עריכת הדף "יעקב פרידמן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יעקב פרידמן''' (?-[[א' אדר|ב' דראש חודש אדר א']] [[תשס"א]]) היה מראשי הפעילים בהחזקת מוסדות [[חדרי תורה אור]], ופעיל בהפצת מעיינות החסידות בשכונת [[בארא פארק]] בהוראת הרבי. | |||
הרב '''יעקב | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, וכשהגיע לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם בת ה[[עיירה]] קובנה הסמוכה, וקבע בה את מגוריו. בזמן מגוריו בעיר החל להתקרב ל[[תורת החסידות]] והשתתף בשיעוריו של ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק בארוך]] ושל ר' [[איצ'ה דער מתמיד]]. | בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, וכשהגיע לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם בת ה[[עיירה]] קובנה הסמוכה, וקבע בה את מגוריו. בזמן מגוריו בעיר החל להתקרב ל[[תורת החסידות]] והשתתף בשיעוריו של ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק בארוך]] ושל ר' [[איצ'ה דער מתמיד]]. | ||
כאשר החלה [[מלחמת העולם | כאשר החלה [[מלחמת העולם השניה]], נלקח על ידי הנאצים לגטו שאוול הסמוך לקובנה שם סבל עינויים רבים, ואף הוכרח להשתתף בצעדת המוות במהלכה הוכרח יחד עם אלפי יהודים לצעוד רגלים מרחק עצום של מאות קילומטרים עם מנות זעומות של אוכל ומים. | ||
בניסים גלויים הצליח לשרוד את הצעדה כשלאורך כל הדרך הוא מעוטף בגווילי [[ספר תורה]] שהציל מהגטו בשאוול, ובסיומה החל להיטלטל בין מחנות המוות השונים ושרד את אימות [[השואה]] בגפו, כאשר אשתו ושני ילדיו נספו על קידוש ה'. | בניסים גלויים הצליח לשרוד את הצעדה כשלאורך כל הדרך הוא מעוטף בגווילי [[ספר תורה]] שהציל מהגטו בשאוול, ובסיומה החל להיטלטל בין מחנות המוות השונים ושרד את אימות [[השואה]] בגפו, כאשר אשתו ושני ילדיו נספו על קידוש ה'. | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
בתקופה זו נישא בשנית, והתחתן עם יהודית בת למשפחת קאליך, והמשיך להתגורר במחנה ולדאוג לצרכי הנזקקים שהגיעו למקום. | בתקופה זו נישא בשנית, והתחתן עם יהודית בת למשפחת קאליך, והמשיך להתגורר במחנה ולדאוג לצרכי הנזקקים שהגיעו למקום. | ||
כאשר נסגר המחנה, עבר למחנה מעבר אחר בשם פערנוואלד שם דאג להקים ישיבה בראשה העמיד את ר' [[אליהו חיים רויטבלאט]], וניהל אותה במשך תקופת זמן עד שקיבל הוראה מהרבי להגר ל[[ארצות הברית]] שם התיישב בשכונת בדפורד שבברוקלין והחל לעסוק במסחר יהלומים. משחלפו חודשים ספורים התבקש לשמש כ[[ | כאשר נסגר המחנה, עבר למחנה מעבר אחר בשם פערנוואלד שם דאג להקים ישיבה בראשה העמיד את ר' [[אליהו חיים רויטבלאט]], וניהל אותה במשך תקופת זמן עד שקיבל הוראה מהרבי להגר ל[[ארצות הברית]] שם התיישב בשכונת בדפורד שבברוקלין והחל לעסוק במסחר יהלומים. משחלפו חודשים ספורים התבקש לשמש כ[[מלמד]] בתלמוד תורה 'דרכי נועם', והוא נענה לבקשה. | ||
עם ייסוד [[חדרי תורה אור]] בארץ הקודש, קיבל את ברכתו של הרבי לעזוב את משרתו כמלמד, ולהתחיל לעסוק בגיוס כספים ברחבי [[ארצות הברית]] עבור מוסדות אלו. | עם ייסוד [[חדרי תורה אור]] בארץ הקודש, קיבל את ברכתו של הרבי לעזוב את משרתו כמלמד, ולהתחיל לעסוק בגיוס כספים ברחבי [[ארצות הברית]] עבור מוסדות אלו. | ||
| שורה 23: | שורה 22: | ||
בסביבות שנת [[תש"כ]] קיבל הוראה מהרבי לעבור להתגורר בשכונת [[בארא פארק]] על מנת להפיץ חסידות בין תושבי השכונה במקביל לעבודתו בגיוס כספים, והוא מילא את שליחותו בנאמנות והיה מוסר שיעורים קבועים ב[[תורת החסידות]] במספר בתי כנסת בשכונת מגוריו. | בסביבות שנת [[תש"כ]] קיבל הוראה מהרבי לעבור להתגורר בשכונת [[בארא פארק]] על מנת להפיץ חסידות בין תושבי השכונה במקביל לעבודתו בגיוס כספים, והוא מילא את שליחותו בנאמנות והיה מוסר שיעורים קבועים ב[[תורת החסידות]] במספר בתי כנסת בשכונת מגוריו. | ||
נפטר שבת פרשת משפטים ב[[א' אדר | נפטר שבת פרשת משפטים ב[[א' אדר]] [[תשס"א]]. | ||
בשנת [[תשע"ה]] יצא לזכרו הספר 'תפארת יעקב' הסוקר את תולדות חייו ופעולותיו להחזקת רשת מוסדות 'תורה אור'. | בשנת [[תשע"ה]] יצא לזכרו הספר 'תפארת יעקב' הסוקר את תולדות חייו ופעולותיו להחזקת רשת מוסדות 'תורה אור'. | ||
| שורה 42: | שורה 41: | ||
[[קטגוריה:ניצולי שואה]][[קטגוריה:אישים בבורו פארק]] | [[קטגוריה:ניצולי שואה]][[קטגוריה:אישים בבורו פארק]] | ||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | ||