עריכת הדף "ישיבת תומכי תמימים"

{{פירוש נוסף|נוכחי=רשת [[ישיבה|ישיבות]] תומכי תמימים ליובאוויטש|אחר=[[ישיבה|ישיבת]] תומכי תמימים בעיירה [[ליובאוויטש]]|ראו=תומכי תמימים ליובאוויטש}}
[[קובץ:תומכי תמימים המרכזית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל מרכז ישיבות תומכי תמימים]]
'''תומכי תמימים''' היא רשת ישיבות [[חב"ד]] ברחבי העולם, על בסיס השם שניתן לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בידי מייסדה [[הרבי הרש"ב]].

היישיבה ייחודית בהיותה ישיבה מיסודם של [[רבותינו נשיאנו]] [[הרבי הרש"ב]] ו[[הריי"צ]], בה לומדים את [[תורת חסידות חב"ד]] מדי יום ומטמיעים בתלמידים את [[דרכי החסידות]] מגיל צעיר.

==ייסוד והקמת הישיבה==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ליובאוויטש}}
בסעודת [[חתונה|חתונת]] בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], - יום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] - הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] שברצונו להודיע לקהל ב[[ח"י אלול]] הודעה חשובה הקשורה לכל [[רבותינו נשיאינו]]. מאוחר יותר [[הרבי הרש"ב]] כינס ועידה, בה השתתפו כחמישים איש מבחירי הרבנים הזקנים והגבירים של [[אנ"ש]] שהיו באותו זמן ב[[ליובאוויטש]] לרגל שמחת החתונה. הרבי פתח את הועידה בהודעה כללית, על כך שהחליט בדעתו הקדושה, לייסד [[ישיבה]] לבחורים יודעי [[תורה]] שיתעסקו בלימוד ה[[חסידות]] מתוך [[יראת שמים]].

ב[[יום שלישי]] [[י"ז באלול]] [[תרנ"ז]] בחר הרבי הרש"ב בשמונה עשר ה[[תמימים|תלמידים]] הראשונים שנתקבלו לישיבה. הרבי מסר אותם לרב ה[[חסיד]] [[שמואל גרונם אסתרמן]] - שילמד אותם [[חסידות]] על פי הסדר שסידר.

ע"פ מנהגו זה של אדמו"ר הרש"ב שכינס ועידה בה הודיע על פתיחת ישיבת תומכי תמימים נוהגים גם כיום שבעת פתיחת ישיבת תומכי תמימים ראשי הישיבה מארגנים [[התוועדות]] בה מודיעים על החלטתם לפתוח את הישיבה{{הערה|בשנת תשל"ב כשעברו התמימים ממקום לימודם ב[[770 איסטערן פארקווי]] לבניין ישיבת [[חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]] קיימו התוועדות בתחילה (לכאורה היה זה מפני מנהגו זה של אדמו"ר הרש"ב), הרבי העניק את ברכתו למהלך ([https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/01/13-01-2022-13-16-08-ליקוט-מענות-קודש-תשלב-תשלג.pdf ליקוט מענות קודש תשל"ב מענה סח מיום כ"א אדר תשל"ב]), כך גם נהגו בפתיחתה של [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש#תולדות הישיבה|ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]].}}.

===ההודעה הרשמית על פתיחת הישיבה===

ביום רביעי, יום הבהיר [[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]], בשעה שתים אחר הצהרים התקיימה 'סעודת [[שבע ברכות|שבע-ברכות]]', בה מסר [[הרבי הרש"ב]] את דבר השליחות בשם אבותיו רבותינו הקדושים.

וכך מתאר זאת [[הרבי הריי"צ]]: בשעה שתים אחרי הצהרים התקיימה 'סעודת שבע ברכות, אבי היה בהתרגשות של [[שמחה]], ואמר: "[[יהודים]] בכל רחבי תבל יודעים שביום הרביעי נתלו המאורות. גם בימים ראשון, שני ושלישי, היה יום ולילה, אלא שהמאורות נתלו ביום הרביעי. היום, [[י"ח אלול]], הוא יום הבהיר בו נולדו [[רבנו הזקן]] ומורנו [[הבעש"ט]], וביום קדוש זה אני מייסד [[ישיבה]] בציווי וברכת הוד אבותינו רבותינו הקדושים, ישיבה שתוציא תלמידים בעלי [[מסירות נפש]] על [[תורה]] ועבודה בדרכי [[חסידות חב"ד]]".

[[הרבי הרש"ב]] אמר [[מאמר]] [[חסידות]] בענין "[[אור]] שנברא ביום הראשון היה [[אדם הראשון]] מביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואחר כך אמר בפנים מאירות ומסבירות: "יהי רצון שתשרה [[שכינה]] במעשה ידינו, ביום הרביעי למעשה בראשית נתלו המאורות. היום [[ח"י באלול]], היום הקדוש בו נולד מורנו הבעש"ט לפני מאה תשעים ותשע שנים, בהתחלה זו בישיבה - שלעת עתה לא קראתי אותה בשם - הנני מדליק את המאורות שמורנו הבעש"ט והרביים הנחילונו למען תקויים ההבטחה של [[הפצת המעיינות|יפוצו מעיינותיך חוצה]], להחיש את ביאת [[משיח]] צדקנו".

==מטרת הישיבה==
[[קובץ:כל התמימים משפחה.jpg|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] קודם [[חתונה|חתונתו]] בקשר לכך שבני משפחתו המתגוררים בארץ לא ישתתפו בחתונה: '''על פי דברי רבותינו נשיאינו מייסדי ומנהלי תומכי תמימים כל התמימים וראשי מתיבתות וראשי ישיבות דתומכי תמימים הם משפחתו''']]
כדי לעמוד בפני גלי הזמן והרוחות החדשות שהחלו לנשוב ברחבי [[רוסיה]], תנועת השכלה וה[[ציונות]], יסד [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ז]] [[ישיבה]] גדולה, שממנה הסתעפה רשת הישיבות "[[תומכי תמימים]]" בעיירות האזור.

שמה של הישיבה מבטא את הרעיון העיקרי של מיסדה: זיקק וזיכוך ה[[מידות]], חיזוק עבודה פנימית רוחנית, ועיצוב אופי שלם, ו'[[תמים]]'.

באותה תקופה הייתה שעת רצון לייסוד [[ישיבה|ישיבות]], כיוון שבתקופה זו קמו ישיבות: סלובודקה, מיר, סלוצק, וטלז. הרבצת ה[[תורה]] הופיעה אז בצורה של ישיבות שהתרכזו והתפתחו ושגשגו בארץ הישיבות - [[ליטא]], והיוו את הרזרבואר הגדול לתורה, שהזין את תפוצות [[ישראל]].

ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות [[ליטא]] הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן.


בשנת [[תרס"א]], שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]", ציוה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, [[משפיע]]יה ו[[משגיח]]יה, ופנה אליהם בדברים אלה:

"אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" הלומדים כיום בכל "מערכות" (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה ב[[מסירת נפש]] ל[[תורה]] ב[[יראת שמים]] ועבודה שב[[לב]], ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר."

בזמן הקמת הישיבה התבטא הרבי הרש"ב על דרישותיו מהתלמידים ואמר: "אני לוקח מהם את הכל (התמסרות טוטאלית) אבל נותן להם את הכל (את כל הכוחות).

כחמש שנים מאז היוסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ובשנת [[תרס"ג]] - כבר עוסקים תלמידיה בערים ובעיירות הסמוכות בייסוד סניפים ל[[ישיבה]], שהיוותה מרכז ישיבות "תומכי תמימים".

במשך זמן לא ארוך, התפשטו ישיבות "תומכי תמימים" בערים רבות בכל אזורי [[רוסיה]], כמו [[תומכי תמימים קוטאיס (גרוזיה)|קוטאיס בגרוזיה]], וערים ב[[אוזבקיסטאן]], באסיה התיכונה ה[[רוסית]].

[[אדמו"ר הריי"צ]], שמילא את מקומו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] אחרי פטירתו, היה המנהל בפועל של [[ישיבת תומכי תמימים]], ודבר לא נעשה ב[[ישיבה]] בלי לשאול את פיו. ובהכוונתו התפתחו [[ישיבות תומכי תמימים]], בכמות ובאיכות.

===איגוד תלמידי הישיבות===
{{ערך מורחב|ערך=[[איגוד תלמידי הישיבות]]}}
במטרה להמשיך ולהחזיק את רוחה של תומכי תמימים גם לאחר שנות הלימוד בישיבה, יזם אדמו"ר הריי"צ את הקמת 'איגוד התמימים' שמטרתו היתה לדאוג להסתדרותם הגשמית של בוגרי הישיבה, ולמציאות משרות רבנות עבורם, חיזוק [[קביעות עיתים]] ב[[לימוד החסידות]], ופעולות נוספות עבורם.

==הרוח==

ישיבות "תומכי תמימים" מצטיינות ברוח חסידית המעניקה חוסן אמוני ללומד, באמצעות רוח זו התגברו אדמו"רי חב"ד על תנועת ההשכלה שסחפה בחורים רבים, והקנו לתלמידים דרך ב[[עבודת ה']] ותכלית חיים פנימית.

באמצעות [[עבודת ה']] הפנימית הלימוד שמור מחשש של שיקולים צדדיים והסחות דעת מלימוד לשם ה'.

==השיטה==
{{ערך מורחב|דרך הלימוד בליובאוויטש}}
בישיבות תומכי תמימים הלימוד העיוני עומד מיסודו על הדרכותיו של אדמו"ר הרש"ב ב[[קונטרס עץ החיים]], לימוד בדרך זו פותר חשש להאפלת הרגש על ה[[מחשבה]] הנועלול להיווצר בעקבות לימוד אינטנסיבי ומעמיק של [[תורת הנגלה]], שיטת הלימוד שייסד אדמו"ר הרש"ב כוללת הדרכות ללימוד מתוך דרך של התעמקות הנוטה לפשט מאידך והעמקה ועיון מאידך, בהדרכותיו הוא מבהיר את הזהירות הדרושה מפלפולי שקר ומשטחיות ופיזור בלימוד.

הלימוד מתמקד תחילה בהקפת ובירור הסוגיה הנלמדת על כל צדדיה ופרטיה, כשלאחר מכן מעיין ומדקדק הלומד בכל בדל מידע משמעותי, מחשב את סברות האמוראים, מרכיב בראשו את פרטי הסוגיה למבנה אחיד, וניגש לפלפל לאחר הבנת הפשט ההלכתי של הסוגיה תוך שהוא מבצע זאת בזהירות לכוון לאמיתות הדברים. 

==כתיבת חידושים והדפסתם בקובצים==
{{ערך מורחב|הערות התמימים ואנ"ש}}
הרבי הורה לתלמידי התמימים להעלות על הכתב את חידושיהם ולפרסם במסגרת קבצים ייעודיים, פן ייחודי זה מאפיין את ישיבות תומכי תמימים בהם עמלים ומתייגעים הבחורים לחדש בתורה. 


==סדרי הישיבה==
{{ערך מורחב|שמירת הסדרים}}
סדרי ישיבת תומכי תמימים מתחלקים לשניים: נגלה וחסידות. כשליש מסדר היום לומדים [[חסידות]] וכשני שליש [[נגלה]]. ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] למדו כארבע שעות חסידות וכשמונה שעות נגלה. במשך השנים עם גלגולי ישיבות תומכי תמימים ברחבי העולם וחלישות הגוף בדור האחרון, הסדר נקבע שלומדים שלוש שעות חסידות וכשש-שבע שעות נגלה.

===סדר חסידות בוקר===
הסדר מתחיל בשעה 7:00 בבוקר ונמשך כשעה וחצי. לאחריו יש הפסקה המהווה הכנה לתפילת שחרית.

===סדר נגלה===
סדר נגלה בוקר מתחיל בשעה 12:00 ונמשך עד השעה 19:00. שלאחריה תפילת מנחה{{הערה|בחורף ההפסקה למנחה היתה באמצע סדר נגלה לקראת השקיעה}}

===סדר חסידות ערב===
הסדר בערב מתחיל בשעה 20:00 עד 21:30.

==בעתות מצוקה==
===הלשנה===
ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]]{{מקור}}.
===בימי מלחמת העולם הראשונה===
גם בימיה הקשים של [[מלחמת העולם הראשונה]], לא רק שלא נחלש מרצם של חסידי חב"ד, אלא גם יסדו ישיבות בערים שונות. עבודה זו נמשכה גם אחרי עליית של הסובייטים לשלטון. מספר ה[[ישיבה|ישיבות]] נתרבה גם כאשר הוטל עליהן לרדת למחתרת ולעשות את עבודתן בהיחבא ובסתר מחמת המציק ומעינא בישא של מלשינים יהודים, אנשי "יבסקציה", שאחת החלטתם להרוס את מבצרי הדת.

באותו הזמן ה"ג'וינט" האמריקאי עמד לישיבות "תומכי תמימים" בשעת דחקן, וביוזמתו של מנהלו אז ד"ר י. רוזן, הוקצב לחנוך הדתי בהנהלתו של [[אדמו"ר הרש"ב|האדמו"ר מליובאוויטש]] 50.000 דולר לשנה, שנחשב אז סכום עצום.
===בשלטון ה"[[יבסקציה]]"===
בימי הקומוניסטים השתנתה תכנית פעולתו החינוכית של [[אדמו"ר הריי"צ]] (שקיבל את נשיאות חב"ד לאחר הסלקות אביו ב[[ב' ניסן תר"פ]]) לגמרי. היא התרחבה לשכבות רבות וגם הקיפה מקצועות שונים. היא דאגה לא רק לתלמידים קרובים לחסידות חב"ד, אלא לכל הדור הצעיר, וטיפלה לא רק בלימוד בעיון ובעמקות ובשקידה ברמה גבוהה, אלא גם בלימוד דרדקי לתינוקות של בית רבן.
[[הרבי הריי"צ]] יסד בעזרת חסידיו עשרות חדרים, בסתר ובהיחבא, ותלמידי ישיבות חב"ד נעשו למלמדי דרדקי, למורים ומחנכים לילדי ישראל.

שבע שנים, משנת [[תר"פ]] עד [[תרפ"ז]], (1920-1927) היו, עד כמה שיהיה זה לפלא, שנות פריחה לחנוך תורני ברוסיה, שהתקיים בידי אדמו"ר הריי"צ, חסידיו, תלמידי הישיבות וחניכיהן. פעולות אלו נעשו, כאמור במחבוא. מתחבאים היו במרתפים, במקומות סמויים מן העין, ועושים את עבודתם בסתר. היו מוכנים - לכל, במקרה ויגלו את מקום מחבואם, לבית סוהר, לגירוש ואפילו למסור את חייהם, פרט לדבר אחד - להיכנע. וזאת ידע גם השלטון הבולשיביסטי.

בשנת [[תרפ"ז]] (1927) החליטו אנשי ה[[יבסקציה]] לחסל את כל החינוך הדתי ברוסיה. הם ידעו שהרבי הריי"צ הוא הראש והכוח המניע של חנוך זה והלשינו עליו בפני הבולשת החשאית של הסובייטים [[ג.פ.או.]], שהוא פועל נגד המהפכה כ"קונטר רבולוציונר". בעקבות זאת [[מאסר אדמו"ר  הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]].

לאחר ששוחרר גורש מ[[רוסיה]], אך רשת "תומכי תמימים" לא רק שלא נסגרה, אלא המשיכה ביתר שאת וביתר עוז.

[[קובץ:הריי''צ, הרבי שליט''א, והרש''ג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרש"ג]] בדינר לטובת ישיבות תומכי תמימים, בערב [[א' בתמוז|ראש חודש תמוז]] [[ה'תש"ב]]. יושב שלישי מימין: הרב ד"ר [[אליהו יונג]], מראשי ה[[ג'וינט]]]]

==מגפת הקורונה==
בעקבות התפרצות הנגיף שותקה היכולת ללמוד במרחב ציבורי, הישיבות המשיכו להתקיים באמצעי לימוד מרחוק, ישיבות רבות השתמשו בקווי טלפון ייעודיים דרכם מסרו הרבנים שיעורים והתוועדויות ודרכם למדו בחברותות.

בתקופה בה משרד הבריאות אפשר תנאי המסגרות חיונכיות במרחבי קפסולת סגורות ומבודדות, פתחו ישיבות רבות קפסולות באמצעותן קיימו את הלימודים בפלטפורמות שהועמדו לרשותם.

===מלחמת חרבות ברזל===
בתקופה הראשונה של [[מלחמת חרבות ברזל]] צומצמו תנאי הקיום של מערכות הלימוד בעקבות הנחיות פיקוד העורף בהתאם למצב, כך למשל חויבו הישיבות למתן אפשרות למרחב מוגן במרחק סביר משטח הלימודים שלהן, הישיבות התמקמו במבנים הכוללים מקלטים ונערכו בהתאם לנדרש מצד החוק.

==תומכי תמימים בארצות הברית==

ביום בו הגיע [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית הקים את [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]]. חלק מהתלמידים הראשונים היו תלמידי "אחי תמימים" שלמדו [[חסידות]] אצל הרב [[ישראל דזייקובסון]], כמה שנים קודם לכן. זו הסיבה שבתקופתה הראשונה של הישיבה, היא כונתה בשם "אחי תמימים".

כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש - [[770 איסטערן פארקווי]], בחודש [[אדר]] [[תשל"ב]] עברה הישיבה בברכתו של הרבי לבנין ישיבת [[חובבי תורה]]{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/01/13-01-2022-13-16-08-ליקוט-מענות-קודש-תשלב-תשלג.pdf ליקוט מענות קודש תשל"ב מענה סח מיום כ"א אדר תשל"ב.]}}, ובשנת [[תשנ"ג]] חזרה לבניין ב[[770 איסטערן פארקווי]] שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.

תלמידי הישיבה זכו לאורך השנים ליחס מיוחד מהרבי, שהתבטא בעיקר בשנים שקודם הנשיאות ובשנים הראשונות שלאחר [[קבלת הנשיאות]], כאשר דלתו של הרבי היתה פתוחה בפני התלמידים והוא העניק להם הדרכה וליווי אישי, והרעיף עליהם חיבה וקירוב{{הערה|1=ראו בהרחבה: '''הרבי טיפל בנו כמו אב הדואג לבנו''', [[שבועון בית משיח]] גליון ט"ו אלול תש"פ עמוד 18.}}.

==תומכי תמימים בזמננו==
מתחילת [[קבלת הנשיאות של הרבי|נשיאותו של הרבי]] הוקמו ומוסיפים לקום בכל העת בכל רחבי העולם ישיבות תומכי תמימים - ב[[ארצות הברית]] על ידי מרכז ישיבות [[חב"ד]] (שהיה בהנהלת הרב [[שמריהו גוראריה]] עד לפטירתו ו' אדר א' תשמ"ט), ב[[ארץ ישראל]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובכל רחבי העולם על ידי ה[[שלוחים]].

בעקבות הוראת הרבי להקים ישיבת תומכי תמימים בכל עיר{{הערה|שיחת [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]], ו[https://drive.google.com/file/d/1xbOCjSF4jzgb_xQko36vbTSJSLRgfcBx/view ברכת הבנים ערב יום כיפור תשמ"ט התוועדויות ח"א ע' 76 ס' ט].}} פועלים מאות סניפים של ישיבות "תומכי תמימים" [[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|בכל רחבי העולם]], בישיבות לומדים אלפי [[תמים|תמימים]] [[נגלה]], [[חסידות]], ועניני גאולה ומשיח{{הערה|החל משנת [[תנש"א]] בעקבות הוראת הרבי ב[[דבר מלכות תזריע מצורע]].}} מתוך [[התקשרות]] לרבי תוך כדי שהלימוד בא בהקדמת עבודת התפילה{{הערה|הוראת הרבי בכל [[ברכת הבנים]] לתלמידי תומכי תמימים.}}.

==ישיבות תומכי תמימים העומדות בנשיאותו של הרבי==
הישיבות [[תורת אמת]], [[ישיבת הבוכרים]]{{הערה|ראו בעלון [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/05/310.-Naso-5781.pdf ישיבת הבוכרים ראיון של הרב שיף ל-JEM.] (מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פרשת נשא, י' סיון תשפ"א, גליון מס' 310), כך הישיבה גם מציגה את עצמה, ראה ב[https://col.org.il/news/111232 ראיון עם הרב שמעון ברגמן מנהל הישיבה], גם הישיבה קטנה [[תומכי תמימים פתח תקוה]] שעברה למתחם מציגה את עצמה כך, בשבועון [[הידיעון]] גליון 1215 (ט"ו בשבט תשפ"ד) ע' 30 נכתב: 'ישיבת הבוכרים הצעירה בראשות הרב יצחק אקסלרוד בנשיאות כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א'.}}, ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], וישיבת תו״ת ברינוא (צרפת) עומדות עד היום תחת נשיאותו של הרבי, מוסדות רבים נוספים היו תחת נשיאותו של הרבי אך בשנת [[תשי"ז]] הרבי הוריד את נשיאותו מ[[ישיבת תומכי תמימים 770]] בעקבות מאורע בו שרו את ׳התקוה׳ שלא היה לרוחו של הרבי{{הערה|ראו תיאור מהמאורע במכתבו של ר' [[יואל כהן]] מ[[חודש טבת]] תשי"ז, נדפס בספר שליחות כהלכתה.}}, בשנת [[תשמ"ז]] בעקבות נסיון לקבלת תקציב שמקורו היה במקומות לא טהורים הוריד הרבי את נשיאותו מישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וממוסדות נוספים{{הערה|[https://yoslbloy.info/?p=126 ראה תיאור מהמאורע בספר חייל בדור השביעי, יוסל בלוי פרק ת.ד. 46 לוד פסקה הרבי מוריד את הנשיאות.]}}, הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] טוען שבאותו זמן הרבי נתן את נשיאותו למוסדותיו{{הערה|התוועדות מלוה מלכה למלמדים אור ל[[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]], בתמלול: [galeinai.org.il/lessons/toc_13_3_78/toc_h4_15] פסקה חיוב לימוד חסידות, בוידאו דקה: 28:26.}}{{הערה|הישיבות שעומדות בראשותו של הרב גינזבורג הינן [[ישיבה קטנה]] בשם דורשי ייחודך, [[ישיבה גדולה]] בשם עוד יוסף חי ביישוב [[יצהר]], וישיבה קטנה בשם תום ודעת ב[[ירושלים]].}}.

==ראו גם==
*פירוט סניפי תומכי תמימים בעבר ובהווה ב[[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|קטגוריה:ישיבות חב"ד]].
*[[תמים]].

==לקריאה נוספת==
* סדרת ישיבות חב"ד ב'התמים' מוסף [[שבועון בית משיח]]
*'''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - תולדות ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והתמימים אשר למדו בה. בעריכת [[רפאל נחמן הכהן]], [[תשמ"ב]].
*'''בדרך תמים''' - חיילי צבאות השם מתכוננים לתומכי תמימים, בהוצאת [[צבאות השם (ישראל)|תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש]], [[תשע"ז]] 2017
*'''תומכי תמימים בדור השביעי''', [[שבועון כפר חב"ד]] מדור 'חיי רבי', גליון 1874 עמוד 32
*'''כך נוסדה ישיבת הדגל 'תומכי תמימים'''', במדור 'עשר עובדות', [[שבועון בית משיח]] גליון 1228 עמוד 17
*'''פעולתה של תומכי תמימים - שינוי ממהות למהות''', הרב ישראל יצחק זלמנוב, גיליון [[התמים  (בית משיח)|התמים]] מס' מ"א ע' 66-73.
*'''והעמידו תלמידים הרבה''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1997 עמוד 32
*''' אשכילה בדרך תמים''' ר"מ מרינובסקי תשמ"ג
*'''תומכי תמימים''' קה"ת תשע"ב 
*'''ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב''' רא"ח גליצינשטיין עמ' 242 - 137

===זכרונות התמימים===
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - במבוא לספר, זכרונות מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ישיבת אחי תמימים תל אביב, ישיבת תומכי תמימים לוד, הרב [[אליעזר קרסיק]].
*'''[[רשימות דברים (ספר)|רשימות דברים]]''' - זכרונות מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ישיבת תומכי תמימים חרקוב, ישיבת תומכי תמימים קרעמנצ'וג, ישיבת תומכי תמימים רוסטוב, ישיבת תומכי תמימים מונטריאול, הרב [[יהודה חיטריק]]
*'''זכרונותי''' - זכרונותיו ותולדותיו של הרב שמריהו ששונקין. זכרונות מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ישיבת תומכי תמימים באטום גרוזיה, ערך הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ"ח]]. (הוצאה חדשה - [[תשע"ג]]).
*'''התמים הראשון''', תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], תיעודים אודות הרב גרליק כאחד התמימים הראשונים בישיבה
* '''זכרון לבני ישראל''', זכרונות הרב ישראל דזייקאבסאן מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, וישיבות תומכי תמימים ברחבי רוסיה

==קישורים חיצוניים==
* ד"ר [[הלל זיידמן]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/yeshivot-2.htm ישיבות לובאביץ]''', באתר דעת (פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גליון 524).
* הרב מאיר גרוזמן, [http://www.alysefer.com/ישיבת-תומכי-תמימים-בזמננו/ אופייה של ישיבת תומכי תמימים בזמננו: הגישה השמרנית בניסוחו של הרב מאיר גרוזמן], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Madantchik-Lebenhartz%20-12%20Elul%205778.pdf כל בית תומכי תמימים]'''

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]