עריכת הדף "יצחק אייזיק רוזנבוים"

[[קובץ:Male no free image yet-he.svg.png|שמאל|ממוזער|150px|קישור=תבנית:אין תמונה/עזרה]]
רבי '''יצחק אייזיק רוזנבוים''' האדמו"ר מזוטשקא ([[כ"א בטבת]] [[תרס"ו]] - [[י"ד בתמוז]] [[תש"ס]]) בעיר טשרנוביץ לאביו רבי איתמר מנדבורנה.
==תולדות חיים==
נולד בצ'רנוביץ בכ"א בטבת תרס"ו ונקרא ע"ש זקנו האדמו"ר מקאמרנא. בהגיעו לפרקו בנה את בתו עם זוגתו מרת חנה בת רבי נתן דוד הכהן הולנדר רבה של אמסאנא שב[[גליציה]]. תיכף אחר נישואיו קבע את מקום מגוריו בזוטשקא, [[עיירה]] קטנה בפרברי טשרנוביץ, על שמה נקרא ונודע בשמו לדורות כאדמו"ר מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בה שתה את כוס התרעלה.

אחר [[השואה]] ממנה שרד בניסים, קבע את מקומו ב[[ארצות הברית]], תחילה באיסט ניו יורק ו[[קראון הייטס]], ולאחר מכן ב[[בורו פארק]] שהייתה אז עדיין מדבר שממה רוחני שם נאבק לסגירת החנויות ב[[ש"ק]] ושמירת השבת, ופעולותיו נשאו פרי.

בשנת [[תשל"ג]] עם פטירת אביו רבי איתמר ב[[כ"ב בניסן]], עלה למלאות את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת יד אליהו ב[[תל אביב]] שם השפיע רבות על תושבי האיזור. בשנת [[תשמ"א]] עבר להתגורר ב[[בני ברק]], שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה [[הלכה|הלכות]] במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחורים מדי חודש על שו"ע ומשנ"ב הלכות שבת. היה לוחם על עניני ה[[צניעות]] וחומת ה[[כשרות]] בעיר.

==הקשר לחב"ד ==
[[קובץ:מכתב זוצ'קא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו בעד לימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם]]]]
ב[[שבט]] [[תשמ"ז]] כאשר התעוררה מחלוקת נגד [[רמב"ם (תקנה)|תקנת הרבי]] בענין לימוד ה[[רמב"ם]], הוא פרסם מכתב תמיכה בתקנה. השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] בשנת [[תשמ"ג]]. מסר דברי תורה לכבוד הרבי בספר היובל [[קרנות צדיק]].

בעקבות פולמוס המחלוקת סביב רבנותו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כתב בספרו "שלום רב":

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואם מצד האמתלא הגדולה, שמתרצים{{הערה|-את מחלוקתם.}} לפי ש[[משה יהודה לייב לנדא|הרב]] הוא [[חסיד חב"ד]], ויש שם כאילו פסול אפיקורסות מחמת ענין [[משיח]]. הנה בעל כרחם מתברר, שבכל מקום שאתה מוצא שפלותם, שמבזים אותם שהם חוטאים ופושעים וכו', מתברר גדלותם, שכל דבריהם{{הערה|-של חסידי חב"ד.}} דברי תורה הם.. כי באמת לא הם חידשו שיטה זו, וכבר הזכירה הכהן הגדול, הגאון הקדוש המפורסם מוה"ר צדוק הכהן{{הערה|בספרו "פרי צדיק" על התורה פרשת דברים אות י"ג.}} וז"ל: "שבכל דור יש [[נפש]] אחד שראוי להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".. ובספר "נועם מגדים"{{הערה|פרשת משפטים. בפסוק אם כסף תלוה רמז ו'.}} כתב נמי וז"ל: "את העני עמך ר"ל משיח צדקנו, הקרוי [[עני]] ורוכב כו', גם הוא בעוני ועינוי בין סובלי חלאים, והוא עמנו בכל דור ודור", עכ"ל. וכן כתב ה[[חתם סופר]].. "כי מיום שחרב [[בית המקדש]] נולד משיח בכל דור ודור.. שמשיח הוא אחד מצדיקי הדור"... הרי מבואר שחב"ד לא חידשו שום דבר בזה, והוא שיטה ישנה מגדולי עולם שלמדו כן מהש"ס ומ[[הרמב"ם]].. ואיך יבואו לפסול חלק מכלל ישראל ר"ל רק משום דשמא גרים שנקראו חב"ד.. הנמצא כזה בכל חוקי תורתנו הקדושה.. שאפילו [[הגר"א]] לא כיון בזה אל ה[[אמת]], והבאים אחריו עזבו דרך הרדיפה, כי נתברר שהיה טעות, ואיך אתם לא מפחדים כלל לפסול בניו של [[הקב"ה]].. כאילו ח"ו אין להם אב לדרוש את דמם".}}

נפטר באור ל[[י"ד בתמוז]] [[תש"ס]] בגיל צ"ד, ומנוחתו באוהל אדמו"רי נדבורנא בהר הזיתים.

בניו: ר' ישראל מסטאניסלאוו מאנסי

ר' נתן דוד מזוטשקא

==ממלא מקומו==
ממלא מקומו הוא בנו רבי נתן דוד רוזנבוים. כאשר בא בנו רבי ישראל מסטאניסלאוו מאנסי לניחום אבלים ביום [[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]], סיפר לו הרבי שבפעם האחרונה שאביו היה אצלו דובר אודות ענינים של [[אהבת ישראל]] ואחר כך היו חילופי מכתבים בענין זה. הרבי אמר שידוע לו שאכן אביו פועל בענינים אלו. כמו כן דובר בענין [[פדיון הבן]] ו[[קרבן פסח]]. ב[[חודש סיון]] [[תש"נ]] עבר לקבל מהרבי דולר לצדקה, והרבי אמר לו: "אני מכיר תודה לאביכם, ועלי לגמול לו על כך".

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''' חלק ד', ע' 194-196, ה' [[טבת]] ה'[[תש"ע]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא|רוזנבוים יצחק אייזיק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]]