עריכת הדף "ליטא"

'''ליטא''' היא מדינה עצמאית הסמוכה ל[[רוסיה]], ואשר הייתה בעבר חלק מ[[ברית המועצות]]. שמה של מדינה זו כרוכה ב[[התנגדות לחסידות]], בפרט בשל קהילת [[ווילנא]] והעומדים בראשה. אבל כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]] החלו להתפתח שם קהילות חסידויות, כגון חסידיו של אדמו"ר הזקן, ושל רבי שלמה מקרלין.
==רקע ==
עד שנת [[תקל"ז]] היו רבי [[מנחם מנדל מהורודוק]], אדמו"ר הזקן, רבי [[אברהם מקאליסק]], ורבי [[יששכר בער מליובאוויטש]] נשיאי החסידות בליטא ורוסיה הלבנה. בתקל"ז עלו רבי מנחם מנדל מהורודוק ורבי [[אברהם מקאליסק]] לארץ ישראל, בתקופה ההיא הר' יישכר בער פרש מתפקידו והיה לחסיד של [[אדמו"ר הזקן]] כך ש[[אדמו"ר הזקן]] ניהל לבדו את תנועת החסידות בליטא ורוסיה הלבנה{{הערה|מבוא ל[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] (הוצאת [[תשע"ב]]) עמ' 41.}}. במשך שמונה שנים התפתחה החסידות לממדים עצומים ואלפי חסידים הגיעו מידי חודש להתדפק על דלתותיו של אדמו"ר הזקן, לבקש ממנו עצות ולקבל ממנו הדרכות בעבודת ה'.

זרם החסידים שהלך והתגבר, הפך את קבלת החסידים ל[[יחידות]] פרטית למשימה בלתי אפשרית, וזקני החסידים התכנסו כדי לטכס עצה כיצד להפחית את עומס המבקשים להיכנס ל[[יחידות]], ובסופו של דבר הוציאו רשימת תקנות מגבילות, שקיבלו את השם [[תקנות ליאזנא]] מכיון שתוקנו כאשר התיישב אדמו"ר הזקן בליאזנה בשנת [[תקמ"ג]]{{הערה|שם עמ' 35.}}.
==עיירות בליטא==
===וילנא===
{{ערך מורחב|ערך=[[ווילנא]]}}
[[קובץ:וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיר וילנא כיום בתצלום אוירי]]
[[קובץ:תומכי תמימים וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px‏|תלמידי סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר וילנא בזמן [[השואה]]]]
וילנא (באנגלית: '''Vilnius''', ברוסית: '''Вильнюс'''; בפולנית: '''Wilno''') היא עיר הבירה של מדינת ליטא. לעיר היה מעמד תורני חשוב, והיא נודעה בעיקר בזכות [[הגאון מוילנא]] שפעל בעיר בין השנים [[ה'ת"פ]]-[[ה'תקנ"ח]]. העיר כונתה בפי היהודים בתואר "ירושלים דליטא", והיוותה את המרכז העיקרי להתנגדות החריפה לתנועת החסידות.

===שווינצאן===
{{ערך מורחב|ערך=[[שווינציאן]]}}
'''שווינציאן''' - עיר מחוזית בגלילות [[וילנה]] שבליטא, שמסביבה עשרות עיירות קטנות. העיר שווינציאן מוזכרת רבות בתולדות ימי החסידים שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]]. 

עיר זו הייתה עיר 'מתנגדית' מובהקת, תחת שרביט הנהגתו של [[אדמו"ר הזקן]] ולאחר עבודה קשה ומאומצת, הצליחו חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] לחדור גם לעיר זו ולעשות בה נפשות רבות לתורת החסידות. פעילות זו הגיעה לשיאה, כאשר נסללה הדרך לביקורו של [[אדמו"ר הזקן]] בכבודו ובעצמו בעיר. 

מסופר שבתקופת החרם של ה[[מתנגדים]] על החסידים נרצחו 4 חסידים בשווינציאן.

בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]] היו בשווינציאן שני מניינים חסידיים, אחד ברחוב וילנה, והשני ברחוב פאשמנער. במניין ברחוב וילנה, התפללו החסידים העשירים. 

החסידים של שווינציאן היו מאורגנים היטב, והיו ידידי נפש איש עם רעהו. מתחת למניין החסידי ברחוב וילנה נבנה בית מרחץ מודרני עם מקווה. בכל השנים היה לחסידים שוחט משלהם. השוחט האחרון היה ר' [[משה מענדל ברלין]].

===קובנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[קובנה]]}}
בקובנה הייתה קהילת חב"ד מפוארת, שנכחדה כמעט כולה ב[[שואה]], ב[[גטו קובנה]]. בעיר התגוררו כמאה משפחות חב"דיות, במרכז העיר עמד מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומות ששימש כ[[בית הכנסת]] ו[[בית מדרש]] של [[חסידי חב"ד]], ובו היה גם חדר מיוחד ל[[חסיד]]ים שנהגו ל[[עבודת התפילה|התפלל באריכות]] ([[חדר שני]]). בית כנסת חב"ד, שימש גם את כלל החסידים בעיר, והתפללו בו מידי יום קבוצות קטנות של [[חסידות גור|חסידי גור]], [[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]] [[חסידות קוידנוב|קוידנוב]] ועוד.
חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והיו מהם ש[[נסיעה לרבי|נסעו תדיר]] כדי להסתופף בצילו. 

בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק ברוך]]{{הערה|נרצח ב[[גטו קובנה|גטו]].}}. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב [[סנדר בלוי]]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים.

===ראקשיק===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור ראקשיק]]}}
ה[[עיירה]] '''ראקשיק''' (בשפת המקור: '''Rokiškis''' ('''רוֹקישקיס'''){{הערה|מכונה גם: ראקישוק, ראקישאק, ראקישיק.}}) היא עיר בצפון מזרח ליטא, הממוקמת בקרבת הגבול עם לטביה{{הערה|במחוז פוניבז'.}}. בעבר פעלה בעיר קהילה חב"דית גדולה, והרב [[שמואל לויטין]] אף כיהן בה כרב עיר. בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים.

ההתיישבות הראשונה במקום הייתה בסביבות שנת ה'רנ"ט (1499), כאשר כשלושים שנה מאוחר יותר דוכס ליטא נתן את האחוזה במתנה למשפחת נסיכי קרוסינסקי, שעל שמם נקרא שם העיר.

בשנת [[תרל"ג]] החלה ההתיישבות בעיר לצבור תאוצה בעקבות תחנת רכבת שהוקמה בה, וכן הקהילה היהודית הכפילה את עצמה פי ארבעה ומנתה קרוב ל-2000 איש, שהיוו שבעים וחמש אחוז מתושבי העיר.

עקב בקשתם של חסידי חב"ד בליטא, ב[[חודש אדר]] [[תרצ"א]] ערך [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|ביקור בן שבוע]] בעיר, במהלכו קיבל ל[[יחידות]] ונשא שיחות ומאמרי חסידות.

עקב קרבתה של העיר לגבול, במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] ברחו רוב יהודי אל עומק שטחה של [[רוסיה]], אך רבים מהם חזרו לעיר לאחר סיומה של המלחמה כך שהקהילה היהודית מנתה עדיין למעלה מאלפיים איש.

בעשור שלאחר מכן בעקבות קשיים כלכליים עזבו אחוזים רבים מהקהילה את העיר והיגרו למדינות שונות, בהם דרום אפריקה, ארצות הברית וארץ ישראל, ואף על פי כן הצליחה הקהילה להמשיך ולהתפתח.

==ראו עוד==
*[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]

{{תבנית:עיירות בליטא|קטגריה=ללא}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ליטא|*]]