| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 12: |
שורה 12: |
| | ==מקור הדין בנשים והשתלשלותו== | | ==מקור הדין בנשים והשתלשלותו== |
| | {{ערך מורחב|ערך=[[פאה נכרית]]}} | | {{ערך מורחב|ערך=[[פאה נכרית]]}} |
| − | בספר במדבר, בפרשת "נשא"{{הערה|במדבר ה, יח.}} מתארת התורה את ענשה של הסוטה, שהכהן פורע את ראשה כדי לבזותה.
| + | התורה מצווה בדיני אשה סוטה, שהכהן צריך לפרוע את ראש האשה על מנת לבזות אותה{{הערה|במדבר ה, יח.}}, ורש"י לומד מכך שפריעת ראשה של האשה הינה גנאי עבורה. |
| | | | |
| − | בתלמוד הבבלי במסכת סוטה{{הערה|דף ח.}} מסבירים חז"ל שהעונש הוא מידה כנגד מידה: "היא פרסה לו סודרין נאין על ראשה, לפיכך כהן נוטל כיפה מעל ראשה ומניחו תחת רגליה... היא קלעה לו את שערה, לפיכך כהן סותר את שערה".
| + | המדרש רבה מוסיף על כך שכיון שהאשה נהגה כמו אומות העולם הפרוצות, הכהן פורע את ראשה כפי שהן נוהגות. |
| | | | |
| − | ובמסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב}} לומדים מכך חז"ל שהאשה היתה מכוסה קודם לכן, ומכאן מוכח שמנהג בנות ישראל לכסות את הראש{{הערה|רש"י שם, בביאורו העיקרי}} ולכן זה נחשב ל'דת משה' - מהעניינים המוזכרים בתורה, ואשה העוברת עליהם מצווה לגרשה ואין לה כתובה.
| + | כך גם מסופר בגמרא שאשתו של און בן פלת הצילה אותו על ידי כך שעמדה על פתח האוהל כשראשה פרוע והיות שלא היתה צנועה כולם התרחקו מהאוהל וכך הוא לא נמשך במחלוקת קורח{{הערה|סנהדרין קט.}}. |
| | | | |
| − | בזמן התלמוד לא כיסו הנשים את ראשן בבית ובחצר{{הערה|כתובות דף ע"ב}}, ולכן נפסק להלכה שהאשה אינה חייבת לכסות את ראשה בבית ובחצר{{הערה|לשיטת רוב ככל הראשונים, וכן נפסק בשולחן ערוך.}}, אולם במקום שנהגו בנות ישראל לכסות אף בבית, חובה לכסות אף בבית.
| + | להלכה נפסק ששער ראשה של האשה נחשב כמקום לא צנוע שאסור להתפלל כנגדו, ואפילו לבעל אסור להתפלל וללמוד תורה מול שערה הגלוי של אשתו{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן עה סעיף ד.}}, והאיסור חל על כל אשה שהתחתנה, אפילו לאחר שהתגרשה או שבעלה נפטר{{הערה|בנוגע לטעם שהאיסור לא חל על אשה קודם החתונה, הרבי מבאר שהסיבה היא מכיון שהן לא היו שותפות בחטא. תשובות וביאורים עמוד 449.}}, והוא חל אפילו על חלק קטן מהשער{{הערה|שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן קלט. שו"ת חתם סופר אורח חיים חלק א' סימן לו.}}, והוא חל במשך כל שעות היום ואפילו כאשר האשה לבדה בחדר מבלי שאף אחד רואה אותה{{הערה|זוהר קכו, א. שו"ת חתם סופר שבהערות הקודמות. שו"ת משנה הלכות, 'גדר עולם' לחפץ חיים, ועוד.}}. |
| | | | |
| − | כאשר היו יוצאות הנשים מחצר לחצר דרך מבוי, היו לובשות 'קלתה' שהיא מטפחת או כיסוי דמוי סל עם נקבים זעירים, וברשות הרבים הוסיפו עליה 'סבכה' מדין דת יהודית{{הערה|מנהג בנות ישראל}} וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך וברמב"ם, שהיוצאת במטפחת יש לגרשה ואין לה כתובה:
| + | בזמן הגמרא היו נוהגות הנשים לכסות את ראשן בארבעה כיסויים זה על גבי זה: |
| | + | *קישורים - סרט שקשר את שערות הראש והידק אותן שלא יבצבצו החוצה. |
| | + | *סבכה - רשת הפרוסה מלמעלה על כל השער. |
| | + | *מטפחת - המכסה את כל השער. |
| | + | *רדיד - כאשר האשה יצאה מביתה לרשות הרבים, לבשה מעל כיסויים אלו צעיף ארוך שהשוליים שלו השתלשלו מלפנים וכיסה גם את צידי הראש במטרה לכסות כליל גם את הצדעיים. |
| | | | |
| − | {{ציטוטון|יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה}}{{הערה|שולחן ערוך אבן העזר סימן קט"ו}}.
| + | כיום נהוג לכסות את הראש או במטפחת או בפאה נכרית, כאשר העדיפות ההלכתית היא בפאה דווקא, המכסה טוב יותר את השערות ויש בה חשש מועט יותר שהאשה תשיל מעליה את הכיסוי כשתתבייש מחברותיה. |
| − | | |
| − | בקהילות רבות הקפידו על דברי הרמב"ם והשולחן ערוך לכסות ברדיד גדול, והדבר נמשך עד לימינו, אולם בדור האחרון החלו הנשים לכסות את הראש במטפחת בלבד. דבר זה הותר בדיעבד על ידי הפוסקים, משום שעיקר כיסוי הראש הוא מדאורייתא אבל סוג הכיסוי הוא מדרבנן, מדין 'דת יהודית' שהיא מנהג בנות ישראל העכשווי, ובא מנהג ומבטל מנהג {{הערה|שו"ת יביע אומר ד' אבן העזר סימן ג'}}.
| |
| − | | |
| − | לפני כחמש מאות שנה, חלק מהנשים החלו לכסות את הראש בפאה, וגם דבר זה הותר בדיעבד על ידי הפוסקים, עד כי פשט המנהג בישראל, ורבים מהפוסקים כתבו שמנהג זה עדיף על מנהג חבישת המטפחת, שבדרך כלל מחליקה מהראש.
| |
| − | | |
| − | ==הקפדה על כיסוי כל השיער==
| |
| − | להקפדתה של האשה על כיסוי שערות הראש יש השלכה ישירה על ההשפעה הרוחנית והגשמית בבית{{הערה|זוהר פרשת נשא קכו, א.}} ואפילו גילוי של שערה אחת משערות הראש עלול לגרום לעניות, לבעיות בחינוך הילדים, ולצרות נוספות{{הערה|שו"ת חתם סופר אורח חיים טו, לו.}}.
| |
| − | | |
| − | {{ציטוטון|טירוף הדעת יבוא על האיש שמניח לאשתו שיראה משיער ראשה החוצה. וזהו אחד מענייני הצניעות שבבית. ואשה המוציאה משערות ראשה החוצה להתייפות בהן, גורמת עניות לבית, וגורמת לבניה שלא יהיו חשובים בדור, וגורמת שרוח הטומאה תשרה בבית. מי גרם לזה? השערות שנראו מראשה החוצה. ואם בבית כך, כל שכן בשוק}}{{הערה|לשון הזוהר בתרגום חופשי}}.
| |
| | | | |
| | ===גילוח שערות הראש=== | | ===גילוח שערות הראש=== |
| − | במספר קהילות בודדות נהגו הנשים לגלח את הראש, על מנת שלא תצא שערה אחת מהכיסוי. אך רבים מהפוסקים יצאו נגד המנהג, בטענה שזהו ביזיון שהתורה מייעדת אותו ל'אשת יפת תואר' הנכרית כדי שהיהודי יגרשנה מביתו ולא ירצה אותה:
| + | אף שמנהג כמה קהילות קדושות בישראל לגלח את שער הראש לחלוטין כדי שלא יתגלה מתחת לכיסוי הראש, הרבי שלל את הגילוח הן על מנת שלא תתנוול בעיני עצמה, והן משום האיסור 'לא תעדה אשה עדי איש'{{הערה|תשובות וביאורים עמוד 447.}}. |
| − | | |
| − | {{ציטוטון|וגלחה את ראשה... כל כך למה? כדי שתהא בת ישראל שמחה וזו עצבה, בת ישראל מתקשטת וזו מתנוולת}}{{הערה|רש"י דברים פרק כא פסוק יג}}.
| |
| − | | |
| − | כמו כן, [[הרבי]] שלל את הגילוח הן על מנת שלא תתנוול בעיני עצמה, והן משום האיסור 'לא תעדה אשה עדי איש'{{הערה|תשובות וביאורים עמוד 447.}}.
| |
| | | | |
| − | ==שיער באשה ערוה== | + | ===חומרת וחשיבות הכיסוי=== |
| − | בתלמוד הבבלי{{הערה|מסכת ברכות דף כ"ד}} גזרו חז"ל ששיער האשה נחשב לערוה מדרבנן{{הערה|חזון איש, פנים מאירות, פרי חדש}} מפני שהוא גורם הרהור וטרדה לרואה אותו{{הערה|הראשונים שם.}}, ולכן אסור להתפלל או ללמוד כנגדו, גם אם היא אשתו{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן עה סעיף ד.}}, והאיסור חל על כל אשה שהתחתנה, אפילו לאחר שהתגרשה או שבעלה נפטר, והוא חל אפילו על חלק קטן מהשער{{הערה|שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן קלט. שו"ת חתם סופר אורח חיים חלק א' סימן לו.}}.
| + | להקפדתה של האשה על כיסוי שערות הראש יש השלכה ישירה על חינוך הילדים ועל כללות ההשפעה הרוחנית בבית{{הערה|זוהר פרשת נשא קכו, א.}} ואפילו גילוי של שערה אחת משערות הראש עלול לגרום לעניות, לבעיות בחינוך הילדים, ולצרות נוספות{{הערה|שו"ת חתם סופר אורח חיים טו, לו.}}. |
| | | | |
| − | כעשרה מהראשונים במסכת ברכות כ"ד סייגו את האיסור וכתבו שהוא אינו חל על שיער הרגיל להיות גלוי, אלא רק על שיער הרגיל להיות מכוסה, כי בשיער הרגיל להיות גלוי אין הרהור ואין טרדה לרואה. ולכן האיסור אינו חל על אשה רווקה{{הערה|בנוגע לטעם שהאיסור לא חל על אשה קודם החתונה, הרבי ביאר שהסיבה היא מכיון שהן לא היו שותפות בחטא. תשובות וביאורים עמוד 449.}}.
| + | אחרונים הפוסקים כתבו שאדם שאשתו לא מקפידה על גילוי שערות הראש, אינו יכול לשמש כשליח ציבור וכשוחט ובודק, והאשה עצמה אינה נאמנם על כשרות וטהרה. |
| | | | |
| | ==לקריאה נוספת== | | ==לקריאה נוספת== |
