עריכת הדף "יצחק הוטנר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=יצחק הוטנר | |שם=יצחק הוטנר | ||
|כינוי=הרב הוטנר | |כינוי=הרב הוטנר | ||
|תמונה=מממממממממ.jpg | |תמונה=[[קובץ:מממממממממ.jpg]] | ||
|תיאור= ראש ישיבת חיים ברלין | |תיאור= ראש ישיבת חיים ברלין | ||
|תאריך לידה=[[אדר]] [[תרס"ו]] | |תאריך לידה=[[אדר]] [[תרס"ו]] | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ב[[תרצ"ה]], לאחר שנה נוספת בה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שב[[ניו יורק]], ומונה ב[[תרצ"ט]] לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. בהנהגתו הכריזמטית פרחה וגדלה הישיבה, והפכה לבעלת שם בעולם התורה ב[[ארצות הברית]] - כישיבה שאינה נופלת במאום ממקבילותיה במזרח אירופה. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים וליטאיים, דבר שהתבטא במיוחד בשבתות ובחגים, בהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה. | ב[[תרצ"ה]], לאחר שנה נוספת בה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שב[[ניו יורק]], ומונה ב[[תרצ"ט]] לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. בהנהגתו הכריזמטית פרחה וגדלה הישיבה, והפכה לבעלת שם בעולם התורה ב[[ארצות הברית]] - כישיבה שאינה נופלת במאום ממקבילותיה במזרח אירופה. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים וליטאיים, דבר שהתבטא במיוחד בשבתות ובחגים, בהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה. | ||
ב[[ת"ש]] הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון, אשר הצטרפו אליה מאות תלמידים. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול, והשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי, ואף ניסה ברוח זו להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, כגון ראש ישיבת לייקווד, אהרון קוטלר, אשר התנגדו לכל שילוב של תוכני חול בישיבות. | ב[[ת"ש]] הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון, אשר הצטרפו אליה מאות תלמידים. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול, והשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי, ואף ניסה ברוח זו להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, כגון ראש ישיבת לייקווד, הרב אהרון קוטלר, אשר התנגדו לכל שילוב של תוכני חול בישיבות. | ||
הרב הוטנר אסר על תלמידיו ללכת לשמוע את דרשותיו של רבי [[יוסף דב סולובייצ'יק]] - על אף שאחיו, הרב אהרון סולובייצ'יק, לימד בישיבתו. | הרב הוטנר אסר על תלמידיו ללכת לשמוע את דרשותיו של רבי [[יוסף דב סולובייצ'יק]] - על אף שאחיו, הרב אהרון סולובייצ'יק, לימד בישיבתו. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
=== עם [[הרבי הריי"צ]] === | === עם [[הרבי הריי"צ]] === | ||
הרב הוטנר עמד בקשר רצוף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי מכתבים וביקורים בימי שיבתו בארצות הברית. הקשר התרחב כאשר הוא ביקש מאדמו"ר הריי"צ שימצא עבורו תלמיד חכם שילמד איתו את תורת החסידות. לאחר כמה נסיונות לא נמצא אחר מאשר חתנו של הריי"צ, הלא הוא הרבי | הרב הוטנר עמד בקשר רצוף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי מכתבים וביקורים בימי שיבתו בארצות הברית. הקשר התרחב כאשר הוא ביקש מאדמו"ר הריי"צ שימצא עבורו תלמיד חכם שילמד איתו את תורת החסידות. לאחר כמה נסיונות לא נמצא אחר מאשר חתנו של הריי"צ, הלא הוא הרבי. | ||
===עם הרבי=== | ===עם הרבי=== | ||
בתקופת שהותו של הרב בברלין, למד באופן קבוע עם הרבי שיעורי חסידות מידי ליל שישי{{הערה|כך סיפר לרב [[נחום זוין]], ואף סיפר לו ששיניו של הרבי נשרו באותה תקופה מרוב הנהגותיו | בתקופת שהותו של הרב בברלין, למד באופן קבוע עם הרבי שיעורי חסידות מידי ליל שישי{{הערה|כך סיפר לרב [[נחום זוין]], ואף סיפר לו ששיניו של הרבי נשרו באותה תקופה מרוב הנהגותיו בפרישות באותה תקופה.}}. | ||
הרב הוטנר גם למד חסידות עם הרבי ב[[ארצות הברית]]. בליל שבת י' שבט תש"י, בעת שלמדו יחד, סיפר הרבי לרב הוטנר כי אחד מבני של הצמח צדק סירב לקבל עליו את עול ההנהגה והנשיאות עד שחסידיו הכריחו אותו לזאת. למחרת בבוקר [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלק הרבי הריי"צ]] והחלה התקופה בה הפצירו החסידים ברבי ש[[קבלת הנשיאות של הרבי|יקבל עליו את הנשיאות]] כשבמשך שנה סירב הרבי לכך. הרב הוטנר סיפר על התבטאות זו של הרבי וקישר אותה כרמז לתקופה העומדת להתחולל בקרוב{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] מ[[ימי בראשית]] | הרב הוטנר גם למד חסידות עם הרבי ב[[ארצות הברית]]. בליל שבת י' שבט תש"י, בעת שלמדו יחד, סיפר הרבי לרב הוטנר כי אחד מבני של הצמח צדק סירב לקבל עליו את עול ההנהגה והנשיאות עד שחסידיו הכריחו אותו לזאת. למחרת בבוקר [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלק הרבי הריי"צ]] והחלה התקופה בה הפצירו החסידים ברבי ש[[קבלת הנשיאות של הרבי|יקבל עליו את הנשיאות]] כשבמשך שנה סירב הרבי לכך. הרב הוטנר סיפר על התבטאות זו של הרבי וקישר אותה כרמז לתקופה העומדת להתחולל בקרוב{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] מ[[ימי בראשית]]}}. | ||
הקשר בינו לרבי | הקשר בינו לרבי התמיד לאחר מינויו, והיה שותף איתו במאבקים ציבוריים בנושאי יהדות, כמו שאלת [[מיהו יהודי]] ו[[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת|נסיעת האוניות הישראליות בשבת]]. | ||
לאחר פטירת אמו של הרבי [[הרבנית חנה]] ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בא הרב הוטנר [[ניחום אבלים|לנחם]] את הרבי.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=4edee13c-1c1a-4fe5-aa5a-51e20f9d95e2&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=549 שיחות קודש [[תשכ"ה]] חלק א' עמ' 7 (549)]}} | לאחר פטירת אמו של הרבי [[הרבנית חנה]] ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בא הרב הוטנר [[ניחום אבלים|לנחם]] את הרבי.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=4edee13c-1c1a-4fe5-aa5a-51e20f9d95e2&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=549 שיחות קודש [[תשכ"ה]] חלק א' עמ' 7 (549)]}} | ||
=== מכתביו לרבי === | === מכתביו לרבי === | ||
התכתבות ענפה של עשרות מכתבים הייתה לרב הוטנר עם הרבי, | התכתבות ענפה של עשרות מכתבים הייתה לרב הוטנר עם הרבי, שאלות בהלכה, בקבלה ובחסידות. | ||
רבי יצחק שלח לרבי ארבעה מכתבים, על אודות [[מבצע תפילין]] שהרבי עורר. רבי יצחק טען במכתבו, כי היות ונפסק בהלכה ש[[מצוות]] צריכות כוונה, ובפרט במצוות [[תפילין]] בה נכתב הטעם בתורה, ובה מודים כולי עלמא שהכוונה בה מעכבת - כמו במצוות [[ציצית]] ו[[סוכה]], על כן מה בצע בהנחת [[תפילין]] ליהודים שאין להם מושג מה כתוב בפרשיות אלו. | רבי יצחק שלח לרבי ארבעה מכתבים, על אודות [[מבצע תפילין]] שהרבי עורר. רבי יצחק טען במכתבו, כי היות ונפסק בהלכה ש[[מצוות]] צריכות כוונה, ובפרט במצוות [[תפילין]] בה נכתב הטעם בתורה, ובה מודים כולי עלמא שהכוונה בה מעכבת - כמו במצוות [[ציצית]] ו[[סוכה]], על כן מה בצע בהנחת [[תפילין]] ליהודים שאין להם מושג מה כתוב בפרשיות אלו. | ||
הרבי השיב לרבי יצחק בשלושה מכתבים שדי בידיעה הכללית שזהו מצווה ואין צורך לפרט יותר שאם לא כן הרי גם יהודים משלנו אינם יודעים בפירוט את הכתוב בפרשיות התפילין, ועל כרחך צריך לומר שהיות והוא יודע שתפילין הם אלו ומקיים הוא [[מצוות תפילין]], די בכך. הרבי הביא דוגמאות רבות מההלכה לכך שאין לזה דין 'מתעסק'. בשנים | הרבי השיב לרבי יצחק בשלושה מכתבים שדי בידיעה הכללית שזהו מצווה ואין צורך לפרט יותר שאם לא כן הרי גם יהודים משלנו אינם יודעים בפירוט את הכתוב בפרשיות התפילין, ועל כרחך צריך לומר שהיות והוא יודע שתפילין הם אלו ומקיים הוא [[מצוות תפילין]], די בכך. הרבי הביא דוגמאות רבות מההלכה לכך שאין לזה דין 'מתעסק'. בשנים האחרונות שלח מכתב בו הוא מכחיש את הפירסומים כאילו התבטא נגד ליוובאוויטש במכתבו מכנה את מפיצי השמועה בביטוים חריפים ומבקש מהרבי לא להתייחס לשמועות אלו של מחרחרי ריב. הערצתו העצומה לרבי ניכרת בכל אחד ממכתביו. | ||
=== הרבי דואג לשלומו === | === הרבי דואג לשלומו === | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
כאמור, בשנת [[תש"ל]] טס הרב הוטנר עם רעייתו הרבנית, בתו וחתנו, לביקור ב[[ארה"ק]] עם מטוס אייר פראנס, ואז נחטף המטוס על ידי מחבלים מארגון 'ספטמבר השחור'. המטוס הונחת בעל כורחו בירדן וסכנת מוות ריחפה מעל הרב הוטנר ומשפחתו בתוך שאר השבויים היהודיים. | כאמור, בשנת [[תש"ל]] טס הרב הוטנר עם רעייתו הרבנית, בתו וחתנו, לביקור ב[[ארה"ק]] עם מטוס אייר פראנס, ואז נחטף המטוס על ידי מחבלים מארגון 'ספטמבר השחור'. המטוס הונחת בעל כורחו בירדן וסכנת מוות ריחפה מעל הרב הוטנר ומשפחתו בתוך שאר השבויים היהודיים. | ||
בסמוך לאותו אירוע, בהתוועדות שבת פרשת [[כי | בסמוך לאותו אירוע, בהתוועדות שבת פרשת כי [[כי תבא]] [[ח"י אלול]] - יום הולדתו של [[בעל התניא]] ויום פטירתו של ה[[מהר"ל]], נשא [[הרבי]] דברים ב-[[770]] ולאחר שהזכיר את העובדה ש'בעל התניא' היה מצאצאיו של המהר"ל (בן אחר בן), וכן את הזיקה הרעיונית שבין [[ספר התניא]] לתורתו של המהר"ל - התייחס הרבי למצבו של הרב הוטנר וכה אמר (מתומצת ומתורגם): היות והיום הוא יום ה[[הסתלקות]] של המהר"ל מפראג (הרבי ציין שעל מצבתו מצויין שיום פטירתו הוא ח"י אלול) שביום זה הרי "עולה כל עמלו", והרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" - שנפעלים שוב העניינים מלמעלה, לפיכך, גדול זכות המהר"ל לסייע לכל אלה ש"רותחים" ("קאכן זיך") בתורתו של המהר"ל (והכוונה כמובן לרב הוטנר) - "שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי - הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע - היה נס למעלה מדרך הטבע". עד כאן דברי הרבי ב[[התוועדות]] שבת כי תבא, ח"י [[אלול]] תש"ל. ואמנם, כך היה, ובניסים גלויים זכה הרב הוטנר לצאת מהמצר אל המרחב ומאפילה לאור גדול. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הספר [[שמן ששון מחבריך]] - בעריכת הרב [[שלום דובער וולפא]] | * הספר [[שמן ששון מחבריך]] - בעריכת הרב [[שלום דובער וולפא]]. | ||
* שבועון [[בית משיח]], גליון מספר 153. | * שבועון [[בית משיח]], גליון מספר 153. | ||
* שבועון [[כפר חב"ד]] גליון 1875 עמוד 63 ואילך. | * שבועון [[כפר חב"ד]] גליון 1875 עמוד 63 ואילך. | ||
*[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/28.htm ההתכתבות בין הרבי והרב הוטנר בענין מבצע תפילין] | *[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/28.htm ההתכתבות בין הרבי והרב הוטנר בענין מבצע תפילין] | ||
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123 | *מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123 | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 76: | שורה 75: | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא|הוטנר יצחק]] | [[קטגוריה:רבני ליטא|הוטנר יצחק]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:צוות ישיבת חיים ברלין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]] | ||