עריכת הדף "ימי השובבי"ם"

'''ימי השובבי"ם''' הוא כינוי לימי החורף הקצרים בהן נוהגים להתענות ולחזור בתשובה על תיקון [[פגם הברית]]. ימים אלו נקראים על שם הראשי תיבות של ששת [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]] הראשונות ב[[ספר שמות]]: [[פרשת שמות|'''ש'''מות]], [[פרשת וארא|'''ו'''ארא]], [[פרשת בא|'''ב'''א]], [[פרשת בשלח|'''ב'''שלח]], [[פרשת יתרו|'''י'''תרו]], [[פרשת משפטים|'''מ'''שפטים]]. יש שהזכירו בקשר לענין זה את לשון הפסוק: "שובו בנים שובבים".

ב[[שנה מעוברת]] נוהגים להאריך את ימי התשובה גם בימי חודש אדר א', ועל כן ימים אלו מכונים גם בשם "'''שובבי"ם ת"ת'''", על שם שתי הפרשות הנוספות: [[פרשת תרומה|'''ת'''רומה]], [[פרשת תצוה|'''ת'''צוה]]{{הערה|לבוש או"ח תרפה, א. ברכי יוסף על המקום, ועוד.}}.

אצל רבותינו נשיאינו הענין מוזכר במספר מקומות, אך לא הורו לנהוג בתיקוני התשובה הנהוגים בימים אלו וכיוצא בזה.

== מקור התענית ==
המקור הראשון לימי השובבי"ם הוא בספר 'לקט יושר', בו מופיעה עדות על המנהג בקהילות [[אוסטריה]] ב[[שנה מעוברת]] ל[[תענית|התענות]] שמונה תעניות בימי חמישי בפרשיות אלו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8859&st=&pgnum=116 לקט יושר עמוד 116].}}, וכן בספר המנהגים לר' יצחק אייזיק מטירנא{{הערה|הגהות מנהגים פורים אות י'}}.

המנהג הובא ב'[[מגן אברהם]]'על השולחן ערוך{{הערה|סימן תרפה בהקדמה.}}.

בספרי ה[[קבלה|מקובלים]], מבואר כי ימים אלו מסוגלים מאוד לכפרת עוונות, ולכל שבוע סגולה מיוחדת על פגם פרטי הקשור ל[[שמירת הברית]], כעס, גאוה, וכיבוד אב ואם.

ככלל, בקהילות החסידיות המעיטו בתעניות תשובה בכלל ובפרט בימים אלו , כיון שבדורות שלנו הגופים כבר חלשים והצומות גורמים לאדם שלא יוכל להתפלל וללמוד כראוי. במקום זאת, היו שהמליצו להחליף זאת ב[[תענית דיבור]], בתענית שעות, או בהוספה בצדקה.

==אצל רבותינו נשיאינו==
באגרת מ[[המגיד ממעזריטש]] לבנו{{הערה|יום רביעי פרשת שמות תקל"ב, נדפסה בקובץ 'התמים' שכו, ג. אור תורה בהוספות נא, א.}}, מזהיר אותו שלא יתענה תענית שובבי"ם{{הערה|"לבני היקר משוש לבי קדוש וטהור מני בטן מ' אברהמיני' יחי' נ' הנני מזהירך שבל תתענה תענית שובבי"ם".}}.

במאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים{{הערה|עמוד תטו.}} מבאר אדמו"ר הזקן את ענין שובב"ים, שהוא ענין העלאת ישראל מהמדריגה התחתונה להעלותה לשורשה, בדוגמת התוכן של פרשיות אלו המספרות אודות היציאה ממצרים, כשהתוכן של הפרשיות הולך ועוסק בענינים יותר גבוהים ויותר נעלים, בהתאם למצבו של היהודי שמתקן את נפשו, ובהמשך הספר שם{{הערה|עמוד תקמט.}} מופיע מאמר שלם המבאר ענין השובבי"ם שהוא תיקון לפגם הברית. אך כמו שהרבי מציין{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט דלקמן.}}, גם במאמר זה לא הוזכר כלל ענין התעניות.

בשנת [[תשמ"ט]] התבטא הרבי ש"בספרי היסוד של חסידות חב"ד (תניא, תורה-אור ולקוטי-תורה) לא נזכר כלל על-דבר תעניות שובבי"ם [ת"ת] בשבועות אלו (מתחילת ספר שמות), ואפילו לא הענין, התיבה שובבי"ם!... כי עיקר התיקון על-ידי תעניתים אלו כבר נסתיים בדורות הראשונים{{הערה|הרבי מציין ל[[משנת חסידים]] מסכת טבת ושבט פרק א' משנה ב' ואילך. וספר תיקון שובבי"ם להרמ"ז.}}"{{הערה|ספר-השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 185 הערה 64. התוועדויות חלק ב' עמוד 185 הערה 60.}}.

בשיחת אור ל[[א' אדר|א' אדר ראשון]] [[תשנ"ב]] הזכיר הרבי שימים אלו הם ימי סגולה: "ובפרט בעמדנו בשבועות ד"שובבי"ם ת"ת" - אף על פי שהענין דשובבי"ם ת"ת אינו מוזכר בחסידות - על כל פנים במאמרים שראיתי ומצאתי, מלבד מאמר אחד וגם ביו יש ספק בדבר, וכמדובר כמה פעמים".

עם זאת, במכתב פרטי הורה הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד רנט.}} לאדם מסויים שכיון שעורר על זה, שבאותה שנה בלבד, ובימים שני וחמישי בלבד (בתנאי שהם לא חלים בראש חודש), יאחר את סעודותיו כ-10 עד 15 דק' מהרגיל, ובזמן זה שמאחר את סעודותיו, ילמד חסידות.

ולהעיר, שהרבי בעצמו התייחס לכך שהוא לא שולל ענין זה מעיקרו, אלא רק מדגיש שאין זו הדרך של חסידות חב"ד{{הערה|"להוסיף ולהדגיש, שאין זה שולל חס ושלום את המנהגים ששאר היהודים נוהגים בהם באופן אחר מהנ"ל, מאחר ו"נהרא נהרא ופשטי", וכל אחד במסילתו יעלה; הדרך של חסידות חב"ד, כפי שהורונו רבותינו נשיאינו, היא כנ"ל". ובהערה 67 שם: "ואין זה סתירה להביאור שבפנים (שבדורנו כבר נגמר עיקר העבודה בדרך תעניות), כי גם עתה שייך עבודה זו ביחידים".}}.

==לקריאה נוספת==
*'''בירור דעת רבותינו נשיאינו בענין תעניות שובבי"ם ת"ת''', הערות התמימים ואנ"ש צפת גליון עו, עמוד 32

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7c/Inyan-Shovuvim-Mamorei-Admur-HaZoken-HaKtzorim.pdf ענין שובבי"ם תיקון לפגם ברית]''', [[מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים]] עמוד תקמט

{{חגים וזמנים}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תעניות]]