עריכת הדף "כל נדרי"

[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ביום הכיפורים. ציור: ר' [[זלמן קליינמן]]]]
'''כל נדרי''' הוא קטע [[תפילה]] מיוחד הנאמר בליל [[יום הכיפורים]] כפתיחת תפילות היום הקדוש, קודם תפילת [[ערבית]]. משמעות התפילה היא התרת הנדרים בינו לבין שמים שלא עומד בהם, כחלק מתהליך ה[[תשובה]] ביום זה.

לפי [[תורת החסידות]] הדבר קשור לתשובה מ[[אהבה רבה]] שפורצת את כל הנדרים והקישורים שאדם קשור במשך השנה לענייני [[גשמיות]] ה[[עולם]].

==רקע הלכתי==
תפילת כל נדרי מקורה, משמעותה ההלכתית והנוסח המדוייק של התפילה, נידונים באריכות רבה בספרי ה[[גאונים]], ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]]. באופן כללי קיימות שלוש שיטות מרכזיות במשמעות אמירת כל נדרי:

'''הראשונה''' היא שיטת [[רבנו תם]] ו[[הר"ן]]. לדעתם, אמירת כל נדרי נועדה לעשיית תנאי לבטל את נדרי העתיד, ולכן מתקנים בנוסח לאמרו בלשון עתיד "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו". מקור האמירה לדעתם הוא ב[[משנה]] ב[[מסכת נדרים]]{{הערה|דף כג ע"ב לאחר תיקון "חסורי מחסרא" של הגמרא}} "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". ועל דרך זה הדבר נכון ליום הכיפורים.

'''השניה''' היא שיטת [[הרא"ש]] והתוספות רי"ד. לדעתם, אמירת כל נדרי נועדה בשביל התרת נדרי העבר, ולכן הנוסח יהיה "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה". לדעתם, מקור האמירה הוא בדין הפשוט של התרת נדרים ותו לא. התוספות רי"ד מבאר בסיבת אמירת כל נדרי ביום הכיפורים דווקא, היות שיום הכיפורים מכפר על כל עוונותיו של האדם, חוץ מהנדרים שנדר לצדקה וכדומה. "בעבור זה תקנו גאונים הראשונים לומר זה" דווקא ביום הכיפורים, כדי להשלים כפרתו.

דברים דומים מביא ה[[שיטה מקובצת]] בשם הרי"ץ וזה לשונו{{הערה|שיטה מקובצת נדרים כ"ב}}: "ודאי שורש מנהגינו .. אנשי כנסת הגדולה תקנו לנו להסיר מן המכשול כי כמה בני אדם יש שנודרים ושוכחים הנדר ואין באים לפני חכם להתיר ועוברין על נדרן בשוגג. ותיקנו שבתחלת יום הכיפורים בפתיחת תפילותיהם יתוודו ויתחרטו מנדריהם כדי שלא ישכחו הדבר. ובספרד נהגו ששליח ציבור אוחז ספר תורה בחיקו ואומר כל נדרי בקול רם וכל הקהל אומרים עמו. והטעם כדי שיהא שכינה מסכמת עמהם בהתרה".

'''השלישית''' היא שיטת ה[[נמוקי יוסף]]. לדעתו, אמירת כל נדרי היא לשם תפילה ווידוי, ולא ביטול הלכתי של הנדרים. וכלשונו: "ויותר נראה לומר לפי המנהג ולשון הנהוג בו והכתוב בסדר רב עמרם ז"ל שאין אומר כן לא בדרך נדרים הקודמין ולא בדרך תנאי לנדרים העתידים אלא שאומרים כן דרך תפילה להב"ה שלא יכשלו ושלא יענשו על הנדרים ועל השבועות שעשו בשנה שעברה ושיהיו שביתין ושביקין לפניו יתברך כאילו לא היו, וזה שנהגו לומר בסוף ונסלח לכל עדת ישראל..."

בנוסח הנאמר בזמננו, חלק מקהילות ישראל נוהגים לומר כפי כל הדעות - גם על התרת נדרי העבר, וגם התנאה על נדרי העתיד. בנוסח [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו הלשון היא רק על העתיד "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה".

בטעם הדבר שנוהגים לומר כל נדרי ג' פעמים הביאו ה[[ראשונים]] כמה טעמים. לחלקם{{הערה|הרא"ש והטור (סי' תריט)}} הדבר הוא ככל התרת נדרים שצריך לומר ג' פעמים 'מותר לך'. לחלקם "כופלין אותו ג"פ כדרך הווידוי בציבור"{{הערה|נימוקי יוסף}}.
ולחלקם הוא "שמי שלא שם לבו בפעם ראשונה יכוון לבו בפעם שנייה"{{הערה|תוס' רי"ד}}.

לאחר נוסח כל נדרי אומרים את הפסוק "ונסלח לכל עדת בני ישראל .. בשגגה". משמעות אמירת הפסוק בעיתוי זה מתפרש באופן שונה לפי הדעות האמורות. לחלקם הוא קשור להתרת הנדרים או ככפרה לעצם נדירת נדר{{הערה|המרדכי והגר"א}} ולחלקם הוא נאמר בנפרד כמדבר על עצם מעלת היום הקדוש.

לסיום, מברכים החזן והקהל את ברכת [[שהחיינו]] הנאמרת על עצם כניסת היום הקדוש. מצד עצם העניין ברכה זו טעון לאומרה על הכוס, אך כמובן בגלל שהוא יום צום אין עושים זאת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/619/2.htm שו"ע אדה"ז סי' תרי"ט ס"ב]}}.

==בתורת החסידות==
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/23/85a.htm לקוטי תורה פרשת מטות פה, א]}} את עניין אמירת כל נדרי ביום הכיפורים:

{{ציטוט|תוכן=וזהו שכתוב ושמע אביה את נדרה כו' הניא אביה אותה שהאב מפר את הנדר, כי מבחינת אהבה רבה הוא מפר כתרגומו מבטל כל האיסורים והקישורים אשר כנסת ישראל היא אסורה וקשורה ואין חבוש מתיר עצמו כי אם על ידי מידת אהבה רבה בחינת אביה. ועניין האיסורים שהיא אסורה וקשורה בהן יש לומר דהיינו חלישות כח הנפש, שאין בכחה לצאת מנרתקה ומאסרה וכו' חומריות הגוף ונפש הבהמית... דקישורים אלו נקרא סירכות ברעיא מהימנא שהנפש מסתבכת בהם ועי"ז אינה יכולה לעלות וכו'... וי"ל שהפרת הנדרים ביוהכ"פ היינו שעל ידי תשובה נמשך בחי' הפרת וביטול הקשרים וגילוי האהבה 
רבה בנפש.}}

נשמתו של היהודי מצד עצמה הרי היא עומדת להיות בטלה למקורה ושרשה, כנר בפני 
אבוקה, אבל מצד התלבשותה בגוף האדם 
נמשכת אחר מאוויי הגוף וצרכיו המרובים 
וקשה לה להיפרד מהם. גסות הגוף וחומריותו 
מלבישים את הנפש מראשה ועד רגלה, 
והתלבשות זו נקראת בשם "סירכות הריאה", 
כשם שהריאה נסרכת ודבוקה ומושרשת עד 
שאינה יכולה להניף על הלב. ואף אם לבבו 
של אדם יבין האמת, שהעולם, שהוא תחת 
הזמן והמקום, הוא בטל במציאות לגבי אור אין סוף שלמעלה מגדר זמן ומקום, מכל מקום קשה לו לצאת ממאסר הגוף. קשור ואסור הוא אליו באלפי נימים וחבלים. כח התשובה פועל הפרת ובטול כל הקישורים והאיסורים וה"סירכות", שהנפש מסתבכת בהם. הנפש משתחררת מכבליה. "נדרנא לא נדרי, ואסרנא לא אסרי". על ידי התשובה נפעל גילוי האהבה רבה בנפש שפועלת את ביטול כל הקישורים לענייני עולם הזה כאב המפר נדרי ביתו.

==סדר התפילה ומנהגי חב"ד==
אין מדקדקים לומר כל נדרי מבעוד יום{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד עמ' רב, בשונה שו"ע אדה"ז סי' תרי"ט ס"ד}}. לפני כל נדרי אומרים את תשעת מזמורי התהלים [[תהלים קט"ו|קט"ו]]-[[תהלים קכ"ג|קכ"ג]] ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל ממורו ([[הרב המגיד]]) שקיבל ממורו ([[הבעל שם טוב]]) בשם [[אחיה השילוני|מורו הידוע]] לאומרם קודם כל נדרי{{הערה|לוח היום יום א' אלול}}.

לכל נדרי [[פתיחת הארון|פותחים]] את ה[[ארון קודש]] ומוציאים לפחות שלושה ספרי תורה{{הערה|'המלך במסיבו' ח"ב עמ' כא}}. ומצווה גדולה לקנות 
את החזקת 'ספר ראשון'{{הערה|סידור אדה"ז. וב'המלך במסיבו' עמ' כב, שניתן לסדר 'מכירה פומבית' גם על שאר הספרים}}. [[הרבי]] נהג להחזיק את הספר הראשון.

שני אנשים כשרים פונים עם ספרי התורה למקום השליח ציבור (המצטרף לבית הדין). עומדים עם ספרי-התורה בסמוך לו, ואין מקיפים את הבימה, ואין עומדים איתם על הבימה.

מתחילים לומר את המזמור "ה' מלך, תגל הארץ". פסוק "אור זרוע" אומרים פעם אחת ובקול רם. "על דעת המקום... בישיבה של מעלה" צריך הש"ץ (בלבד) לומר בקול נמוך, אך באופן שהעומדים סביבו, שהם בית-דין, ישמעו{{הערה|קובץ יגדיל-תורה (נ.י.) גיליון ב עמ' נב בשם הרבי}}.

גם הקהל אומר את תפילת כל נדרי בלחש (אך באופן שיישמע לעומדים בסמוך), עם השליח ציבור{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' תרי"ט ס"ג}}.
לאחר מכן אומרים את הפסוק "ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה" [[ניגון ונסלח|בניגון הידוע]]. "ויאמר ה' סלחתי כדברך" - אומר הקהל ג' פעמים ואחר כך השליח ציבור ג' פעמים{{הערה|ספר-המנהגים עמ' 63}}.

השליח ציבור מברך '[[שהחיינו]]' בקול רם, והקהל מברך כל אחד לעצמו בלחש, וייזהרו לסיים קודם שיסיים השליח ציבור כדי שיוכלו לענות [[אמן]] אחר ברכתו{{הערה|שו"ע אדה"ז שם ס"ח}}. יש להכריז בבית הכנסת, שאותם שבירכו 'שהחיינו' בשעת הדלקת הנרות - לא יברכוה עתה{{הערה|ספר-המנהגים עמ' 63}}.

מחזירים את ספרי התורה לארון, סוגרים הארון
ולאחר מכן מתחילים תפילת [[ערבית]].

==ראו גם==
*[[ניגון ונסלח]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/musicnews/89361 מכל נדרי עד נעילה] נוסח התפילה על ידי הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]] הש"ץ בבית חיינו - [[770]]
*[https://chabad.info/musicnews/408275/ תפילת כל נדרי] בביצוע הרב [[צבי לידר]] ומשפחתו {{אינפו}}
*[http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1056&ArticleID=4278&SearchParam=%EB%EC%20%F0%E3%F8%E9 כל נדרי ביער] - מעשה שהיה. [[שיחת השבוע]] גיליון 1081
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1527 אברהם פריד מבצע את תפילת 'כל נדרי']{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע את תפילת 'כל נדרי']{{וידאו}}
*[[שניאור אשכנזי]], '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3797921#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מה גורם ליהודים לבכות בכל נדרי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}

{{כיפור}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:תפילה]]
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==רקע הלכתי==
-===משמעות הנוסח ומקורו===
 תפילת כל נדרי מקורה, משמעותה ההלכתית והנוסח המדוייק של התפילה, נידונים באריכות רבה בספרי ה[[גאונים]], ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]]. באופן כללי קיימות שלוש שיטות מרכזיות במשמעות אמירת כל נדרי:
@@ שורה 21: / שורה 20: @@
 ולחלקם הוא "שמי שלא שם לבו בפעם ראשונה יכוון לבו בפעם שנייה"{{הערה|תוס' רי"ד}}.
-===על דעת המקום===
+לאחר נוסח כל נדרי אומרים את הפסוק "ונסלח לכל עדת בני ישראל .. בשגגה". משמעות אמירת הפסוק בעיתוי זה מתפרש באופן שונה לפי הדעות האמורות. לחלקם הוא קשור להתרת הנדרים או ככפרה לעצם נדירת נדר{{הערה|המרדכי והגר"א}} ולחלקם הוא נאמר בנפרד כמדבר על עצם מעלת היום הקדוש.
-קודם אמירת כל נדרי אומרים: "על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים". המקור לכך לפי [[המרדכי]], הוא מרבו, ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]. לדבריו, הסיבה להיתר להתפלל עם העבריינים בתחילת כל נדרי היא שביום כיפור זכאים להשתתף בתפילה גם אלו שעברו על תקנות הקהל ולכן הוטל עליהם חרם. ליום זה הוסר החרם והתאפשר להם לבוא בקהל. מסורת עממית קושרת את אמירת "על דעת המקום" יחד עם התרת הנדרים כולה, כמכוונת לאנוסי ספרד שהיו זקוקים להיתר מיוחד להתפלל לאחר שנראו כל השנה כ"עבריינים", אך מסורת זו אינה מדויקת היסטורית היות שאמירת "על דעת" הונהגה באשכנז טרם גירוש ספרד ובמקורות התורניים האמורים נמצא שאמירת כל נדרי ניתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה ואף קודם לכך.
-===פסוק "ונסלח"===
-לאחר נוסח כל נדרי אומרים את הפסוק "ונסלח לכל עדת בני ישראל .. בשגגה". משמעות אמירת הפסוק בעיתוי זה מתפרש באופן שונה לפי הדעות האמורות בטעם ומקור הנוסח. לחלקם הוא קשור להתרת הנדרים או ככפרה לעצם נדירת נדר{{הערה|המרדכי והגר"א}} ולחלקם הוא נאמר בנפרד כמדבר על עצם מעלת היום הקדוש.
-===ברכת שהחיינו===
 לסיום, מברכים החזן והקהל את ברכת [[שהחיינו]] הנאמרת על עצם כניסת היום הקדוש. מצד עצם העניין ברכה זו טעון לאומרה על הכוס, אך כמובן בגלל שהוא יום צום אין עושים זאת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/619/2.htm שו"ע אדה"ז סי' תרי"ט ס"ב]}}.