עריכת הדף "יין המשומר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 8: | שורה 8: | ||
ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה - בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו [[יין]] המשומר. | ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה - בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו [[יין]] המשומר. | ||
במדרש{{הערה|במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד [[הקב"ה]] להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד, יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה [[חלב]]". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מ[[דבש]]. אשר נמשלה ליין{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.}}. | במדרש{{הערה|במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד [[הקב"ה]] להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד,יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה [[חלב]]". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מ[[דבש]]. אשר נמשלה ליין{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.}}. | ||
==בסעודה== | ==בסעודה== | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
:איני מברך, שלא זכיתי לבן. דכתיב (ביחוסו של) [[יהושע בן נון]]: "נון בנו יהושע בנו" (ולא מפרט את בניו, כיוון שלא היו לו). | :איני מברך, שלא זכיתי לבן. דכתיב (ביחוסו של) [[יהושע בן נון]]: "נון בנו יהושע בנו" (ולא מפרט את בניו, כיוון שלא היו לו). | ||
אומר לו לדוד, טול וברך. אומר להן: | אומר לו לדוד, טול וברך. אומר להן: | ||
:;אני אברך, ולי נאה לברך. שנאמר, "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"{{הערה| | :;אני אברך, ולי נאה לברך. שנאמר, "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"{{הערה|תהילים קטז, יג.}}.}} | ||
הכוס שעליה יזמן דוד, תכיל רכ"א (221) לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}. | הכוס שעליה יזמן דוד, תכיל רכ"א (221) לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}. | ||
שורה 65: | שורה 63: | ||
וביאור העניין: בכל איסורי ה[[גילוי עריות|עריות]] שבתורה, אנו מוצאים שב[[עולם האצילות]] אלו הם ייחודים מאוד נעלים, וכמו "יחוד [[ז"א]] ו[[מלכות]]", שמכונים גם "אח ואחות", אולם בתורה זה נאסר. מכיוון שדברים אלו הם סודות המלך הראויים להישאר רק ב"עולם האחדות" - ארמונו של המלך, שזהו [[עולם האצילות]] ששם "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]; אבל ב"עולם הפירוד", ב[[עולמות בי"ע]], שם אין לגלות את סודות המלך, והמגלה אותם שם הוא מבייש את המלך, ולכן איסורי העריות הינם חמורים מאוד. | וביאור העניין: בכל איסורי ה[[גילוי עריות|עריות]] שבתורה, אנו מוצאים שב[[עולם האצילות]] אלו הם ייחודים מאוד נעלים, וכמו "יחוד [[ז"א]] ו[[מלכות]]", שמכונים גם "אח ואחות", אולם בתורה זה נאסר. מכיוון שדברים אלו הם סודות המלך הראויים להישאר רק ב"עולם האחדות" - ארמונו של המלך, שזהו [[עולם האצילות]] ששם "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]; אבל ב"עולם הפירוד", ב[[עולמות בי"ע]], שם אין לגלות את סודות המלך, והמגלה אותם שם הוא מבייש את המלך, ולכן איסורי העריות הינם חמורים מאוד. | ||
ויעקב, אף על פי שמצד דרגתו שהיה | ויעקב, אף על פי שמצד דרגתו שהיה מעולם האצילות - הוא יכל לשאת שתי נשים, ובפרט על פי המשמעות הרוחנית של שתי נשיו שהיה זה יחוד עם שני ה"ה"א" של [[שם הוי"ה]] המרמזים על [[עלמא דאתכסיא]] ו[[עלמא דאתגליא]]. | ||
אך מכיוון שענינו הוא "[[קו האמצעי]]", והיינו שהיה ה"בריח התיכון" הממשיך מלמעלה למטה, למרות שמצד זה הוא יכול להמשיך את הגילוי למטה, ולא יהיו נטיות לצד, שהרי מיטתו הייתה שלימה (שלא יצאה ממנו השפעה לחיצונים), מכל מקום, מכיוון שכאשר תינתן התורה נהייתה לו בושה על כך שמה שעשה נחשב כאיסור בעולמות בי"ע, לכן הוא מפחד מלהמשיך שוב פעם באופן כזה שיהיה גילוי שלא במקומו. | אך מכיוון שענינו הוא "[[קו האמצעי]]", והיינו שהיה ה"בריח התיכון" הממשיך מלמעלה למטה, למרות שמצד זה הוא יכול להמשיך את הגילוי למטה, ולא יהיו נטיות לצד, שהרי מיטתו הייתה שלימה (שלא יצאה ממנו השפעה לחיצונים), מכל מקום, מכיוון שכאשר תינתן התורה נהייתה לו בושה על כך שמה שעשה נחשב כאיסור בעולמות בי"ע, לכן הוא מפחד מלהמשיך שוב פעם באופן כזה שיהיה גילוי שלא במקומו. | ||
שורה 89: | שורה 87: | ||
ועל כן המלכות אז תהווה [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, מכיוון ש[[נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן]]. ולכן יתגלו במלכות האורות העליונים שמה"בריכה העליונה" - מעצמות [[אור אין סוף]], ומשם הוא ימשיך ויגלה אותם בעולם. | ועל כן המלכות אז תהווה [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, מכיוון ש[[נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן]]. ולכן יתגלו במלכות האורות העליונים שמה"בריכה העליונה" - מעצמות [[אור אין סוף]], ומשם הוא ימשיך ויגלה אותם בעולם. | ||
==פנימיות התורה== | ==פנימיות התורה== | ||
שורה 122: | שורה 94: | ||
על דרך זה גם נאמר בנוגע ל[[גן עדן]], שאף שמתגלה בו התענוג העליון, זה לא מגיע לגילויו של [[עדן]] בעצמו, שעליו נאמר "עין לא ראתה, אלקים זולתך", גילוי זה יהיה לעתיד לבוא. | על דרך זה גם נאמר בנוגע ל[[גן עדן]], שאף שמתגלה בו התענוג העליון, זה לא מגיע לגילויו של [[עדן]] בעצמו, שעליו נאמר "עין לא ראתה, אלקים זולתך", גילוי זה יהיה לעתיד לבוא. | ||
מכיוון שגילוי התורה כיום מגיע מהתורה כפי שהיא ירדה לעולם הבריאה, לכן הגילוי שלה הוא בעיקר בנוגע לגשמיות העולם; אמנם לעתיד לבוא, כשתתגלה התורה כפי שהיא | מכיוון שגילוי התורה כיום מגיע מהתורה כפי שהיא ירדה לעולם הבריאה, לכן הגילוי שלה הוא בעיקר בנוגע לגשמיות העולם; אמנם לעתיד לבוא, כשתתגלה התורה כפי שהיא בעולם האצילות - אז היא תתגלה כפי שהיא. גילוי זה הוא [[תורתו של משיח]], שיגלה את התורה כפי שהיא מדבר על עניינים רוחניים. [[החסידות כטעימה מהגאולה|טעימה מתורה זו]] היא [[תורת החסידות]], שהתגלתה בדורות האחרונים. | ||
המעלה בגילוי זה, הוא כמעלת היין שמשתמר בענביו, שטעמו לא פג במשך הזמן. | המעלה בגילוי זה, הוא כמעלת היין שמשתמר בענביו, שטעמו לא פג במשך הזמן. | ||
שורה 130: | שורה 102: | ||
*סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין [[יין]] המשומר. | *סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין [[יין]] המשומר. | ||
== | ==ראה גם== | ||
*[[סעודת שור הבר והלווייתן]] | *[[סעודת שור הבר והלווייתן]] | ||
*[[שור הבר]] | *[[שור הבר]] |