עריכת הדף "לילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:770 בלילה.jpg|ממוזער|חזית [[770]] בלילה]]
{{בעבודה|}}
'''לילה''' הוא הזמן שמ[[צאת הכוכבים]], עד [[עלות השחר]] או [[נץ החמה]] (לגבי כמה דינים).
לילה הוא הזמן שמ[[שקיעת החמה]] או [[צאת הכוכבים]], עד [[עלות השחר]] או [[נץ החמה]].


==זמנים בלילה==
==זמנים בלילה==
הלילה מחולק לאשמורות{{הערה|[[תוספתא]] ברכות א}}, לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי יהודה הנשיא]], [[ארבע]] אשמורות. ולדעת [[רבי נתן]], ל[[שלוש]] אשמורות. ומוכיח מהפסוק{{הערה|שופטים ד}} {{ציטוטון|ראש האשמורה התיכונה}}, ואין איך שיהיה אמצע ב[[מספר]] זוגי, וה[[הלכה]] כמותו.
הלילה מחולק ל[[שלוש]] חלקים או אשמורות (בלשון חז"ל),  


חלקים אלו מכונים משמרות, על שם שלוש משמרות של קבוצות [[מלאכים]] ש'''שומרים''' זמנם לאמירת [[שירה]] ל[[ה']]{{הערה|[[מצודות ציון]] על שופטים ז' י"ט}}.
==מצוות הנוהגות רק בלילה==
 
*עיקר [[לימוד התורה]] הוא בלילה.
==הלילה בהלכה והיהדות==
ביהדות הלילה נחשב לתחילת היממה. כמו שכתוב{{הערה|[[בראשית]] א ה}}: {{ציטוטון|ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד}}. שביממה קודם מגיע הערב ואחר כך הבוקר.
===מצוות ומנהגים הנוהגים דווקא בלילה===
*עיקר ה[[קידוש]], הוא ב[[ליל שבת]].
*עיקר ה[[קידוש]], הוא ב[[ליל שבת]].
*[[תיקון חצות]]
*[[תיקון חצות]]
*[[תפילת ערבית]]
*[[תפילת ערבית]]
*[[הבדלה]]
*[[קידוש לבנה]]
*אכילת [[מצה]], מצוותה רק ב[[ליל הסדר]].
* אכילת [[קרבן פסח]]
* קריאת [[הלל]] בליל הסדר
*מצוות נוספות הנוהגות ב[[ליל הסדר]]: מצוות [[הגדה]], [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], כרפס וחרוסת
*[[ספירת העומר]]
*[[קרבן העומר#הלכותיו|קצירת העומר]]
*הדלקת [[נרות חנוכה]]
*[[בדיקת חמץ]]
*אכילה ב[[סוכה]] בליל יום טוב ראשון של [[סוכות]]
===דברים שאין לעשותם בלילה===
*[[תפילין]]
*[[נפילת אפים]]
*[[צדקה]]{{הערה|בספרי המקובלים מובא כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה במקרים מיוחדים, ראה על כך בערך [[צדקה]].}}
===לילות מיוחדים ביהדות===
*[[ליל שישי]] - הלילה שאחרי [[יום חמישי]], שבו [[חסידים]] [[לימוד תורה|לומדים תורה]] במשך כל הלילה.
*[[ליל הסדר]]
*[[ליל ניטל]] - לילה שבו אסור ללמוד תורה כדי שלא להוסיף כח ב[[קליפות]].
*[[שלום זכר]] - ליל שבת שאחרי לידת תינוק זכר.
*ליל ערב ה[[ברית מילה]], שבו [[אבא|אב]] התינוק לומד תורה כל הלילה לשמירת התינוק.
*לילות [[הושענא רבה]], [[שביעי של פסח]], וליל [[שבועות]], בהם לא ישנים כל הלילה לפי [[מנהג חב"ד]]{{הערה|[[היום יום]] כ"א ניסן - שביעי של פסח}}


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
לילה הוא בחינת [[חושך]]{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ט ד"ה לכה דודי}}.כמו שכתוב{{הערה|בראשית א ה}} {{ציטוטון|ולחושך קרא לילה}}. דהיינו שאין מאיר [[גילוי]] [[אלוקות]] בעולם. ואז{{הערה|שם=צב|ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי}} אין ניכר המעלה שבדבר ה[[טוב]], והחסרון שבדבר ה[[רע]] (כבפשטות שבחושך לא רואים את ההבדל בין המכוער ליפה).  
לילה הוא בחינת [[חושך]]{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ט ד"ה לכה דודי}}.כמו שכתוב{{הערה|בראשית א ה}} {{ציטוטון|ולחושך קרא לילה}}. דהיינו שאין מאיר [[גילוי]] [[אלוקות]] בעולם. ואז{{הערה|שם=צב|ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי}} אין ניכר המעלה שבדבר ה[[טוב]], והחסרון שבדבר ה[[רע]] (כבפשטות שבחושך לא רואים את ההבדל בין המכוער ליפה).  


ולכן ה[[גלות]] נמשלה לחושך{{הערה|[[היום יום]] י"ט ניסן}}, כי אז, לא ניכרת מעלתן של ישראל ב[[כחות הגלוים]], וה[[גאולה]] נמשלה ליום שהוא אור ו[[גילוי]].
ולכן ה[[גלות]] נמשלה לחושך, כי אז, לא ניכרת מעלתן של ישראל ב[[כחות הגלוים]], וה[[גאולה]] נמשלה ליום שהוא אור ו[[גילוי]].


הלילה גם נותן מקום להתגברות ה[[קליפות]]{{הערה|ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקט}}. ולכן בלילה יש להזהר מגנבים ומשודדים.
הלילה גם נותן מקום להתגברות ה[[קליפות]]{{הערה|ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקט}}. ולכן בלילה יש להזהר מגנבים ומשודדים.


ה[[עולם הזה]] גם נמשל ללילה{{הערה|שם=צב}}, מפני שלא מאיר בו גילוי אלוקות, ועל ידי העבודה שלנו בזמן הגלות, כשתבוא הגאולה יהיה גילוי אלוקות בבחינת יום. וזהו שכתוב{{הערה|[[תהלים צ"ב]] פסוק ג'}} {{ציטוטון|להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות}}, שהבוקר הוא בחינת יום וגילוי, ולכן {{ציטוטון|בבוקר '''חסדך'''}} שענינו גילוי, אבל בלילה הוא בחינת [[אמונה]] בלבד, שאינה חודרת ב[[פנימיות]], כי אין גילוי אלוקות.
ה[[עולם הזה]] גם נמשל ללילה{{הערה|שם=צב}}, מפני שלא מאיר בו גילוי אלוקות, ועל ידי העבודה שלנו בזמן הגלות, כשתבוא הגאולה יהיה גילוי אלוקות בבחינת יום. וזהו שכתוב {{הערה|[[תהילים צ"ב]] פסוק ג'}} {{ציטוטון|להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות}}, שהבוקר הוא בחינת יום וגילוי, ולכן {{ציטוטון|בבוקר '''חסדך'''}} שענינו גילוי, אבל בלילה הוא בחינת [[אמונה]] בלבד, שאינה חודרת ב[[פנימיות]], כי אין גילוי אלוקות.
 
אבל מצד שני{{הערה|[[תורה אור]] מקץ לז}}, דוקא מתוך ה[[העלם]] של הלילה, מתעוררת תשוקה וצמאון לאלוקות גדול יותר, כי צמאון שייך דווקא כשחסר לאדם ולא כשיש לו [[גילוי|גילוים]]. וזהו שכתוב{{הערה|ישעיה כו ט}} {{ציטוטון|נפשי איויתיך בלילה}}, שדווקא מתוך חשכת הלילה מתעוררת תשוקה וצמאון רב לאלוקות.
 
==ראו גם==
*[[לוח השנה העברי]]
*[[חושך]]
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמן]]
[[קטגוריה:בריאת העולם]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)