עריכת הדף "ישיבת תומכי תמימים ווארשא"

[[תמונה:תומכי_תמימים_ווארשא.jpg|left|thumb|250px|דגם ישיבת תומכי תמימים בוורשא]]
ישיבת '''תומכי תמימים וורשא''' נוסדה ביום [[ב' ניסן תר"פ|ב' ניסן]] [[תרפ"א]]. בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בישיבה חתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]]. בקיץ [[תרצ"ה]] כשעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את וורשא עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד שפרצה המלחמה ונתפזרה הישיבה.

==תולדות הישיבה==
ביום [[ב' ניסן תר"פ|ב' ניסן]] [[תרפ"א]], נוסדה '''ישיבת תומכי תמימים ב[[וורשא]], פולין''' - סניף לישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית, על ידי הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]] והרב [[זלמן שמוטקין]].

תחילה התקיימו לימודי הסניף החדש בבית-הכנסת החב"די שברחוב פרנצ'יסקנר, ובתור "[[משפיע]]" לחסידות נתמנה הרב [[ברוך פרידמן]]. עם התלמידים למד גם הרב [[דובער משה שמוטקין]]. 

הישיבה התפתחה בהצלחה גדולה וכעבור שנה-שנתיים נתרבו ספסלי בית-המדרש ליותר ממאה עד שהמקום היה צר להכיל את כל התלמידים, ואז עברה הישיבה ללמוד בבית-כנסת גדול יותר. 

לראש ישיבה נתמנה הרב [[אברהם שמעון ענגיל|שמעון ענגיל]] ולמנהל רוחני נתמנה הרב [[אלטר שימחוביץ]].

כשהגיע מספר תלמידי הישיבה לשלוש מאות – בשנת [[תרפ"ה]] בערך – עברה הישיבה לבנין מיוחד רחב ידים, בעל שלוש קומות, ברחוב מלבסקי, ולועד-ההנהגה של הישיבה נתווסף גם הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. למפקח ומרכז לימוד הנגלה בכל מערכות הישיבה נתמנה הרב [[שמואל זלמנוב]].

בשנת [[תרפ"ח]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה בוורשא והביע את שביעות רצונו מסדר והנהגת הישיבה בעיר זו. 

בשנת [[תרפ"ט]] הגיע שוב אדמו"ר מהוריי"צ לוורשא, והפעם בכדי לקבוע בחצר הישיבה את [[י"ד כסלו - חתונת כ"ק אדמו"ר שליט"א|חתונת]] בתו 
[[הרבנית חיה מושקא]] עם [[אדמו"ר שליט"א]] שנערכה ב[[י"ד בכסלו]] באותה השנה. באותה תקופה כבר למדו בישיבה כמה מאות בחורים.

בשנת [[תרצ"ב]] נוסדה בישיבת תומכי תמימים בווארשא, מחלקת "מכינה", עבור התלמידים הצעירים יותר.

עד עתה היו בישיבה ב' שיעורים, לתלמידים בגיל 14-17, וה"אולם" למבוגרים יותר הלומדים בפני עצמם. כעת נוספה גם "מכינה" לתלמידים בגיל [[בר מצוה]] או פחות.

בשנת [[תרצ"ד]] עבר אדמו"ר הריי"צ להתגורר בקביעות בוורשא ואז נפתחו סניפים מהישיבה בשם "אחי תמימים" בכמה מערי השדה שבמדינת פולין. 

באותה תקופה כיהנו כראשי הישיבה גם הרב [[יהודה עבער]] והרב [[דובער גרפינקל]].

בשנת [[תרצ"ו]], כשעזב אדמו"ר הריי"צ את וורשא עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד לפלישת הצורר הנאצי ימ"ש.

בישיבה זו הוצאו לאור גליונות [[התמים]].

==סניפי הישיבה==
נוסף לישיבה המרכזית בווארשא-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], נוסדו יותר מעשרה סניפים, בעיירות שונות ברחבי מדינות פולין, ליטא ולטביא. הם שימשו כמכינות לישיבה הגדולה בווארשא-אטוואצק.
* בשנת [[תרפ"ו]] נוסד סניף באטוואצק (שהתקיים רק שנה אחת).
* בשנת [[תרפ"ז]] נוסד סניף בווילנא.
* בשנת [[תרפ"ט]] נוסד סניף נוסף ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]].
* בשנת [[תר"צ]] נוסד סניף נוסף בחמעלניק.
* בשנת [[תרצ"ב]] נוסדו סניפים נוספים בפאציאנאוו וב[[ריגא]] ובקאוועל ובבאראנאוויץ (שלושה האחרונים התקיימו רק שנה אחת).
* בשנת [[תרצ"ה]] נוסדו סניפים נוספים בגלובאקא ובראציאנז [או ראציאנף].
* בשנת [[תרצ"ו]] נוסד סניף נוסף בחעלם.
* בשנת [[תרצ"ז]] נוסד סניף נוסף בדאנקרא, שבלטביא.
* בשנת [[תרצ"ח]] נוסדו סניפים נוספים בקאלושין, לענטשנא וסטאפניץ.
* בשנת [[תרצ"ט]] נוסד סניף נוסף בליווענהאף (ליואני), שבלטביא. בתחלת [[תש"א]] התאחדו הסניפים בליווענהאף ובדאנקרא, ועברו ל[[ריגא]].

בישיבות האלו למדו במשך השנים שלפני המלחמה אלפי תלמידים, שרובם ככולם ניספו בשואה. רק כמאה, או מאה וחמישים מהתלמידים, ניצלו. מהתלמידים האלו שניספו, לא נשאר, כמעט, שום זכר.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשע"א]].
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ו]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ו]]