עריכת הדף "ישראל ליבל"

ר' '''ישראל ליבל''' היה רב ליטאי, ומגדולי ה[[מתנגדים]] לחסידות.
==תולדות חיים==
נולד לר' יהודה לייב. בשנת [[תק"מ]] שימש כרב במוהליב, ובשנת [[תקמ"ז]] כ[[מגיד משרים]] בנבהרדק.

לישראל ליבל היה אז אח יחידי, שהתקרב ל[[תנועת החסידות]] ונהפך לאחד מחסידי [[אדמו"ר הזקן]]. הוא ניסה לשכנע את אחיו שיטוש את תנועת החסידות, ולאחר שלא הצליח שלח מכתבים לאדמו"ר הזקן, ולאחר מכן אף נפגש עם אדמו"ר הזקן וערך עמו ויכוח סוער, בה הוכיח אותו על דרכה של החסידות{{הערה|שמעון יעקב גליקסברג, הדרשה בישראל, עמ' שנ"ח.}}.

בעקבות כך הוא הוא הוציא בשנת [[תקנ"ח]] את החיבורים "ספר הויכוח", "תאוות צדיקים" ו"קברות התאווה" בהם הוא מציג את עצמו בתור ממשיכו של [[הגר"א]] במלחמה מול החסידות, ותוקף את שיטתה. בהמשך אף פעל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ט]]. פעולותיו אלו עוררו את חמתם של החסידים שגרשו אותו מעריהם ושרפו את ספריו.
==ספריו==
*עוזר ישראל, [[תקמ"ו]].
*ספר הויכוח, תקנ"ח.
*תאוות צדיקים, תקנ"ח
*קברות תאווה - תקנ"ח.
*אבן הבוחן, תקנ"ט.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מתנגדים]]
[[קטגוריה:רבני ליטא]]