עריכת הדף "לוחות הברית"

{{לעריכה}}
[[קובץ:לוחות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית [[הגהה|שהוגהו]] על ידי [[הרבי]] לשער הירחון [[שיחות לנוער]]]]
'''לוחות הברית''', הם לוחות אבן בגודל [[אמה]] על אמה ברוחב אמה, עליהם חקוק עשרת הדיברות.

== קבלת הלוחות מה' ==
{{ציטוט צף|חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות:{{ש}}
בלוחות עצמן - הראשונות מעשה [[אלקים]], השניות {{מונחון|פסל לך|מעשה אדם}}. {{מונחון|המכתב|הדברות}} - חרות על הלוחות שכדרשת [[רז"ל]] [[מסכת עירובין|עירובין]] (נד. א) הוא רק בלוחות הראשונות.{{ש}}
במעלת [[בני ישראל]] - בלוחות הראשונות [[צדיק]]ים, כשעמדו על [[הר סיני]] פסקה זוהמתן, בשניות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]].{{ש}}
במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו', כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י"ז בתמוז|היום יום, י"ז בתמוז]]}}
כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו ה' גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|באבות פ"ה מ"ו.}}.

ב[[י"ז בתמוז]] שנת ב'תמ"ח ירד משה מן ההר, וכשראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.

(שברי) הלוחות הראשונות והלוחות השניות מונחות ב[[ארון הברית]].

== צורת הלוחות ==
[[קובץ:הלוחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים]]
בשנת [[תשמ"א]]{{הערה|ב[[שבת]] פרשת תשא.}} דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות רח"ל.

מקור דברי הרבי, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית. מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.

מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי. זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות. 

כרגיל, בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי ב[[שיחה|שיחתו]] דוחה זאת מכל וכל. 

מעניין לציין את ההקבלה בין מאבק הלוחות העגולות לבין [[קני המנורה]], שבשניהם עורר הרבי ליישר את העיגול.

==התיחסות הרבי ללוחות העגולות והמרובעות==
[[קובץ:מסיבות שבת סמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל פעילות '[[מסיבות שבת]]' בה משולבות לוחות עגולות]]
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב"דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות '[[מסיבות שבת]]', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו.

הפעם הראשונה שהרבי החל לדבר ברבים כנגד הלוחות העגולות והחלפתם למרובעות, הייתה בפרשת כי תשא [[תשמ"א]]. הרבי יצא אז בקול רעש גדול כנגד המגמה הפסולה של הלוחות העגולות. 

אולם עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות, כאשר היה אחראי על הוצאת ה"[[שיחות לנוער]]" שיצאו לאור בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון. וכך כותב הרבי במכתב מיום כ"ט ב[[שבט]] [[תשכ"א]], לרב [[שלום דובער ריבקין]]: 

ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון ה[[ש"ס]] משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז"ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה"שמועסין" (=[[שיחות לנוער]] ב[[אידיש]]). 
[[קובץ:לוחות הברית 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני כשבע מאות שנה]]
כך גם, כאשר החלו להופיע פירסומי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תש"ב]], ועליהן עוצב סמל הארגון שכולל את שני לוחות הברית, הזכיר הרבי לאמן כי הצורה האמיתית של הלוחות הן מרובעות. 

ביום כ"ה ב[[סיוון]] [[תשכ"ב]] כותב הרבי למרת חיה בתיה, אחת ממורות בתי-ספר [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]], ששיגרה לרבי מלך המשיח בול שעיצבה עבור בתי ספר ה'רשת': "אלא שלפלא קצת ציור הלוחות אשר בוודאי יודעת שצריכים להיות מרובעות גם מלמעלה ולא בחצי עיגול, וכמבואר ממאמרי [[חז"ל]] בכמה מקומות (ומהם [[בבא בתרא]] יד, א) וכמפורסם גם-כן על ידי הציור שעל השיחות-לנוער וכו'". 

לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא"י, כותב הרבי בי"ב ב[[שבט]] [[תשכ"ז]] כי זהו "מנהג [[אומות העולם]]": 

{{ציטוטון|בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג"י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה{{הערה|[[בבא בתרא]] יד, א.}}, ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה}}. 

בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]] הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות: 

{{ציטוטון|כל דבר שהיה ב[[בית המקדש]] היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא [[הקב"ה]] בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני [[קדושה]]. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא{{הערה|[[זבחים]] פח, א.}}. מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל ה[[ארון]], באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה חס-ושלום}}

בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש ב[[גמרא]]{{הערה|[[בבא בתרא]] יד, א.}}: 

{{ציטוטון|[[ארון הברית|ארון]] שעשה [[משה]] [[אמה|אמתיים]] וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'". זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי}}.

{{ציטוטון|על-פי זה הרי בהכרח לומר שכל אחד מהלוחות היה בצורת ריבוע של שישה טפחים על שישה טפחים, ואי-אפשר לומר שהקצה של הלוחות היה בצורת חצי עיגול, כי אז יוצא שאמנם מלמטה היה הארון מלא לגמרי, אבל מלמעלה נשאר בו מקום פנוי, בגלל חצי העיגול.}}

כך ברור הדבר שעל-פי דברי הגמרא הלוחות היו מרובעות. יתירה מכך, ברבים מהספרים מצויין שהלוחות היו מרובעות. כך למשל ה"רבינו בחיי" מציין בפרשת [[כי תשא]] באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעות "ודע שהלוחות היו מרובעות".

הרבי הורה לחסידים לא לוותר בשום אופן על ציור לוחות מרובעות כיון שזהו היפך הש"ס (בשונה מציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו){{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו].}}, ואף הורה לעורכים של גליון '[[משיח טיימס]]' לנצל כל הזדמנות לצייר לוחות מרובעות בדווקא.
לכן משנות הלמדים החלו בסמלים של מסיבות שבת לעשות לוחות מרובעות עד אז לא יודעים מה הסיבה שזה היה עגול

==מהיכן נובעת הטעות?== 
ב[[שיחה]] האמורה הרבי אף עמד על מקור הטעות הנפוצה: 

הסיבה הפשוטה והאמיתית לכך שמוצאים בימינו גם אצל יהודים שציור הלוחות הוא באופן שמלמעלה הם כחצי כדור, הוא - מפני שכאשר היו מוסרים ספר לדפוס, הרי בגלל הגלות נתנו זאת על-פי רוב ל[[גוי|אינו-יהודי]], ובגלל גזירת המלכות זה היה צריך לעבור דרך הצנזור, שעל-פי רוב הוא היה [[גוי]] - והם (המדפיסים והצנזורים הגויים) היו עושים על דף השער או במקום פנוי בראש הספר את ציור הלוחות כפי שנראה להם - שהלוחות הם מלמעלה כחצי כדור, כפי שגויים עושים את ציור הלוחות. 

וכאשר הספר הגיע לידי יהודים, לא הביטו בזה ולא דייקו במה שנמצא בדף השער או במה שכתוב בהסכמות - אלא למדו בפנים הספר, וממילא לא שמו לב לזה שהלוחות היו מלמעלה כחצי כדור, וכך זה נמשך מדור לדור, וזה נהיה דבר רגיל שבספרים יהודיים נמצאים ציורים של לוחות שמלמעלה הם כחצי כדור. ולכן עשו רעש (מאחורי הפרגוד) שישנו זאת על נייר המכתבים ("סטיישאנערי") של מוסד פלוני, ששם נדפס הציור של החלק העליון של הלוחות כחצי כדור, או לכל הפחות, שאת הניירות שהם כבר כך ישאירו, ובניירות שידפיסו מכאן ולהבא, ידפיסו ציור של הלוחות כמו שצריך להיות על-פי הגמרא.

ואכן, מאותה שיחה, החל הרבי לעורר על הנושא ביתר שאת. השיחה הבאה בנושא נאמרה ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]], בה התבטא הרבי בכאב גדול: 

{{ציטוטון|לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא}}. 

הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: 

{{ציטוטון|מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא}}.

==הרבי משיב לטענות==
כאמור, כמו בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי בשיחתו דוחה זאת מכל וכל, בהסברה שכאשר ענין זה נוגע לחינוך ילדי ישראל אין להתחשב בטענה זו, מכיון שכאשר הילד יראה שמחנכו לימדו דבר שהיפך ה[[אמת]], הרי על ידי-זה לא יאמין ולא יקבל יותר ממחנכו אף כאשר ילמדו דבר שהוא על פי האמת לחלוטין.

על סמך זה הורה הרבי להקפיד מכאן ולהבא אודות ציור הלוחות באופנם הנכון, ויתירה מזו לתקן אף במקומות שכבר נעשה באופן המוטעה, מחמת שענין זה נוגע ליסוד התורה כולה - הלוחות.

==שינוי הלוחות בכל מקום==
לקראת [[חג השבועות]] [[תשמ"ג]] נמסרה לרבי תמונת השער של ה'משיח טיימס' ובה ציור אדם המוציא [[ספר תורה]] מתוך ארון-קודש וילדים מנשקים את הספר. על ציור זה העיר הרבי: "כדאי לנצל ציור המענטעלע [= המעיל של הספר תורה] לציור לוחות מרובעות". מכאן ואילך השתדלו מעצבי ה'משיח טיימס' לשלב בכל הזדמנות אפשרית ציור של לוחות מרובעות. 

בגיליון [[קיץ]] [[תשמ"ה]], הופיע בעמוד השער ציור שבו נראו ילדים נוסעים ל'[[מחנה קיץ]]'. בציור זה לא היה מקום לשלב ציור של הלוחות. אך הרבי ראה גם כאן הזדמנות לשלב ציור מעין זה, וכלשונו "כדאי להוסיף ב' הלוחות מרובעות". והרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "באמצע?" כלומר, אולי להוסיף את זה באמצע הציור. וכך אכן עשו.

בשנת [[תנש"א]] הצליח הרב [[יוסף יצחק גולדמן]], [[שליח]] הרבי ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה, לפעול להחלפת הלוחות העגולות שהיו במרכז בית-הכנסת בו התמנה לרב. למעשה הוא מונה כרב [[בית הכנסת]] כבר בשנת [[תשמ"ו]], ובמשך השנים ניסה לתקן את הדבר אך לא הצליח, ורק חמש שנים לאחר מכן עלה הדבר בידו. על כך הגיעה תגובת הרבי: 1) הרי כך כתוב בתורה שבעל-פה! 2) [[אזכיר על הציון]]. 

בשנת [[תשמ"ג]] ביקשו [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] לפעול ש'בנק ישראל' ינפיק לקראת [[חנוכה]] מטבעות שמצידם האחד יופיעו ערכים יהודיים שונים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע להטביע את צורת לוחות-הברית. ההצעה הובאה לפני הרבי שהגיב על כך: הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך ה[[ש"ס]])... 

בשנת [[תשל"ו]] נפתחה ב[[ברוקלין]] ישיבת "[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]". [[ישיבה]] זו הייתה מיועדת לבחורים צעירים ממשפחות שאינן שומרות מצוות. מנהל הישיבה הרב [[יעקב בריסקי]] כתב לרבי דו"ח ראשון על נייר המכתבים החדש של הישיבה. ב'לוגו' נראה בחור שיושב ולומד בכיתה כשספר מונח לפניו ומולו נראה קיר עם שני חלונות שהחלק העליון שלהם הנו חצי עיגול. בתגובה, מסר הרבי למזכיר הרב [[בנימין קליין]], שצורת הלוחות צריכה להיות מרובעת ולא עגולה מלמעלה. 

"טלפנתי אל הרב בריסקי ומסרתי לו את דברי הרבי", סיפר הרב קליין. "בתום דבריי אמר לי הרב בריסקי, 'סליחה, אבל זה בכלל לא צורה של לוחות אלא חלונות שמסתיימים בחצי עיגול'. כשנכנסתי לאחר מכן אל הרבי ומסרתי לו הדברים, ענה לי הרבי: 'אבל גם חלונות אפשר לעשות מרובעים'. כוונת הרבי היתה כנראה שיכול להיות שמישהו יחשוב שזה לוחות, ושכך הלוחות נראים, וזה יטעה אותו'. מובן שבעקבות זאת, שינו את החלונות שיראו מרובעות. 

מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל מוסדות '[[אהלי תורה]]' ב[[קראון הייטס]], על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.

הספר הפופולארי ביותר ללימוד [[אותיות]] א"ב לילדי תשב"ר, הוא ספר 'המסורת' שעל [[אותיות]]יו חונכו דורות רבים. את הספר חיבר וערך ר' חיים משה חשין, שתורתו הגיעה לאלפים ולרבבות. במהדורה הראשונה הופיע ציור לוחות הברית כפי שהם מעוגלים ולא מרובעים. שכנו של בעל "המסורת", הרב קלמן וינפלד, סיפר לו על שיחת הרבי וכן את הצד ההלכתי שבדבר. הוא הבטיח מיד לשנות זאת. לאחר הדפסת המהדורה החדשה עם התיקון, הגיעו אליו פניות מצד חוגים שונים שדרשו להחזיר את הלוחות לצורתם הקודמת. כששמע על כך הרב וינפלד, פנה אליו כדי לעודדו ולחזקו, אך הוא השיב לו: 'אין לך מה לחשוש, אעשה בדיוק את מה ש[[הרבי מליובאוויטש]] אומר, ומי שלא רוצה - שלא יקנה את הספר".

יש לציין שעם השנים, הדברים חודרים יותר ויותר לכל רובדי הציבור, ורבים משנים את צורת הלוחות. כך למשל בכולל 'חזון איש' בבני ברק, לאחר השריפה שהוצתה שם בארון הקודש, נבנה ארון קודש מפואר משיש כשצורת הלוחות מאבן נקבעה למרובע. ב'שטיבלעך' שבמאה שערים חידשו בשנים האחרונות את ארון הקודש, ואף הם החליפו למרובעות. כך גם בבית כנסת מפואר בשכונת רוממה בירושלים, שינו ללוחות מרובעות. וכך גם בבית הכנסת איצקוביץ החדש ב[[בני ברק]].

גם ארגון '[[יד לאחים]]' שינה את הסמל עם הלוחות העגולות בו השתמש עשרות שנים. הוצאת 'ארטסקרול' הידועה הוציאה לאור [[חומש]] מפואר, ובו כל הפרושים באותיות חדשות ומאירות עיניים. בכריכת החומש ציירו המוציאים לאור את לוחות הברית מרובעות, כהוראת הרבי.

בשנת [[תשע"ה]], בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל הרבנות הראשית לישראל, שונה לבסוף סמל המוסד והוחלפו בו לוחות הברית העגולות שהופיעו בו, בלוחות מרובעות{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/ הרבנות הראשית "ריבעה" את לוחות הברית] {{אינפו}}.}}, כמו כן ב[[כ"ד סיון]] [[ה'תשע"ט]] במסגרת יום הרבנות הצבאית לציון 70 שנה להיווסדה, הוצג והונף דגל הרבנות החדש שבו מופיעות הלוחות כנדרש. קדמו לזה שתדלנויות רבות וכחלק מהן, גם שינוי הסמל ברבנות הראשית לישראל - סיעה.

== מרובע או מלבן ==
באחד מבתי-הכנסת המכובדים ב[[ירושלים]] היו לוחות-הברית בצורה של חצאי-עיגול. כשהדבר הגיע לרבי, הביע דעתו כי יש לשנות זאת ואף קיבל על-עצמו לשלם את ההוצאה אם יחליפו את צורת הלוחות. בהזדמנות אחת צוירו הלוחות אמנם בקווים מרובעים, אבל כל לוח צוייר כמלבן ולא כריבוע. גם על כך הגיב הרבי: 

{{ציטוטון|נתקבל ות"ח ת"ח. בלוחות המצוירים כאן נראה שגבהם יותר על ארור"ח [- אורכם ורחבם]}}. 

כלומר, הרבי רצה שיהיו כפי ההלכה ממש מרובעות ולא מלבניות.

אמנם יש להעיר, שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתב יד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים. וראה הביאור בזה במאמרו של הרב פרץ אוריאל בלוי - קישור בסוף הערך. 

כך שלמעשה, לכאורה, יש לנהוג כ"משנה בתרא" זו, ולצייר הלוחות '''כמלבנים''' דוקא.

==על חטא העיגול==
{{ערך מורחב|על חטא העיגול}}
הפרסום ה[[חב"ד]]י הרשמי הראשון שעורר על דבר תיקון "חטא העיגול", יצא לאור על ידי [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] סניף [[נחלת הר חב"ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]], שהוציא חוברת מעניינת בשם "[[על חטא העיגול]]". 

חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.

==ה'שליח לענייני לוחות מרובעות'== 
"השליח לענייני לוחות מרובעות", הינו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].

מיד לאחר ההוראה של הרבי בנושא הלוחות המרובעות, ראה הרב וילהלם שליחות קודש לדאוג להחליף את הלוחות הרקומות בפרוכותיהם של כמה שיותר בתי כנסת. הרב וילהלם היה פונה לגבאי בתי הכנסת ומשכנע אותם בדרכי נועם ובדרכי שלום, כדרכו בקודש, על נחיצות העניין. לאחר שאלו הביעו את הסכמתם, היה מתארגן כאל מבצע צבאי של ממש לבצע את העניין. בלילה, כאשר בתי הכנסת התרוקנו מאנשים, היה מגיע להוריד את הפרוכת, והיה מריץ את הפרוכת לאמן רוקם פרוכות כדי שהלה יבצע מיידית את התיקונים, ולדאוג שכבר בבוקר שלמחרת, הפרוכת המתוקנת תתנוסס לתפארה מעל גבי ארון הקודש. הרב וילהלם סיכם עם רוקם פרוכות כי עליו לבצע את העבודה באופן מיידי, כאשר כל ההוצאות היו על כתפיו. הרב וילהלם זכה להחליף את לוחות הברית למרובעות בעשרות בתי כנסת בעיר, ביניהם גם בבית הכנסת המפורסם בשכונת הר צבי ב[[ירושלים]].

=="רב בבאר שבע"==
בשיחה מעניינת שערך הרבי בנושא זה, הרבי התייחס לכך "שישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול". 

ב[[שבועון בית משיח]] (שי גפן) חושף מתחקיר שערך, שכוונת הרבי היתה להגאון הרב [[אליהו כץ]], רבה של באר שבע (שנפטר בח' [[חשוון]] [[תשס"ה]]), ואלו דברי תשובתו המעניינים: 

בספרו "באר אליהו", כותב הרב כץ מכתב בנושא הלוחות העגולות. המכתב ממוען להרב אברהם קרקואר, רב בית כנסת 'מצדה' וכך כותב לו הרב כץ: "חובתי להעיר שדבר זה נטע זר בכרם ישראל, והנוצרים והאומנים הגדולים שלהם, הם שציירו את הלוחות העגולות, ולא כדאי להאריך בדבריהם. על כך הצורה בוודאי לא רק שלא רצוי, אלא יותר טוב לא לעשותם".

הרב אליהו כץ גם חושף במכתבו שבמחזור ליפסיא "שזכיתי להוציא לאור עם ציורים ותמונות מימי הביניים, ושם מופיע לנכון שתי לוחות מרובעות, כנראה שלא הושפעו אז מתמונות הנוצרים". 

בהמשך מכתבו מספר הרב כץ "ברוך השם יש כמה בתי כנסיות שקבלו את דעתי ועשו כנ"ל, ואני מברכם בברכת [[כהן]] תהא משכורתם שלימה כפלי כפליים מבורא עולם שנתן לנו לוחות שתיים". הרב כץ גם מוסיף שהורה "להרב יעקב מרגי, יו"ר המועצה הדתית בעירנו, ששינה על פי הוראתי זו גם את סמל המועצה הדתית, שכלל שתי לוחות הברית ועשאן מרובעות כאשר בקשתי, ואף הדפיס כתובה מיוחדת ומהודרת בציון כזה". 

הרב כץ אף מציין בדברי תשובתו, שגם הרב חיים משה חשין, מחבר הספר "המסורת" לילדי ישראל, תיקן את הדבר בכריכת ספרו.

== גדולי ישראל מצטרפים כולם כאחד לדעת הרבי ==
בקיץ [[תשד"מ]] ביקר הרב [[ברוך וילהלם]] (כיום רב קהילת [[חב"ד]] [[נהריה]]) אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחות הרבי הנ"ל). להלן קטעים מדו"ח הסיכום שלו:

*הגאון רבי אברהם ברדקי: יושר גדול לתקן הלוחות למרובעות - והנוהג אחרת הוא מנהג שטות.
*האדמו"ר רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב: הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך.
*הגאון רבי דוב פוברסקי שליט"א ראש ישיבת פונוביז': כמובן שתעשה מרובע!
*הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי שריה דבליצקי זצ"ל: הליובאוויטשער אומר מרובע, ויש לזה הרי מקור, תעשה אם כן מרובע. אבל הקהל יתווכח וכו', ולכן רק בדרכי שלום כדאי, ובאם תיווצר מחלוקת - לא.
*הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א: וודאי שתעשה כפי האמת - מרובע!".

רבנים נוספים קבעו באופן חד משמעי "לעשות מרובע", והם: הגאון רבי חיים פנחס שיינברג שליט"א ראש ישיבת תורה אור. רבי יששכר-דוב גולדשטיין אב"ד קהילת חוג חתם סופר, בנוגע לחדשות, "ולשנות.. רק בדרכי שלום". הגאון רבי [[שלמה זלמן אויערבך]]: "בוודאי, וידוע שהיה מרובע!.. זו האמת.. והעיגול בא מהגויים".{{הערה|מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]}}

גם רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]], בעל ה"קהילות יעקב" נשאל על הדבר, והשיב ש[[הרבי]] צודק ובבית מדרשו שינו את הלוחות למרובעות.{{הערה|[[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]].}}

==לקריאה נוספת==
*'''ציור הלוחות כמו שהוא בהשמועסן''', לקט כתבי יד קודש של הרבי ביחס ללוחות מרובעות, מדור 'מבית המלכות' גליון 1849 עמוד 4

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2097 נו, חב"דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית?], מאמר העוסק בשאלה האם הלוחות היו ריבוע או מלבן, הרב [[פרץ בלוי]] - אתר שטורעם {{PDF}}
*"הרבנות הראשית "רבעה" את הלוחות" באתר COL [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_89623.html הרבנות הראשית "רבעה" את הלוחות" באתר COL]
*[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A4/ סטודנטים בפניה לרבנות הראשית: די לעגל פינות] - {{אינפו}}.
{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:הלכה]]