עריכת הדף "יסוד דנוקבא"

{{תבנית:איברים}}
'''יסוד דנוקבא''' הוא משל גשמי לכלי הקיבול של מקבל השפע, כפי שלכל השפעה גשמית מוכרחת הכנתו של המקבל וכלי הקיבול שהוא יוצר לקבלת השפע.

המושג מוזכר בין השאר בפיוט [[אזמר בשבחין]] שתיקן האריז"ל לסעודת ליל שבת, 'ביסודא דילה'. כמו כן מבואר בתורת האר"י כי [[בנימין]] היה מכוון כנגד יסוד דנוקבא.

==ביאור המושג==
על יסוד הפסוק 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו', שהאדם נברא בדוגמת אדם העליון, לומדת החסידות פרטים רבים מגוף האדם ופעולותיו כמשל לאופן פעולת והשפעת האור האלוקי, כמו שכתוב 'מבשרי אחזה אלוקה'.

ב[[פתח אליהו|הקדמת הזוהר]] נמשלה [[ספירת היסוד]] ל'סיומא דגופא', [[איברי ההולדה]] אצל האיש, שמהותה הוא התקשרות המשפיע במקבל.

[[ספירת המלכות]] לעומת זאת, משולה לאשה המקבלת את השפע מבעלה, וכאשר היא מקבלת את השפע כראוי ומתאחדת עמו - נמשך השפע ל'ילדים', שהם המשל לתוצאות השפע שנפרדים מהם ויורדים למטה.

האשה מצד עצמה 'לית לה מגרמה כלום' בהמשכת השפע, וכל מה שהיא מולידה בא רק מההתקשרות שלה עם בעלה, אלא שאת מה שמקבלת ממנו היא מרחיבה ומפתחת והופכת לדבר בעל ממשות, ובה עצמה, הבחינה שהיא מקבלת מבעלה נקרא בשם 'יסוד דנוקבא', שהם איברי ההולדה אצל האשה שבהם נפעל הייחוד{{הערה|1=ואדמו"ר הצמח צדק מביא ב'יהל אור' על הפסוק 'ירכתי צפון קרית מלך רב' (פרק מח, [https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/42/189.htm עמוד קפט]) מהספר מאורי אור שהכינוי הוא 'ירכתי צפון' כיון שיסוד דנוקבא צפון בין הירכיים שנמשלו לנצח והוד ("נצח והוד - תרין שוקין").}}.

בדומה לכך, אצל כל מקבל מוכרח שיהיה לו 'יסוד דנוקבא', ושיכין כלי לקבלת השפע, כי בלי הכנה ראויה - לא יהיה היכן להשפיע וההשפעה תאבד.

כיון שעיקר מהות בחינה זו היא ההשתוקקות של המקבל אל המשפיע, נקראת בחינה זו לעיתים גם בשם 'ה' גבורות דנוקבא', כי ענין הגבורה הוא העלאה והשתוקקות (וביסוד דדכורא, הוא 'ה' חסדים דדכורא'){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566b/47/779.htm?q=%D7%99%D7%A9 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו חלק ב' עמוד תשעט].}}, והוא בחינת ביטול וכלי ריקן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/13/47d.htm ליקוטי תורה בחוקותי מז, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/63/402.htm תורת שמואל תרכ"ו עמוד תב].}}.

בחינה זו נקראת גם בשם 'שולחן' שיכול להיות שולחן לעניני קדושה וגם לענינים של לעומת זה, והכל תלוי עבור מה משתמש בו{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632a/2/28/310.htm תורת שמואל תרל"ב חלק א' עמוד שי].}}.

===בעבודת השם, בקליפה ובקדושה===
כתב ה[[מאורי אור]]{{הערה|במערכת אות ג', אות י"ג}} "גיא נקרא יסוד דנוקבא. דקדושה - ירושלים גיא חזיון. ויסוד נוקבא דקליפה - גיהנם גיא צלמות גיא ההריגה. גיא גימטריה י"ד – סוד הידות שביסוד."

ומסביר [[אדמו"ר מהר"ש]]{{הערה|ספר המאמרים תרכ"ו, פרשת שמיני, עמ' עא-עב.}} ש"גיא" בכלל הוא עניין הביטול והשפלות, ועניין זה קיים הן בקדושה והן (כנגדו) בקליפה. בקדושה עניינו, "שעושה עצמו חלל שוקע לקבל אור הגילוי" – שמבטל את עצמו וע"י כך מתעורר בהשתוקקות והתקשרות לאלוקות.

ובקליפה הוא "כוס התרעלה, שמקבלת ה[[גבורות ממותקות - המתקת הגבורות|גבורות הקשות]]"{{הערה|גבורות שאינן ממותקות, שאין תכליתן חסד אלא גם פנימיותן גבורה.}}. היינו, שהגהינום אינו עונש אלא '''תוצאה''' של מעשי האדם. שע"י התקשרות בתאוות רעות עושה עצמו כלי קיבול לגבורות הקשות, וממשיך אותן על עצמו.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבשרי אחזה אלוקה]]