עריכת הדף "
כי האדם עץ השדה
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:עצים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עצים]]'''האדם עץ השדה''' הוא פסוק הממשיל אדם לעץ השדה, דמיון שמוזכר פעמים רבות בקבלה וחסידות. ==בחסידות== בזהר הקדוש{{הערה|ח"ג (דר"ב ב')}} מפרש שבחינת שורש [[נשמה|נשמת האדם]] הוא בחינת עץ "דההוא שדה אשר ברכו ה'", וענין זה נתבאר בספרי החסידות ובמפרשים שם. ===כל הגבוה יותר נופל למטה יותר=== אדמו"ר הזקן ממשיל את הדבר לעץ עושה פרי, שיש בו פירות שלמטה סמוך לארץ ויש בו פירות שלמעלה גבוה מעל גבוה, והנה הפירות שלמעלה, למרות שהם עליונים יותר, אך כשהם נופלים למטה על ידי ה[[רוח]] שעוקרתם, אזי הם נופלים למטה במרחק מהאילן יותר מן אותן הגדילים למטה, שאף כשנופלים לארץ אינן נופלין במרחק גדול כל כך, וכמארז"ל "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", או "לפי גדולתו היה מפלתו". כך הוא בענין פירות האילן [[עץ החיים]], שהם ה[[נשמות]]. כי [[ישראל עלו במחשבה]], וככל שהדבר נעלה יותר בשרשו, כך לאחר ירידתם על ידי חטאים וכדומה, נעשית הנפילה הוא למטה יותר. כמו כן גם בענין [[שבירת הכלים]] שב[[עולם התוהו]], שככל שהשורש גבוה יותר כך הנפילה גדולה יותר, שלכן [[כח הצומח]] נותן כח ומזין בעל חי, ושניהם יחדיו את ה[[מדבר (מין)|מדבר]]. מסיבה זו מי שהוא [[תלמיד חכם]], כאשר הוא פוגם באי קיום מצות, גדול עוונו יותר מעבירה מעשית של הסור מרע. וממילא גם ה[[תשובה]] בעשה טוב צריכה להיות באופן גדול יותר{{הערה|ליקוטי תורה פרשת בלק ע' עג}}. על דרך זה אמר הבעל שם טוב: כאשר אני אסיח דעת לרגע אחד מבורא העולם, יהיה הדבר חמור יותר מאיסור [[גילוי עריות]] שיעבור אדם פשוט. כמו כן נמשל האדם לעץ השדה לענין ה[[ביטוש]], שאם אין נכנס בו אור היהדות יש לאדם לבטש את יצרו הרע ולהכניעו ולהשפילו{{הערה|תורת שמואל תרל"ב על פי מאמר התניא}}. ==כח הצמיחה שבאדם== האדם עץ השדה, שנמשלו המלאכים והאדם לעצי השדה, והיינו שכמו עצי השדה הם בחינת צומח שצומח מקטנות לגדלות, שתחלה הוא קטן עד שמתגדל ונעשה אילן גדול, כך במלאכי מעלה שהגם ש[[המלאך מיכאל]] למשל הוא מבחינת [[החסד]] וה[[אהבה]], מכל מקום קודם שאומר שירה או קודם השליחות ששולחין אותו המדה אצלו ב[[קטנות]], וכששולחין אותו או בשעה שאומר [[שירה]] מתגדל האהבה בתוקף עוז, ולכן המלאך בעת השליחות יכול לקרות עצמו בשם שולחו כמו שכתב בי נשבעתי נאום [[הויה]], והיינו שבשעת השליחות הוא בטל כל כך לגבי המשלח עד שנקרא כל מהותו ע"ש המשלח הרי נגדל בחינת המדות שלו מכמו שהיו, כמשל הצומח. כך גם משל האדם לעץ השדה, היינו שבחינת המדות שבאדם נמשלו לצומח, שכמו עץ הצומח הנה הוא צומח מקטנות גדלות, כמו כן המדות שבאדם קודם התבוננותו בגדולת הבורא הם קטנים, וכשמתבונן ומעמיק דעת בגדולת הבורא מתגדלת המדה בתוקף עוז האהבה ביתר שאת ויתר עז מכמו שהייתה כו'. אמנם העץ הגשמי שנמשל למדות שבאדם ומדות שבמלאכים, הנה הוא רק משל לבחינת האהבה שבמלאכים ונשמות, אבל אינו בערך כלל, כ"א כמו ערך המשל לגבי השכל כו'.{{הערה|תורת שמואל מאמרים ח"א ד"ה זאת חקת}}. כמו כן כמו שהעץ גדל תמיד מיום הוולדו עד בואו לתכלית גדילתו, כך האדם גדל מיום הוולדו עד שנת כ', דהיינו שה[[צלם]] שבאדם דהיינו ה[[מוחין]] הפנימיים שבו שהם צ' דצלם גדילים מהווצרו בבטן אמו ואחר כך מיום הוולדו, והגידול הגשמי תלוי בגידול הרוחני ולכן הגידול הגשמי נעצר בגיל כ' כאשר מגיע זמן שלימות הגידול הרוחני (ואילו המוחין של ל' ומ' דצלם שהם מוחין מקיפים אינם משפיעים על עצם המציאות הרוחנית של האדם לכן אין ניכר הדבר בגשמיות) וכמו שבגשמיות הגידול הוא דווקא על ידי [[מים]] כך הגידול הרוחני של האדם הוא דווקא על ידי [[ה' חסדים]] ד[[אבא]] שהם בחינת [[מים]] המגדלים את הוולד דהיינו כח החכמה שבו.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/imrei/3/79c&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D+%D7%A2%D7%A5+%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%94 אמרי בינה שער ק"ש עט ד]}} == כמו שכח הצמיחה אינו מתגלה אלא על ידי העץ, כך התורה והמצוות אינם מתגלים ויוצאים מהכח אל הפועל אלא על ידי האדם שמקיימם{{הערה|תורת שמואל תרל"ג ח"ג מי מנה עפר יעקב}}. ==לעתיד לבא== לעתיד לבא יהיה האדם בבחינת "עצו ופריו" שוים, כי העץ הוא משל לגוף והפרי לנשמה, ולעתיד לבא גם הגוף ירגיש אלקות כמו הגוף ממש{{הערה|תורת שמואל תרכ"ט ויגש.}} (ראה ערכים [[אבני חפץ]] ו[[אבני אקדח]]). ==קישורים חיצוניים== *ניצוצי רבי, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13070&CategoryID=2138 מאחורי משל העץ והאדם]''' - לקט התבטאויות של הרבי, בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב ט"ו בשבט תשע"ז {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מושגים כלליים]] [[קטגוריה:תורת החסידות]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף