עריכת הדף "ליאדי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה שבה התגורר [[אדמו"ר הזקן]]|אחר=ענף שהתפצל מ[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש]]|ראו=[[חסידות חב"ד - ליאדי]]}}
'''ליאדי''' (בכתיב רוסי Ляды) היא עיירה ב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס), שייכת למחוז [[מוהילוב]].
'''ליאדי''' (ברוסית: '''Ляды''', באנגלית: '''Lyady''') היא עיירה ב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס), השייכת למחוז [[מוהילוב]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
===[[אדמו"ר הזקן]] בליאדי===
===אדמו"ר הזקן בליאדי===
לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] ביקשו השלטונות שהרבי יקבע את מקומו בעיר [[פטרבורג]]. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את [[אדמו"ר הזקן]] התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת [[אדמו"ר הזקן]] ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים ש[[אדמו"ר הזקן]] ישאר לגור בפטרבורג.
לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] ביקשו השלטונות שהרבי יקבע את מקומו בעיר [[פטרבורג]]. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את אדמו"ר הזקן התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת אדמו"ר הזקן ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שאדמו"ר הזקן ישאר לגור בפטרבורג.


כשפגש הנסיך את אדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. [[אדמו"ר הזקן]] הסכים וב[[י"ד מנחם אב]] [[תקס"א]], התיישב ב'''ליאדי''', ומאז בואו התווספו לעדת ה[[חסידים]] עשרות אלפי חסידים.
כשפגש הנסיך את אדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים וב[[י"ד מנחם אב תקס"א]], התיישב ב'''ליאדי''', ומאז בואו התווספו לעדת ה[[חסידים]] עשרות אלפי חסידים.
הנסיך ציווה לבנות בית עבור [[אדמו"ר הזקן]] וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע [[אדמו"ר הזקן]] בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב ב'''ליאדי'''. כל ימי שבתו של [[אדמו"ר הזקן]] ב'''ליאדי''' היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבודתו ללא הגבלה.
הנסיך ציווה לבנות בית עבור אדמו"ר הזקן וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע אדמו"ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב ב'''ליאדי'''. כל ימי שבתו של אדמו"ר הזקן ב'''ליאדי''' היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבודתו ללא הגבלה.


===עזיבת ליאדי===
===עזיבת ליאדי===
עם פרוץ מלחמת רוסיה [[צרפת]] בי"ד תמוז תקע"ב, והתקרבות נפוליאון ל'''ליאדי''' בחודש מנחם אב, עזב [[אדמו"ר הזקן]] את '''ליאדי''' עם בני משפחתו.
עם פרוץ מלחמת רוסיה צרפת בי"ד תמוז תקע"ב, והתקרבות נפוליאון ל'''ליאדי''' בחודש מנחם אב, עזב [[אדמו"ר הזקן]] את '''ליאדי''' עם בני משפחתו.


קיימת מחלוקת בנוגע לתאריך העזיבה, יש הטוענים ש[[אדמו"ר הזקן]] עזב את העיר בערב [[שבת קודש]] מברכים ה[[חודש אלול]] ([[כ"ב מנחם אב]] [[תקע"ב]]), ויש הטוענים שעזב בערב ראש [[חודש אלול]] ([[כ"ט מנחם אב]] [[תקע"ב]]).
קיימת מחלוקת בנוגע לתאריך העזיבה, יש אומרים ערב שבת קודש מברכים החודש אלול (כ"ב מנחם אב) תקע"ב, וי"א ערב שבת קודש ראש חודש אלול (כ"ט מנחם אב תקע"ב).


===החזרה לליאדי===
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]
בשנת [[תרכ"ט]], נינו של [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]] התיישב בעיירה, כשהוא נוקט בלשון הפסוק "ודור רביעי ישובו הנה"{{הערה|דברי [[הקב"ה]] לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. בראשית טו, טז.}}, והקים ענף נוסף של שושלת [[חסידות חב"ד]].
 
ענף זה של החסידות המשיך להתקיים בליאדי עד לפטירת בנו, הרב [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] בשנת תר"ע.
 
===סוף ההתיישבות היהודית במקום===
עם כיבוש מזרח רוסיה ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי הנאצים, רוכזו בליאדי כ-2,000 יהודים שהתגוררו בסביבות העיירה, וב[[חודש אלול]] תש"א אספו אותם הגרמנים על יד הנהר מָריאה העובר בסמוך לעיירה וירו בהם. הגופות נערמו לגובה של שלושה מטרים, ונקברו לאחר מכן בבורות עמוקים שנחפרו בסמיכות לנהר{{הערה|ד"ר לאה פרייס, 'הסיפור שלא סופר' - אתרים של רצח יהודים בשטחים הכבושים של ברית המועצות לשעבר, כתב עת בהוצאת יד ושם, גליון 52 - חורף 2009.}}.
 
בשנת [[תשע"ו]] נערך [[כינוס השלוחים האירופאי]] ב[[רוסיה]], ועבר בין ציוני רבותינו נשיאינו. בהגיעם לליאדי קיבל את פניהם ראש העיר ונשא בפניהם דברים{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D/ ראש העיר ליאדי קיבל את פני השלוחים] {{אינפו}} י"ט אב תשע"ו}}.
 
==אישים בעיירה==
===ילידי העיירה===
*הרב [[דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן)|דובער שניאורסון]].
*רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].
*רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה'תורת חסד'.
*הרב [[אהרון שור]].
*הרב [[ישראל זאב וולפסון]], מאנשי קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] בשנותיה הראשונות.
 
===רבני העיירה===
הרב אליהו יעקב דב שור.
 
==בית העלמין==
ב[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי של העיירה טמונים האדמו"רים רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] ורבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], שכיהנו באדמו"רות בעיירה.
 
==ראו גם==
*[[חסידות חב"ד - ליאדי]]
*[[מכתב לרבי (ניגון)]]
 
==לקריאה נוספת==
*'''שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''' מס' 317 ע' 24-27 .
 
==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 מאתיים שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}
[[קטגוריה:עיירות חסידיות]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)