עריכת הדף "ישיבת תומכי תמימים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|מועתק}} | |||
{{פירוש נוסף|נוכחי=רשת [[ישיבה|ישיבות]] תומכי תמימים ליובאוויטש|אחר=[[ישיבה|ישיבת]] תומכי תמימים בעיירה [[ליובאוויטש]]|ראו=תומכי תמימים ליובאוויטש}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=רשת [[ישיבה|ישיבות]] תומכי תמימים ליובאוויטש|אחר=[[ישיבה|ישיבת]] תומכי תמימים בעיירה [[ליובאוויטש]]|ראו=תומכי תמימים ליובאוויטש}} | ||
[[קובץ:תומכי תמימים המרכזית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל מרכז ישיבות תומכי תמימים]] | [[קובץ:תומכי תמימים המרכזית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל מרכז ישיבות תומכי תמימים]] | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
כדי לעמוד בפני גלי הזמן והרוחות החדשות שהחלו לנשוב ברחבי [[רוסיה]], תנועת השכלה וה[[ציונות]], יסד [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ז]] [[ישיבה]] גדולה, שממנה הסתעפה רשת הישיבות "[[תומכי תמימים]]" בעיירות האזור. | כדי לעמוד בפני גלי הזמן והרוחות החדשות שהחלו לנשוב ברחבי [[רוסיה]], תנועת השכלה וה[[ציונות]], יסד [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ז]] [[ישיבה]] גדולה, שממנה הסתעפה רשת הישיבות "[[תומכי תמימים]]" בעיירות האזור. | ||
שם זה מבטא את הרעיון העיקרי של מיסדו: הוא שאף לא רק ללמד ולא רק לחנך, אלא גם לזקק ולזכך את ה[[מידות]], לחזק את ה[[רצון]], לרומם את ה[[נפש]]; במלה אחת - לעצב אופי שיהיה שלם, ללא קרע ופיזור, ללא פילוג ופיצול, שיהיה '[[תמים]]'. | |||
באותה תקופה הייתה שעת רצון לייסוד [[ישיבה|ישיבות]], כיוון שבתקופה זו קמו ישיבות: סלובודקה, מיר, סלוצק, וטלז. הרבצת ה[[תורה]] הופיעה אז בצורה של ישיבות שהתרכזו והתפתחו ושגשגו בארץ הישיבות - [[ליטא]], והיוו את הרזרבואר הגדול לתורה, שהזין את תפוצות [[ישראל]]. | בכלל, באותה תקופה הייתה שעת רצון לייסוד [[ישיבה|ישיבות]], כיוון שבתקופה זו קמו ישיבות: סלובודקה, מיר, סלוצק, וטלז. הרבצת ה[[תורה]] הופיעה אז בצורה של ישיבות שהתרכזו והתפתחו ושגשגו בארץ הישיבות - [[ליטא]], והיוו את הרזרבואר הגדול לתורה, שהזין את תפוצות [[ישראל]]. | ||
ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות [[ליטא]] הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן. | ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות [[ליטא]] הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן. | ||
"חיילי בית דוד" הינו כינוי המודבק לתלמידי ישיבה זו, וזאת מפני היותם לא רק עסוקים בלימוד והגדלת האישיות התורנית אלא מיוחדת בכמה ענינים, ראשית כח הלחימה, כוח המחץ, נגד שונאי הדת. הישיבה היא כבסיס צבאי, שעליה להגן לא רק על עצמה אלא על כל האזור, על כל העדה, ואולי על העם כולו. מכאן שתלמידי הישיבה צריכים להיות - והיו - מאומנים בהגנה על הדת, דרוכים למלחמת ה' ומוכנים להקרבה עצמית. | |||
מכאן נובע השוני השני, כמו בצבא הכלל העיקרי הוא ציות ומשמעת כך גם בישיבה, כדי למלא את התפקיד, על התלמידים להיות מאוחדים במשמעת פנימית, מקושרים זה לזה, וכולם יחד קשורים למורם - מפקדם ה[[רבי]] האדמו"ר. | |||
בשנת [[תרס"א]], שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]", ציוה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, [[משפיע]]יה ו[[משגיח]]יה, ופנה אליהם בדברים אלה: | בשנת [[תרס"א]], שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]", ציוה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, [[משפיע]]יה ו[[משגיח]]יה, ופנה אליהם בדברים אלה: | ||
| שורה 50: | שורה 54: | ||
==הרוח== | ==הרוח== | ||
ישיבות "תומכי תמימים" מצטיינות | ישיבות "תומכי תמימים" של חב"ד ליובאוויטש מצטיינות בשוני נוסף מישיבות אחרות. הן מהוות סוג בפני עצמו, הן יותר מישיבות במובן הרגיל, כי מטרתן של ישיבות אחרות היא ללמד, ולכל היותר - לחנך, ו"[[תומכי תמימים]]" הרחיקו ללכת הרבה יותר מזה. כאן נבנה מבצר, להגנה וללחימה, כאן מתחנך דור של לוחמים, של גיבורי רוח, חדורים בהתמסרות בלי מצרים ומעצורים וכוננות להקרבה. תלמידי ישיבות אלה היו צריכים להיות לא רק מלומדים ב[[תורה]], מחונכים ב[[אמונה]], אלא גם דרוכים למלחמה למען תורה ו[[אמונה]], להתגוננות מפני סכנות שרחפו אז, בשעת היווסדן, ועוד יותר מפני הסכנות הבאות, שאדמו"רי חב"ד חזו מראש. | ||
ואין זה הדבר היחידי המייחד את "תומכי תמימים". הם הפילו את המחיצה בין [[חסידות]] ולומדות. חסידות ולומדות, לפי [[חסידות חב"ד]], הן רק שני צדדים של מטבע אחת, של עבודת הבורא. בחב"ד נוצרה מזיגה מיוחדת של שתיהן. | |||
חב"ד הכניסה חסידות ללומדות - לימוד לא רק בה[[שכל]] ו[[דעת]] אלא גם ב[[רגש]] - ולומדות לחסידות; חסידות אינה, לפיהם, רק שיטה, עבודה, אורה חיים, אלא גם לימוד בהתעמקות והגיון, בהתמדה ושקידה. | |||
חסידות אינה ענין "לעיין בספר" בלבד אלא לעיון וללימוד מעמיק, ביגיעה, בבקיאות, בהבנה שכלית, נוסף על [[בינה]] שב[[לב]], רחמנא ליבא בעי. יש לשעבד את ה[[מוח]] ואת הלב גם יחד. נדגים זאת בהשוואה. | |||
חסידות הגיעה למדרגה שילמדוה בתור שיעור (להבדיל מלימודי המוסר). התווכחו, התפלפלו בחסידות, כמו שהתפלפלו ב"קצות החושן", למדו [[חב"ד]] לפי חוקי הבנה הלכתית, הור על [[יסוד]] כללי הגיון - כמו סוגיה ב[[ש"ס]] או כמו בירור ב[[הלכה]]. | |||
חידוש שני חידשו בלומדות. בקיאות ב[[תורה שבעל פה|תורה שבעל-פה]], ואין צורך לומר ב[[תורה שבכתב]], הבנה נכונה בה, היא כולה [[עבודת ה']], וזו זקוקה להתלהבות, ל"נדבקות". | |||
ואין מחיצה בין [[תפילה]] ללימוד, בין שכל והתעוררות, בין שיעור ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ובין ניגונו של ה[[רבי]]. חב"ד מהווה גשר בין הלומדות העמקנית - ההגיונית לבין סערת הלב והתעלות הנפש. | |||
==השיטה== | ==השיטה== | ||
הלימוד | הייתה סכנה שיאפיל הרגש על ה[[מחשבה]] וההתלהבות תערפל את ההגיון. הרי לימוד [[הלכה]] זקוק לביקורת קרה, ל[[התבוננות]] בהירה וחדה, לניתוח יבש - ואיך תתאים גישה זו לסגולות חסידיות שהן מנוגדות לה? | ||
מייסדי "ישיבות "תומכי תמימים" ראו את הסכנה מראש - ומנעוה, הם בחרו בעיקר בשיטת הלימוד ההגיוני של ישיבות ליטא; לימוד "על אתר", חיפוש אחרי האמת של הפשט, התעמקות בדברי חז"ל, שאיפה לרדת לסוף דעתם, לכוון את כוונותיהם, להבין למחשבותיהם ולרוחם ולאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ומאידך - התרחקות מפלפולים, שאינם מכוונים אל האמת. | |||
התבטלות עצמית יחד עם השתלמות עצמית האופייניות לחב"ד, הועילו בהרבה להיזהר מלהזהיר, להינצל מלהבריק בהברקות בלבד, ללא תוכן מוצק ומבוסס על יסודות ההגיון, על אדני שכל הישר והאמת. | |||
כל זה כיוון את שיטת הלימוד בישיבות "[[תומכי תמימים]]" לאפיקים ישרים, שחתרו אליהם מתחילתם מייסדי ישיבות אלה, אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש, שהתוו את הקו והשגיחו בעין פקוחה שלא יסטו ממנו. אלה דבריו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ב[[קונטרס עץ חיים]] (תרס"ד) המופנה במיוחד לתלמידי ישיבות "תומכי תמימים": | |||
העיקר הוא לעיין ולהעמיק בכל דבר, וכל מימרא וכל סברא פרטית לא יחשוב אשר הבנתה השטחית זה כולה, כי אם יש בה עומק ועומק לעומק, ודרושה יגיעה גדולה, יגיעת [[נפש]] ויגיעת בשר ושכל ישר והתקשרות טובה, ועל כולם שירצה את האמת דווקא, | |||
כשיגמור תוכן כל סוגיה ותהיה ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיה, ויברר וילבן הדבר בעיון שכלי ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה. | |||
וידקדק הרבה מאוד בפירוש [[רש"י]]... וה[[פלפול]] של אמת יכול להיות דווקא כשידע תחילה את ההלכה לאמיתתה באופן מסודר ובדברים ברורים, ואחר כך מי שחננו ה' בשכל טוב ודעת רחבה יכול יפלפל בעניין, ואז יהיה הפלפול אמיתי ויהיה גם כן מסודר לבוא לידי הלכה, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא". | |||
הלימוד החב"די התרחק לא רק מפלפול שאינו מבוסס על האמת ואינו מוביל אליו - אלא גם משטחיות, מהרבות בידיעות ללא הבנה. לא פחות מקליטת ידיעות חשובה הייתה עיכולן, ספוגן לתוך המוח והלב גם יחד. היו שיעורים מיוחדים להרבות בקיאות, שהיו נקראים "גרסא" אבל עיקר השיעורים היו בלימוד בעיון, בשקול הדעת ועמקות - סגולות אופייניות לישיבות ליטא. | |||
מאידך השפיעה הגישה החסידית והתכונה החבדי"ת להיזהר מהפרזה בניתוח דק מן הדק, מהסתכלות שכלית בהחלט עד כדי כך שהדברים עלולים להיעשות מופשטים ביותר ללא אחיזה במציאות. | |||
יותר ממה שיש לחדש בתורה - התורה צריכה לחדש בלומדיה, סבורים [[חסידי חב"ד]]. מכאן, המטרה לא לרכוש בקיאות בלבד אלא לבצע את תוכנה, הלכה למעשה, הן ב[[הלכה]] והן - ב[[חסידות]]. | |||
ה[[חינוך]] היה {{מונחון|אינדיבידואלי|יחודי}}, מתאים לסגולותיו היחידיות של התלמיד. "[[משפיע|המשפיעים]]" בקיאים היו בחכמת הנפש, צללו לנשמתם של התלמידים, חפשו וגילו כשרונות ותכונות ופיתחו אותם בכיוון חב"ד. הם הסתכלו על כל יחיד כעל רבים, משום שכל יחיד יכול - וצריך - להשפיע על רבים. לכן טפלו בכל תלמיד ובהתמסרות ותשומת לב מיוחדת, כדי לשבץ את אופיו ונטיותיו במסגרת כללית ולכוונם בקו [[חב"ד]]. | |||
מכאן ההתלהבות, [[מסירות נפש|מסירות הנפש]], המאופיינת את הרבצת התורה בידי חב"ד, מ[[רוסיה]] תחת השלטון הסובייטי, עד לכפרים נדחים בשממות חול של [[אפריקה]] הצפונית, ועד לכרכים סואנים בשיטפון של טמיעה והתנכרות בבירות [[אירופה]] המערבית, ומטרופוליות אמריקאיות. | |||
==סדרי הישיבה== | ==סדרי הישיבה== | ||
| שורה 93: | שורה 122: | ||
בשנת [[תרפ"ז]] (1927) החליטו אנשי ה[[יבסקציה]] לחסל את כל החינוך הדתי ברוסיה. הם ידעו שהרבי הריי"צ הוא הראש והכוח המניע של חנוך זה והלשינו עליו בפני הבולשת החשאית של הסובייטים [[ג.פ.או.]], שהוא פועל נגד המהפכה כ"קונטר רבולוציונר". בעקבות זאת [[מאסר אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. | בשנת [[תרפ"ז]] (1927) החליטו אנשי ה[[יבסקציה]] לחסל את כל החינוך הדתי ברוסיה. הם ידעו שהרבי הריי"צ הוא הראש והכוח המניע של חנוך זה והלשינו עליו בפני הבולשת החשאית של הסובייטים [[ג.פ.או.]], שהוא פועל נגד המהפכה כ"קונטר רבולוציונר". בעקבות זאת [[מאסר אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
לאחר ששוחרר גורש מ[[רוסיה]], | לאחר ששוחרר גורש מ[[רוסיה]], אבל רשת "תומכי תמימים" לא רק שלא נסגרה, אלא המשיכה ביתר שאת וביתר עוז. | ||
[[קובץ:הריי''צ, הרבי שליט''א, והרש''ג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרש"ג]] בדינר לטובת ישיבות תומכי תמימים, בערב [[א' בתמוז|ראש חודש תמוז]] [[ה'תש"ב]]. יושב שלישי מימין: הרב ד"ר [[אליהו יונג]], מראשי ה[[גוינט]]]] | |||
==תומכי תמימים בארצות הברית== | ==תומכי תמימים בארצות הברית== | ||
| שורה 116: | שורה 137: | ||
מתחילת [[קבלת הנשיאות של הרבי|נשיאותו של הרבי]] הוקמו ומוסיפים לקום בכל העת בכל רחבי העולם ישיבות תומכי תמימים - ב[[ארצות הברית]] על ידי מרכז ישיבות [[חב"ד]] (שהיה בהנהלת הרב [[שמריהו גוראריה]] עד לפטירתו ו' אדר א' תשמ"ט), ב[[ארץ ישראל]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובכל רחבי העולם על ידי ה[[שלוחים]]. | מתחילת [[קבלת הנשיאות של הרבי|נשיאותו של הרבי]] הוקמו ומוסיפים לקום בכל העת בכל רחבי העולם ישיבות תומכי תמימים - ב[[ארצות הברית]] על ידי מרכז ישיבות [[חב"ד]] (שהיה בהנהלת הרב [[שמריהו גוראריה]] עד לפטירתו ו' אדר א' תשמ"ט), ב[[ארץ ישראל]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובכל רחבי העולם על ידי ה[[שלוחים]]. | ||
בעקבות הוראת הרבי להקים ישיבת תומכי תמימים בכל עיר{{הערה|שיחת [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב] | בעקבות הוראת הרבי להקים ישיבת תומכי תמימים בכל עיר{{הערה|שיחת [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]].}} פועלים מאות סניפים של ישיבות "תומכי תמימים" [[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|בכל רחבי העולם]], בישיבות לומדים אלפי [[תמים|תמימים]] [[נגלה]], [[חסידות]], ועניני גאולה ומשיח{{הערה|החל משנת [[תנש"א]] בעקבות הוראת הרבי ב[[דבר מלכות תזריע מצורע]].}} מתוך [[התקשרות]] לרבי תוך כדי שהלימוד בא בהקדמת עבודת התפילה{{הערה|הוראת הרבי בכל [[ברכת הבנים]] לתלמידי תומכי תמימים.}}. | ||
== | ==תומכי תמימים בנשיאות הרבי== | ||
ישיבת [[תורת אמת]] עומדת עד היום תחת נשיאותו של הרבי{{הערה|{{מקור}}}}, [[ישיבת הבוכרים]] עומדת עד היום תחת נשיאותו של הרבי{{הערה|ראה בעלון [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/05/310.-Naso-5781.pdf ישיבת הבוכרים ראיון של הרב שיף ל-JEM.] (מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פרשת נשא, י' סיון תשפ"א, גליון מס' 310), כך הישיבה גם מציגה את עצמה, ראה ב[https://col.org.il/news/111232 ראיון עם הרב שמעון ברגמן מנהל הישיבה], גם הישיבה קטנה [[תומכי תמימים פתח תקוה]] שעברה למתחם מציגה את עצמה כך, בשבועון [[הידיעון]] גליון 1215 (ט"ו בשבט תשפ"ד) ע' 30 נכתב: 'ישיבת הבוכרים הצעירה בראשות הרב יצחק אקסלרוד בנשיאות כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א'.}}, מוסדות רבים נוספים היו תחת נשיאותו של הרבי אך בשנים הראשונות הרבי הוריד את נשיאותו מ[[ישיבת תומכי תמימים 770]] בעקבות מאורע בו שרו בחורים שיר שלא היה לרוחו של הרבי, בשנת [[תשמ"ז]] בעקבות נסיון לקבלת תקציב שמקורו היה במקומות לא טהורים הוריד הרבי את נשיאותו מישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית]] וממוסדות נוספים{{הערה|[https://yoslbloy.info/?p=126 ראה בספר חייל בדור השביעי, יוסל בלוי פרק ת.ד. 46 לוד פסקה הרבי מוריד את הנשיאות.]}}, הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] טוען שבאותו זמן הרבי נתן את נשיאותו למוסדותיו{{הערה|התוועדות מלוה מלכה למלמדים אור ל[[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]], בתמלול: [galeinai.org.il/lessons/toc_13_3_78/toc_h4_15] פסקה חיוב לימוד חסידות, בוידאו דקה: 28:26.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||