עריכת הדף "כתריאל שמטוב (דרויע)"

[[קובץ:מצבת בנצ שמטוב.jpg|250x|ממוזער|מצבת בנו ר' בן ציון, עליה מוזכר גם שמו, כפי המנהג לחקוק את שמות ההורים שמקום קבורתם לא נודע על המצבה של הצאצאים להציב להם יד וזכרון]]
הרב '''כתריאל שמטוב''' ([[תרל"ג]]-[[א' תמוז]] [[תש"ב]]) היה מנכבדי עדת החסידים ב[[דרויע]] שבבלרוס, סמוך לגבול עם פולין, ואבי משפחת [[שמטוב]] החב"דית.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרל"ג]], לאביו ר' יוסף חיים שמטוב{{הערה|ראו שבועון בית משיח גליון 422 עמוד 19.}}.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת בתיה בת ר' ישראל ופריידל.

התגוררו בעיירה [[דרויע]]{{הערה|מאויית גם כדרויא, דרויה.}} שבבלרוס, סמוך לגבול עם פולין.

שני הילדים הראשונים שנולדו להם היו בריאים, אך לאחר מכן כל הילדים שנולדו להם מתו בעודם תינוקים, והם ניגשו לבקש ברכה מאדמו"ר הרש"ב.

אדמו"ר הרש"ב בירך את האמא שיהיה לה בן, והורה לה לקרוא לו [[בן ציון שמטוב|בן ציון]] והורה כי הילד ילבש פשתן במשך שבע השנים הראשונות שלו וסיים בברכה שיהיה בריא ויאריך ימים.

ר' כתריאל נמנה על חשובי עדת החסידים במקום, ובתקופת מגוריו של אדמו"ר הריי"צ בפולין נמנה על נכבדי החסידים שחתמו על הבקשה לחלות את פניו של אדמו"ר הריי"צ שיבוא לבקר בעירם.

לאחר מאסר בנו ר' בנציון, שיגר מכתב בקשת ברכה לאדמו"ר הריי"צ וזכה למענה מופלא שאדמו"ר הריי"צ מצדיק את זה שכינה את התמימים בתור 'בנים' של רבותינו נשיאינו, הפליא במעלת בנו שרבים מקנאים במעשיו, והתבטא כי עליו להודות לה' על שזכה לבן שכזה, ובירך שיצליח להשתחרר מהמאסר, ואכן הברכה התקיימה והוא חזר מהגלות והמשיך להתמסר לעניני רבותינו נשיאינו{{הערה|מכתב מתאריך ח' ניסן תרפ"ח. נדפס גם בשבועון בית משיח גליון 305 עמוד 18.}}.

ניספה עם רעייתו בידי הנאצים ב[[א' תמוז]] [[תש"ב]].

לאחר פטירת בנו ר' בנציון, הונצח על מצבתו (בבית העלמין הר הזיתים).

==משפחתו==
*בנו, ר' [[בן ציון שמטוב]]
*בתו מרת גיטל{{הערה|חסר פרטים}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שמטוב, כתריאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:אישים בדרויא]]