עריכת הדף "יצחק צבי אייזנבך"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יצחק צבי1.png|ממוזער|הרב יצחק צבי אייזנבך]]
+
הרב '''יצחק צבי אייזנבך''' ([[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]]-[[ז' סיון]] [[תשע"ד]]) היה מחנך חסידי ומפעילי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, שנמנה על קהילת [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]]. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על [[הרמב"ם]], ומלחין ה[[ניגון]] [[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]. שימש בתפקיד הנהלת צא''ח בירושלים בעקבות הוראת הרבי,.
הרב '''יצחק צבי אייזנבך''' ([[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] [[ז' סיון]] [[תשע"ד]]) היה מוותיקי קהילת חב"ד ברושלים, חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי חב"ד]] בעיר (בעקבות הוראת הרבי) איש חינוך וממייסדי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על [[הרמב"ם]], ומלחין ה[[ניגון]] [[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]].
+
הקים וניהל את בית הספר חבד בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות.
==תולדות חיים==
+
בשנים האחרנות לחייו ערך את סדרת הספרים "בזאת תבחנו" על הרמב"ם ובהם מבחנים על כל הפרקים של יד החזקה הנלמדים בלימוד הרמב"ם היומי.
הרב יצחק צבי נולד ביום [[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] לאביו הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]] ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד ל{{ה|רבנית מנוחה רחל}} וצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]] {{ה|אדמו"ר האמצעי}}.
+
מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מידי יום בקהילת קודש של חב"ד ברמת שלמה וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.
  
הקים וניהל את בית הספר חב"ד שע"י רשת אהל יוסף יצחק בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות.
+
==תולדות חייו==
מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מדי יום בקהילת קודש של חב"ד [[רמת שלמה|ברמת שלמה]] וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.
+
הרב יצחק צבי נולד ביום [[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] לאביו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]] ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד ל{{ה|רבנית מנוחה רחל}} וצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]]. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו ו[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]] שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.
  
 
בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.
 
בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.
  
התחתן עם מרת שרה (לבית משפחת רוזנבום).
+
===פעילות ציבורית===
 
+
היה מראשוני מייסדי בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.
 
בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על [[מקווה|טבילה במקווה טהרה]] בכל בוקר, [[תפילה]] במניין וקיום שאר מצוות. נפטר ב[[ז' בסיוון]] [[תשע"ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
 
 
 
לאחר שהתגלתה מחלתו תרם [[ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, [[רמת שלמה]] בירושלים.
 
==פעילות ציבורית==
 
היה ממייסדי בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.
 
  
 
ב[[אסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תשי"ט]] קיבל מברק מ[[הרבי]] הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "[[ופרצת|ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה]]".
 
ב[[אסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תשי"ט]] קיבל מברק מ[[הרבי]] הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "[[ופרצת|ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה]]".
  
במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]"{{הערה|ראו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה)}}.
+
במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]". וכן לאחרונה יצאו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה).
  
במכתב של הרבי אל הרב יצחק צבי אייזנבך מ[[י"ג תשרי]] [[תש"כ]], כותב הרבי{{הערה|אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.}}:
+
===הניגון 'אימתי קא אתי מר'===
 
 
{{ציטוט|תוכן=ת"ח ת"ח על הבשורה טובה מהענינים בעיר גנים, ובודאי ההצלחה דעד עתה - תוסיף בהם, ובכללות המתעסקים ומשתדלים בעניני הרשת, כחות נוספים וחזקים, להרחבת הענינים ככל האפשרי, ואם המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, עאכו"כ שנים-שלשה ועוד. והרי נראה לעינים, שבהשתדלות מתאימה - אפשר להוסיף עוד עשיריות תלמידים-ות בגן ובית הספר. מובן שהנ"ל צריך להעשות באופן שלא להכניס ענין הנצחנות בהכנגד, שהרי דברי ודרכי תורתנו הם דרכי נועם וכמודגש בתורת החסידות...
 
בברכת הצלחה בכל האמור, ועד לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ועד לנחלה בלי מצרים, המחכה לבשו"ט.|מרכאות=כן|מקור=אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.}}
 
 
 
==הניגון 'אימתי קא אתי מר'==
 
 
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אימתי קאתי מר]]}}
 
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אימתי קאתי מר]]}}
 
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.
 
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.
שורה 33: שורה 22:
 
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, וב[[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.
 
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, וב[[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.
  
==בזאת תבחנו==
+
===שנותיו האחרונות===
{{ערך מורחב|בזאת תבחנו (סדרה)}}
+
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.
[[קובץ:בזאת.jpg|ממוזער|הספר השלישי]]
 
בזאת תבחנו הוא ספר הבוחן את ידיעת לימוד ה[[רמב]]. לספר 4 חלקים.
 
  
בחודש ניסן [[תשע"א]], ערך הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] את הספר הראשון בסדרה - בזאת תבחנו, ובו מבחנים ללימוד עצמי של היד החזקה לה[[רמב"ם]]. הסדרה יצאה לאור על ידי מערכת 'בזאת תבחנו' עם המלצותיהם והסכמותיהם של חלק מרבני חב"ד.
+
כמו כן הוציא לאור סדרת ספרים "בזאת תבחנו" מבחנים עצמיים ללימוד [[הרמב"ם]] ובאמצע הכרך הרביעי שהיה אמור להשלים את סדרת הספרים חלה במחלה קשה ממנה לא קם
  
הרב צבי אייזנבך שכבר ערך ליקוטים דומים על התורה, משנה והלכה החליט לערוך את המבחנים על ארבעת הספרים הראשונים של הרמב"ם, מדע, אהבה, זמנים ונשים. המבחנים מקיפים את מרבית ההלכות ברמב"ם.
+
בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על [[מקווה|טבילה במקווה טהרה]] בכל בוקר, [[תפילה]] במניין וקיום שאר מצוות. נפטר ב[[ז' בסיוון]] [[תשע"ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
  
החלק הראשון מכיל כשש מאות עמודים, ובהקדמת הספר מפורסמים הסכמותיהם והמלצותיהם לספר של הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] והרב [[יוסף יצחק הבלין]].
+
לאחר שהתגלתה מחלתו תרם [[ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, [[רמת שלמה]] בירושלים.
  
 
== משפחתו ==
 
== משפחתו ==
 
;בניו
 
;בניו
* הרב [[שמעון אייזנבך]], [[אילת]].
+
* הרב [[שמעון אייזנבך]], [[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונת השחמון ב[[אילת]].
 
* הרב מנחם מענדל אייזנבך, כפר חב"ד.
 
* הרב מנחם מענדל אייזנבך, כפר חב"ד.
 
* הרב שלמה גדליה אייזנבך, גבעת זאב.
 
* הרב שלמה גדליה אייזנבך, גבעת זאב.
שורה 52: שורה 39:
  
 
;בנותיו
 
;בנותיו
* מרת צירה - נפטרה י"ט תמוז תשנ"ד - אשת הרב אהרן ווקסלשטיין - מחבר הספרים 'אבותינו' ו'רבותינו'.
+
* מרת צירה אשת הרב אהרן ווקסלשטיין - מחבר 'אבותינו' ו'רבותינו'.
 
* מרת הדסה אורנשטיין אשת הרב [[יעקב אורנשטיין]] - [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].
 
* מרת הדסה אורנשטיין אשת הרב [[יעקב אורנשטיין]] - [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].
 
* מרת לאה בוטמן אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] - [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]].
 
* מרת לאה בוטמן אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] - [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]].
  
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בצער_רב_אחרי_מיטת_חמי_הרב_אייזנבך_עה_הרב_בוטמן_נפרד_83180.html טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן] {{בםך}}
+
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%A8_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%93_83180.html טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן] {{בםך}}
*'''[http://shturem.net/images/news/89699_news_02082016_9949.pdf תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי]''',1 כפר חב"ד תמוז תשע"ו
+
*'''[http://shturem.net/images/news/89699_news_02082016_9949.pdf תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי]''', כפר חב"ד תמוז תשע"ו
*;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"[[אגרות קודש]]":
+
 
[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4551 כ"ב תמוז תשט"ז] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4816 ו' חשוון תשי"ז] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/7002 י"ד אלול תשי"ט] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7047 י"ג תשרי תש"כ] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8303 י"ד טבת תשכ"ב] - באתר ספריית ליובאוויטש
+
;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"[[אגרות קודש]]"
 +
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4551 כ"ב תמוז תשט"ז] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4816 ו' חשוון תשי"ז] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/7002 י"ד אלול תשי"ט] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7047 י"ג תשרי תש"כ] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8303 י"ד טבת תשכ"ב] - באתר ספריית ליובאוויטש
  
*[https://col.org.il/news/83348 הכל , הכל שלך הוא! באתר {{חב"ד און ליין|}} ]
 
{{הערות שוליים}}
 
 
{{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}}
 
{{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
+
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
 
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
 
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
 
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
 
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
 
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
 
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)