עריכת הדף "כרם"

'''כֶּרֶם''' הוא כינוי למטע של עצים, ובדרך כלל לעצי גפן לגידול ענבים, אך לעיתים גם למטעי זיתים{{הערה|ראו לדוגמא שמות כג, יא: "כן תעשה לכרמך לזיתך". שופטים טו, ד. ועוד. תלמוד בבלי ברכות לה, א.}} ושקדים.

בדרך כלל המינוח 'כרם' מתייחס לגפנים הגדלים באופן טבעי, שאז הוא נחשב מובחר יותר, ובמיוחד ה"רגליות" - הענבים הסמוכים לאדמה, אך בשל העובדה שגזע הגפן חלש ועל מנת להרבות את הגידול, בכרמי גפן רבים מציבים עמודים קנים ואפיפירות וביניהם מתוחים חוטים המיועדים להדלות על גביהם את הגפן שהינו צמח מטפס, ולתמוך בעץ עצמו וכן להקל על הטיפול בעץ ובבציר של הפירות. כרם מודלה נקרא בשם 'עריס'{{הערה|1=להרחבה ראו [www.toraland.org.il/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%92%D7%A4%D7%9F-%D7%92-%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%92%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D/ שיטות עיבוד הגפנים], בתוך אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית.}}.

באקלים של ארץ ישראל, תקופת הבציר של הגפן היא בשלהי הקיץ, בסביבות החודשים אב-אלול.

איכותו של היין המיוצר מהגפנים, תלוי במידה רבה במיקומו של הכרם (בנוסף לתהליך בשעת הבציר עצמו), אשר זקוק לאקלים מדוייק וקריר, אך לא קר מידי. ובשל כך כרמים רבים ממוקמים במעלה הגבעות בארץ ישראל, ובשל האקלים הייחודי, היין המיוצר מכרמים בארץ ישראל היה נחשב לאורך כל ההיסטוריה כיין משובח, מסורת הנשמרת גם בימינו.

חז"ל מספרים כי בעבר ב[[ט"ו באב]] וב[[יום הכיפורים]], בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בריקוד בכרמים כשהן לבושות כלי לבן שאולים (אחד הטעמים לכך, היה 'לעקוף' את איסור השידוך עם בנות שבט בנימין לאחר מעשה 'פילגש בגבעה'){{הערה|משניות מסכת תענית ד, ח. ספר שופטים כא, יז.}}.

==בהלכה==
מלבד ההלכות הנוגעות לכל גידולי הקרקע, דוגמת [[תרומות ומעשרות]], ערלה, כלאים, ועוד, ישנן הלכות ייחודיות הנוהגות בכרם בלבד:
*כלאי הכרם - איסור דאורייתא לזרוע זרעים שונים בכרם.
*יציאה ל[[מלחמת רשות]] - מי שנטע כרם ולא חיללו פטור מלהשתתף במלחמה זו.

לענין הלכה, הגודל המינימלי של כרם הוא חמש עצי גפן המסודרים 'שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב'{{הערה|משנה כלאים ד, ו.}}.

==כינוי לישיבה ביבנה==
מאז הקמת ה[[סנהדרין]], היו נוהגים לשבת בחצי גורן עגולה, כדי שיראו אלו את אלו, כיון שחלק מפסיקת הדין כרוך בתהליך של שמיעת המצדדים לחיוב ולשלילה.

עוד לפני [[חורבן בית שני]] ביקש [[רבן יוחנן בן זכאי]] 'תן לי יבנה וחכמיה'{{הערה|גיטין נו, ב.}}, ולאחר החורבן ייסד את בית המדרש ביבנה, שקיבל את הכינוי 'כרם ביבנה' שם הונח היסוד לסידור ועריכת התורה שבעל פה.

בשונה מהדימוי הרגיל של הסנהדרין שהיו ישובים בחצי גורן, הכינוי שמופיע בחז"ל בנוגע לסנהדרין ביבנה הוא 'כרם דיבנה', ועל כך נאמר בתלמוד ירושלמי: "תנינן, זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריא לפני חכמים בכרם ביבנה, וכי כרם היה שם, אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשוין שורות שורות ככרם"{{הערה|תלמוד ירושלמי ברכות לג, א. רש"י על ברכות סג, ב.}}, ולפי חלק מההסברים, שינוי צורת הישיבה לשורות ישרות ומסודרות במקום שורות מעוגלות, נבע מכך שבשונה מהסהנדרין בבית המקדש, התפקיד העיקרי של בית המדרש ביבנה היה ללמד תורה ולא להכריע בעניני הלכה{{הערה|הרב שלמה גורן, תורת המועדים, 'מבנה הסנהדרין'.}}.

(בשנת [[תשי"ג]] נוסדה 'ישיבת כרם ביבנה' כישיבת ההסדר הראשונה והישיבה הגבוהה הראשונה של בני עקיבא, על ידי 	הרב חיים יעקב גולדוויכט ור' אלי קליין. כיום עומד בראשה הרב מרדכי גרינברג, הרב גבריאל סרף והרב אהרון פרידמן, והיא עומדת תחת ניהולו של ר' צבי זלצר).

==בתורת החסידות==
===בני ישראל וספירת המלכות===
הפסוק בישעיה{{הערה|ישעיה ה, ז.}} מכנה את בני ישראל בשם כרם: "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל"{{הערה|וראו גם הושע ט, י: "כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל". וראו גם מדרש רבה בשלהי שיר השירים על הפסוק "כרם היה לשלמה" אלו ישראל.}}, ובתורת הקבלה מבואר שהכינוי כרם הוא על ספירת המלכות דווקא{{הערה|לשון הפרדס, הובא בספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך כרם בתחילתו.}}, והרמז הוא ב[[גימטריא]] של תיבת כרם - 260, כנגד עשר פעמים שם הוי' כי ספירת המלכות כוללת את האלוקות (שם הוי') שבכל הספירות{{הערה|מאור אור אות ך' סעיף י"ד.}}, ובזמן החורבן נקראת המלכות 'כרם דל'.

===הסנהדרין===
בתורת הסוד מבואר שהרמז בכך שגם הסנהדרין נקראים בשם 'כרם', הוא מכיון שהסנהדרין צריכה להיות כמו יין טוב שאינו תוסס וחם, אלא מתון קר ורגוע, כך גם הסנהדרין צריכים לפסוק את הדין במתינות{{הערה|שם=שהש|אור התורה נ"ך עמוד קלג.}}.

בפרטיות יותר, בזוהר מבואר שהכרם שהוא הסנהדרין הוא דרגת בינה דאצילות, שמקבלת מ[[גבורה דעתיק]] שב[[מוחא סתימאה]], ועל פי הלכה, הגודל הפחות ביותר בכרם הוא "שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב", כלומר ג' שורות, והסוד הפנימי בכך שהכרם צריך לכלול בתוכו את ג' הקווים של ימין שמאל ואמצע, 

===בעבודת השם===
בתוך ה'כרם' של בני ישראל, שהוא ספירת המלכות, המטרה העיקרית הוא גידול הגפן, שהוא הבינה המורה על עבודת ההתבוננות בקריאת שמע{{הערה|מדרש רבה שיר השירים על הפסוק "נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן . . זו קריאת שמע".}}, שעל ידי זה נפעלת [[העלאת מ"ן]], כדיוק לשון הפסוק "הפרחה הגפן", לשון פריחה ועליה{{הערה|צמיחת הפירות בגפן מוזכרת במקומות נוספים בלשון פריחה, כגון: "ובגפן שלושה שריגים - והיא כפורחת עלתה ניצה הבשילו אשכלותיה ענבים".}}.

זו הסיבה שדווקא בכרם יש איסור והדגשה מיוחדת על הכלאים, היות שהכלאים ענינם להיפך ממש, מלשון 'כלא', שקושרת ואוסרת את האדם בתוך העבירה ומלפפת את הנשמה שלא תוכל לפרוח ולעלות{{הערה|שם=שהש}}

===זה לעומת זה===
ישנם ב' סוגי כרמים{{הערה|ריקאנטי נח ט, כ.}}:
* כרם אחד הוא כרם דקדושה: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל"{{הערה|ישעיה ה, ז.}}. וכן "כרם היה לשלמה"{{הערה|שיר השירים ח, יא.}}.
* ויש כרם שאינו, ועל ענביו נאמר: "ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו", וכדברי רבי יהודה בר אלעאי{{הערה|בראשית רבה פרשה טו, ז. אסתר רבה פרשה ה, א.}} ש"אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם", וממנו שתה נח.

ולכן קיומם של המצוות שביין בדרך כלל צריכות להיות דווקא מיין אדום, כיוון שכך [[עבודת הבירורים|מבררים]] את הטוב מהרע.

==ראו גם==
*[[יין]]
*[[שדה]]
*[[פרדס]]
*בטאון [[כרם חב"ד]]
*תיכון [[כרם חיה מושקא]]
*כרם מנחם מונטריאל
*אגודת כרם בני נח

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58831&pgnum=270 ספר הליקוטים ערך 'כרם']''', עמוד רסד{{הערה|ראו גם בערכים כלאים - כלאי הכרם, אור התורה נ"ך עמוד קלו, ערך 'קרן' עמוד ער. ערך שדה. לקוטי לוי יצחק ב' קעח, ג' שיח-שיט.}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צומח]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]