עריכת הדף "ישראל יעקב יעבץ"

הרב '''ישראל יעקב יעבץ''' ([[תקצ"ז]] לערך{{הערה|כפי שיוצא ממכתב ששלח המהרי"ש אל הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרנ"ח בבקשתו לסיוע לעלות לארץ ישראל ושם הוא מציין שהוא ורעייתו עברו זה מכבר את גיל שישים.}} - [[ד' אייר]] [[תער"ב]]) היה רבה של העיר [[קרמנצ'וג]] באוקראינה בין השנים (תרכ"ח - תרס"ו), בעל ספר "תשובות מהרי"ש" המכיל התכתבויות רבות עם גדולי רבני דורו.

במשך תקופה זו ניהל את ענייני עירו ביד רמה ונלחם על צביונה התורני של העיר בנושאים כגון: איסור על אפיית [[מצות]] מכונה{{הערה|בשנת תר"ן נפתחה בקרמנצ'וג מאפייה למצות מכונה על ידי שלמה זיוואוו למרות אזהרותיהם של רבני העיר והרב ישראל יעקב יעבץ היה ראש הנלחמים באפיית המצות במאפייה זו לאחר שנתגלו חששות רבים במאפייה, ולשם כך הוא ניהל התכתבות נרחבת עם הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בקאמינקא כדי למנוע מתושבי העיר מלהיכשל בכך.}}, איסור על מכירת אתרוגי קורפו{{הערה|המליץ ה' סיון תרנ"א.}}, תמיכה במשפחות אנשי החיל{{הערה|הצפירה כ"ט טבת תרנ"ט.}}, תמיכה בעסקים שומרי [[שבת]]{{הערה| המליץ כ' מנחם אב תרס"ג.}} ובנושאים רבים נוספים.

כמו כן ניהל התכתבויות הלכתיות רבות עם גאוני וגדולי דורו: רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] בעל "הבית הלוי" מבריסק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=55&hilite= תשובות מהרי"ש סימנים ל"ה ו-ל"ו].}}, רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=31 תשובות מהרי"ש סימן י"ד].}}, רבי [[יוסף שאול נתנזון]] בעל ה"שואל ומשיב"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=102&hilite= תשובות מהרי"ש סימן ס"ג].}}, רבי [[חיים ברלין]]{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 47.}}, האדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=65&hilite= תשובות מהרי"ש סימן מ"א ו-מ"ב].}} ורבים אחרים, חלק מהתכתבויות אלו מופיעות בספרו "תשובות מהרי"ש".  

במשך שנים רבות תמך הרב ישראל יעקב באביוני ארץ ישראל באמצעות תרומותיו לחברת משכיל אל דל בעיה"ק צפת שסייעה לנזקקים לקבל טיפול רפואי שידם לא הייתה משגת{{הערה|ממכתב מכ"ב ניסן תרנ"ח בו הוא מבקש מהגאון הרב ירושלימסקי להעביר את תרומות לחברת משכיל אל דל באמצעות שאר בשרו הרב חיים חייקל שפירא סוכן חברת משכיל אל דל.}}, בנוסף לכך ניסה הרב ישראל יעקב לממש את שאיפתו רבת השנים לעלות לארץ ישראל, החל משנת תרנ"ו הוא החל בבירורים על אפשרות מגורים בארץ ישראל אך לפי ידע שהגיע לפניו החליט לגנוז בינתיים את תוכניתו זו{{הערה|את הפרטים הללו אנחנו מגלים ממכתב ששלח הרב ישראל יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מב' תמוז תרנ"ו ששם הוא חושף לראשונה את שאיפתו רבת השנים לעלות לארץ ישראל אך גם את המידע שהגיע לפניו שלאחרונה התרבו פריצי הדור שם והם עלולים לחמוס אותו בהגיעו לשם.}}, ההזדמנות הראשונה הממשית למלא את שאיפתו זו הגיעה בשנת תרנ"ח כאשר הרב יעקב ישראל ניסה באמצעות הרב משה לוי החכם באשי היושב באיסטנבול להשיג אישור עלייה לארץ ישראל{{הערה|את הפרטים הללו אנחנו מגלים ממכתב שללח הרב יעקב ישראל אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בחוה"מ פסח תרנ"ח שבו הוא מבקש שיפעיל את קשריו הקרובים עם החכם באשי כדי שיפעל אצל השלטונות העותומניים שיוכל לקבל אישור עלייה לארץ ישראל.}} , אך לאחר תקופת מה הוא קיבל מענה{{הערה|את המענה הנ"ל הוא חשף בפני הגאון הרב ירושלימסקי מספר ימים לאחר מכן בשל מידע שקיבל ממקורביו.}} שכרגע אין אפשרות להשיג את האישור המיוחל בשל גזירה שהטילו השלטונות העותומניים בארץ ישראל על עליית יהודים לארץ ושאפילו באמצעות שוחד ממון לא ניתן לקבל אישור עלייה{{הערה|המליץ מי"ט ניסן תרנ"ח פרסם כתבה  על סגירת נמל יפו לעליית יהודים ואפילו תמורת שוחד ממון רב.}} ולכן התכנית נגנזה לעת ההיא, בחודש אדר בשנת [[תרס"ו]] עלה בידו לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים  למלא את שאיפת חייו לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|כך עולה ממכתבים רבים ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי החל משנת תרנ"ח, באחד ממכתבים אלו הוא ביקש שייצור קשר עם חכם הכולל באיסטנבול שיסייע לו בעניין השגת אישור כניסה לארץ ישראל היות ומדובר היה בתקופה שהעותמאנים הקשו מאוד על עליית יהודים לארץ.}}, בהגיעו ל[[ירושלים]] מונה לוועד רבני העיר והיה שותף להחלטות רבות הנוגעות לצביונה החרדי של העיר.

נפטר ב[[ד' באייר]] [[תער"ב]] והמון רב נהר אחר מיטתו ואף הוכרזה שביתת מלאכה כנהוג ביום ההלוויה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין היהודי בהר הזיתים בירושלים{{הערה|מתוך כתב  בעיתון מוריה ד' אייר תער"ב.}}.

במכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא בנוגע לפולמוס סביב יין הצימוקים והברכה שיש לברך עליו, הוא מציין שהוא שלח שאלה זו אל [[אדמו"ר הרש"ב]] שענה לו באמצעות רבה השני של העיר הרב יצחק יואל רפאלוביץ' שאין בליובאוויטש מסורת ברורה איך נוהגים בכך, באותו מכתב מצויינת תשובה דומה שהוא קיבל משליח שהגיע מהאדמו"ר בעל "המגן אבות" מקאפוסט.

בהקדמה לספר [[קונטרס ומעיין]] של אדמו"ר הרש"ב מצויין שכשהגיעה האגרת הקודש עם המאמר ראש השנה של החסידות רבני העיר הרב ישראל יעקב יעבץ ואחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי רקדו בלא בגד עליון{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=27 הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25.]}}.

בספר תשובות מהרי"ש מצויינת התכתבות יחודית בין אדמו"ר הצמח צדק לבנו האדמו"ר רבי יוסף יצחק מאוורוטש בנושא אכילת מרק עוף בתשעת הימים בזמן המגיפה הקשה שפרצה ברוסיה באותה התקופה, התכתבות זו נמצאת גם בשו"ת צמח צדק, ובהערות שם מעיר [[הרבי]] שמקור התכתבות זו הינה בספר תשובות מהרי"ש של הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג{{הערה|1=

* אחיינו הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] ממלא מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג.

*אחייניתו הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] רבה של העיירה קריוקוב הסמוכה לקרמנצ'וג.

תשובות מהרי"ש (ירושלים תרס"ז).