עריכת הדף "ל"ט אבות מלאכה"

{{סוגיה
|מקרא=[[שמות]], כ, ט
|משנה=[[מסכת שבת]] ז, ב
|תלמוד בבלי=שבת עג, א (ובעוד מקומות נוספים)
|משנה תורה לרמב"ם=זמנים, שבת, ז
|שולחן ערוך=אורח חיים, שא
|ספרי מניין המצוות=[[ספר החינוך]], מצווה לב; [[ספר המצוות לרמב"ם]], [[מצוות לא תעשה]], שכ
|שם=}}
'''ל"ט אבות מלאכה''' (נקרא גם '''אבות מלאכות''') הם 39 המלאכות העיקריות שאסור לעשותן בשבת שנעשו לצורך בניית המשכן מאחר שהציווי על השביתה בשבת נסמך בתורה לציווי מלאכת המשכן, למדו חז"ל, שמלאכות אלו אסורות בשבת. ישנם עוד מלאכות האסורות גם הן באותה מידה בגלל הדמיון שלהן לאבות המלאכות, והן נקראות "תולדות".

==מקור==
בתורה נאמר{{הערה|שמות כ, י}}: {{ציטוטון|וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלוֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}.

אמנם כל המלאכות אסורות בשבת, אך התורה הזכירה במפורש ארבע מלאכות שחל איסור לבצע אותם בשבת: 
*חריש 
*קציר 
*הבערה
*הוצאה
לגבי חריש וקציר נאמר התורה{{הערה|שמות לד, כא}}:{{ציטוטון|שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}, וכמו כן גם לגבי הבערה מצויין{{הערה|שמות לה, ג}}: {{ציטוטון|לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת}}. לגבי מלאכת הוצאה, כתוב{{הערה|שמות טז, כט}}: {{ציטוטון|שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}.

==ל"ט מלאכות שהיו במשכן ותולדותיהן==

כל המלאכות שנעשו לצורך הקמת ה[[משכן]] אסורות בשבת. כפי שכתוב{{הערה|שמות לא, יג}} בסמוך לפרשה העוסקת בהקמת המשכן: {{ציטוטון|אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ}}, בכדי להורות שלמרות שמצווה גדולה וראוי לעסוק בהקמת המשכן, אך קדושת השבת יותר חשובה. ולכן חכמים אמרו{{הערה|שבת מט, ב}}: "אין חייבים אלא על מלאכה שכיוצא בה היתה במשכן". 

כל ל"ט המלאכות נקראות אבות מלאכות, וגם מלאכות הדומות להן נקראות אבות. מלאכות שהם אינם דומים כל כך למלאכות אחרות, נקראות תולדות. בפועל אין הבדל בינהם חוץ מכך שאם אדם חטא בשגגה ועשה את כל ל"ט המלאכות, עליו להביא ל"ט קרבנות חאטת, אך אם אדם חטא בתולדותיהם, צריך להביא רק קורבן חטאת בלבד.

==גזירות ותקנות חכמים בשבת==
חכמים תקנו תקנות וגזירות רבות בשבת בכדי לעשות סייג לתורה.

תקנות וגיזורת חכמים נועדו בכדי שהאדם לא יטעה לעשותם כדרכם ויעבור על איסור בתורה ובכדי לשמור על קדושתה של השבת.

כבר בתורה עצמה מצווה לקבוע סייגים, כפי שכתוב{{הערה|ויקרא יח, ל}}: {{ציטוטון|וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי}}. ב[[מסכת יבמות]]{{הערה|כא, א}} מובא שחכמים למדו מהפסוק {{ציטוטון|עשו משמרת למשמרתי}}, לתקן תקנות בכדי לשמור על קדושת השבת. כמו כן מובא בתורה{{הערה|דברים לב, ז}}: {{ציטוטון|שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ}}, כלומר, שחכמים צריכים לתקן תקנות גם בכדי לשמור על קדושתה של השבת, וישראל מחוייבים לשמור על תקנות אלו , כפי שנאמר{{הערה|דברים יז, יא}}: {{ציטוטון|לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל}}.

==איסור חכמים לעשות מלאכות בשינוי ובשניים==
האיסור של התורה לעשות מלאכה היא כפי שנאמר{{הערה|שמות לה, לג}}: {{ציטוטון|לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת}}, כלומר, כל מלאכה בדרך שרגילים לבצע אותה. אך מלאכה שמבצעים אותה בשינוי{{הערה|וכלשון ההלכה: 'כלאחר יד'}}, לא עוברת על איסור בתורה , אך עם זאת, [[חכמים]] עשו חכמים סייג לתורה ואסרו לעשות את המלאכות בשינוי. ב[[מסכת שבת]] {{הערה|צב, א}}מובא דוגמא לכך, שכאשר אדם המוציא חפץ מ[[רשות היחיד]] ל[[רשות הרבים]] בדרך שרגילים לשאתו, עבר על איסור תורה. אך אם אדם מבצע את המלאכה בשינוי, למשל על ידי רגלו או חיקו, עובר רק על איסור חכמים{{הערה|ההבדל שבין איסור תורה לאיסור חכמים, שבספק הנוגע לאיסור תורה צריך להחמיר, ואילו בספק הנוגע לאיסור חכמים מותר להקל}} 

עוד דגומא לשינוי מלאכה, שאם מבצעים אותה אינם עוברים על איסור מהתורה, היא כאשר שני בני אדם מבצעים מלאכה שכל אחד מהם מסוגל לבצע אותו בלבדו. כפי שנאמר ב[[חומש ויקרא]]{{הערה|ד, כז}}: {{ציטוטון|וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם}}. על פסוק זה נדרש ב[[מסכת שבת]]{{הערה|צב, ב}}, שעל המילה בַּעֲשֹׂתָהּ הכוונה לעושה את המלאכה כולה, ולא אדם העושה מקצתה, וכאשר שניים עושים יחד את המלאכה, הרי שכל אחד עשה מקצתה.

==דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא==
כאשא אדם מתכוון לבצע מלאכה המותרת, אך ייתכן שבשעת הביצוע יעשה גם מלאכה האסורה, שיהנה ממנה, אולם אינו מתכוון לעשותה, מותר לו לעשות את הדבר המותר, בלי חשש שיעשה את המלאכה האסורה. לאור כך, מותר לאדם לבצע מלאכה המותרת בשבת, כגון הליכה על הדשא, למרות שייתכן שיש ספק שהליכתו תגרום ל[[מלאכת חרישה]], משום שאין כוונתו לחרוש אלא ללכת.

אך עם זאת, באם ייתכן בוודאות שהליכתו תגרום לחרישה, אסור לו ללכת שם. 
==פירוט ל"ט אבות המלאכה==
ב[[משנה]], [[מסכת שבת]], מובא כל הל"ט המלאכות האסורות בשבת שנעשו במשכן:
{{ציטוט|תוכן='''אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. (א) הַזּוֹרֵעַ. (ב) וְהַחוֹרֵשׁ. (ג) וְהַקּוֹצֵר. (ד) וְהַמְּעַמֵּר. (ה) הַדָּשׁ. (ו) וְהַזּוֹרֶה. (ז) הַבּוֹרֵר. (ח) הַטּוֹחֵן. (ט) וְהַמְּרַקֵּד. (י) וְהַלָּשׁ. (יא) וְהָאוֹפֶה. (יב) הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. (יג) הַמְּלַבְּנוֹ. (יד) וְהַמְּנַפְּצוֹ. (טו) וְהַצּוֹבְעוֹ. (טז) וְהַטּוֹוֶה. (יז) וְהַמֵּסֵךְ. (יח) וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. (יט) וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. (כ) וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. (כא) הַקּוֹשֵׁר. (כב) וְהַמַּתִּיר. (כג) וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כד) הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כה) הַצָּד צְבִי. (כו) הַשּׁוֹחֲטוֹ. (כז) וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. (כח) הַמּוֹלְחוֹ. (כט) וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. (ל) וְהַמּוֹחֲקוֹ. (לא) וְהַמְּחַתְּכוֹ. (לב) הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לג) וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לד) הַבּוֹנֶה. (לה) וְהַסּוֹתֵר. (לו) הַמְּכַבֶּה. (לז) וְהַמַּבְעִיר. (לח) הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ. (לט) הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת.'''|מרכאות=כן|מקור=[[משנה]], [[מסכת שבת]], פרק ז', משנה ב'}}

{| class="wikitable" align="center"
|+ <big>'''ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן'''</big>
|-
! מספר מלאכה !! אב המלאכה !! הגדרה והסבר המלאכה !! שיעור החיוב !! [[תולדות מלאכות שבת|תולדותיה]]
|-
| 1 || [[מלאכת זורע|זורע]] || זריעה, נטיעה וכל פעולה אחרת המביאה לגידול צמחים או מסייעת לכך || כל שהוא (זרע אחד) || השקיה, שריית זרעים במים
|-
| 2 || [[מלאכת חורש|חורש]] || פעולות המשביחות את הקרקע לצורך הזריעה || כל שהוא || [[זיבול]], סיקול אבנים
|-
| 3 || [[מלאכת קוצר|קוצר]] || ניתוק דבר ממקום גידולו- היווצרותו || לאדם - גרוגרת, לבהמה - כמלא פי גדי, להסקה - כדי לבשל ביצת תרנגולת || [[רדיית דבש|רדייה]], חיתוך איבר מבעל חיים, יש אומרים שגם [[מפרק (שבת)|מפרק]] למשל [[חליבה בשבת]]
|-
| 4 || [[מלאכת מעמר|מעמר]] || קיבוץ גידולי קרקע ממקום גידולם || לאדם - גרוגרת, לבהמה - כמלא פי גדי, להסקה - כדי לבשל ביצת תרנגולת || קיבוץ תאנים לעיגול דבילה
|-
| 5 || [[מלאכת דש|דש]] || פירוק גידול קרקע מפסולתו המחוברת לו || גרוגרת || סחיטת פירות, פירוק קטניות מהשרביטים, יש אומרים שגם [[מפרק (שבת)|מפרק]] למשל [[חליבה בשבת]]
|-
| 6 || [[מלאכת זורה|זורה]] || זריית חומר ופיזורו (ירושלמי) / ברירה (בבלי), באמצעות ה[[רוח]] || גרוגרת || הפרדת המוץ מהתבואה בנשיפת הפה
|-
| 7 || [[מלאכת בורר|בורר]] || תיקון אוכל באמצעות הפרדת הפסולת ממנו || גרוגרת || [[חיבוץ]]
|-
| 8 || [[מלאכת טוחן|טוחן]] || טחינת גוף עבה שגדל בקרקע לחלקים דקים || גרוגרת || פירור גוש עפר לחול
|-
| 9 || [[מלאכת מרקד|מרקד]] || מלאכת ברירה על ידי כלי || גרוגרת || סינון משקאות, ברירת אוכל מאוכל (באמצעות כלי)
|-
| 10 || [[מלאכת לש|לש]] || חיבור שני חומרים (לרוב [[אבקה]] ו[[נוזל]]) לעיסה אחת || גרוגרת || בלילת דברים שאינם אוכל (חול עם מים)
|-
| 11 || [[מלאכת אופה|אופה (מבשל)]] || תיקון מזון חי לאכילה באמצעות חימומו || גרוגרת || התכת מתכות, המסת שעווה
|-
| 12 || [[מלאכת גוזז|גוזז]] || גזיזת צמר || ברוחב שתי אצבעות || ניתוק דבר המחובר לגוף האדם: שערות, ציפורניים, עור יבש ועוד
|-
| 13 || [[מלאכת מלבן|מלבן]] || ניקוי וליבון צמר או פשתן || כתם כלשהו || כיבוס בגדים אפילו רק שרייה, שפשוף, סחיטה, או ליבון בתנור 
|-
| 14 || [[מלאכת מנפץ|מנפץ]] || [[ניפוץ]] צמר והכנת חומר הגלם || שאפשר לטוות חוט באורך ארבעה טפחים || להכות על [[גיד]]ים של בהמה לעשות מהם חוטים
|-
| 15 || [[מלאכת צובע|צובע]] || צביעת בגד או כל דבר אחר בצבע המתקיים || צביעת חלק חשוב || צביעה בעלמא 
|-
| 16 || [[מלאכת טווה|טווה]] || טווית צמר || חוט באורך ארבעה טפחים || 
|-
| 17 || [[מלאכת מיסך|מיסך]] || סידור חוטי האריגה (השתי) || מתיחת חוטי שתי ברוחב שתי אצבעות || הכאה על החוטים כדי ליישרם שיתאימו למלאכה האריגה
|-
| 18 || [[מלאכת עושה שתי בתי נירין|עושה שתי בתי נירין]] || עשיית בתי נירין (עבור [[נול]] אריגה) || עשיית שתי בתי נירין (עשיית הטבעות בהן מושחלין החוטין, או השחלת החוטין לדיעה אחרת) || העושה נפה, או כברה, או סל, או סבכה, או שסרג מיטה בחבלים
|-
| 19 || [[מלאכת אורג|אורג]] || אריגת שני חוטים זה בזה || רוחב שתי אצבעות || ליפוף חוט סורר בבגד
|-
| 20 || [[מלאכת פוצע|פוצע]] || הוצאת חוטים מהבגד כדי לתקנו || שני חוטים || 
|-
| 21 || [[מלאכת קושר|קושר]] || קשירת שני חוטים זה לזה בקשר קבוע || קשר אחד || 
|-
| 22 || [[מלאכת מתיר|מתיר]] || התרת שני חוטים קשורים || שני חוטים || המפריד חבל מפותל
|-
| 23 || [[מלאכת תופר|תופר]] || תפירת שתי תפירות בבגד || שתי תפירות וקשירת ראש החוט או שלוש בלי קשירה (העיקר שיהיה תפירה מתקיימת) || הדבקה 
|-
| 24 || [[מלאכת קורע|קורע]] || פרימת שתי תפירות לצורך תפירה מחודשת || פרימת תפירה המתקיימת || הפרדת בדים ודפים דבוקים 
|-
| 25 || [[מלאכת צד|צד]] || צידת בעל חיים שרגילים לצוד אותם לצורך בשרם או עורם או הנאה אחרת || חיה אחת || 
|-
| 26 || [[מלאכת שוחט|שוחט]] || שחיטת בעל חיים || נטילת נשמה || [[חנק (רפואה)|חנק]] לדוגמה: הוצאת [[דג]] מהמים
|-
| 27 || [[מלאכת מפשיט|מפשיט]] || הפשטת עור מבעל חיים || עור שניתן לעשות ממנו קמיע || כל פעולה שמטיבה בעקיפין עם ההפשטה
|-
| 28 || [[מלאכת מעבד|מעבד]] || המלחת ועיבוד עור בהמה || כדי לעשות קמע || הדורס על העור ברגלו עד שיתקשה, או המרככו בידו ומושכו ומשווה אותו כדרך שהרצעניין עושין
|-
| 29 || [[מלאכת ממחק|ממחק]] || יישור העור והסרת שער || כדי לעשות קמע || מירוח והחלקה של כל דבר (מירוח סבון וכדומה)
|-
| 30 || [[מלאכת משרטט|משרטט]] || שירטוט על העור לצורך חיתוך || כדי לעשות [[קמע]] || מריטת [[נוצה|נוצות]], מריחת [[שעווה]], צחצוח כלים
|-
| 31 || [[מלאכת מחתך|מחתך]] || חיתוך עור בהמה || כדי לעשות קמע || קוטם דבר בידו, מחתך דבר מה בכלי
|-
| 32 || [[מלאכת כותב|כותב]] || כתיבת שם בעל שתי אותיות || שתי אותיות ||ציור
|-
| 33 || [[מלאכת מוחק|מוחק]] || מחיקה לצורך כתיבת שתי אותיות || מקום שבו ניתן לכתוב שתי אותיות || מחיקת ציור, כתיבה בדיו על דיו בצבע אחר
|-
| 34 || [[מלאכת בונה|בונה]] || בניית בניין || כל שהוא || קליעת [[צמה]], בניית [[אוהל]] קבע, [[הגבנה|גיבון]] (הכנת גבינה)
|-
| 35 || [[מלאכת סותר|סותר]] ||סתירת בניין קיים על מנת לבנותו מחדש || כל שהוא || פירוק אוהל קבוע, פירוק [[חלון]] מציריו, פירוק [[כלי]]
|-
| 36 || [[מלאכת מכבה|מכבה]] || כיבוי אש || כל שהוא || סילוק חומרי בעירה, צינון מתכת שניתכה במים
|-
| 37 || [[מלאכת מבעיר|מבעיר]] || הדלקת אש || כל שהוא || הוספת חומרי בעירה, חיתוי גחלים, ליבון מתכות באש
|-
| 38 || [[מלאכת מכה בפטיש|מכה בפטיש]] || סיום מלאכה || כל שהוא || להוציא חוטי תפירה מבגד, לתקן כלי מקולקל, לעשות צורה בכלי כדי לנאותו
|-
| 39 || [[מלאכת הוצאה מרשות לרשות|הוצאה מרשות לרשות]] || הוצאה מ[[רשות היחיד]] ל[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] || שיעור חשוב לגבי החפץ היוצא (כגרוגרת למאכלי אדם, כמלוא פי הבהמה למאכלי בהמה, וכו') || העברת ד' אמות ברשות הרבים, והכנסה מרשות הרבים לרשות היחיד, זריקה או הושטה של חפץ

|}

==בתורת החסידות==
{{פסקה חסרה}}
ב[[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת תצוה]], [[ח' באדר א']] [[תשכ"ז]], דיבר הרבי אודות הל"ט אבות מלאכה. בשיחה מקשה הרבי, מדוע במשנה כתוב{{הערה| שבת פ"ז מ"ב (עג, א).}}"אבות מלאכות ארבעים חסר אחת", ולא נאמר ל"ט מלאכות. הרבי גם מביא את ביאור [[הזוהר]]{{הערה|ראה תויו"ט שם. מהרש"א שם. ועוד.}}, שמספר המלאכות של שבת הוא "כנגד מלאכה מלאכתו ומלאכת שבתורה", שמספרם הוא ארבעים, אלא ש"חסר אחת"{{הערה|וכלשון הפסוק, ד"איכא חד דלא ממנינא"}}, אך יש ספק אם זהו מה שנאמר ביוסף{{הערה| וישב לט, יא.}} "ויבוא הביתה לעשות מלאכתו", ל"מאן דאמר לעשות צרכיו נכנס", ולכן אינו מונה. ולא מובן, מדוע משתמשת התורה בנוגע ליוסף בלשון כזה שיכולים לטעות בו בנוגע למלאכות שבת – הרי התורה היתה יכולה לכתוב אותו ענין בלשון אחר שבו לא תהי' נתינת מקום לטעות. אלא שמבאר הרבי, שעל הפסוק{{הערה|בראשית ב, ג.}} "כי בו שבת מכל מלאכתו", מובא במדרש{{הערה|ב"ר ספי"א.}}: "אע"ג דאת אמר כי בו שבת מכל מלאכתו, ממלאכת עולמו שבת, ולא שבת לא ממלאכת הרשעים ולא ממלאכת הצדיקים" (שכרן ועונשן).

וכן בנוגע לאדם שלמטה, יש מלאכה אחת שמותרת בשבת – מלאכת שמירת שבת, כלומר, שהשמירה והזהירות מעשיית כל המלאכות בשבת היא עצמה מלאכה{{הערה|ובפרט ע"פ מארז"ל (בירושלמי ספ"ג דנדרים. שמו"ר ספכ"ה. רמב"ם הל' שבת בסופן.), ששקולה שבת כנגד כל מצוות התורה, הרי זה כולל עשיית כל המצוות}}, אלא שזוהי מלאכה המותרת בשבת.

וזהו הטעם שלשון מלאכה נאמר בתורה ארבעים פעמים: כיון שישנם ארבעים מלאכות, אך מלאכה אחת היא מותרת. ועל פי זה, מסביר הרבי, שמובן דיוק הלשון "אבות מלאכות ארבעים חסר אחת", ולא ל"ט מלאכות.

ונמצא, שאף על פי שכוונת חז"ל היא לקבוע את המספר של ל"ט מלאכות, מכל מקום, השימוש בלשון "ארבעים חסר אחת" מורה ומדגיש שישנו הענין של ארבעים, כלומר, שעל ידי הזהירות מל"ט המלאכות באים למלאכה הארבעים – שמירת שבת{{הערה|1=ראו גם [https://drive.google.com/file/d/1fEQQ_4at7bqt6qSSN5qzWp9KQW58urhh/view שיחת חוקת בלט תשמ"ט].}}.

==גלריית תמונות==
<gallery>
הסוחט.JPG|[[מלאכת סוחט]] היא אחת מל"ט מלאכות שבת. נחלקו הראשונים במהותה ובגדרה
חליבה.jpg|חליבה היא איסור [[מלאכת דש]] לפי [[רש"י]]
שוחט בפעולה.jpg|ה[[שוחט]] משום מאי חייב? [[רב]] אומר משום נטילת נשמה, [[שמואל]] אומר משום צובע
</gallery>
{{לט מלאכות}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלאכות שבת]][[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:הלכות שבת]][[קטגוריה:שבת]]