עריכת הדף "כתר ארם צובא"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:כתר ארם צובא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף מ"כתר ארם צובא" - כתב יד ה[[תנ"ך]] עם הערות המסורה בשוליו]]
'''כתר ארם צובא''' הוא כינוי לכתב היד של ה[[תנ"ך]] העתיק והמדוייק ביותר שנשתמר בידינו מהמסורה הטבריינית.
'''כתר ארם צובא''' הוא כינוי לכתב היד של ה[[תנ"ך]] העתיק והמדוייק ביותר שנשתמר בידינו מהמסורה הטבריינית.


שורה 13: שורה 12:
בהמשך התברר כי במהלך הפרעות יהודי בשם אשר בגדאדי הצליח במסירות נפש להכנס לבית הכנסת ולבריח ממנו את הכתר (שנשרף בחלקו) אל ביתו של הרב סלים זעפראני (רב בית הכנסת הגדול וראש ישיבת דגל תורה). מחשש שמא הערביים יחפשו את הכתר ויזיקו לו, אספו הרב סלים והרב משה טוויל את הגווילים השרופים למחצה, גנזום בכד ופרסמו כי הכתר נשרף כליל{{הערה|ישראל יעקב גוטפרב, בכליל תפארת, ירושלים: קהל תפארת ירושלים, אב ה'תש"פ, עמ' קס"ה ואילך.}}
בהמשך התברר כי במהלך הפרעות יהודי בשם אשר בגדאדי הצליח במסירות נפש להכנס לבית הכנסת ולבריח ממנו את הכתר (שנשרף בחלקו) אל ביתו של הרב סלים זעפראני (רב בית הכנסת הגדול וראש ישיבת דגל תורה). מחשש שמא הערביים יחפשו את הכתר ויזיקו לו, אספו הרב סלים והרב משה טוויל את הגווילים השרופים למחצה, גנזום בכד ופרסמו כי הכתר נשרף כליל{{הערה|ישראל יעקב גוטפרב, בכליל תפארת, ירושלים: קהל תפארת ירושלים, אב ה'תש"פ, עמ' קס"ה ואילך.}}


היה ברור לכל שאם הכתר ישאר בחלב עתידו בסכנה. כמה חודשים לאחר מכן גילו עולים מחלב את אזנו של מר יצחק בן צבי שהכתר עדיין קיים, וזה האחרון פתח בפעילות להביאו לארץ בסיוע הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, אך הדבר עלה בקשיים מרובים. רק לאחר כעשר שנים (ב1958) הוברח הספר לארץ 1958 ע"י מרדכי בן עזרא (שהיה בעל נתינות אירנית שגורש מסוריה. הוא החביא את הספר בתוך מכונת כביסה ושם מעליו שק גרעינים, בצל ובגדים), ומסר אותו לשלמה זלמן שרגאי (ראש עריית ירושלים). שלמה זלמן החזיק את הספר לילה אחד בלבד ולמחרת העביר אותו למר יצחק בן צבי.
היה ברור לכל שאם הכתר ישאר בחלב עתידו בסכנה. כמה חודשים לאחר מכן גילו עולים מחלב את אזנו של מר יצחק בן צבי שהכתר עדיין קיים, וזה האחרון פתח בפעילות להביאו לארץ בסיוע הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, אך הדבר עלה בקשיים מרובים. רק לאחר כעשר שנים (ב1958) הוברח הספר לארץ 1958 ע"י מרדכי בן עזרא (שהיה בעל נתינות אירנית שגורש מסוריה. הוא החביא את הספר בתוך מכונת כביסה ושם מעליו שק גרעינים, בצל ובגדים), ומסר אותו לשלמה זלמן שרגאי (ראש עריית ירושלים). שלמה זלמן החזיק את הספר לילה אחד בלבד ולמחרת העביר אותו למר יצחק בן צבי.}}, אך חלק גדול מהם מופיע גם בנוסחאות אחרות של המגילה{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר"ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}.


==חלקי הכתר החסרים==
==חלקי הכתר החסרים==
לא כל "הכתר" שרד: רק 294 דפים מתוך 491 הדפים המקוריים שהיו בו הגיעו לישראל. ארבעה מתוך חמשת חומשי ה[[תורה]] חסרים כמעט לגמרי, והספר החמישי – ספר [[דברים]] – מתחיל רק בפרק כ"ח. גם חמשת הספרים האחרונים בקובץ – [[קהלת]], [[איכה]], [[מגילת אסתר|אסתר]], [[ספר דניאל|דניאל]] ו[[ספר עזרא|עזרא]] – נעלמו.
לא כל "הכתר" שרד: רק 294 דפים מתוך 491 הדפים המקוריים שהיו בו הגיעו לישראל.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יוסף עופר|שם=כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו|כתב עת=ספונות, כרך ד, תשמ"ט}}}} ארבעה מתוך חמשת חומשי ה[[תורה]] חסרים כמעט לגמרי, והספר החמישי – ספר [[דברים]] – מתחיל רק ב[[S:דברים כח|פרק כ"ח]]. גם חמשת הספרים האחרונים בקובץ – [[קהלת]], [[איכה]], [[מגילת אסתר|אסתר]], [[ספר דניאל|דניאל]] ו[[ספר עזרא|עזרא]] – נעלמו.


החלקים שנשתמרו מן התורה הם:
החלקים שנשתמרו מן התורה הם:
שורה 38: שורה 37:


==בחסידות חב"ד==
==בחסידות חב"ד==
לגבי יחסו של הרבי לכתר ארם צובא, העיד הרב [[יוסף יצחק אופן]] שפעם ענה הרבי למישהו ב[[יחידות]], שבתנ"ך 'קורן' [וכן בתנ"ך 'ברויאר'] מכריעים על-פי המסורה של 'כתר ארם צובה', שהיא מסורה ספרדית, ואין בזה הכרעה לפי המסורה האשכנזית, ומאידך, [[חומש תורה תמימה]] (וכן 'העמק דבר') מוסר את המסורה במדוייק "כמנהג מדינתנו", ולכן השתמש בו הרבי, ומשום-כך הסתמכו עליו רבים מאנ"ש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&CategoryID=1219 התקשרות גליון 746 עמ' 15].}}.
לגבי יחסו של הרבי לכתר ארם צובא, העיד הרב [[יוסף יצחק אופן]] שפעם ענה הרבי למישהו ב[[יחידות]], שבתנ"ך 'קורן' [וכן בתנ"ך 'ברויאר'] מכריעים על-פי המסורה של 'כתר ארם צובה', שהיא מסורה ספרדית, ואין בזה הכרעה לפי המסורה האשכנזית, ומאידך, [[חומש תורה תמימה]] (וכן 'העמק דבר') מוסר את המסורה במדוייק "כמנהג מדינתנו", ולכן השתמש בו הרבי, ומשום-כך הסתמכו עליו רבים מאנ"ש{{הערה|התקשרות גליון 746 עמ' 15.}}.


נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו{{הערה|שם=מנחת שי|שהוא הנוסח האשכנזי כפי שבורר והוגה ע"י בעל המנחת שי. המחבר (ידידיה שלמה רפאל נורצי) חי ופעל במנטובה באמצע המאה ה18 והקדיש את חייו לחקר והגהת הנוסח האשכנזי של התורה. נוסח זה התקבל כמוסמך בכל עולם היהדות, והוא המקור עליו סומכים היום הכל בכתיבת ספרי תורה.}} במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס אליו (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|והם נוסח מנחת שי, ברדיטשב, תימן לפי הרב רצאבי, נוסח תימן שבספריה הלאומית ונוסח ספרד לפי מגילת מהר"ם זבארו שהגיע בשלימותו לידינו.}}). יש להעיר, שבמגילה השניה שכתב אדמו"ר המהר"ש{{הערה|שנמצאת היום בידי בנותיה של הדסה קרליבך בברוקלין.}} יש כמה שינויים מהמגילה הראשונה, והיא (השניה) תואמת כמעט לחלוטין לנוסח המנחת שי{{הערה|שם=מנחת שי}}.
נוסח כתר ארם צובא שונה מהנוסח המקובל בידינו במקומות רבים, וב[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]] מצויים עשרה שינויים של חסר או יתיר ביחס לכתר ארם צובא (חלק גדול מהם הם שינויים המופיעים גם בנוסחאות אחרות של המגילה ואינם ייחודיים למגילה שכתב אדמו"ר המהר"ש).


הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ"ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200970108 מכתבו של הרבי למר שז"ר מימי הפורים תשכ"ד].}}.
הרבי שלל לחלוטין הדפסת תנ"ך שנוסח הפנים שלו יסתמך על כתר ארם צובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8785.htm מכתבו של הרבי למר שז"ר מימי הפורים תשכ"ד].}}.
 
אמנם ב'כתר ארם צובא' שהרמב"ם העיד על דיוקו מצינו ראיה גדולה למנהג רבותינו נשיאנו לכתוב תיבת "דכא" באלף ולה 'דכה' בה"א כפי המסורת האשכנזית המקורית ואמנם בכתר ארם צובא אין לפנינו את הפסוק "לא יבוא פצוע דכא" אמנם בספר תהלים שכתוב "תשב אנוש עד דכא" הכתר מציין שם 'מסורה' (כלומר מקומות נוספים שבתנ"ך שמופיע בהם ביטוי מסוים) לדברים כג "פצוע דכא".
 
==ראו גם==
*[[תנ"ך אמסטרדם]]
*[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנ"ך]]
[[קטגוריה:תנ"ך]]
[[קטגוריה:לשון הקודש]]
[[קטגוריה:לשון הקודש]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)