| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:ישראל לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל לוין ב[[חלוקת דולרים|קבלת דולר לברכה]] מהרבי]] | | [[תמונה:ישראל לוין.jpg|left|thumb|250px|הרב ישראל לוין ב[[חלוקת דולרים|קבלת דולר לברכה]] מהרבי]] |
| {{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל לוין מכפר חב"ד|אחר=ישראל לוין מנעוועל|ראו=[[ישראל לוין (נעוועל)]]}} | | {{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל לוין מכפר חב"ד|אחר=ישראל לוין מנעוועל|ראו=[[ישראל לוין (נעוועל)]]}} |
| ר' '''ישראל יהודה לוין''' ([[ז' תמוז]] [[תרע"ב]] - [[ח' סיון]] [[תשס"ה]]) [[תמים|תלמיד]] [[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]], [[חסיד]] שחי וחווה את שנות [[מסירות נפש|מסירות הנפש]] ב[[רוסיה הסובייטית]], ומסר את נפשו על קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]].
| | הרב ישראל לוין נולד ביום שבת קודש, ז' תמוז [[תרע"ב]], בעיר זיוויטוב שבאוקראינה לאביו הרב אפרים הלוי לוין ז"ל. |
|
| |
|
| היה מכונה בפי אנ"ש בכפר חב"ד "ר' ישראל ליפאוויצער" ע"ש העיירה ממנה בא (וגם כדי להבדילו מ"ר' ישראל נעוועלער", ששניהם נשאו את אותו שם ואותה שם משפחה)
| | ר' ישראל היה חסיד שחי וחווה את שנות מסירות הנפש היוקדות ברוסיה הסובייטית, עבר בצעירותו תלאות אינספור, וזאת בשל [[מסירות נפש|מסירות נפשו]] למען המשך לימוד התורה. |
|
| |
|
| ==תולדות חיים==
| | ביום רביעי, ט' סיון תשס"ה נפטר ר' ישראל והוא בן 93 שנים. |
| ר' ישראל נולד ב[[עיירה]] זיוויטוב שב[[אוקראינה]], ב[[שבת קודש]] [[פרשת חוקת]], [[ז' בתמוז]] [[תרע"ב]], לאביו ר' [[אפרים לוין]] ששימש כ[[מלמד דרדקי]] ב[[עיירה]].
| |
|
| |
|
| ילדותו הייתה ספוגה בפחדים מפני הפרעות של האיכרים הרוסים, שהיו נוהגים אז לעשות פוגרומים בעיירות היהודיות ולטבוח ביהודים, כהמשך ל[[מלחמת העולם הראשונה]].
| | ==שנות צעירותו== |
|
| |
|
| מספר פעמים נאלץ להתחבא תחת המיטה יחד עם אחיו, כשהאיכרים האוקראיניים מאיימים ברצח הוריו אם לא יביאו את כל כספם. המצב המסוכן אילץ את בני המשפחה לנטוש את ה[[עיירה]], ולעבור לעיר ליפאוויץ.
| | בעקבות פרעות שהתחוללו לאחר מלחמת העולם הראשונה, נאלצה משפחתו לברוח מעירם זיוויטוב אל העיר ליפאוויץ. גם שם סבלו מכיון שבאותם ימים החלה תקופת השתלטותה של היבסקציה על הרחוב היהודי. |
|
| |
|
| כשהגיעו לעיר ליפאוויץ החלה הממשלה הקומוניסטית להשתלט על החיים היהודיים, ולמנוע מיהודים לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]]. הרדיפות בעיר היו קשות, ובזמן קצר נשברו כל יהודי העיר, ובני משפחתו נשארו כמעט היחידים בעיר שהמשיכו לשמור על קיום תורה ומצוות.
| | כשהגיע לגיל ארבע-עשרה, נודע לו על מסגרת לימודית מתאימה לנערים בני גילו שקיימת ב[[קייב]]. הוא עזב את הבית ונסע לקייב הרחוקה כדי ללמוד ב[[תומכי תמימים קייב]]. |
| ב[[חיידר]] שפתח אביו בעיר כמעט ולא נשארו ילדים, ור' ישראל ואחיו הלכו לעבוד ב[[שדה]], ותמורת העבודה היו מקבלים ירקות שעזרו לבני משפחתו לשרוד את הרעב ששרר באותה תקופה. | |
|
| |
|
| === בישיבת תומכי תמימים ===
| | בהמשך נסע ל[[תומכי תמימים ויטבסק]] וכשהרדיפות המשיכו נדד בין הישיבות ב:פערעיאסלאוו, [[תומכי תמימים קייב|קייב]], [[תומכי תמימים באקו]], [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס]], [[תומכי תמימים קולאש|קולאש]], קייב, [[מוסקבה]], שוב פעם קייב, טשערניגוב, [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[לנינגרד]], שוב מוסקבה, ווארוניז' קריביורוג ו[[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]]. |
| בחורף [[תרפ"ז]] נסע אחיו ללמוד ב[[ישיבה]] [[ליטאי]]ת ב[[קייב]], אך הבולשביקים השתילו בישיבה "[[רב מטעם|רבנים מטעמם]]", ואלו דרדרו רוחנית את תלמידי הישיבה. זמן קצר לאחר שנסע ללמוד בישיבה חזר לביתו והודיע שהוא אינו מעוניין להמשיך בלימודים, אך סיפר על מסגרת ישיבתית אמתית שמתאימה לגילו של ר' ישראל, הנמצאת בקייב.
| |
|
| |
|
| ר' ישראל נסע לקייב בגיל 14 ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קייב|תומכי תמימים]], שנוהלה אז תחת ר' [[בנימין גורודצקי]].
| | מספר פעמים נאסר לתקופות קצרות. כאשר שהה במלחובקה, נאסר מכיון שלא היו לו ניירות מתאימים והובל לבית הסוהר, שם הוכנס לחדר אחד עם גנבים ושודדים. |
|
| |
|
| כשחזר לחופשת [[חג הפסח]] וראה שהוא נותר הנער הדתי היחידי בכל העיר, החליט לעזוב את העיר ונסע ל[[ויטבסק]], שם היה ריכוז גדול של בחורים בני גילו.
| | לאחר מספר ימי מאסר, הוחלט לשחררו לא לפני שהוזהר כי אסור לו עוד להימצא באזור, וכי אם ייתפס, ייאסר לשנתיים ימים. הוא אף נאלץ לחתום על הצהרה ברוח זו. |
|
| |
|
| === רשימת המקומות בהם למד ===
| | ר' ישראל שרצה בכל מאודו להמשיך ללמוד באזור, נשאר במלחובקה ורק העתיק את מקום מגוריו לביתו של החסיד ר' זלמן ליברמן. אולם באחד הלילות שוב נאסר על ידי בלשים בשכבו באחד מבתי הכנסת. גם הפעם לא נמצאו בידו תעודות או אישורים מתאימים, והוא נאסר שנית. |
| במשך עשר שנים נדד בין ישיבות, כשכל ישיבה שנסגרה על ידי ה[[יבסקציה]] עבר מיד לישיבה שניה. מספר פעמים אף נאסר, ומיד לאחר השחרור המשיך בנדודיו. חלק מהמקומות בהם למד:
| |
|
| |
|
| {{טורים|תוכן=
| | בהגיעו לגיל גיוס זכה ר' ישראל לנס גלוי מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהורה לו להלביש משקפיים "והשי"ת יעזרהו בגשמיות וברוחניות". באופן נסי שלמעלה מדרך הטבע, קיבל פטור בזכות המשקפיים. |
| * [[תומכי תמימים ויטבסק|וויטבסק]]
| |
| * [[תומכי תמימים פריסלוב|פריסלוב]]
| |
| * [[תומכי תמימים קייב|קייב]]
| |
| * [[תומכי תמימים באקו|באקו]]
| |
| * [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס]]
| |
| * [[תומכי תמימים קולאש|קולאש]]
| |
| * [[תומכי תמימים קייב|קייב]]
| |
| * [[תומכי תמימים מוסקבה|מוסקבה]]
| |
| * שוב בקייב,
| |
| * [[תומכי תמימים צ'רניגוב|צ'רניגוב]]
| |
| * [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]]
| |
| * [[תומכי תמימים לנינגרד|לנינגרד]]
| |
| * שוב מוסקבה,
| |
| * ווארוניז' קריביורוג
| |
| * [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]]
| |
| }}
| |
|
| |
|
| באותה תקופה אסר החוק על שהיה במקום כל שהוא בלי תעודה מזהה בו מפורט מצבו של נושא התעודה (אם עובד או לומד), וההסתובבות בערים הגדולות הייתה מותרת רק לבעלי תעודה מיוחדת. לצורך כך נאלץ לזייף מסמכים. מכיוון שלא היו לו קרובי משפחה בערים הגדולות נאלץ לישון ב[[בית כנסת|בתי כנסת]].
| | בחודש שבט [[תרח"צ]], הגיע בקשרי תנאים עם מרת איטא דבורה, בתו של החסיד ר' [[מאיר גורקוב]]. |
|
| |
|
| מספר פעמים נאסר לתקופות קצרות. אחד המאסרים קרה כאשר למד ב[[מלחובקה]], ולאחר מספר ימים הוחלט לשחררו באזהרה כי לא ימצא עוד באזור, ואם יתפס יישב במאסר שנתיים.
| | כמה חודשים לאחר מכן, באו השניים בברית הנישואין. |
|
| |
|
| ר' ישראל שרצה להמשיך ללמוד באזור, נשאר במלחובקה ורק העתיק את מקום מגוריו לביתו של ר' [[זלמן ליברמן]]. אולם באחד הלילות שוב נאסר על ידי בלשים בשכבו באחד מבתי הכנסת. גם הפעם לא נמצאו בידו תעודות או אישורים מתאימים, והוא נאסר שנית.
| | ==מלחמת העולם השניה== |
|
| |
|
| === הגיוס לצבא וחתונתו ===
| | גם בשנות מלחמת העולם השניה, נאלצו ר' ישראל ורעייתו נאלצו לברוח ל[[סמרקנד]]. |
| בגיל הגיוס נקרא להתייצב ב[[מוסקבה]] למחרת [[יום הכיפורים]] בשנת [[תרצ"ו]]. פחדו היה גדול מכיוון שלא היו לו תעודות מתאימות, ובנוסף, זמן קצר קודם היה גל מאסרים גדול בקהילה החסידית.
| |
|
| |
|
| הוא ניצל מגזירת הגיוס בשל הוראה של [[הרבי הריי"צ]] שירכיב משקפיים, דבר שבדרך [[נס]] הצילו מגיוס.
| | גם בהיותו בסמרקנד בשנות המלחמה והרעב הקשות, נרתם מיד למען הפצת תורה, וביחד עם ידידו הרה"ח ר' [[מיכאל טייטלבוים]], הקימו סניף של ישיבת '[[תומכי תמימים סמרקנד]]'. |
|
| |
|
| ב[[חודש שבט]] [[תרצ"ח]] השתדך עם מרת איטא דבורה, בתו של ר' [[מאיר גורקוב]], ומספר חודשים לאחר מכן התחתן. | | ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' הצליח לעזוב את רוסיה ב"עשאלונים" הידועים בחודשי הקיץ, עד שמצא מנוחה קצרה במחנה הפליטים [[פאקינג]] - גם שם, הוא וחברו הטוב ר' מיכאל טייטלבוים, הזדרזו להקים מסגרת של ישיבת '[[תומכי תמימים פאקינג]]'. |
|
| |
|
| כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] נאלץ להתחבא זמן ארוך, כיוון שכל בחור צעיר היה מגוייס בכפייה. החזית המתקרבת אילצה אותו לברוח עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. הנסיעה הארוכה והמתישה ברכבת משא שיכלה את בנו ה[[בכור]].
| | בתקופה שלאחר מכן, שהה בפאריז, וגם שם עסק במסירות בהרבצת והפצת תורה לילדי ישראל. |
|
| |
|
| כשהגיע ל[[סמרקנד]] פתח יחד עם ר' [[מיכאל טייטלבוים]] ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד|תומכי תמימים]].
| | ==בארץ ישראל== |
|
| |
|
| בשנת [[תש"ג]] נוצרה אפשרות להתכתב עם [[הרבי הריי"צ]] באמצעות [[חסידים]] ב[[ארץ ישראל]], שהעבירו את המכתב לרבי. ר' ישראל ור' מיכאל כתבו מכתב בו הם מבקשים ברכה ל"{{מונחון|זרעא חייא וקיימא|ילדים}}". הם לא זכו לקבל תשובה, אך ארבעים שנה אחר כך, כשכבר היה בארץ ישראל, נמצא מכתב התשובה של הרבי בארכיון הספרייה, בו הרבי מברכו בילדים וב[[פרנסה]].
| | רק לאחר שלוש שנים מאז שעזב את רוסיה, הגיעו ר' ישראל ורעייתו לארץ ישראל, ובקיץ [[תש"ט]] הגיע להתגורר ב[[כפר חב"ד]], שם היה חי עד פטירתו. |
|
| |
|
| === היציאה מרוסיה === | | ==אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א== |
| בקיץ שנת [[תש"ו]] יצא מ[[רוסיה]] [[בריחת רוסיה תש"ו|יחד עם קבוצת חסידים]] באמצעות דרכונים [[פולין|פולניים]] מזוייפים, והגיע ל[[מחנה הפליטים פאקינג]] ב[[גרמניה]]. גם שם פתח יחד עם ר' מיכאל ישיבת תומכי תמימים, אותה המשיכו לנהל גם זמן רב לאחר שמרבית החסידים עזבו את המחנה.
| |
|
| |
|
| לאחר מכן עבר ל[[פריז]] שם התעסק ב[[חינוך]] ילדי ישראל, למרות קשיי השפה.
| | בחודש אלול [[תשכ"ב]], זכה ר' ישראל לנסוע לראשונה בחייו ל[[אדמו"ר שליט"א]]. |
|
| |
|
| בשנת [[תש"ט]] הגיע ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].
| | בליל יום רביעי, אור ליום ו' בתשרי תשכ"ג, מעט לפני השעה שלוש בלילה, זכה ר' ישראל להיכנס לראשונה בחייו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי. על רגעים אלה סיפר: "עשיתי שהחיינו. אלו היו הרגעים הכי גדולים ומופלאים בחיי, שכל החיים שלי חיכיתי וציפיתי וקיוויתי להשי"ת שסוף סוף יעזרני ויצליחני לאותם הרגעים הנפלאים". |
|
| |
|
| === אצל הרבי ===
| |
| ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ב]] נסע ל[[הרבי|רבי]] בפעם הראשונה ל[[חודש החגים]], אז נכנס ל[[יחידות]]. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] ביקש הרבי שהאורחים מארץ ישראל יגידו '[[לחיים]]', וציין את שם משפחתו {{ציטוטון|וואו איז לוין?}} (איפה 'לוין'?).
| |
|
| |
|
| ר' ישראל נפטר ב[[ח' בסיוון]] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין]] [[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
| | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|לוין ישראל כפר חב"ד]] |
| == משפחתו ==
| | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|לוין ישראל]] |
| *בנו, הרב [[שלום דובער לוין]]
| |
| *בתו, מרת רבקה ערנטרוי
| |
| *בתו, מרת שטערנא שרה, רעיית הרב [[יהודה קעלער]]
| |
| *בתו, מרת לובא הרצל
| |
| | |
| == לקריאה נוספת ==
| |
| *רפי דינרי, '''התקווה להתראות עם הרבי החזיקה אותי''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 880 תשע"ג.
| |
| | |
| ==קישורים חיצוניים==
| |
| *'''[https://hebrewbooks.org/23734 זכרונותי]''', ספר זכרונותיו אותו כתב על פי הוראת הרבי {{היברובוקס}}
| |
| {{מיון רגיל:לוין ישראל}}
| |
| [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |
| [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |
| [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
| |
| [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
| |
| [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
| |
| [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
| |
| [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
| |
| [[קטגוריה:משפחת לוין]]
| |
| [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
| |
| [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]
| |