עריכת הדף "יעקב צמח"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
רבי '''יעקב צמח''' (ה'שד"מ?-ה'תכ"ז) היה [[מקובל]] שחי ופעל ב[[דמשק]] ב[[צפת]] בפורטוגל וב[[ירושלים]] בדור שלאחר רבי [[חיים ויטאל]]. נטל חלק מרכזי בעריכת וסידור [[כתבי האריז"ל]], וחיבר בעצמו ספרי קבלה רבים.
רבי '''יעקב צמח''' (ה'שד"מ?-ה'תכ"ז) היה [[מקובל]] שחי ופעל ב[[דמשק]] וב[[ירושלים]] בדור שלאחר רבי [[חיים ויטאל]]. נטל חלק מרכזי בעריכת וסידור [[כתבי האריז"ל]], וחיבר בעצמו ספרי קבלה רבים.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 30: שורה 30:
* ספר '''[[מבוא שערים]]''' נדפס לראשונה (בקוריץ בשנת תקמ"ג בעריכת רבי נתן שפירא, ובעריכת רבי יעקב צמח) בסלוניקי בשנת תקס"ו.
* ספר '''[[מבוא שערים]]''' נדפס לראשונה (בקוריץ בשנת תקמ"ג בעריכת רבי נתן שפירא, ובעריכת רבי יעקב צמח) בסלוניקי בשנת תקס"ו.
* הספרים '''עולת תמיד''' ו'''קהילת יעקב''' שערך רבי יעקב צמח נדפסו בתקופה מאוחרת יותר, ב[[ירושלים]] (בשנת תרס"ו ותשנ"ט, בהתאמה).
* הספרים '''עולת תמיד''' ו'''קהילת יעקב''' שערך רבי יעקב צמח נדפסו בתקופה מאוחרת יותר, ב[[ירושלים]] (בשנת תרס"ו ותשנ"ט, בהתאמה).


==איזכוריו בתורת רבותינו נשיאנו==
==איזכוריו בתורת רבותינו נשיאנו==
[[הרבי]] הזכיר את רבי יעקב צמח כדוגמה למעלה הגדולה שאליה יכול יהודי להגיע בעבודתו - שהרי למרות מוצאו ממשפחת אנוסים ללא רקע תורני, הצליח ללמוד את תורת הקבלה - שאותה לא למדו עם כל אחד, רק עם יחידי סגולה - ועד שהגהותיו הם מקור חשוב בקבלה ומובאות בחסידות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&st=&pgnum=515&hilite= שיחת ליל ב' דר"ה תשכ"ט]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=&pgnum=494&hilite= מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט תשל"ח].}}.
[[הרבי]] הזכיר את רבי יעקב צמח כדוגמה למעלה הגדולה שאליה יכול יהודי להגיע בעבודתו - שהרי למרות מוצאו ממשפחת אנוסים ללא רקע תורני, הצליח ללמוד את תורת הקבלה - שאותה לא למדו עם כל אחד, רק עם יחידי סגולה - ועד שהגהותיו הם מקור חשוב בקבלה ומובאות בחסידות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&st=&pgnum=515&hilite= שיחת ליל ב' דר"ה תשכ"ט]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=&pgnum=494&hilite= מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט תשל"ח].}}.
בזוהר מבואר ששני נקבי ה[[חוטם]] מכוונים כנגד חיין וחיין דחיין{{הערה|אדרא רבא, ח"ג עמ' ק"ל.}}, [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבי]] שללו במהלך אמירת [[מאמר]] חסידות את פירוש בעל הקול ברמה על מאמר זוהר זה וביארו כי הנקב הימני ממשיך את בחינת חיין, ואילו הנקב השמאלי ממשיך את בחינת חיין דחיין{{הערה|המשך תער"ב עמ' תמח. מאמר ד"ה והיה ביום ההוא גו' והחרים, אחרון של פסח תשכ"ב,
נדפס [https://drive.google.com/file/d/1Z3qoI37N2roLNGOAF5wcX5gdW7hhucaL/view בספר המאמרים פסח חלק ב' עמ' קכט]. [https://drive.google.com/file/d/1uU6vF8r_voVRR9lbKgFJs5y-s90VHZAN/view ובעריכה מחודשת בתורת מנחם התוועדויות עמ' 323].}}.


==חיבוריו==
==חיבוריו==
==ספריו==
{{פסקה חסרה}}
===חיבוריו שנדפסו===
* '''[http://www.hebrewbooks.org/14835 נגיד ומצוה]''', קיצור כוונות האר"י
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21461 קול ברמה]''', פירוש דברי האר"י ורח"ו על ה[[אידרא]]
* '''[[זוהר הרקיע]]''', פירוש על [[ספר הזוהר]]
* '''[http://www.hebrewbooks.org/45154 צמח צדיק]''', דרושים קבליים שונים, ובהם דרושי אליהו ואלישע
* '''[http://www.hebrewbooks.org/39250 הגהות על עולת תמיד]'''
* '''הערות על מבוא שערים'''
* '''[http://www.hebrewbooks.org/22423 תפארת אדם]'''
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53829&st=&pgnum=7 ערכי הכינויים]'''
* '''[http://www.hebrewbooks.org/26850 אדם ישר]'''
* זר זהב
* '''[http://www.hebrewbooks.org/9555 הערות על שולחן ערוך האריז"ל]'''
* הגהותיהם של רבי [[יעקב קאשטרו]] ורבי יעקב צמח על ה[[שולחן ערוך]], '''[[ספונות]]''' ב (תשי"ח) עמ' ק
* '''רנו ליעקב''' (יצא לאור לראשונה בשנת תש"פ בהוצאת אהבת שלום)
* '''קהלת יעקב -''' [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?150202& יצא לאור] על ידי [[מכון אהבת שלום]]
 
הספר "'''לחם מן השמים'''"{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/3733 לחם שמים].}} מיוחס אף הוא לרבי יעקב, אך יש הטוענים{{הערה|1=ראו גרשום שלום, לתולדות המקובל ר' יעקב צמח, קריית ספר, כו, תש"י, עמ' 188; יוסף אביב"י, שם, נח, תשמ"ג, עמ' 191-190}} שחיבור זה הוא עיבוד של רבי נתן שפירא לספרו של רבי יעקב "נגיד ומצוה", ומכאן הקרבה בין שני הספרים.
 
===חיבוריו שנשארו בכתב יד===
חיבורים רבים של רבי יעקב עודם בכתב יד, ונמצאים ברובם ב[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]] ובספריית [[מוסד הרב קוק]].
* '''ברכות בחשבון'''
* '''עדות ביעקב'''
* '''זבחי השלמים'''
* '''קיצור ספר הדרושים'''
* '''פורשי כנפיים''', היה בבעלותו של רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] האדמו"ר מגור.
* '''[[משיבת נפש]]''', סוד ה[[גלגול נשמה|גלגולים]]
* '''אוצרות חיים'''
 
במוזיאון וולפסון בהיכל שלמה מצויים ספרי רבי חיים ויטאל עם הגהות בכתב ידו של רבי יעקב.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)