עריכת הדף "יקותיאל מנחם ראפ"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:קותי ראפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קותי ראפ מנצח על ריקודי השמחה ב-770]]
[[קובץ:קותי ראפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קותי ראפ מנצח על ריקודי השמחה ב-770]]
הרב '''יקותיאל מנחם ראפ''' ([[ט' אב]] [[תש"ח]] - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ה]]) היה מנהל בית חב"ד שדה התעופה JFK שבניו-יורק, יו"ר [[ועד המחנכים]], [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] יו"ר [[מטה שירה וזמרה]].
הרב '''יקותיאל מנחם ראפ''' ([[ט' אב]] [[תש"ח]] - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ה]]) היה מנהל בית חב"ד שדה התעופה JFK שבניו-יורק, יו"ר [[ועד המחנכים]], [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] יו"ר מטה שירה וזמרה העולמי.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ביישוב 'יסודות' ב[[ט' מנחם אב]] [[תש"ח]] להוריו ציפורה ושרגא ראפ.
נולד ביישוב 'יסודות' ב[[ט' מנחם אב]] [[תש"ח]] להוריו ציפורה ושרגא ראפ.


למד בצעירותו בישיבה הליטאית "קול תורה" ב[[ירושלים]], והתקרב לחסידות בעקבות שיעורים ב[[ספר התניא]] שנמסרו על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]]{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_134.jpg הכרטיס שמילא] ל[[ספר החסידים]] מתקופה זו.}}. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה לאחד ממושפעיו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]].
למד בצעירותו בישיבה הליטאית "קול תורה" ב[[ירושלים]], והתקרב לחסידות בעקבות שיעורים ב[[ספר התניא]] שנמסרו על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]]. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה לאחד ממושפעיו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]].


בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
שורה 19: שורה 19:
ביוזמת הועד, מתקיים בכל שנה ב[[חודש תשרי]] כינוס לתלמידי התמימים הנמצאים ב-[[770]] ובו מדברים הרבנים והמשפיעים בפני הבחורים כיצד עליהם להתנהג כ'[[תמימים]]' הלומדים בישיבה של הרבי. כינוס זה נקרא בשם "[[כינוס התמימים העולמי]]". על פי הוראת הרבי, מידי שנה בסיום הכינוס חילק הרב ראפ '[[משקה]]' למשתתפים.
ביוזמת הועד, מתקיים בכל שנה ב[[חודש תשרי]] כינוס לתלמידי התמימים הנמצאים ב-[[770]] ובו מדברים הרבנים והמשפיעים בפני הבחורים כיצד עליהם להתנהג כ'[[תמימים]]' הלומדים בישיבה של הרבי. כינוס זה נקרא בשם "[[כינוס התמימים העולמי]]". על פי הוראת הרבי, מידי שנה בסיום הכינוס חילק הרב ראפ '[[משקה]]' למשתתפים.


עמד בראש "[[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]]", שדואג בכל [[יומא דפגרא]] ובימי [[חודש אדר]] לארגן ריקודי שמחה בליווי תזמורת ב-770, זאת לאור מענותיו של הרבי בהם עודד עריכת ריקודים בקשר עם הגאולה ולאור [[שיחה|שיחת של הרבי]] משבת פרשת [[כי תצא]] [[תשמ"ח]] אודות הצורך ב"[[שמחה]] בטהרתה" מזה שמשיח מגיע וששמחה זו היא הדבר שיביא את הגאולה.
עמד בראש "[[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]]", שדאג בכל [[יומא דפגרא]] ובימי [[חודש אדר]] לארגן ריקודי שמחה בליווי תזמורת ב-770, זאת לאור [[שיחה|שיחותיו]] ומענותיו הקדושים של [[הרבי]] בנושא ה[[שמחה]] בטהרתה לקבלת פני [[משיח]] צדקנו.


נמנה לאורך כל השנים על המשתתפים הקבועים ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] ב-770 הנערכים על ידי הרב [[מנחם נחום גרליצקי]]{{הערה|על פי הידודים רבים שקיבל הרב גרליצקי על כך מהרבי}} כשבשנים הראשונות אף נוטל חלק מרכזי בהנחיית הסיומים. בכל סיום היה מדבר ומראה את הקשר של ההלכות הנלמדים עם הזמן, עם פרשת השבוע וגם עם התאריך והתקופה
נמנה לאורך כל השנים על המשתתפים הקבועים ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] ב-770 הנערכים על ידי הרב [[מנחם נחום גרליצקי]], שקיבל על כך עידודים רבים מהרבי. בכל סיום כובד לדבר וקישר את ההלכות הנלמדות ברמב"ם ל[[חת"ת (תקנה)|שיעורים השבועיים]] והזמן, ול[[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|ענייני גאולה ומשיח]] ש"הזמן גרמא". הרבי הורה{{מקור}} לרב ראפ להדפיס את הדברים אותם אמר בסיומים אלו, והם נדפסו מידי שבוע בעלון שהוציא לאור בשם "תקות מנחם" על המשקל של שמו - יקותיאל מנחם. חלק גדול מתוכן עלונים אלו נדפס בספריו [http://www.tikvasmenachem.com/ 'תקוות מנחם'].
בשנה, וכן מסביר מה ההוראות שאפשר ללמוד, כל זה בדרך ה[[נגלה]], ה[[חסידות]] וה[[עבודה]] ולרוב על פי מאמרי חסידות של הרביים ושיחות הרבי. במענה לשאלתו האם כדאי לפרסם הדברים ולהדפיסם בספר כשמצרף למכתב גם חלק ממה שנאמר בסיומים השיב הרבי{{הערה|בשלהי תמוז תשנ"ג}} בחיוב - לפרסם את הדברים ולהדפיסם כספר{{הערה|יומן "בית משיח - 770"}}. הדברים נדפסו מידי שבוע בעלון שהוציא לאור בשם "תקות מנחם" על המשקל של שמו - יקותיאל מנחם. חלק גדול מתוכן עלונים אלו נדפס בספריו [http://www.tikvasmenachem.com/ 'תקוות מנחם'].


שימש כחבר הנהלת "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]], ווזם מאבקים רבים לשלימות [[ארץ הקודש]] ואף עורר על כך בכל הזדמנות.
שימש כחבר הנהלת "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]], ווזם מאבקים רבים לשלימות [[ארץ הקודש]] ואף עורר על כך בכל הזדמנות.
שורה 37: שורה 36:
* זוגתו מרת פייגי.
* זוגתו מרת פייגי.
;ילדיו
;ילדיו
*חיה מושקא, אשת ר' יוסף חיים מוסקוביץ', קראון הייטס.
*חיה מושקא, אשת ר' '''יוסף חיים מוסקוביץ'''', קראון הייטס.
*הרב [[יוסף יצחק ראפ]], מנהל בית חב"ד בשדה התעופה. קראון הייטס.
;אחיותיו
;אחיותיו
*אחותו, רחל לאה, אשת הרב חיים ברויער, מנהל ישיבת תפארת בחורים, תפרח.
*אחותו, רחל לאה, אשת הרב חיים ברויער, מנהל ישיבת תפרת בחורים, תפרח.
*אחותו, אסתר, אשת הרב שלמה פרוביין, ד"ר לתנ"ך, ירושלים.
*אחותו, אסתר, אשת הרב שלמה פרוביין, ד"ר לתנ"ך, ירושלים.


שורה 56: שורה 53:
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)