עריכת הדף "כרמל"

'''כרמל''' הוא כינוי לגרעיני תבואה קלויים, וכן שמו של הר בצפון הארץ{{הערה|שלוחה צפונית-מערבית של רכס הרי השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה.}} סמוך ל[[חיפה]] המוזכר גם בתנ"ך ובדברי חז"ל בהקשרים שונים.

==ביאור הלשון 'כרמל'==
הם גרעיני תבואה קלויים. התורה אוסרת לאכול לחם קלי וכרמל עד הקרבת [[קרבן העומר]]{{הערה|ויקרא כג, יד.}}.

הלשון 'כרמל' הוא דווקא על הגרעינים שנלקחים כשהתבואה לחה ומלאה בקשים, לפני שהם מתייבשים בשמש, כשהמילה 'כרמל' היא הלחם של 'כר מלא', כלומר כר תבואה שהגרעינים מלאים ולחים{{הערה|רש"י על ויקרא ב, יד: "גרש כרמל", ושם מפנה למלכים ב, ד "כרמל בצקלונו".}}.

פירוש נוסף בלשון כרמל, הוא דוגמת 'הר הכרמל', לשון שדות וכרמים{{הערה|ישעיה ל"ב, טו.}}, וארץ ישראל מכונה בשם 'ארץ הכרמל'{{הערה|ירמיהו ב, ז.}}, כיון שהיא נטועה כיער.

==בתורת החסידות==
ב[[מאורי אור]] צבואר שכרמל הוא בחינת [[עולם הבריאה]] שהוא העולם של ספירת ה[[בינה]] שהיא 'מלאה' מאור החכמה ("אור אבא"), בדוגמת הפשט של הביטוי 'כרמל' שהם גרעיני התבואה כשהם לחים ומלאים דווקא.

על פי זה מבואר בחסידות פירוש הלשון בשיר השירים "'''רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל''' וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים"{{הערה|שיר השירים ז, ו.}}, שרומז ל[[תפילין של ראש]]{{הערה|ראו ברש"י על המקום: "אלו תפילין שבראש שנאמר בהן (דברים כה) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך הרי היא חוזקן ומוראן כסלע הרים וכרמל הוא ראש ההרים".}}, והמנהג הוא למשמש בעת אמירת "יוצר אור '''ובורא חושך'''" בתפילין של ראש, כיון שהוא כנגד עולם הבריאה, שנקרא [[עלמא דאתכסיא]], בחינך חושך{{הערה|אור התורה שיר השירים, עמוד תרו.}}.

על הר הכרמל אמר אליהו [[ה' הוא האלוקים]], שענינו הוא חיבור [[אריך אנפין]] ו[[ז"א]], שגם זהו ענינו של עולם הבריאה שהוא הממוצע שמחבר בין עולם האצילות שהוא בחינת חכמה ועולם היצירה שהוא בחינת ז"א{{הערה|אור התורה שיר השירים, עמוד תרז.}}.

==לקריאה נוספת==
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58831&pgnum=271 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות כ"ף עמוד רסה, ערך 'כרמל']'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הרים]]
[[קטגוריה:תבואה]]