עריכת הדף "יעקב בכרך מקידאן"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 4: שורה 4:
נולד ב[[עיירה]] קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי [[חיים מוואלאז'ין]], ובהמשך נישא לבת ה[[עיירה]] ווילקומיר שב[[רוסיה]] הלבנה והתיישב שם.
נולד ב[[עיירה]] קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי [[חיים מוואלאז'ין]], ובהמשך נישא לבת ה[[עיירה]] ווילקומיר שב[[רוסיה]] הלבנה והתיישב שם.


כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, הסתופף בתחילה בצילו של רבי [[אהרן מסטרשלה]]{{הערה|לפי המסורת המופיעה בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]}}, ולאחר הסתלקותו של רבי אהרן נסע ל[[ליובאוויטש]] להסתופף בצילו של [[אדמו"ר האמצעי]], ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו.
כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, הסתופף בתחילה בצילו של רבי [[אהרן מסטרשלה]]{{הערה|לפי המסורת המופיעה בספר[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]}}, ולאחר הסתלקותו של רבי אהרן נסע ל[[ליובאוויטש]] להסתופף בצילו של [[אדמו"ר האמצעי]], ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו.


הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי [[חסידות]].
הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי [[חסידות]], ונמצא ממנו ביאור על ספר ה[[תניא]]{{הערה|יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]] בשנת [[תשע"ב]].}}. הוא הביא לדפוס את הספר [[מצרף העבודה]] (נקרא גם בשם [[ויכוחא רבה]]{{הערה|הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.}}){{הערה|יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.}}.
==ספריו==
*ביאור ספר ה[[תניא]]{{הערה|יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]] בשנת [[תשע"ב]].}}.


* [[סיפורים נוראים]]{{הערה|נדפס גם בשנת [[תשמ"א]] בתוך הליקוט 'סיפורים נפלאים - עשרה ספרים מתלמידי הבעל שם טוב'.}}, בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] העניק אותו [[לרבי]] בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם.
נודע בעיקר בשל ספרו [[סיפורים נוראים]]{{הערה|נדפס גם בשנת [[תשמ"א]] בתוך הליקוט 'סיפורים נפלאים - עשרה ספרים מתלמידי הבעל שם טוב'.}}, בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] העניק אותו [[לרבי]] בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם.
 
יש שכתבו שחיבר גם את הספר [[ויכוחא רבה (ספר)|מצרף העבודה]] (נקרא גם בשם [[ויכוחא רבה (ספר)|ויכוחא רבה]]{{הערה|הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.}}) אם כי יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.


==לקריאה נוספת ==
==לקריאה נוספת ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=230&hilite= בית רבי עמ' קז]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=230&hilite= בית רבי עמ' קז]
*היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג
*היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג.
*'''[[אוצר חסידי חב"ד]] חלק ב'''', עמוד 62


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידי סטרשלה]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)