוד החסידות]''' {{הב}}
*{{קישור התקשרות צאח|835|2909|613|לימוד חסידות – ביחיד וברבים|מרדכי מנשה לאופר}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/02/24-02-2019-18-14-25-המאור-שבתורה-גרסת-פרסום.pdf המאור שבתורה]''', מערכת אוצרות - אדר ראשון תשע"ט
*הרב יואל כהן, '''[https://toratchabad.com/לימוד-החסידות-הכרחי-חיוני-ומשפיע-בכל-התחומים-של-עבודת-ה לימוד החסידות הכרחי, חיוני ומשפיע בכל התחומים של עבודת ה']''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''מן המעיין''' פתגמים על לימוד החסידות מתוך שיחת השבוע: [http://www.lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1545&CategoryID=541 935] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9177&CategoryID=1694 1352] {{*}} [http://www.lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11063&CategoryID=1911 1485] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16886&CategoryID=2563 1770]
*'''[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/2784387_1955792.pdf קונטרס נחיצות לימוד תורת החסידות]''', בעריכת הרב מרדכי בלוך, 'אוצר החסידות' ביתר עלית
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-התמים-תשרי-התשעח.pdf לימוד החסידות בתומכי תמימים]''', מוסף התמים לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1eo7uoaqBjc0KO_3R3arFbIy2myXdaBEf/view דרכי לימוד החסידות - חלק ראשון]''', מוסף התמים תשרי תשע"ז {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1LqMYOL8fC6XMsN331rxIHSAoRMBxLKb8/view?usp=drive_open חלק שני]''', מוסף התמים שבט תשע"ז עמוד 60 {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1FlXiMt5_yuZ-zieMjGTnCFpS0PzbJ2DW/view חלק שלישי]''', מוסף התמים י"א ניסן תשע"ז (עמוד 80)
*'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/02/19-02-2024-19-26-18-מבוא-לחסידות.pdf פרקי מבוא לתלמידים המתחילים בלימוד החסידות]''' הרב שלום דובער וולף תשורה משמחת בר מצווה של הת' יוסף יצחק וולף י' אדר א' תשפ"ד
*הרב מנחם מענדל דברוסקין והרב אורי גמסון '''[https://sinun770.org/עם-מה-מתחילים-ללמוד-חסידות-i-חבד-ישר-לענ-2/ עם מה מתחילים ללמוד חסידות?]''' פודקאסט חב"ד ישר ולעניין {{וידאו}}
* הרב מנחם מענדל וועכטער '''[https://sinun770.org/ וקבל היהודים – איך לומדים חסידות]''' {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]