עריכת הדף "לוי פרסמן"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:לוי פרסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי פרסמן]]
 
[[קובץ:לוי פרסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי פרסמן]]
הרב '''לוי פרסמן''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"פ]]-[[י"ב טבת]] [[תשע"א]]) היה מזקני קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].
+
הרב '''לוי פרסמן''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"פ]]-[[י"ב טבת]] [[תשע"א]]) היה מזקני קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]].
  
 
== ילדותו ==
 
== ילדותו ==
נולד לאביו ר' אברהם ולאימו הרבנית שיינדל ב[[כ"ה סיון]] שנת ה'[[תר"פ]] ב[[עיירה]] טלנשט שבמחוז בסרביה.
+
הר' לוי פרסמן נולד לאביו ר' אברהם ולאימו הרבנית שיינדל ב[[כ"ה סיון]] שנת ה'[[תר"פ]] ב[[עיירה]] טלנשט שבמחוז בסרביה.
  
הוריו היו חסידי [[הוסיאטין]], וכאשר אביו הגיע לגיל בר-מצוה, לקח אותו אביו אל האדמו"ר מהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש (בנו של ר' [[ישראל מרוז'ין]]), על מנת שיניח לו [[תפילין]] בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים. ר' לוי עצמו לעומת זאת, לא הלך אל האדמו"ר מהוסיאטין (השני) כאשר הגיע לגיל המצוות.
+
הוריו היו חסידי [[הוסיאטין]], וכאשר אביו הגיע לגיל בר-מצוה, לקח אותו אביו אל האדמו"ר מהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש, על מנת שיניח לו [[תפילין]] בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים. ר' לוי עצמו לעומת זאת, לא הלך אל האדמו"ר מהוסיאטין (השני) כאשר הגיע לגיל המצוות.
  
בהיותו בחור, גלה למקום תורה, והלך ללמוד בישיבה ב[[קישינוב]]. לימודיו בישיבה נמשכו עד לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], שאז נשלח לחזית המלחמה יחד עם כל הצעירים שגוייסו באותה תקופה לצבא.
+
בהיותו בחור, גלה למקום תורה, והלך ללמוד בישיבה ב[[קישינוב]]. לימודיו בישיבה נמשכו עד לתחילת [[מלחמת העולם השניה]], שאז נשלח לחזית המלחמה יחד עם כל הצעירים שגוייסו באותה תקופה לצבא.
  
הוריו, אחיו ואחיותיו נשארו ב[[עיירה]] ונהרגו במלחמה, רק הוא ואחותו טויבע ינטע גולדברג נשארו בחיים.
+
הוריו, אחיו ואחיותיו נשארו ב[[עיירה]] ונהרגו במלחמה, רק הוא ואחותו טויבה ינטע גולדברג נשארו בחיים.
  
 
== התקרבותו לחב"ד ==
 
== התקרבותו לחב"ד ==
הקשר הראשון שלו עם חסידי חב"ד היה כאשר נפגש בתמים ר' [[דוד גייסינסקי]]. בשנות המלחמה היה בעיר צ'ליאבינסק השוכנת במחוז אוראל. בליל [[ראש השנה]] תש"ד הצליח להערים על הממונים שלו ולקבל אישור לצאת מהמחנה על-מנת להתפלל בבית הכנסת ביום הקדוש. מבלי להתחשב ברעב הכבד ובעייפות הנוראה שהציקו לו הלך להתפלל בבית-כנסת מקומי, ושם פגש לראשונה את ר' דוד.
+
הקשר הראשון שלו עם חסידי חב"ד היה כאשר נפגש בתמים ר' דוד גייסינסקי. בשנות המלחמה היה בעיר צ'ליאבינסק השוכנת במחוז אוראל. בליל [[ראש השנה]] תש"ד הצליח להערים על הממונים שלו ולקבל אישור לצאת מהמחנה על-מנת להתפלל בבית הכנסת ביום הקדוש. מבלי להתחשב ברעב הכבד ובעייפות הנוראה שהציקו לו הלך להתפלל בבית-כנסת מקומי, ושם פגש לראשונה את ר' דוד.
  
 
מאז, במשך כמה שנים היו ר' דוד ור' לוי מיודדים. ר' דוד נתן לו במתנה ספר תניא, אבל מכיון שלא היה לו שום רקע בסיסי בתורת החסידות, היה לו קשה מאוד להבין המושגים וההסברים המובאים בספר.  
 
מאז, במשך כמה שנים היו ר' דוד ור' לוי מיודדים. ר' דוד נתן לו במתנה ספר תניא, אבל מכיון שלא היה לו שום רקע בסיסי בתורת החסידות, היה לו קשה מאוד להבין המושגים וההסברים המובאים בספר.  
שורה 18: שורה 18:
 
המפנה המשמעותי הראשוני בחייו לעבר [[חסידות חב"ד]] התחולל כאשר בשנת [[תש"ח]] נאלץ לברוח מצ'ליאבינסק ולעשות את דרכו לסברדלובסק, שם פגש "שתי דמויות ענק חסידיות שלמדו בליובאוויטש", כלשונו. הראשון היה השוחט ר' [[יצחק גרשון בוראוויק]] מהעיר פרילוקא, המוזכר ברשימת ה'חוזרים' בליובאוויטש שכתב הרבי הריי"צ. הוא היה מתלמידי '[[תומכי תמימים]]' ב[[ליובאוויטש]], בעל ראש טוב ולמדן גדול בנגלה וגם 'משכיל' נפלא בחסידות. השני היה חסיד בשם ר' לייב רוחלין מהעיר פיראטין, שהיה השמש בבית-הכנסת. ר' לייבע פיראטינער הוא היה זה שסיפר לו על כך שר' יצחק-גרשון היה 'חוזר' אצל הרבי.
 
המפנה המשמעותי הראשוני בחייו לעבר [[חסידות חב"ד]] התחולל כאשר בשנת [[תש"ח]] נאלץ לברוח מצ'ליאבינסק ולעשות את דרכו לסברדלובסק, שם פגש "שתי דמויות ענק חסידיות שלמדו בליובאוויטש", כלשונו. הראשון היה השוחט ר' [[יצחק גרשון בוראוויק]] מהעיר פרילוקא, המוזכר ברשימת ה'חוזרים' בליובאוויטש שכתב הרבי הריי"צ. הוא היה מתלמידי '[[תומכי תמימים]]' ב[[ליובאוויטש]], בעל ראש טוב ולמדן גדול בנגלה וגם 'משכיל' נפלא בחסידות. השני היה חסיד בשם ר' לייב רוחלין מהעיר פיראטין, שהיה השמש בבית-הכנסת. ר' לייבע פיראטינער הוא היה זה שסיפר לו על כך שר' יצחק-גרשון היה 'חוזר' אצל הרבי.
  
הדבר הראשון שמשך אותו אל [[חסידות חב"ד]] הייתה עבודת התפילה. ב[[שבת]] הראשונה שהיה שם, התעכב משום-מה בבית-הכנסת אחרי תפילת מוסף והיה עד למחזה מוזר. כל הקהל כבר התפזר מזמן, איש-איש לביתו, ורק ר' יצחק-גרשון נשאר והמשיך להתפלל בדבקות שיכלה להמיס כל לב. קול תפילתו הערבה ריתק אותו למקומו למשך שעה ארוכה, ומאז השתדל להאזין לתפילתו בכל עת מצוא, במשך 15 החודשים ששהה בסברדלוב.
+
הדבר הראשון שמשך אותו אל [[חסידות חב"ד]] היתה עבודת התפילה. ב[[שבת]] הראשונה שהיה שם, התעכב משום-מה בבית-הכנסת אחרי תפילת מוסף והיה עד למחזה מוזר. כל הקהל כבר התפזר מזמן, איש-איש לביתו, ורק ר' יצחק-גרשון נשאר והמשיך להתפלל בדבקות שיכלה להמיס כל לב. קול תפילתו הערבה ריתק אותו למקומו למשך שעה ארוכה, ומאז השתדל להאזין לתפילתו בכל עת מצוא, במשך 15 החודשים ששהה בסברדלוב.
  
 
כשהבחין בכך הגבאי ר' ישראל שוב, 'סיביריאק' שהתגורר בעיר שנים רבות, אמר לו בנימת ביטול: 'מה כבר אפשר לשמוע כיום בתפילתו של ר' יצחק-גרשון, לאחר שהזדקן וכוחו נחלש? אילו היית שומע את תפילתו כשהגיע לכאן, לפני יותר מעשר שנים, היית יודע תפילה מהי. בשיא דבקותו היה שואג כמו שור, ואיש לא היה מסוגל לעמוד לידו!'...
 
כשהבחין בכך הגבאי ר' ישראל שוב, 'סיביריאק' שהתגורר בעיר שנים רבות, אמר לו בנימת ביטול: 'מה כבר אפשר לשמוע כיום בתפילתו של ר' יצחק-גרשון, לאחר שהזדקן וכוחו נחלש? אילו היית שומע את תפילתו כשהגיע לכאן, לפני יותר מעשר שנים, היית יודע תפילה מהי. בשיא דבקותו היה שואג כמו שור, ואיש לא היה מסוגל לעמוד לידו!'...
  
 
== חתונתו ועלייתו לארץ ==
 
== חתונתו ועלייתו לארץ ==
בשנת [[תשי"א]], התחתן בטשקנט עם מרת מלכה בתו של ר' [[יצחק גולדשמיד]] (נכדו של ר׳ [[ישראל דב גולדשמיד]]) ומרת דינה מיקטרינוסלב.
+
בשנת [[תשי"א]], התחתן בטשקנט עם מרת מלכה בתו של ר' [[יצחק גולדשמיד]] ומרת דינה מיקטרינוסלב.
  
בשנת [[תשל"א]] עלה עם אשתו ושבעת בניו לארץ ישראל, וקבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].
+
בשנת [[תשל"א]] עלה עם אשתו ושבעת בניו לארץ ישראל, וקבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]].
 
 
==פטירתו==
 
באור ל[[י"ב טבת]] [[תשע"א]] נפטר בשיבה טובה בהיותו בגיל 90 ונטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
 
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
רעייתו, מרת מלכה פרסמן - נפטרה י"ח אייר תשע"ד.
 
 
;גיסיו
 
;גיסיו
*המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]].
+
*המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]]
 
*ר' משה גולדשמיד מנחלת הר חב"ד.
 
*ר' משה גולדשמיד מנחלת הר חב"ד.
*ר' [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].
+
*ר' [[יחיאל מיכל גולדשמיד]]
  
 
;בניו
 
;בניו
*ר' [[אברהם פרסמן]] - ירושלים.
+
*ר' אברהם פרסמן - ירושלים.
 
*ר' יצחק פרסמן - בני ברק.
 
*ר' יצחק פרסמן - בני ברק.
*ר' [[נחום פרסמן]] - שליח הרבי בפוטסדם, גרמניה.
+
*ר' נחום פרסמן - שליח הרבי בפוטסדם, גרמניה.
 +
 
 +
*'''חתנו''': ר' יוסף יצחק ליפסקר - נחלת-הר-חב"ד.
 +
*'''חתנו''': ר' ירוחם רסקין - לונדון.
 +
*'''חתנו''': ר' ברוך פלדמן - כפר-חב"ד.
 +
*'''חתנו''': ר' בנציון רסקין - כפר-חב"ד.
  
;חתניו
+
== פטירתו ==
*ר' יוסף יצחק ליפסקר - נחלת הר חב"ד.
+
באור ל[[י"ב טבת]] ה'[[תשע"א]] נפטר בשיבה טובה בהיותו בגיל 90 ונטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
' ירוחם רסקין - לונדון.
 
*ר' ברוך פלדמן - כפר חב"ד.
 
*ר' בנציון רסקין - כפר חב"ד.
 
  
 
{{מיון רגיל:פרסמן, לוי}}
 
{{מיון רגיל:פרסמן, לוי}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]
+
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
 
 
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
 
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]
 
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)