עריכת הדף "ישיבת צמח צדק"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{ישיבה
'''ישיבת צמח צדק''' נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או [[תרפ"א]] {{הערת שוליים|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל [[אדמו"ר הריי"צ]] בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]] לחזור לביתם. בני [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]].
|שם=ישיבת צמח צדק
|תאריך יסוד=[[תר"פ]] - [[תרפ"א]]
|מיקום=[[ירושלים]]
|ראש הישיבה=[[מנחם מענדל נאה]]
|מספר תלמידים=22
}}
'''ישיבת צמח צדק''' הינה ישיבה שנפתחה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] על ידי מגורשי [[ארץ ישראל]] שחזרו לארץ והתיישבו ב[[ירושלים]]. הישיבה זכתה להתייחסות מיוחדת מ[[אדמו"ר הריי"צ]].


==היסטוריה==
רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי המלחמה העולמית מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל - היתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. רמ"מ כותב עליה אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|ביום ח"י [[סיון]] [[תרפ"ב]] (פנקס אגרות כולל חב"ד [[תרפ"ב]] -ח).}}:
הישיבה נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או [[תרפ"א]]{{הערה|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל [[אדמו"ר הריי"צ]] בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]]{{הערה|אנשים שגורשו מארץ ישראל ע"י הבריטים}} לחזור לביתם. בני העיר [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]].


רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי [[מלחמת עולם הראשונה]] מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל, הייתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות.  
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לאחר שנות המלחמה ובשובי מגלותי, ונעתרתי לחזור למשמרתי בהכולל, ב[[חודש טבת]] [[תר"ף]].. הוחלט תקציב של ערך 15 לי"ש [לירות שטערלינג] לחדש, למען שהאברכים ובחורים מבני הישיבות יקבעו להם למוד [[דא"ח]] בכ"י בבית הכנסת בית מנחם צמח צדק, לערך שתי שעות, ובאופן מסודר כראוי, ובשם ישיבת צמח צדק נקראת}}.


בישיבה למדו 22 תלמידים, שהיו למעשה אברכים הלומדים ב[[כולל אברכים|כוללות]] השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באו ללמוד בבית הכנסת "בית מנחם" [[דא"ח]] ומשניות.
לפי פרוטוקול שנכתב אל אדמו"ר הריי"צ,
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מטרת יסודה - מלוי רצון קדשו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נבג"מ זיע"א, לשקוד במדה יתירה ומיוחדת לעזרת בני התורה של הכולל, ולקשרם ללמודי [[דא"ח]] בקביעות. למטרה עיקרית זו נוספה גם מגמה שניה למלא את החובה כלפי נדיבי הכולל, ולקבוע מקום מיוחד לקיום זכויותיהם הרוחניות. תכנית הישיבה - לרכז בישיבה אברכים ת"ח מבני כוללנו, רק אלה שתורתם אומנתם והלומדים בהישיבות השונות שבירושלים, אלה יבואו מדי יום ביומו לשתי שעות בישיבת צמח צדק, ויקבעו את למודם כך: שעה אחת ומחצה לדא"ח, ומחצית השעה שעור במשנה וכו' לעי"נ נדיבי הכולל הנעדרים}}.


התענינות ועזרת [[אדמו"ר הריי"צ]] לישיבה הזאת הייתה מרובה. באגרות מרובות כותב על דבר הישיבה הזאת באגרותיו{{הערה|1=ראה במפתח הכללי שב[[אגרות קודש]] שלו חלק י"ב ע' שסד. ראו גם [https://www.kedem-auctions.com/he/node/121160 מכתב שנה טובה ששיגר לישיבה לקראת ראש השנה תש"ה].}}.
באותו פרוטוקול יש רשימת 22 תלמידיה וסכום קבלת כל אחד מהם. תלמידים אלו הם אברכים הלומדים בכוללות השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באים ללמוד בבית הכנסת "בית מנחם" [[דא"ח]] ומשניות.


הישיבה פעלה במשך כעשרים וחמש שנים, עד לסגירתה בתחילת שנת [[תש"ה]].
התענינות ועזרת [[אדמו"ר הריי"צ]] לישיבה הזאת היתה מרובה. באגרות מרובות כותב על דבר הישיבה הזאת באגרותיו {{הערת שוליים|ראה במפתח הכללי שב[[אגרות קודש]] שלו חלק י"ב ע' שסד.}}. בג' מנ"א [[תרח"צ]] כותב אדמו"ר הריי"צ {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת א'מז.}}:


{{תומכי תמימים}}
אתענין לדעת בפרטית רשימת תלמידי ישיבת צ"צ שי' בשמותיהם שנותיהם, מצב ב"ב שי' כשרונותיהם, לימודם בנגלה וב[[דא"ח]] כמה זמן הם לומדים ומה הם לומדים, וכמה זמן שלומדים בישיבת צ"צ יצ"ו.
 
ובי"א [[אייר]] [[תש"א]] כותב אל בני הישיבה הזאת (שם חלק ה' אגרת א'תמב): אתענין לדעת מה הם הלימודים הקבועים בלימוד [[דא"ח]] בימות החול ובש"ק, ובטח הם מקבלים את המאמרים הנאמרים פה ונכון שילמדום. וכל אחד ואחד מבני ישיבת צמח-צדק צריך לעשות סביבה של התעוררות לקבוע עתים לתורה, והשי"ת ישמור אותם ואת ב"ב יחיו בתוככי אנ"ש וכאחב"י שי' מכל צו"צ נו"מ [צרה וצוקה נגע ומחלה] וישפיע להם שפעת חיים וברכה מרובה בפרנסה טובה בגשמיות וברוחניות.
 
ה[[משפיע]] ר' [[ניסן הורביץ]] השיב על השאלות האלו, ובי"ז [[אלול]] כותב לו [[אדמו"ר הריי"צ]] (שם אגרת א'תקל):
 
במענה על מכתבו המפורט מכ"ב [[סיוון]] שקבלתיו ימים אלו, על אדות לימוד [[דא"ח]] של הלומדים בישיבת צמח צדק יצ"ו, נהניתי במאד מזה והשי"ת יעזר להם ויצליחו בלימודם שיפעול בעבודה שבלב זו תפלה.{{הערת שוליים|ראו גם בהמשך לזה גם שם ח"ו אגרת א'תקעה. ושוב כותב אליו ואל התלמידים בער"ה תש"ד - שם חלק ז' אגרות ב'קנ, ב'קנא.}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|צ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|צ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)