עריכת הדף "יצחק אייזיק אפשטיין"

[[קובץ:חנה אריאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו [[חנה אריאל]]]]
החסיד הרב '''יצחק אייזיק הלוי אפשטיין מהומיל''' (מכונה '''ר' אייזיק מהומיל''' או '''ר' אייזיק הומלער''') ([[תק"ל]] - [[כ"ו באייר]] [[תרי"ז]]) היה רב העיר [[הומיל]], ומגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הרבי הצמח צדק]].

נדע כ[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]] גדול ב[[תורת החסידות]], והיה אומר ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] בתורת החסידות.

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תק"ל]] לאביו ר' מרדכי צאצא למשפחת אפשטיין ממנה יצאו רבנים חשובים.

בהיותו כבן עשרים, התחיל להתקרב לחסידות. לאחר שנתיים של הכנה, החליט ללכת אל [[אדמו"ר הזקן]] כדי להיכנס ל[[יחידות]]. בדרך עבר ביישוב [[קאזאן]] שליד [[פולוצק]], ונכנס שם אל החסיד ר' שאול קאזאנער שהיה מחסידי אדמו"ר הזקן. ר' שאול אמר לו שמקובל אצל חסידים הראשונים ש"ששה חדשים בשמן המור" - התבוננות המביאה ליראה אמיתית, ו"ששה חדשים בבשמים"{{הערה|מגילת אסתר}} - התבוננות המביאה טוב טעם בהשגת אלוקות. כששמע זאת ר' יצחק אייזיק, חזר לביתו, התכונן עוד שנה ורק אז נסע ליחידות{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ד' עמ' 1045 (עוד על היחידות שלו שם ובעמודים הבאים שם בהרחבה)}}.

הרב אייזיק היה גאון גדול, ולמרות שהיה חסיד, חזרו על תורותיו בהתפעלות רבה גם במחוזות המתנגדים דאז [[מינסק]] וב[[וילנא]]{{הערה|שם עמ' 1125}}.

היה לו קירוב הדעת מרבנו הזקן, שאמר לו: עליך להאריך ימים, כי מוטל עליך הרבה לבצע. אריכות ימים משמעה שהימים לא יבוזבזו על דברים טפלים ודברים מכאיבים.

ר' אייזיק אמר פעם: אצל [[אדמו"ר הזקן]] לא זזה [[רוח הקודש]] מארבע אמותיו, [[אדמו"ר האמצעי]] בכל זמן שרצה היה לו רוח הקודש ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] כשרוצים מלמעלה יש לו רוח הקודש. כששמע זאת ר' [[הלל מפאריטש]], שאלו הלה, האם אפשר להגיד זאת, ענה ר' אייזיק אמנם אין לי רוח הקודש אך יש לי השגה ברוח הקודש.

[[אדמו"ר המהר"ש]] שיבח את מאמריו של ר' [[אייזיק מהומיל]] והתבטא שלכל [[משל]] ממשליו של ר' אייזיק יש מקור ב[[תורת הקבלה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת [[אמור]] בסעודת היום [[ת"ש]] [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ה'ש"ת.}}.

====עם אדמו"ר הצמח צדק====
אחת ההוראות שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה שלא לקבל עליו את עול הנשיאות של חסידות [[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר האמצעי]], רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה ל[[ליובאוויטש]], הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.

רבי אייזיק היה מהחסידים הפעילים ביותר לטובת התמנותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי, לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]]. כאשר סוף סוף הסכים אדמו"ר הצמח צדק לקבל על עצמו את הנשיאות{{הערה|היה זה בזכות שלושה חסידים ששיכנעו אותו אז, ביניהם גם ר' אייזיק}}, אמר את המאמר הראשון (ב[[ג' סיון]] [[תקפ"ט]]) דיבור המתחיל "על שלושה דברים". ר' אייזיק זיהה שזהו מאמר שאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ג]] או [[תקנ"ד]], והתרגש מאד. הוא נזכר שנכח באמירת מאמר זה בחדרו של אדמו"ר הזקן, והצ"צ (שהיה אז ילד קטן) הפריע לו. אדמו"ר הזקן שהרגיש במחשבותיו אמר לר' אייזיק: "הוא שומע, הוא שומע, עוד תדע שהוא שומע", וכעת הבין מה הייתה כוונתו{{הערה|פרטי הסיפור באריכות מובאים בספר תולדות אדמו"ר הצ"צ עמ' 73}}.

חסידים מספרים{{הערה| ראה [[לשמע אוזן]]}} כי בפעם האחרונה שהיה רבי אייזיק ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], כשעמד לחזור לביתו, יצא אדמו"ר הצמח צדק ללוותו. בתחילה נפרדו בברכות של נחת מבנים ובני בנים כמנהג העולם. אחר כך הניח אדמו"ר הצמח צדק את ראשו על כתפו של רבי אייזיק, ורבי אייזיק הניח את ראשו על כתפו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך עמדו חצי שעה. אחר כך אמר רבי אייזיק: היו בריאים, כי כנראה שלא נתראה עוד, אלא כשיבוא [[משיח]]. הצמח צדק הרים את ידיו הקדושות למעלה באמרו: סע לשלום, סעו לשלום. כעבור זמן קצר, ב[[כ"ו אייר]] [[תרי"ז]], נפטר רבי אייזיק.

==רבנותו בהומיל==
בשנת [[תקס"ה]] קיבל הצעת רבנות בעיירה [[הומיל]]. כמבחן הוא שלח קובץ תורני שעסק בדיני הלכות [[חלה]]. החיבור נשלח אל גאוני העיירה וויעטקא הסמוכה להומיל על מנת שייחוו את דעתם, ובעקבות התרשמותם הגדולה הוצעה לו מיד משרת הרבנות{{הערה|קובץ "כנסת הגדולה" (ורשה, תר"נ)}}. ההצעה התקבלה בברכתו של אדמו"ר הזקן שבירך אותו ב[[יחידות]] בה הציע את ההצעה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ח' עמוד תצג}}. 

למרות שהוצעו לו משרות רבניות בערים אחרות גדולות חשובות יותר לא הסכים לנטוש את רבנותו בהומיל{{הערה|מליצי אש חלק ג' בהוספות עמוד 69}}, והוא כיהן ברבנות זו למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת [[תרי"ז]]{{הערה|אוצר הרבנים עמוד 233}}. הוא שימש גם כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ועמד בראש כולל לאברכים שפעל בעיר{{הערה|ספר התולדות צמח צדק עמוד 144}}.

==ניגוניו==
הרב לב לייבמן חקר אודות ניגונים של ר' אייזיק , בקטע מעיתון הצפירה שנת תרנ"ד מובא הקטע הבא: 
"הגאון הזה ידע שפת רוסית ויאבנה וכטוב לבו ביין אהב לדבר רוסית, ואחד משיריו [=ניגוניו] זכה להיות כמעט לשיר העם בפי רבים מהיהודים יושבי רוסיא הלבנה. הרב הגאון רי"א ז"ל הניח אחריו תלמידים רבים, אשר מהם הורו ודנו בערים שונות. ימים רבים גם אחרי מותו עוד שקדו רבים בעיר האמיל על התלמוד ויגיעו למעלת הוראה".
מעדות זו נראה שהיה גם בעל מנגן, האם אלו ניגונים שלו או ששמע מאחרים לא ניתן לקבוע.
בכל אופן ישנה עדות של הרב יצחק דובוב ע"ה שבהתוועדות מסויימת בשנת תשל"ב שהתקיימה במנצ'סטר ניגן שם הרב דובוב מניגוניו של ר' אייזיק
הניגון מובא בשינויים קלים גם בהקלטותיו של ר' דוד הורביץ
{{הערה| הבלוג קיר הניגונים של הרב לייבמן https://nichoach.blogspot.com/2019/05/blog-post_12.html?m=1}}

==חיבוריו==
* עשרה מאמרות:
* מאמר יציאת מצרים
* מאמר מצה וכוסות
* מאמר השפלות והשמחה
* מאמר שני המאורות (נחלק לשלושה חלקים)
* מאמר השבת
* מאמר הבדלה
* מאמר הברכות
* מאמר כללות התורה
* ספר "[[חנה אריאל]]" (על החגים, וכל פרשיות השבוע)

==משפחתו==
*בנו, רבי יעקב יוסף.
*בנו ר' מנחם נחום{{הערה|היה [[גבאי]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] "ליובאוויטש הומיל"}}
*בנו ר' אייזיק{{הערה|ערים ואמהות בישראל כרך ה' עמוד 260}}
*חתניו היו ר' ישראל, ר' אליעזר שמעון תמורקין{{הערה|בנו של ר' [[יוסף תומרקין]]}} ורבי צבי דוב לאטקר שהתפרנס בהתחלה ממסחר ולאחר פטירת רבי יצחק אייזיק החליף את מקומו ברבנות העיר.

== לקריאה נוספת ==
*[[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות יצחק אייזיק''', [[מכון אהלי שם]], [[כפר חב"ד]] תשמ"ז.
*'''החסיד ש'כמעט' נהיה רבי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1858 עמוד 52
*[[לשמע אזן]] מדור רבי אייזיק מהומיל
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 17-22.
*חנניה זוהר, '''ר' יצחק אייזיק מהומיל''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 9

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=553 מאמר אודות פטירתו של ר' יצחק אייזיק]''' {{שטורעם}}.{{קישור שבור|י"א אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_44.html כיצד התייחסו חסידים ללימוד ספרי ר' אייזיק מהומיל?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
*שמואל מרצבך, '''[https://toratchabad.com/הגאון-החסיד-ר-אייזיק-מהומיל הגאון החסיד ר' אייזיק מהומיל]''' באתר מעיינותיך

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אפשטיין, יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרי"ז]]