עריכת הדף "לייבל זיסמן"

[[קובץ:לייבל זיסמאן.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ר' לייבל בשנותיו האחרונות]]
[[קובץ:לייבל זיסמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לייבל זיסמן ליד גדרות התיל של [[מחנה העבודה]] בעת המסע לתיעוד חייו]]
ר' '''לייבל זיסמן''' ([[תרצ"א]] – [[תשע"ג]]), היה גביר [[חסיד]]י, ניצול [[שואה]] בברכת [[הרבי הריי"צ]].

== תולדות חיים ==
נולד בחודש [[תשרי]] [[תרצ"א]] לאביו ר' [[פייביש זיסמן]] ולאמו מרת ליבא (למשפחת רסקין), מחשובי קהילת חב"ד ב[[קובנה]] שב[[ליטא]].

זמן קצר לאחר שפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[אלול]] [[תרצ"ט]] הצליח [[הרבי הריי"צ]] לצאת מ[[וורשה]] הכבושה ולהגיע ל[[ריגא]]. ר' לייבל היה רק בן 9, ולמרות זאת התאמץ אביו להגיע יחד איתו לריגא לקבל ברכה מהרבי הריי"צ. כשנכנסו ל'[[יחידות]]' ביקש ר' פייביש ברכה לבנו, אך הרבי שתק. כשהבין שהשתיקה מבשרת רע החל לבכות ולהתחנן לקבלת ברכה עבור לייבל, ורק לאחר דקות ארוכות נאות הרבי ובירכו. ר' לייבל ניצל 7 פעמים מ[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]].

==במלחמת העולם השנייה==
לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] הצליח להגיע ל[[ארצות הברית]] החל בהשתדלויות להשגת אשרות כניסה ל[[חסידים]] שנמצאים במקום סכנה. בין אלו שקיבלו ויזה בזכות השתדלותו של הרבי היו משפחת זיסמן, אך זו לא מומשה. לאחר מכן הצליחו להשיג ויזת מעבר ל[[שנחאי]] ([[סין]]), אך גם הזדמנות זו אבדה.

בקיץ [[תש"א]] פרצו ה[[נאצים]] לקובנה והקימו [[גטו קובנה|גטו]] ב[[עיירה]] [[סלבודקה]], ולייבל יחד עם משפחתו ושאר [[יהודי]] קובנה נכלאו בגטו. למרות התנאים הקשים חינכו אביו ל[[מסירות נפש]] על שמירת ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ובביתם התקיים מניין חסידי.

ב[[חג הסוכות]] [[תש"ד]] נעשה ר' לייבל [[בר מצווה]], ו[[סעודת מצווה|סעודת המצווה]] נעשתה ב[[סוכה]] המשפחתית בגטו (אחת הסוכות הבודדות שהיו בגטו). בשמחה השתתפו מספר מועט של אנשים, ובקושי היה מניין.

מיד לאחר ה[[בר מצווה]] קנה לו אביו מגפיים גדולות ממנו, כדי שיוכל להחביא בהם את ה[[תפילין]] בעת צרה.

=== במחנות ההשמדה ===
[[קובץ:ביקאנומחנה.JPG|שמאל|ממוזער|200px|שער הכניסה למחנה בירקנאו]]
בקיץ [[תש"ד]] החלו ה[[נאצים]] בהשמדת יהודי הגטו, ובני המשפחה נשלחו למחנה "שטוטהוף" ב[[גרמניה]]. במחנה נערכה אקציה, ולייבל נשלח יחד עם אמו לתאי הגזים. ברגע האחרון, בציווי של מצוות כיבוד הורים, הצליחה לשכנעו לרוץ ולהצטרף לאחיו הגדול [[דובער זיסמן|דובער]], שנשלח ל[[מחנה עבודה]].

משטוטהוף הועבר עם אחיו למחנה "לנדסברג". כעבור שבועיים החליטה הנהלת המחנה כי יש אצלה יותר מידי ילדים, ולייבל הועבר עם עוד מאה וארבעים ילדים למחנה "דכאו", ומשם ל"בירקנאו" הסמוך ל"אושוויץ".

יחד איתו עברו המגפיים, כשבחירוף [[נפש]] וב[[נס]]ים גדולים הוא מצליח בכל פעם להחביא את המגפיים והתפילין מעיני הנאצים. בכניסה למחנה בירקנאו ציוו על הילדים להוריד את כל ה[[בגד]]ים ואת החפצים להניח בערימה. מחוסר ברירה הניח את התפילין בערימה, אך כשעמדו בתור להמשך מסעם עורר יחד עם חבריו מהומה וכשהחיילים ניסו להשתלט, חמק וגנב את התפילין בחזרה. רק באושוויץ נתפס עם התפילין בעת שהניח אותם, וכ"עונש" הוחרמו התפילין והוא הועבר למחנה מאוטהאוזן ב[[אוסטריה]], דבר שלמעשה הציל את חייו.

לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ה]] החלה צעדת המוות מאטוהוזן למחנה גונסקירכן. ב[[כ"א אייר]] כבשו כוחות הברית את האזור ויושבי המחנה שוחררו.

== בארצות הברית ==
ב[[חנוכה]] [[תש"ו]] הגיע יחד עם אחיו [[דובער זיסמן|דובער]] ל[[ארצות הברית]], ונכנסו ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי הריי"צ]]. באותה תקופה היה הרבי חולה, וליחידויות היה נכנס גם ה[[מזכיר]] כדי לעזור בהבנת הדברים. יחד איתם נכנס ר' [[משה לייב ראדשטיין]], ידידו של אביהם, אך הרבי הורה לו לצאת החוצה. לאחר שהרבי ווידא כי הוא סגר את הדלת עד הסוף, פנה אליהם הרבי והביט בהם במבט חודר, והחל לבכות. יחד איתו התחילו לבכות האחים. לאחר כמה דקות שאל הרבי לגורל הרב [[יהושע אייזיק ברוך]] והרב [[סנדר בלוי]], [[משפיע]]ים בקהילה בקובנה, וחסידים נוספים.

לייבל נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש 770]], ו[[סמיכה|הוסמך לרבנות]]. לאחר מכן החל בלימודים אקדמאיים, מתמטיקה ואדריכלות. ברבות השנים שלח ידו במסחר והתעשר. ב[[שנות המ"מים]] קיבל הצעה לפרויקט נדלנ"י גדול שהיה צריך להניב רווחים גדולים, הוא שאל את ברכתו של הרבי, אך הרבי ענה שהתוכנית נראית כ'פיזור הנפש'. הוא ביטל מיד את העִסקה, וכעבור זמן קצר התמוטט העסק כולו והמשקיעים איבדו את רכושם.

בתחילה התגורר ב[[בורו פארק]], וכעבור זמן עבר ללונג איילנד.

במשך שנים היה מגיע ל-[[770]] עם חבילות מזומנים גדולות ונכנס לחדרו של הרבי. שפך מהונו למטרות [[צדקה]] שונות, כמו [[אש"ל הכנסת אורחים]], ו[[הישיבה המרכזית 770]], ואף היה חבר מועצת המנהלים של הישיבה. בשנים האחרונות היה חבר נשיאות הכבוד של 'גנזך קידוש השם' ב[[בני ברק]].

ר' לייבל נפטר ב[[שבת קודש]], [[י"ד בתמוז]] [[תשע"ג]]. הלוויתו עברה דרך 770, והוא נטמן ב[[ניו יורק]].

== תיעוד חייו ==
[[קובץ:אני מאמין זיסמן.JPG|שמאל|ממוזער|150px|שער הספר "אני מאמין"]]
ר' לייבל ראה צורך להנחיל את [[מסירות נפש|מסירות הנפש]] של היהודים ב[[שואה]] על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], ולשם כך כתב את סיפור חייו שיצא בספר "אני מאמין". במקביל ערך סרט תיעודי, לשם כך נסע עם צוות צילום מקצועי למחנות, וביחד איתם שחזר את ההצלות החוזרות.

== לקריאה נוספת ==
*[[שניאור זלמן ברגר]], "ניצלתי בזכות ברכת הרבי", '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''', [http://chabadpedia.co.il/images/7/7e/886.pdf גיליון 886], כ"ז תמוז ה'תשע"ג, עמ' 38–45

== קישורים חיצוניים ==

*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/925502 תורת חיים, תוכנית 249, "אתן לך אולם" {{הערה|תרגום שגוי של ג'ם, וצריך להיות: "אתן לך מחצית". וכך זה גם באתר ג'ם באנגלית: I’ll Give You Half” וכן בכותרת העברית בתחילת הסרטון}}   - ראיון מצולם עם ר' לייבל זיסמן. אתר חב"ד אורג]. 

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: זיסמן, לייבל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]