עריכת הדף "יצחק אלחנן ספקטור"


{{דמות
|שם=הרב יצחק אלחנן ספקטור קובנר
|תמונה=ספקטור.jpg
|כינוי= ר' יצחק אלחנן
|תיאור=רב העיר קובנא ממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה
|תאריך לידה= תקע"ז
|מקום לידה=[[ראס]] רוסיה כיום בלארוס
|תאריך פטירה=[[כ"א באדר]] תרנ"ו
|מקום פטירה=ליטא רוסיה
|מקום פעילות=אירופה
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= הרב בנימין דיסקין
|תלמידיו= הרב יעקב ליפשיץ
|חיבוריו="מעין יצחק" "עץ פרי" "נחל יצחק" "באר יצחק"
|השתייכות= [[מתנגדים|ליטאים]]
}}
הרב '''יצחק אלחנן ספקטור''' ([[תקע"ז]] - [[כ"א אדר]] [[תרנ"ו]]), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. מתואר בפי [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל"{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=6aee02b3-a7a1-43e6-9535-ee4f29c2d3cf&st=יצחק+אלחנן עמ' רב].}}.

==תולדות חיים==

נולד בעיירה ראש שבמחוז גרודנו ברוסיה (כיום בלרוס), לרב ישראל איסר{{הערה| שהי' רב ומו"ץ בעיר}} וזוגתו מרת רחל.  כבר בילדותו ניכרו בו חושיו המיוחדים.

ובערך בזמן ה[[בר מצוה]] שלו, התחתן עם מרת שרה רייזל מהעיר וולקוביסק{{הערה|המנהג אז היה שהיו מתחתנים בגיל צעיר, סגולה לאריכות ימים.}}, לאחר חתונתו למד אצל רב העיר וולקוביסק, רבי בנימין דיסקין, ואף קבל ממנו סמיכה, כן הוא קבל סמיכה מרבנים אחרים נוספים.

בשנת [[תקצ"ז]], התמנה כרב העיירה זבלין. בשנת [[תקצ"ט]] עבר להיות רב העיר בעיר זרבה, בשנת [[תר"ו]] עבר לנישוויז ובשנת [[תרי"א]] לעיר נובוהורדוק. הוא נודע כגאון גדול, ושימש כתובת לשאלות הלכתיות מכל רחבי [[רוסיה]].

בשנת [[תרכ"ד]] מונה לרב העיר קובנה ושימש בתפקיד זה במשך 32 שנה.

רבי יצחק אלחנן נפטר בקובנה ב[[כ"א אדר]] [[תרנ"ו]].

==קשריו עם חסידות חב"ד==

בשנת [[תר"נ]], כאשר החל [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&hilite=190a8180-55ac-45be-9db2-cd222bea24c7&st=יצחק+אלחנן קונטרס חנוך לנער].}}.

הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, ו[[הרבי]] אף מצטט את פסקיו פעמים מספר{{הערה|1= [[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=68ce10c6-6544-4961-9346-0fc05c11e5fd&st=יצחק+אלחנן&pgnum=393 עמ' 389].}}.

מבני משפחתו היו [[חסיד]]י [[חב"ד]] - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור.

מזכירו ויד ימינו היה רבי [[יעקב ליפשיץ]], אשר פעל עם רבותינו נשיאינו בכל המערכות יד ביד.

רבי יצחק אלחנן נתן [[סמיכה לרבנות]] לרבים מ[[חסידי חב"ד]], ביניהם היה רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], סבו של הרבי, רב העיירה פודוברנקה.

בעת שהוכנסה לרבי להגהה (לצורך הדפסה בעיתון [[אלגמיינער זשורנאל]]) רשימת שיחתו הקדושה עם הרב [[צבי כהנא]] ב[[חלוקת הדולרים]] ב[[סיוון]] [[תש"נ]] הוסיף בכתב יד קדשו את שמו של הרב ספקטור לרשימת גדולי ישראל שעמדו בקשר הדוק עם חב"ד ו[[רבותינו נשיאנו]].

==ספריו==
*שו"ת באר יצחק.
*שו"ת נחל יצחק.
*שו"ת עין יצחק.
*עץ פרי - מאמר לחיזוק לומדי תורה.
*מעין יצחק.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[יעקב ליפשיץ]], '''תולדות יצחק'''.
*הרב [[יעקב ליפשיץ]], '''גאון יצחק'''.
*ר' יעקב קוסובסקי שחור, '''אגרות ר' יצחק אלחנן''' הגותו, משנתו ומכתביו.
*מעין יצחק בהקדמת הספר (ירושלים תשנ"ט). 
*'''עץ פרי''' המנוקד בהקדמה, ירושלים תשנ"ט.
*ר' מנחם מנדל פלאטו, '''רבי יצחק אלחנן ספקטור''', [[תשע"ב]].




{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: ספקטור יצחק אלחנן}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:רבנים]]