עריכת הדף "כתר של ספר תורה"

[[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על ה[[ספר תורה של משיח]] (י' שבט תש"ל)]]
'''כתר לספר התורה''' הוא קישוט יהודי נפוץ המעטר את ה[[ספר תורה]], ומולבש על ידיות ה[[עץ חיים|עצי חיים]] עליהם מגולגלים היריעות, ועשוי בדרך כלל מכסף ולעיתים משולבים בו יהלומים ועיטורי זהב.

==מקור המנהג==
היסוד העיקרי למנהג הוא הציווי ההלכתי הנלמד מהפסוק "זה א-לי ואנווהו", שיש להתנאות ולהדר את המצוות ואת החפצים בהן נעשות המצוות{{הערה|תלמוד בבלי מסכת שבת קלג, ב.}}.

המנהג לעטר את הספרי תורה בכתר, מופיע במפורש בזוהר בקשר ל[[שמחת תורה]]{{הערה|זוהר חלק ג' רנו, ב.}}.

הרמב"ם פסק להלכה שרימוני כסף וזהב שעושים עבור הספר תורה לנוי, נחשבים כתשמישי קדושה ואסור להשתמש בהם לעניני חול{{הערה|הלכות ספר תורה פרק י' הלכה ד'.}}.

לצד הטעם להניח כתר כדי להתנאות במצוות, מובא בהלכה שיש לעשות את הכתרים באופן שישמיעו רעש בעת [[הוצאת והכנסת ספר תורה|שמוליכים את ספר התורה]], כדי שהקהל ישמע שמוליכים את ספר התורה ויעמדו לכבד את הספר תורה בקימה{{הערה|בית יוסף על הטור בשם הרב מנוח, ריש סימן רפב.}}.

בעבר היו נפוץ גם לעטר את הספר במקום בכתר אחד, בשני כתרים קטנים (אחד על כל עץ חיים), המכונים בשם 'רימונים' (לצורך עיטורים אלו היה ניתן להשתמש בכמות קטנה יותר של חומר גלם, והדבר היה זול יותר בהתאם לאפשרויות הכלכליות שהיו אז), כשהדבר מתאים יותר על פי סודות הקבלה{{הערה|"רימון אחד חסד הכולל חמשה חסדים, והשני גבורה הכולל חמשה גבורות כו׳ וכשמשימין רמון ורמון יכוין רמון ימין בעטרא דחסד ורמון שמאל בעטרא דגבורה וכשמשימין רמון ורמון יכוין רמון ימין בעטרא דחסד ורמון שמאל בעטרא דגבורה" (עץ חיים שער י' פ"ג. פרי עץ חיים שער קריאת ספר תורה פרק א').}}.

כיום רוב ספרי התורה האשכנזיים מעוטרים בכתר שבחלקו התחתון שני טבעות היושבות על מסילה המאפשרת להתאים אותו בקלות למיקומם של העצי חיים.

בספרי תורה ספרדיים מקובל לעצב את החלק העליון של תיבת העץ בה מונח הספר בצורה של כתר, ומלבישים לו 'רימונים' וכדומה.

הרבי שלל את ההנהגה להסיר את כתר הספר תורה לפני שמגיע לבימת הקריאה כדי שלא יפול, או בשעת הריקודים ב[[שמחת תורה]], ועורר שיש להסיר את הכתר רק לאחר שהספר נח על הבימה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת יום שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 308].}}{{הערה|כמו כן נהוג בבית הכנסת של הרבי ב-770 שלא להסיר את הכתרים אפילו בשעת חזרת הספר תורה ל[[ארון קודש]].}}.

נהוג כי ב[[תשעה באב]] לאות אבלות, משתמשים בספר התורה ללא הכתר.

==אצל הרבי==
===הכנסת ספר תורה של משיח===
לקראת השלמת כתיבת ה[[ספר תורה של משיח]], ולקראת מעמד הכנסתו שתוכנן להיערך ב[[י' שבט]] [[תש"ל]], קרא הרבי שבוע קודם לכן לצורף שנבחר כדי להכין כתר עבור ספר התורה, שהביא עמו שש דוגמאות שונות והציג אותם בפני הרבי. הרבי סקר את הכתרים וביקש להכין כתר שיהיה משולב, שכל חלק ממנו יהיה מעוצב כמו באחד מהכתרים וביקש שיספיק להיות מוכן עד לשבוע הבא, ואף שהצורף הביע ספק אם יצליח בכך כיון שמדובר על עבודה שלוקחת בדרך כלל כ-3/4 שבועות, הספיק לבסוף להכין את הכתר{{הערה|עם זאת, בשעת ההכנסה הכתר לא תאם נכונה את ה"עץ חיים" ועל כן הרבי שם את הכתר רק על "עץ חיים" אחד, לאחר ההכנסה תוקנה הבעיה, והכתר יושב על שני "עצי חיים".}}. מסופר כי לאחרי שהרבי בחר את הכתר, נענע אותו מעט לראות האם הוא משמיע קול בעת הנענוע לוודא שאין חשש איסור השמעת קול בשבת{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 496 עמוד 46.}}.

למעמד ההכנסה ירד הרבי כשהוא סוחב בעצמו קופסה גדולה סגורה ובתוכה הכתר המשולב מכסף ועיטורי זהב, כאשר החסידים לא יודעים מה מכילה הקופסה, ולאחר סיום הכתיבה, אמירת פסוקי 'אתה הראת' והגבהת הספר, הוציא הרבי בעצמו את הכתר מתוך הקופסה והלביש אותו על עצי החיים{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/253.-Shmini-5780.pdf תיאור מפי הרב צבי הירש טלזנר].}}{{הערה|כתר באותו עיצוב של ספר תורה של משיח הוכן גם לאחד מ[[ספר התורה של ילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]] ועוד.}}.

לאחר שנודע לרב [[משה אשכנזי]] שהרבי קנה כתר לספר תורה לקבלת פני משיח (דבר שלא היה מקובל עד אז בחצר ליובאוויטש{{הערה|ראו לעומת זאת המסופר בספר 'בכל ביתי נאמן הוא', פרק 'ידא אריכתא' אשר ה[[קנטוניסטים]] שניצלו בעקבות פעילותו העניפה של [[אדמו"ר הצמח צדק]], רכשו כתרים מפוארים לספרי התורה בבית מדרשו של הרבי בליובאוויטש, וכאשר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] רכש כתר עבור הספר הראשון של [[ספר התורה לילדי ישראל|ספרי התורה לילדי ישראל]], והראה אותו ל{{ה|רבנית חיה מושקא}} בהוראתו של הרבי, התבטאה הרבנית כי כתר זה הינו דומה לכתרים שרכשו הקנטוניסטים.}}), קנה אף הוא כתר מפואר ל[[ספר התורה של הרבי]], וחרוט עליו לזכר אביו הרב [[מאיר אשכנזי]]{{הערה|כתר באותו עיצוב של הספר תורה של הרבי הוכן גם לספר תורה ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד,  וכן לכל ה-36 ספרי תורה שהוכנסו לבתי חב"ד ברחבי העולם בהמשך ל[[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ"ג, ועוד.}}.

===כתרים נוספים===
[[קובץ:והכתר.jpg|ממוזער|ר' משה בן ר' [[יעקב מיכאלשוילי]] מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור ה[[ספרי תורה ב-770#לזכות הרבי והרבנית|ספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית]]]]
בשנת תשמ"א כאשר נשלמה כתיבת ה[[ספרי תורה ב-770#לזכות הרבי והרבנית - נשי ובנות חב"ד|ספר תורה שנכתב לזכות הרבי והרבנית על ידי נשי ובנות חב"ד]], הועבר הספר בהוראת הרבי ל[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], וערך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לכבוד ה[[הכנסת ספר תורה]], אמר מאמר חסידות מיוחד והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק [[משקה]], וכתר לספר התורה, באומרו "זהו כתר תורה. שיהיה כתור תורה לכל היהודים".

לקראת י"א ניסן תשמ"ז הכניסו שלוחי הרבי [[ספרי תורה ב-770#לזכות הרבי על ידי השלוחים|ספר תורה מיוחד שהוקדש לרבי]], ובראשו כתר אומנותי שהוכן על ידי האמן צבי פאקר, בראשו הונחה אבן טובה ומתחתיה ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] סימן ל[[פנימיות הכתר|פנימיות]] ו[[חיצוניות הכתר]]. ושבע חתיכות כסף כנגד [[מידות (ספירות)|שבע הספירות]] ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סביב האבן ותחתיו כדור בצורת [[כדור הארץ]] ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות מיוחדות בכתר.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1HQo-r_hpa4WUW4fjFv0Czfu_rmc1o2An/view כתר שעל הספר תורה]''', הערות וביאורים ישיבה שע"י האוהל, י"א ניסן תשפ"ג עמוד 27

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הידור מצווה]]
[[קטגוריה:סת"ם]]