עריכת הדף "יצחק אלחנן ספקטור"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:ספקטור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק אלחנן ספקטור]]
{{דמות
רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' ([[תקע"ז]] - [[כ"א אדר]] [[תרנ"ו]]), מכונה בפי כל רבני דורו '''רשכבה"ג''', היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. ומתואר בפי [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל"{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=6aee02b3-a7a1-43e6-9535-ee4f29c2d3cf&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F עמ' רב].}}.
|שם=הרב יצחק אלחנן ספקטור קובנר
|תמונה=ספקטור.jpg
|כינוי= רבי יצחק אלחנן קובנר
|תיאור=רב העיר קובנא ממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה
|תאריך לידה= תקע"ז
|מקום לידה=[[ראס]] רוסיה כיום בלארוס
|תאריך פטירה=[[כ"א באדר]] תרנ"ו
|מקום פטירה=ליטא רוסיה
|מקום פעילות=אירופה
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= הרב בנימין דיסקין
|תלמידיו= הרב יעקב ליפשיץ
|חיבוריו="מעין יצחק" "עץ פרי" "נחל יצחק" "באר יצחק"
|השתייכות= [[מתנגדים|ליטאים]]
}}
הרב '''יצחק אלחנן ספקטור''' ([[תקע"ז]] - [[כ"א אדר]] [[תרנ"ו]]), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. מתואר בפי [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל"{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=6aee02b3-a7a1-43e6-9535-ee4f29c2d3cf&st=יצחק+אלחנן עמ' רב].}}.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==


נולד בעיירה ראש שבמחוז גרודנו ברוסיה (כיום בלרוס), לרב ישראל איסר{{הערה| שהי' רב ומו"ץ בעיר}} וזוגתו מרת רחל. כבר בילדותו ניכרו בו חושיו המיוחדים.
רבי יצחק אלחנן נולד בשנת [[תקע"ז]] לאביו הרב ישראל איסר בעיירה ראש, אביו היה הרב והדיין בעיירה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול.


ובערך בזמן ה[[בר מצוה]] שלו, התחתן עם מרת שרה רייזל מהעיר וולקוביסק{{הערה|המנהג אז היה שהיו מתחתנים בגיל צעיר, סגולה לאריכות ימים.}}, לאחר חתונתו למד אצל רב העיר וולקוביסק, רבי בנימין דיסקין, ואף קבל ממנו סמיכה, כן הוא קבל סמיכה מרבנים אחרים נוספים.
בערך בזמן ה[[בר מצוה]] שלו, התחתן עם מרת שרה רייזל מהעיר וולקוביסק{{הערה|המנהג אז היה שהיו מתחתנים בגיל צעיר, סגולה לאריכות ימים.}}, לאחר חתונתו למד אצל רב העיר וולקוביסק, רבי בנימין דיסקין, ואף קבל ממנו סמיכה, כן הוא קבל סמיכה מרבנים אחרים נוספים.


בשנת [[תקצ"ז]], התמנה כרב העיירה זבלין. בשנת [[תקצ"ט]] עבר להיות רב העיר בעיר זרבה, בשנת [[תר"ו]] עבר לנישוויז ובשנת [[תרי"א]] לעיר נובוהורדוק. הוא נודע כגאון גדול, ושימש כתובת לשאלות הלכתיות מכל רחבי [[רוסיה]].
בשנת [[תקצ"ז]], התמנה כרב העיירה זבלין. בשנת [[תקצ"ט]] עבר להיות רב העיר בעיר זרבה, בשנת [[תר"ו]] עבר לנישוויז ובשנת [[תרי"א]] לעיר נובוהורדוק. הוא נודע כגאון גדול, ושימש כתובת לשאלות הלכתיות מכל רחבי [[רוסיה]].
שורה 32: שורה 16:
==קשריו עם חסידות חב"ד==
==קשריו עם חסידות חב"ד==


בשנת [[תר"נ]], כאשר החל [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&hilite=190a8180-55ac-45be-9db2-cd222bea24c7&st=יצחק+אלחנן קונטרס חנוך לנער].}}.
בשנת [[תר"נ]], כאשר החל [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&hilite=190a8180-55ac-45be-9db2-cd222bea24c7&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F קונטרס חנוך לנער].}}.


הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, ו[[הרבי]] אף מצטט את פסקיו פעמים מספר{{הערה|1= [[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=68ce10c6-6544-4961-9346-0fc05c11e5fd&st=יצחק+אלחנן&pgnum=393 עמ' 389].}}.
הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, ו[[הרבי]] אף מצטט את פסקיו פעמים מספר{{הערה|1= [[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=68ce10c6-6544-4961-9346-0fc05c11e5fd&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F&pgnum=393 עמ' 389].}}.


מבני משפחתו היו [[חסיד]]י [[חב"ד]] - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור.
מבני משפחתו היו [[חסיד]]י [[חב"ד]] - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור.
שורה 45: שורה 29:


==ספריו==
==ספריו==
*שו"ת באר יצחק.
*שו"ת באר יצחק.
*שו"ת נחל יצחק.
*שו"ת נחל יצחק.
שורה 55: שורה 40:
*הרב [[יעקב ליפשיץ]], '''גאון יצחק'''.
*הרב [[יעקב ליפשיץ]], '''גאון יצחק'''.
*ר' יעקב קוסובסקי שחור, '''אגרות ר' יצחק אלחנן''' הגותו, משנתו ומכתביו.
*ר' יעקב קוסובסקי שחור, '''אגרות ר' יצחק אלחנן''' הגותו, משנתו ומכתביו.
*ר' אליעזר שטרן, '''לתולדות רבנו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור''' בראש הספר תשובות רבינו יצחק אלחנן, ירושלים [[תש"ע]].
*ר' אליעזר שטרן, '''לתולדות רבנו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור''' בראש הספר תשובות רבינו יצחק אלחנן.
*'''מליצי יושר - בשם אומרו''' (עמ' 306 ואילך) {{אוצר החכמה|ר' אב' אל' סופר|מליצי יושר|25848|ירושלים תשס"ג}}, ירושלים [[מנחם אב]] [[תשס"ג]].
*ר' מנחם מנדל פלאטו, '''רבי יצחק אלחנן ספקטור'''.
*'''מעין יצחק''' המנוקד (בהקדמת הספר) {{אוצר החכמה|ר' עמ' סופר|מעין יצחק|108241|ירושלים תשנ"ט}}, ירושלים [[אדר ב']] [[תש"ס]].
*'''מליצי יושר - בשם אומרו''' (עמ' 306 ואילך), ירושלים [[מנחם אב]] [[תשס"ג]], מאת המלך ר' אברהם אליעזר סופר, קיים ב[[אוצר החכמה]].
*'''עץ פרי''' המנוקד בהקדמה, ירושלים תשנ"ט, מהנ"ל.
*'''מעין יצחק''' המנוקד, ירושלים, [[תשנ"ט]] בהקדמה, מאת ר' עמנואל סופר, קיים ב[[אוצר החכמה]].
*ר' מנחם מנדל פלאטו, '''רבי יצחק אלחנן ספקטור''', [[תשע"ב]].
*'''עץ פרי''' המנוקד בהקדמה, ירושלים תשנ"ט, קיים ב[[אוצר החכמה]].
 
 
 


{{אחרונים}}
{{אחרונים}}
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)