עריכת הדף "ישראל הס"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|תמונה=הרב הס.jpg
|תמונה=[[קובץ:הרב הס.jpg|הרב ישראל הס]]
|תיאור=הרב ישראל הס
|תאריך לידה = [[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]]
|תאריך לידה = [[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]]
|מקום פעילות= [[ירושלים]]
|מקום פעילות= [[ירושלים]]
שורה 7: שורה 6:
|השתייכות=[[ציונות דתית]]
|השתייכות=[[ציונות דתית]]
|תאריך פטירה= [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]
|תאריך פטירה= [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]
|תפקידים נוספים= [[רב]] הקמפוס באוניברסיטת בר אילן
|תפקידים נוספים= [[רב]] הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן
}}
}}
הרב '''ישראל הס''' ([[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] - [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]) היה מראשי רבני ה[[ציונות דתית]], הקים את ישיבת בני עקיבא ב[[רעננה]] והיה רב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן. היה בקשר קרוב עם [[הרבי]], התנהג והתלבש כ[[חסיד חב"ד]].
הרב '''ישראל הס''' ([[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] - [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]) היה מראשי רבני ה[[ציונות דתית]] , הקים את ישיבת בני עקיבא ב[[רעננה]] והיה רב הקמפוס באוניברסיטת אילן. היה בקשר קרוב עם [[הרבי]], וכן היה מתנהג ומתלבש כ[[חסיד חב"ד]].
 
[[קובץ:מכתב הס.jpg|ממוזער|מכתב הרבי לרב הס]]
[[קובץ:הס100.jpg|ממוזער|הרב הס]]


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] בארץ ישראל ב[[קריית מוצקין]] לאביו הרב דוד הס ולאימו צילה, שעלו מ[[גרמניה]] לפני [[מלחמת עולם השנייה]]. בבחרותו למד בישיבות מדרשית נועם, ישיבת הדרום ובישיבת מרכז הרב.
נולד ב[[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] בארץ ישראל ב[[קריית מוצקין]] לאביו הרב דוד הס ולאימו צילה. בבחרותו למד בישיבות מדרשית נועם, ישיבת הדרום ובישיבת מרכז הרב, באותם ימים הצטיין בלימודו. בשנת [[תשי"ט]] בעידודו של הרב [[משה צבי נריה]] הקים את ישיבת מרכז הרב ב[[רעננה]]. בשנת [[תשכ"א]] [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בשנת [[תשל"ג]] מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת אילן, במשך תפקידו דאג להפצת היהדות באונבירסיטה, ובהקמת [[בית כנסת]] במקום.בשנת [[תשמ"ג]] עבר ל[[ירושלים]] שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד בנפרד והיה מסור אליו עד הסוף.הרב הס היה מנהל ויכוחים פומביים כנגד רבנים רפורמים וחברי כנסת מהשמאל, וכן טען שהערבים הם צאצאי [[עמלק]] ולכן חובה להשמידם. הרב הס נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]].


בשנת [[תשי"ז]] התחתן עם אסתר, ביתו של המקובל הרב מרדכי עטיה.
==הקשר עם חב"ד==
[[קובץ:לך.jpg|ממוזער|מכתב הרב הס ל[[צא"ח]]]]
[[קובץ:הס מ.jpg|ממוזער|הרב הס ב[[ספר החסידים]]]]


בשנת [[תשי"ט]] בעידודו של הרב [[משה צבי נריה]] הקים את ישיבת מרכז הרב ב[[רעננה]] שבה עמד בראשות הישיבה במשך 15 שנה. בשנת [[תשכ"א]] [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בשנת [[תשל"ג]] מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן, בתפקיד זה, נתן הדרכה רוחנית לסטודנטים, שיעורים, שיחות אישיות, ניהל את [[בית כנסת|בית הכנסת]], ערך חופות, דאג ל[[כשרות]] המזון ב[[אוניברסיטה]], ו[[פסק הלכה]] לסטודנטים.
בעת לימודו בישיבת הדרום ב[[רחובות]] התוודע הרב הס לשיעורי ה[[תניא]] של הרב [[אריה גינזבורג]] מ[[בני ברק]] והחל להשתתף בשיעורים, מאז הוא החל להתוודע ל[[חב"ד]]. במשך השתתפותו בשיעורים החל הרב הס ללמוד עוד מתורתיהם של [[רבותינו נשיאנו]], בין השאר היה הולך להתוועדויות חסידיות מידי פעם וכן החל לבקר אצל זקני החסידים ב[[ירושלים]].


בשנת [[תשמ"ג]] עבר ל[[ירושלים]] שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד במיוחד ובמסירות גדולה. הרב הס היה מנהל ויכוחים פומביים כנגד רבנים רפורמים וחברי כנסת מהשמאל, וכן טען שהערבים הם צאצאי [[עמלק]] ולכן חובה להשמידם.
אחד הרבנים החב"דים שאיתם שמר הרב הס בקשר קרוב היה הרב [[זווין]], מידי פעם היה הרב הס הולך לרב זווין  ולומד ממנו את תורת חב"ד. לאחר שגמר את לימודיו בישיבה החל הרב הס לקנות את ספרי חב"ד, וללמוד אותם לבדו. מידי פעם היה שולח מכתבים ל[[צא"ח]] בבקשה לעזרה לקניית ספרים.


הרב הס נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]].
באותם שנים היה הרב הס מקפיד ללכת ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]] מידי שנה בשנה.


==קשריו עם חב"ד==
{{הערה|מכתב שכתב שי פירון שמבטא את לבושו כחסיד חב"ד {{ציטוטון|שבת בבית המדרש של ישיבת 'מרכז הרב' הפגישה רבנים השונים זה מזה. במזרח ישבו ר' אברום  שפירא והרב ישראלי זצ"ל. לפניי ישבו בשבתות 'חיל לבנון' -– הרב יעקב לבנון וילדיו, זקופים כמו חיילי חי"ר הנכונים לקרב; ומאחורי אחת הספריות שבפאתי בית המדרש עמד בתפילה הרב צבי טאו שליט"א. בחלק אחר ישב בבגדים חב"דיים הדורים הרב ישראל הס זצ"ל. עוד רבים וגדולים היו שם. עד היום אני מתגעגע לאווירת התפילה המיוחדת ההיא, לשירת 'לכה דודי' מלאת העוצמה שהייתה מיוחדת לבית הגדול ההוא"}}}}.
{{חלונית
|כותרת=מכתב הרב הס ל[[צא"ח]]
|מקור=
|תוכן=
לכבוד צעירי אגודת חב"ד


ת.ד 927 ירושלים
בשנת [[תשכ"ג]] רשם את עצמו ל[[ספר החסידים]] ע"פ הוראת [[הרבי]].


מכתבך האחרון קיבלתי וכן את הבטאון שי"ל בחג החגים י"ט כסלו השתא. רב תודות בחג י"ט כסלו השתא. רב תודות.
ספריו ותורתיו מבוססים אודות תורתיהם של [[רבותינו נשיאנו]] ומהם שאב את ההשראה לספריו, בספרו "אמונות" הוא כותב בהקדמה שספר זה הינו בא להסביר להיות פנסאי, ע"פ פתגמו של [[אדמו"ר הרש"ב]]:


בחג י"ט כסלו נבצר ממני השנה לנסוע לכפר כבשנה שעברה, אך במקום ב'ספריא' הייתי פה בירושלים הן בביה"כ במאה שערים וגם בביהמ"ד דחסידי חב"ד ברחוב זוננפלד.
{{ציטוט|תוכן="תפקידו של כל יהודי" – "למצוא פנסים שאינם דולקים עדיין ולהאירם, גם אם לא נתבקש לכך... זו מהותה של אהבת ישראל. ספר "אמונות" מבקש להיות 'פנסאי' המעורר את קדושת הנשמה האלוקית|מרכאות=כן}}


קביעות שיעורי דא"ח אני לומד עם עוד תלמיד מישיבתינו אצל הרב ש"י שליט"א זוין בכל ש"ק (דרך מצוותיך לכ"ק אדמו"ר צ"צ נ"ע) ואי"ה אלמד כנראה עתה ספר הק' תניא אצל הרב חן שליט"א. לשיעורים ולהתוועדויות הנערכות בביהמאיני מופיע עדיין ואי"ה אולי אבוא עוד, יש עיכובים גם מצד שאיני מגזע אנ"ש ולא ממקורביהם ונתקרבתי לחברק על ידי שיעורים בתניא שלמדתי בשנה שעברה בישיבת הדרום ברחובות על ידי ר' אריה נ"י גנזבורג מבני ברק.
הרב הס במשך השנים החל להתנהג במנהגי חב"ד, הן בלבוש והן במנהגים, במכתב משנת [[תשי"ז]] עונה הרבי לרב הס על שאלתו בנוגע מנהגי חבב[[תפילה]]:


המודעה שכתבתם ע"ד ספרי ה'שדי חמד' קראתי. אולי אפשר עוד להירשם עכשיו אעפ"י שכבר עבר ט"ו בשבט. אם כן יואיל להודיעני, אפשר שאשיג כסף לקנות את הספרים בביהמ"ד. ברצוני לקנות עוד ספרים אחרים מספרי חב"ד. האם יש גם אלה ברשותכם בהנחה? ואיפוא אפשר להשיג את סדורו של הרב בעל התניא?
{{ציטוט|תוכן= בשאלתו לשינוי התפילין - כיון שמכבר מתפלל בנוסח האריז"ל (חב"ד), נכון שגם התפילין יהיו באופן זה"|מרכאות=כן}}
 
האם יש אצלכם פסק דין מכ"ק רבותינו הק' נ"ע על שינוי נוסח התפילה מנוסח ספרד המקובל בארץ לנוסח חב"ד. בשנה שעברה שאלתי במכתב אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ולא ענה לי עד היום.


החותם באהבת ישראל
וכן באחת הפעמים ששאל את [[הרבי]] האם הינו קורא את המכתבים ענה הרבי:


ישראל הס.
{{ציטוט|תוכן="מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים ע"י המזכירות, וזהו גם בהנוגע למכתבו הקודם שקבל מכבר, אלא שלשלול השאלה שלו בזה, הנה בתור יוצא מן הכלל באתי עה"ח גם כן.|מרכאות=כן}}.


ישיבת מרכז הרב
===ישיבת מרכז הרב רעננה===
}}
בשנת [[תשכ"א]] הקים הרב הס את יישבת מרכז הרב ב[[רעננה]] בעידודו של הרב [[משה צבי נריה]] וכן בעידודו של [[הרבי]].


בעת לימודו בישיבת הדרום ב[[רחובות]] התוודע הרב הס לשיעורי ה[[תניא]] של הרב [[אריה גינזבורג]] מ[[בני ברק]] והחל להשתתף בשיעורים, מאז הוא החל להתקרב ל[[חב"ד]]. במשך השתתפותו בשיעורים החל הרב הס ללמוד עוד מתורתם של [[רבותינו נשיאנו]], בין השאר היה הולך להתוועדויות חסידיות מדי פעם וכן החל לבקר אצל זקני החסידים ב[[ירושלים]].
לאחר הקמת הישיבה ב[[רעננה]] חיזק ועודד אותו הרבי על פעולותיו למען חינוך תלמידי הישיבה. על פי הוראת הרבי היה הרב הס מלמד את תלמידי הישיבה מ[[תורת החסידות]]. וכן הורה [[הרבי]] לרב [[ישראל ליבוב]] למסור לו 180 לירות בשביל הוצאות כספי הישיבה{{הערה|ופעולותיו}}.


הרב הס שמר על קשר טוב עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], מידי פעם היה הרב הס הולך לרב זווין ולומד ממנו מתורת חב"ד. לאחר שגמר את לימודיו בישיבה החל הרב הס לקנות ספרים חב"דיים, וללמוד אותם לבדו. מדי פעם היה שולח מכתבים ל[[צא"ח]] בבקשה לעזרה לקניית ספרים.
===קהילת חב"ד באילת===
עמד בקשר עם הקהילה ב[[אילת]] וכן עם שליח הרבי לאילת הרב [[שמעון אייזנבך]].


באותם שנים היה הרב הס מקפיד ללכת ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]] מידי שנה בשנה.
==התבטאויות על הרבי==
לאחד ששאל אותו על כתיבה לרבי, ענה הרב הס:


עם השנים שינה את מלבושיו לחב"דים{{הערה|מכתב שכתב שי פירון שמבטא את לבושו כחסיד חב"ד {{ציטוטון|שבת בבית המדרש של ישיבת 'מרכז הרב' הפגישה רבנים השונים זה מזה. במזרח ישבו ר' אברום שפירא והרב ישראלי זצ"ל. לפניי ישבו בשבתות 'חיל לבנון' – הרב יעקב לבנון וילדיו, זקופים כמו חיילי חי"ר הנכונים לקרב; ומאחורי אחת הספריות שבפאתי בית המדרש עמד בתפילה הרב צבי טאו שליט"א. בחלק אחר ישב בבגדים חב"דיים הדורים הרב ישראל הס זצ"ל. עוד רבים וגדולים היו שם. עד היום אני מתגעגע לאווירת התפילה המיוחדת ההיא, לשירת 'לכה דודי' מלאת העוצמה שהייתה מיוחדת לבית הגדול ההוא"}}}} שהשפיעו על תלמידיו וגרמו לרבים מהם להפוך לחסידי חב"ד בעצמם{{הערה|ע"פ עדות בנו}}.
{{ציטוט|תוכן=אם הם היו מבינים מי הוא הרבי, הם לא היו מבזבזים את זמנו היקר והקדוש עבור דברים של מה בכך}}.


בשנת [[תשכ"ג]] נרשם ב[[ספר החסידים]].
בהמשך גם אמר:


שאב השראה לחלק מספריו מתורת רבותינו נשיאנו, בספרו "אמונות" הוא כותב בהקדמה שספר זה בא להסביר כיצד להיות פנסאי, ע"פ פתגמו הידוע של [[אדמו"ר הרש"ב]].
{{ציטוט|תוכן=הרבי היה אוהב ישראל גדול ורצה לתת לכולם את התחושה שהוא מעוניין לשמוע מהם ולקרוא אותם.}}


הרב הס במשך השנים החל להתנהג במנהגי חב"ד, הן בלבוש והן במנהגים, במכתב משנת [[תשי"ז]] עונה הרבי לרב הס על שאלתו בנוגע מנהגי חב"ד ב[[תפילה]]:
{{אחרונים}}
 
{{ציטוט|תוכן= בשאלתו לשינוי התפילין - כיון שמכבר מתפלל בנוסח האריז"ל (חב"ד), נכון שגם התפילין יהיו באופן זה"|מרכאות=כן}}
 
וכן באחת הפעמים ששאל את [[הרבי]] האם הרבי קורא את המכתבים, ענה הרבי:
 
{{ציטוט|תוכן="מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים על ידי המזכירות, וזהו גם בהנוגע למכתבו הקודם שקבל מכבר, אלא שלשלול השאלה שלו בזה, הנה בתור יוצא מן הכלל באתי עה"ח גם כן.|מרכאות=כן}}.
 
לאחר שהקים את הישיבה ב[[רעננה]], חיזק ועודד אותו הרבי על פעולותיו למען חינוך תלמידי הישיבה. על פי הוראת הרבי היה הרב הס מלמד את תלמידי הישיבה מ[[תורת החסידות]]. וכן הורה הרבי לרב [[ישראל ליבוב]] למסור לו 180 לירות בשביל הוצאות כספי הישיבה{{הערה|ופעולותיו}}.
 
הרבי היה שולח לו מכתבים רבים בנושא הישיבה, במכתבים היה הרבי מעודדו מאוד.
 
עמד בקשר עם הקהילה ב[[אילת]].
 
==מכתבי [[הרבי]] והרב הס ==
<gallery>
מכתב הס.jpg|מכתב הרבי לרב הס
מכתב ג.jpg|מכתב הרבי לרב הס משנת [[תשי"ז]]
לך.jpg|מכתב הרב הס ל[[צא"ח]] {{גודל|1|(ראה מסגרת)}}
צאח 10.jpg|המשך מכתב הרב הס ל[[צא"ח]].
</gallery>
 
==התבטאויותיו על הרבי==
* לאחד ששאל אותו על כתיבה לרבי, ענה הרב הס:
{{ציטוט|תוכן=אם הם היו מבינים מי הוא הרבי, הם לא היו מבזבזים את זמנו היקר והקדוש עבור דברים של מה בכך.}}
* בהזדמנות אחרת אמר:
{{ציטוט|תוכן=הרבי היה אוהב ישראל גדול ורצה לתת לכולם את התחושה שהוא מעוניין לשמוע מהם ולקרוא אותם.}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 96: שורה 69:
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)