עריכת הדף "כשרות"

[[קובץ:הכשרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמלי כשרויות שונות]]
המושג '''כשרות''', מציין דבר הנעשה באופן נכון וכשר, המותר על פי חוקי ה[[תורה]].

הכשרות מתחלקת באופן כללי לשני מישורים:
*כשרות החפצים בהם האדם מתעסק - סביבתו של האדם צריכה להיות "כשירה". על היהודי להקפיד לראות ולשמוע דברים המותרים על פי התורה.
*הכשרות בעניני [[אכילה]] ו[[שתיה]] - על המאכל אותו רוצה ה[[יהודי]] לאכול, להיות "כשר". היינו, שהוא מותר לאכילה על פי חוקי התורה בענייני מאכל ומשקה.

== כשרות החפצים והסביבה ==
המישור השני עוסק, בכשרות החפצים בהם האדם מתעסק, מה שה[[אדם]] רואה או שומע, האווירה הסובבת את האדם במשך חייו צריכה להיות כשרה, היינו מותאמת לפי [[תורה]]. חפצים שהיה בהם שימוש ל[[עבודה זרה]] אסורים בשימוש והנאה.

ב[[שיחת קודש]] ביום [[כ' חשון]] [[תשד"מ]], הקדיש [[הרבי]] זמן נרחב בהסברת הבעייתיות שבתמונות חיות לא כשרות, ועל ההשפעה שיש בהם בחיי האדם, ובפרט על ילדים קטנים{{הערה|שיחה זו הוגהה על ידי הרבי ונדפסה בהוספות ל[[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ה.}}.

== כשרות האכילה ==
[[קובץ:דיוק בצניעות.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] אודות דיוק ב[[כשרות]] ובצניעות: '''דיוק בכשרות האכילה ושתיה{{ש}}דיוק בעניני צניעות (ועד ש"כמופת" תהיה לרבות)''']]
[[קובץ:כשרות.jpg|ממוזער|אזכיר [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|על הציון]]{{ש}} [[לימוד החסידות]] מוכרח הוא וכמבואר בכמה וכמה מקומות{{ש}} הלימוד ב[[חברותא]] - מתנאי קנין התורה ומועיל לכמה וכמה ענינים{{ש}} בנידון דידן - ירבה בלימוד מאמרי עבודה{{ש}} [[מחשבות זרות]] בנוגע ל[[אמונה]] באות לעתים קרובות - מחסרון דיוק הדרוש באכילה ושתיה כשרות. תפילין, ציצית בדוקות{{ש}} לצדקה לפני שחרית (וגם מנחה) בלי נדר]]
בכשרות האכילה פרטים רבים, המתחלקים לסוג המאכל או המשקה:

==== בעלי חיים ====
לא כל [[חיות|בעלי החיים]] מותרים באכילה. התורה נתנה סימני טהרה, לפיהם נקבע אילו מן בעלי החיים מותרים:

*חיות ובהמות - לחיות והבהמות נתנה התורה שלושה סימני טהרה: 
'''א'''. מפרסת פרסה - כפות רגליה פרוסות חצויות. 

'''ב'''. שוסעת שסע - הפרסה והחיתוך ממשיך מכף הרגל עד מקום החיבור לרגל.

'''ג'''. מעלת גרה - לאחר הבליעה מעלה את המאכל לפיה ולועסת מחדש.

על החיה ל[[שחיטה|הישחט כהלכה]] ולעבור בדיקות שונות (כמו בדיקת ריאה) המבטיחות את כשרותן.

*דגים - סימני הטהרה בדגים הם 
'''א'''. סנפיר - אבר, בצד הדג העוזר לו בשחיה

'''ב'''. קשקשת - שכבה מחוספסת על [[עור]] הדג, לפעמים הקשקשים נושרים, אך הדג בכל זאת כשר.
כל דג בעל קשקשת נושא גם סנפיר.

*החרקים והשרצים לסוגיהם אסורים באכילה.

==== פירות וירקות ====
כללי כשרות הפירות והירקות הם [[תרומות ומעשרות]], איסור [[ערלה]], [[שנת השמיטה]] ועוד.

*'''ערלה''' - מרגע שתילת העץ ועד שמותר להשתמש בפירות צריכות לעבור שלוש שנים בהם אסור להנות מהפרות. בעיה נוספת: באם שתלו את העץ במשתלה, ועברו שנתיים ואחר כך העבירו את העץ למטע ישנם פוסקים המתירים לחשב את השנתיים הללו כחלק מהשלוש. אולם באם התפרק גוש האדמה שסביב השורשים במהלך ההעברה, צריך לספור את שלוש השנים מההתחלה{{הערה|זהו היסוד להוראת הרב [[ישראל יוסף הנדל]] להימנע משתיה של משקים המיוצרים על ידי חברות 'ספרינג' ו'פריגת'.}}.

*'''נטע רבעי''' או '''כרם רבעי''' - במהלך השנה הרביעית מנטיעת העץ צריך להפריש כנגד הפירות את שווים או להעלותם לירושלים ולאוכלם שם בקדושה ובטהרה, אך מכיון שהננו כיום טמאי מתים, לכן נותרה האפשרות הראשונה.

*'''תרומות ומעשרות''' - לאחר קציר היבול הוא נקרא '''טבל''' ואסור להנות ממנו. עד להפרשת התרומות ומעשרות:

:*'''תרומה גדולה''' - דבר ראשון נוטלים חלק קטן (לערך אחד ממאה) ומפרישים עבור הכהנים. כיום חלק זה מבוער (כיון שאין כהנים טהורים שיאכלוהו).

:*'''מעשר ראשון''' - לאחר מכן מפרישים עשירית מהיבול ומפרישים עבור הלויים. כיום יכולים הבעלים להנות מחלק זה (כיון שאין צריך לאוכלו דוקא בטהרה).

:*'''תרומת מעשר''' - מתוך המעשר ראשון נוטלים עשירית ומפרישים עבור הכהנים. כיום גם חלק זה מבוער.

:*'''מעשר שני''' - שנות מעשר זה נקבעות לפי השמיטה. ולכן בשנה הראשונה, השניה, הרביעית והחמישית מפרישים מעשר זה, עשירית ממה שנותר לאחר הפרשת המעשר הראשון. חלק זה צריך להאכל בירושלים בקדושה ובטהרה (כמו נטע רבעי), הוא או שפדוהו בכסף וקנו בכסף זה מאכלים אחרים. כיום פודים אותו בכסף.

:*'''מעשר עני''' - בשנה השלישית והשישית מפרישים במקום מעשר שני, מעשר עני. מעשר זה ניתן לעניי ישראל. בשנת השמיטה במקומות שמפרישים תרומות ומעשרות בחו"ל - {{מונחון|סוריה|כינוי למקומות שכבש דוד המלך וקיבלו קצת מדיני קרקע בארץ ישראל, אך לא לגבי שמיטה}}, מפרישים מעשר עני.

*'''שמיטה''' - בשנת השמיטה ישנה קדושה מיוחדת בפירות, ולכן אסור לעשות בהם מסחר, אלא אם כן הוא מ"אוצר בית דין", שאז מותר למכור, וגם לכסף יש דין של "קדושת שביעית".

:קדושת שביעית פירושה - שאסור להשליך את הפירות בביזיון, ואסור לתת מאכל אדם ל[[בהמה]] וכדומה.
{{ערך מורחב|ערך=[[שנת השמיטה]]}}

*'''חרקים ותולעים''' - בפירות וירקות רבים מצויים מיני חרקים האסורים באכילה, גודלם הינו קטן מאוד, אך ניתן לזהותם באמצעים שונים. מפעם לפעם מתפרסמים על ידי גופי כשרות שונים סוגי פירות וירקות הנגועים, במה הם נגועים וכיד ניתן להוציא את החרקים.

=== שתיה ===
בשתיה ישנם כמה בעיות:
*'''יין''' - [[יין]] שנוסך לעבודה זרה נאסר בשתיה ובהנאה כדין תקרובת [[עבודה זרה]], חכמים גזרו גם על "{{מונחון|'''[[סתם יינם]]'''|יין שלא ידוע האם ניסכו אותו, וכן האם הגוי בכלל עובד עבודה זרה}}" שיהא אסור כיין שנוסך. ולכן אם גוי נוגע ביין או רואהו, היין נהפך ליין נסך שאסור לשתותו וכו', ולכן מאוד נזהרים שגוי לא יראה ולא יגע ביין.

ישנם ב' דרכים שהיין לא יהפך ליין נסך: 1. אם היין חתום בשתי חותמות - פקק שעם וכיסוי עליו. 2. אם היין בושל עד לרתיחה, שאז [[יין]] זה שוב אינו ראוי לניסוך וממילא לא חוששים. ישנם הטוענים שפיסטור דינו כבישול אך רוב הרבנים פסקו שצריך דוקא בישול.

*'''[[חלב ישראל]]''' - כל חלב שחלבו גוי ו[[יהודי]] גדול לא היה לידו בשעת החליבה נקרא "חלב נכרי". חלב זה נאסר בעקבות חששות שמא החליף את החלב בחלב [[בהמה]] טמאה או עירבו בתוכו. מפעם לפעם מתפרסמים סיפורים על דרכים שונות שיכול להיות חלב [[בהמה]] טמאה גם בבקבוקי חלב פרה{{הערה|ראה מאמרו של הר' ירמיהו כהן בקובץ [[צרפת - פרצת]] מד (יצא לאור ליו"ד י"א שבט תשע"ג).}}.

:[[הרבי]] מורה להקפיד על חלב עכ"ם גם כלפי ילדים קטנים, אפילו במקרה של 'חשש דחשש'.

:[[הרבי הריי"צ]] כותב על "חלב עכו"ם": {{ציטוטון|חלב עכו"ם והדומה, הוא ה{{מונחון|כלי זיין|נשק}} של [[היצר הרע]], אשר יורים את חיציהם מרחוק, וממיתים רחמנא ליצלן, או שעושים את האדם לבעל מום ב[[רוחניות]]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=63 ספר המאמרים אידיש עמוד 57], בתרגום חופשי מאידיש.}}.

*עם התקדמות הטכנולוגיה והמצאת דרכים שונות להכנת משקאות קלים ומוגזים, צריך לבדוק את מרכיבי המאכל, כיון שבין חומרי הטעם הריח וצבעי המאכל נמצאים גם כאלו המופקים מן החי (ולא תמיד הוא מבעלי חיים כשרים), ומן ה[[צומח]] (ויתכן שיש לו את הבעיות של ערלה ותרומות וכו').

*'''מיצי פירות''' (טבעי) - 1. לעיתים המיץ מוכן באותו מפעל יחד עם [[מיץ ענבים]] טבעי, וישנה בעיה של "יין נסך". 2. לעיתים מכניסים חומרים משמרים ועוד לתוך המיץ, וצריך לבדוק את כשרותם.

== חשיבות שמירת הכשרות ==
[[הרבי]] מבאר{{הערה|{{מקור}}, מובא גם בספרים רבים.}}, שההקפדה בכשרות האכילה ושתיה נובעת מכך שהמאכל וה[[משקה]] נהפכים לדם ובשר של האדם, וממילא הם משפיעים על האדם את אותן התכונות שיש להם. ולכן איננו אוכלים מאכלים מחיות טורפות - טמאות, כיון שעל ידי האכילה האסורה מקבל האדם האוכל את טבע האכזריות של הבהמות הטורפות וכיוצא בזה.

כמו כן בנוגע לחלב נכרי התבטא הרבי, כי יש להקפיד על הימנעות משתייתו, מפני שגורם לספקות ב[[אמונה]].

בספרים{{מקור}} מובא משל בנוגע לחשיבות שמירת הכשרות: אדם פשוט אוכל מאכלים גסים, ואינם מזיקים לו כלל, אך בן למשפחת המלוכה שרגיל לאכול מאכלים משובחים ועדינים, אם הוא יאכל מאכל גס - המאכל יזיק לו. וככל שאדם יותר נעלה, גם מאכלו יותר עדין ומשובח. כך גם בני ישראל שהינם בנים של מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, אינם יכולים לאכול מאכלים אסורים, אלא הינם מוכרחים לאכול רק מאכלים כשרים, על מנת שלא יזיקו להם. וככל שאדם יותר גבוה ונעלה, צריך יותר להקפיד על שמירת כשרות המאכלים שמכניס לפיו, דבר המתבטא בחומרות נוספות והידורים שונים.

משל זה מופיע באופן מעט שונה בפירוש [[רש"י]]{{הערה|על פרשת שמיני, ממדרש תנחומא}}: משל לשני חולים, אחד שיש לו סיכוי להבריא ולשני אין סיכוי. והרופא אומר לזה שיש סיכוי שיאכל רק דברים מסוימים שלא יזיקו לו, אך לשני אומר שיאכל ככל אוות נפשו, כיון שבין כך אין לו סיכוי.

בספרי חסידות מובא גם על הפסוק "ונטמתם בם"{{הערה|שנאמר בקשר לכשרות האכילה}} - שהסיבה שלא נאמר עם אל"ף (ונטמאתם), היא מכיון שאוכל לא כשר מטמטם את ליבו ומוחו של האדם.

הרבי התבטא כי הסיבה לכך שעל פי מחקרי הרואפים יהודים סובלים מבעיות קיבה יותר מאשר אינם יהודים, מכיון שכבר 30 דורות, שלושת אלפים שנה שיהודים נזהרים בכשרות והקיבה שלהם התרגלה למאכלים אלו, והדבר עובר בירושה מאב לבן, וכאשר מתחילים לאכול אוכל אחר שאינו כשר, קשה לקיבה להסתגל לשינויים{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1240 עמוד 29.}}.

== גופי כשרות ==
בעידן התעשיה המודרנית, בה רוב המאכלים מיוצרים, או עוברים, במפעלי תעשיה גדולים נדרשת השגחה קפדנית משך כל תהליך יצירת המאכלים. לצורך כך הוקמו גופי כשרות, האחראים לכשרות במאכלים השונים, כל מפעל וגוף הכשרות המיוחד לו הוא נותן את האחריות.

בגופי הכשרות הגדולים בארץ, הנחשבים כמהודרים במיוחד נמצאים מערכת הכשרות של [[העדה החרדית]] ומערכת הכשרות שבפיקוח [[חיים יצחק אייזיק לנדא|הרב לנדא]] - [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[בני ברק]].

[[בית דין רבני חב"ד]] העניק בהוראת הרבי חותמת כשרות על היינות של '[[יקבי ירושלים]]' (יקב של 'שר המשקים' [[יונה מנדלסון]]). לאחר פטירתו של הרב [[זאב דב סלונים]] בתשע"ח '''הופסק''' ההכשר מטעם הבית דין (לאחר מכן נתן [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]] הכשר של [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]] ליקב){{הערה|https://chabad.info/news/492238/}}.

כיום בית דין רבני חב"ד לא מעניק כלל חותמת כשרות ליין או כל מוצר שתיה חריפה{{הערה|https://chabad.info/news/474836/}}.
{{ש}}

רבני חב"ד נוספים נותנים השגחה על מוצרים שונים, כמו [[מרדכי שמואל אשכנזי|הרב אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]], [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]] - רב [[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד בלוד]] ו[[מרדכי ביסטריצקי|הרב ביסטריצקי]] - [[צפת|רב קהילת חב"ד בצפת]] המעניקים כשרות למוצרים שונים, הרב [[גרשון מענדל גרליק]] שליח הרבי ורב קהילת חב"ד באיטליה העניק בחייו כשרות ליין של חברת 'ברטנורא'.

גוף כשרות גדול נוסף, הפועל בעיקר בשאר חלקי העולם, בבעלות וניהול חב"דית נקרא [[ארגון הכשרות OK]].

בשנת [[תשע"ג]] הוקם מטעם [[מרכז רבני אירופה]] ארגון ה[[כשרות EK]], הפועל בתחומי [[אירופה]] בשיתוף עם כלל הקהילות היהודיות.

גופי הכשרות השונים, נעזרים ב[[שליח|שלוחי חב"ד]] הפזורים ברחבי העולם, על מנת לפקח על כשרותם של מפעלי [[מזון]] בארצות נידחות.

==מבצע כשרות==
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע כשרות האכילה והשתיה]]}}
בשנת ה'[[תשל"ה]] פתח הרבי ב[[מבצע כשרות]].

במסגרת המבצע יוצאים [[חסידי חב"ד]] לבתי ישראל, מכשירים את כלי המטבח ומפרידים בין [[בשר וחלב|בשר לחלב]]. בעת פתיחת המבצע פתח הרבי קרן מיוחדת, המסבסדת 50% מהוצאות ההכשרה וקניית כלים חדשים.

==ראו גם==
*[[שחיטה]]
*[[שחיטת ליובאוויטש]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%92-%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%A6-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA/ הברכה לנציג הכשר הבד"צ של העדה החרדית] - הוידאו היומי, {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=384 ערוץ 2: הרב גינזבורג הסביר על כשרות ● וידאו] - {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36973 זאת החיה אשר תאכלו ● סיפורים מבית חב"ד] - הרב [[יעקב שמולביץ]], בית משיח - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/668485/ רבי יומי: כשרות המאכלים משפיעה על נפש האדם]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/134817 לאכול נכון: הכשרות וחשיבותה בחיי היהודי]''' {{וידאו}}{{COL}}
*הרב ירוסלבסקי, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/06-02-2022-00-48-46-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-14-E.pdf פיקוח ראוי לכשרות]''', בתוך גליון 'מבית ההוראה' 14, אדר א' תשפ"ב

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:כשרות|*]]
@@ שורה 90: / שורה 90: @@
 הרבי התבטא כי הסיבה לכך שעל פי מחקרי הרואפים יהודים סובלים מבעיות קיבה יותר מאשר אינם יהודים, מכיון שכבר 30 דורות, שלושת אלפים שנה שיהודים נזהרים בכשרות והקיבה שלהם התרגלה למאכלים אלו, והדבר עובר בירושה מאב לבן, וכאשר מתחילים לאכול אוכל אחר שאינו כשר, קשה לקיבה להסתגל לשינויים{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1240 עמוד 29.}}.
-===האחריות של נשות ישראל===
-מתוקף תפקידה של האשה כעקרת הבית עליה מושתת היסוד של הנהגת הבית, בין תפקידיה נמנה ההקפדה על שמירת הכשרות, המשפיע על כל המשפחה ועל כללות עם ישראל.
-מלבד אחריותה של האשה על שמירת כשרות המאכלים בבית, יש בכוחה להשפיע על בני המשפחה גם בנוגע לאכילתם מחוץ לבית, היות וכאשר בני הבית אוכלים בבית אוכל כשר, הוא משפיע על הלך מחשבתם, ונעשה קל יותר להשפיע עליהם שיקפידו על מאכלים כשרים גם מחוץ לבית, ובנוסף, לאחר שהם מתרגלים למאכלים כשרים, קל להם לשמר את ההרגל{{הערה|שיחות קודש תשל"ה חלק ב' עמוד 311.}}.
 == גופי כשרות ==