| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| הרב '''ישעיה אורנשטיין''' ([[תקצ"ז]] - [[י"ט חשון]] [[תרס"ט]]) היה מנכבדי וגאוני ירושלים, מראשי עדת חב"ד בעיר, ראש ישיבת 'אוהל משה' (דיסקין), ומראשי [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]. היה עסקן ציבורי רב פעלים, ונמנה על מייסדי המושבה [[פתח תקווה]] ושכונת 'מאה שערים'.
| | רבי '''ישעיה אורנשטיין''', ([[תקצ"ו]], - [[י"ט בחשוון]] [[תרס"ט]]) עסקן ביישוב היהודי ב[[ירושלים]], וממקימי השכונות החדשות בעיר. |
|
| |
|
| ==תולדות חיים== | | ==ביוגרפיה== |
| נולד לאביו הרב [[אורי אורנשטיין]] בעיר [[צפת]] בשנת [[תקצ"ו]]. מצד אמו, היה נכד הגאון הרב יצחק ברוכין, אב"ד קארלין ומחבר ספר 'קרן אורה' על הש"ס.
| | בנם של רבי [[אורי אורנשטיין]] ומרת זיסל בת רבי יצחק מינקובסקי, ה"קרן אורה". אביו עלה לארץ ישראל מ[[סלונים]] בשנת [[תקצ"ד]] יחד עם סבו הרב משה וואלאברניק. סבו נרצח בעת הביזה הגדולה בצפת (ה'תקצ"ד) יחד עם שניים מדודיו. |
|
| |
|
| ברעידות האדמה שפקדו את העיר באותן שנים, נהרגו שלושת אחיו וסבו, ובשל כך החליט אביו בשנת [[תר"א]] לעבור להתגורר ב[[ירושלים]].
| | נולד ב[[צפת]]. בזמן רעידת האדמה בצפת (ה'תקצ"ז) נקברה המשפחה תחת מפולת, וחולצו לאחר מספר ימים, בריאים. בשנת [[תר"א]] עברה משפחתו ל[[חברון]]. אביו נסע בתקופה זו כ[[שד"ר]] מטעם [[כולל חב"ד]]. בשנת [[תר"ו]] חזר אביו לארץ ישראל והמשפחה התיישבה בירושלים. למד אצל הרב משה יהודה לייב מקוטנא, וכתב חלקים גדולים מספרו "תפארת ירושלים". הוא מוזכר מספר פעמים בספרו של רבו, "זית רענן". |
| | נישא לצפורה בת הרב משה ריבלין ("מגיד"). עוד בהיותו צעיר התמנה לממלא מקום אביו כסופר ומזכיר כולל חב"ד. מאוחר יותר התמנה לממונה הכולל. לצד היותו חסיד חב"ד, פעל יד ביד עם הפרושים, ועבד בשיתוף פעולה עם הרב יוסף זונדל מסלנט. |
| | הוא היה ממייסדי השכונות מאה שערים ובית יעקב. הוא נמנה על חברי הוועד הראשון במאה שערים. |
|
| |
|
| בצעירותו למד אצל הגאון רבי משה לייב מקוטנא בעל 'זית רענן', כן נמנה על תלמידיו של הגאון החב"די רבי [[אליהו יוסף ריבלין]], ואף ערך את ספרו 'אהלי יוסף' והכינו לדפוס.
| | בהגיע הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין לירושלים היה ממקורביו, ובהסכמתו הקים יחד עם בנו רבי יעקב אורנשטיין ישיבה על שמו של הרב דיסקין, ישיבת אהל משה. הוא עסק גם במסחר ב[[אתרוג]]ים, ונסע לשם כך מספר פעמים ל[[רוסיה]]. |
|
| |
|
| בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפורה ציפא{{הערה|נפטרה בג' כסלו [[תרע"ז]], ונטמנה ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]].}}, בתו של הרב משה 'המגיד' ריבלין, בן הרב הלל ריבלין משקלוב, מגדולי תלמידי [[הגר"א]].
| | לצד עסקנותו נודע גם כ[[תלמיד חכם]] וכאדם בעל חוש הומור ושנינות. |
|
| |
|
| לאחר פטירת אביו, החליף אותו בתפקיד ראש [[כולל חב"ד לצדקת רבי מאיר בעל הנס]] בארץ הקודש, ובכך היה הראשון שהמשיך את השושלת המפוארת של ממוני כולל חב"ד ממשפחת אורנשטיין, תפקיד שעבר במשפחה במשך חמשה דורות לאורך למעלה ממאה שנה (אביו ר' אורי, ר' ישעיה, בנו ר' יעקב, נכדו ר' משה, ונינו ר' יצחק אביגדור). במסגרת תפקידו בהנהלת כולל חב"ד, יצר שיתוף פעולה נרחב עם כולל הפרושים.
| | בערוב ימיו שכל את בנו היחיד רבי יעקב, יד ימינו בהנהלת כולל חב"ד וישיבת אוהל משה. לבו לא עמד בטרגדיה, והוא נפטר כעבור תקופה קצרה. |
|
| |
|
| היה ממייסדי שכונת 'מאה שערים' בירושלים בשנת [[תרל"ד]], ומהפעילים בחברת 'פתח תקווה' ליסוד מושבה חקלאית על אדמת יריחו בשנת תרל"ו.
| | הותיר שש בנות. בתו שיינדל אסתר נישאה לרב יצחק שלמה בלוי, אבי משפחת בלוי הירושלמית, ממנהלי בית היתומים דיסקין ומחבר הספר "מלא העמר". |
|
| |
|
| במפקד של שנת [[תרל"ה]] רשום שמו כסופר [[כולל חב"ד בארץ הקודש]], ומופיע כאחד הממונים על כספי הכולל.
| | ==לקריאה נוספת== |
| | | *[[משה בלוי]], '''על חומותיך ירושלים''', |
| לפרנסתו עסק במסחר אתרוגים, ולצורך כך היה נוסע מידי פעם ל[[רוסיה]] ולמדינות נוספות לפקח על המלאכה ולייבא את הסחורה.
| | *הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] '''יומן הכותל המערבי''' |
| | | *אריה ליב פרומקין - אליעזר ריבלין, '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק ג' (לפי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36973&st=&pgnum=834 המפתח]). |
| נמנה על מקורביו של הגאון הרב [[משה יהושע לייב דיסקין]] מבריסק, וסייע לו בהקמת המוסדות 'ישיבת אהל משה' (בשנת תרנ"ד) ו'בית היתומים דיסקין' ונמנה על ראשיהם ומנהליהם.
| |
| בספר "עובדות והנהגות לבית בריסק" (חלק ד, עמ' סז), מובא: "הגרי"ז מבריסק סיפר כי המהרי"ל דיסקין זצ"ל בהיותו בחו"ל היה מתנגד גדול לחסידים, אמנם מעת שהגיע לירושלים נמנע מלדבר בגנות החסידים, ובין תלמידיו המובהקים נמנה הרב ר' ישעיה אורנשטיין זצ"ל, מחסידי חב"ד".
| |
|
| |
|
| עמד בראש העוסקים בביצור חומות היהדות מול פגעי ה'השכלה' ונלחם בעוז נגד המשכילים שניסו לתקוע יתד בירושלים.
| | ==קישורים חיצוניים== |
| | *דוד תדהר, הערך '''[http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1300 ישעיה אורנשטיין]''', מתוך האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו |
|
| |
|
| היה מגדולי למדניה של ירושלים, ואמרו עליו כי ידע בעל פה את כל הש"ס והרש"י. בערוב ימיו חלשה ראייתו ואף שהמשיך למסור שיעורים בפני תלמידיו כשהגמרא פתוחה לפניו, יכלו להבחין שהיה 'קורא' בעל פה את הגמרא והרש"י.
| | {{מיון רגיל:אורנשטיין, ישעיה}} |
| | |
| בנו נפטר על פניו ב[[כ"ב סיון]] [[תרס"ח]], והדבר הסב לו עגמת [[נפש]] גדולה והוא נפטר מספר חודשים בלבד לאחר מכן, ב[[י"ט חשון]] [[תרס"ט]] בהיותו בן 73.
| |
| | |
| ==משפחתו==
| |
| *בנו, הרב יעקב אורנשטיין
| |
| *בתו מרת שיינדל, רעיית הרב יצחק שלמה בלוי - מנהל בית מחסה ליתומים - דיסקין
| |
| *בתו מרת רחל לאה, רעיית הרב [[חיים בער חיימסון (ירושלים)|חיים בער חיימסון]] בזיווג ראשון, ורעיית הרב זעליג צוועבנער בזיווג שני
| |
| *בתו מרת יוכבד, רעיית הרב מרדכי הורביץ-לאמזער
| |
| *בתו מרת רבקה, רעיית הרב יוסף חיים שינברגר
| |
| *בתו מרת חוה, רעיית הרב מנחם מרדכי פרנקיל
| |
| *חתנו, ר' משה זלמן פרנקנטל
| |
| | |
| ==לקריאה נוספת==
| |
| *'''בנתיבות לב''', [[ירושלים]], [[תש"ס]]
| |
| *'''על חומותייך ירושלים''', הרב [[משה בלויא]]
| |
| *'''מדמויות ירושלים''', [[יעקב גליס]] עמוד קעג
| |
|
| |
|
| {{הערות שוליים}}
| |
| {{מיון רגיל:אורנשטיין ישעיהו}}
| |
| [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] |
| [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] |
| [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
| |
| [[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
| |
| [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
| |