עריכת הדף "ישראל יפה (בעל הדפוס)"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
 
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל יפה, בעל הדפוס מקאפוסט|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[ישראל יפה (פירושונים)]]}}
 
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל יפה, בעל הדפוס מקאפוסט|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[ישראל יפה (פירושונים)]]}}
 
[[קובץ:שבחי הבעשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבחי הבעל שם טוב במהדורת ישראל יפה]]
 
[[קובץ:שבחי הבעשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבחי הבעל שם טוב במהדורת ישראל יפה]]
הרב '''ישראל יפה''' (נקרא גם "המדפיס מ[[קאפוסט]]") (? - [[כ"ג מנחם אב]] [[תקפ"ח]]), היה אחד ממייסדי היישוב החב"די ב[[חברון]], מראשוני החסידים של אדמו"ר הזקן ומגדולי תלמידיו.
+
הרב '''ישראל יפה''' (נקרא גם "המדפיס מ[[קאפוסט]]") היה אחד מבין מייסדי הישוב החב"די ב[[חברון]].  
  
==תולדות חיים==
+
==תולדותיו==
נולד ב[[רוסיה]] בסביבות שנת [[תק"י]] לרבי יצחק יפה, (ר' יצחק קפוסט), מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ומקורבו של [[האדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]].
+
נולד ב[[רוסיה]] לרבי יצחק יפה, מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ומקורבו של [[האדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]].
  
 
ר' ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס ב[[עיירה]] [[קאפוסט]]. ר' ישראל הדפיס בין היתר את ספר '[[שבחי הבעש"ט]]', וכן את [[סידור אדמו"ר הזקן]] ומחבר הספר "אור ישראל".
 
ר' ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס ב[[עיירה]] [[קאפוסט]]. ר' ישראל הדפיס בין היתר את ספר '[[שבחי הבעש"ט]]', וכן את [[סידור אדמו"ר הזקן]] ומחבר הספר "אור ישראל".
שורה 12: שורה 12:
 
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] לעלות לארץ ישראל. בתחילה הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל, בטענה שכשהוא מתגורר בקאפוסט הוא תמיד יכול לקפוץ ל[[ליובאוויטש]] לרבי לשמוע [[דא"ח]], אבל אם הוא ייסע לחברון, הוא לא יוכל להגיע לשמוע [[דא"ח]] מהרבי. על כך ענה לו [[אדמו"ר האמצעי]] שהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו וישלח לו בתנאי שיסע לחברון. ר'ישראל הסכים לכך ונסע לארץ ישראל לעיר חברון.  
 
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] לעלות לארץ ישראל. בתחילה הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל, בטענה שכשהוא מתגורר בקאפוסט הוא תמיד יכול לקפוץ ל[[ליובאוויטש]] לרבי לשמוע [[דא"ח]], אבל אם הוא ייסע לחברון, הוא לא יוכל להגיע לשמוע [[דא"ח]] מהרבי. על כך ענה לו [[אדמו"ר האמצעי]] שהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו וישלח לו בתנאי שיסע לחברון. ר'ישראל הסכים לכך ונסע לארץ ישראל לעיר חברון.  
  
ר' ישראל עלה לחברון בשנת [[תק"פ]], ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו [[ארץ הקודש|ארצה]] כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוסו של ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".
+
ר' ישראל עלה לחברון ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו [[ארץ הקודש|ארצה]] כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוסו של ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".
  
 
לרבי ישראל ולאשתו שפרינצא היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ יחד עם רבם, רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים בשנת [[תקל"ז]].  
 
לרבי ישראל ולאשתו שפרינצא היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ יחד עם רבם, רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים בשנת [[תקל"ז]].  
  
אשתו שפרינצא, בתו של ר' משה, נפטרה ב[[י"ח מנחם אב]].
+
בנו ר' אפרים רשום במפקד [[תקצ"ט]] שהוא בן 44. שעלה מקאפוסט בשנת [[תקפ"ג]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת 3 שנים. הוא היה ממונה ב"[[כולל חב"ד]]". בין השנים תר"ו-ט נפטר ובמפקד תר"ט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו.  
 
 
בנו ר' [[אפרים יפה]] רשום במפקד [[תקצ"ט]] שהוא בן 44. שעלה מקאפוסט בשנת [[תקפ"ג]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת 3 שנים. הוא היה ממונה ב"[[כולל חב"ד]]". ר' אפרים נפטר בתאריך [[ז' תמוז]], בין השנים [[תר"ו]]-[[תר"ט|ט]]. ובמפקד [[תר"ט]] רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. חאשע אשתו נפטרה ב[[כ"ח כסלו]] [[תרמ"ה]], בהיותה בגיל תשעים.
 
 
 
נפטר ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תקפ"ח]].
 
  
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
 +
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
*[[ישראל יפה (הקטן)]]  
 
*[[ישראל יפה (הקטן)]]  
 
==לקריאה נוספת==
 
*'''דורות של חסידים''' עמוד 115 ואילך
 
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|יפה]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|יפה]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|יפה]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|יפה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
 
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
 
[[קטגוריה:משפחת יפה]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)