עריכת הדף "יין המשומר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקורו של היין== | ==מקורו של היין== | ||
ה[[גמרא]]{{הערה|בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.}} מביאה את פירושו של [[רבי יהושע בן לוי]] לפסוק "עין לא ראתה"{{הערה|[[ישעיה]] סד, ג.}} - שמשמעותו של הפסוק היא, שיש דבר שלא נגלה לאדם מעולם, ואפילו לנביאים, שדבר זה הוא - | ה[[גמרא]]{{הערה|בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.}} מביאה את פירושו של [[רבי יהושע בן לוי]] לפסוק "עין לא ראתה"{{הערה|[[ישעיה]] סד, ג.}} - שמשמעותו של הפסוק היא, שיש דבר שלא נגלה לאדם מעולם, ואפילו לנביאים, שדבר זה הוא - יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. | ||
ומבואר{{הערה|צל"ח על הגמרא שם.}}, שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל | ומבואר{{הערה|צל"ח על הגמרא שם.}}, שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל יין לפני שסוחטים אותו מהענבים טעמו לא פג, אבל יש לו חסרון שהשמרים מעורבים עם היין. אבל לאחר שסחטו אותו, כשעומד קצת לאחרי שתסיסתו נגמרה, נופלים השמרים לשולי הכלי והיין נשאר צלול מהשמרים, אבל טעמו פג במקצת; אבל היין הזה, הוא משומר בעודו בענביו, כלומר שכבר הוא נקי משמריו בעודו בענביו. | ||
ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה - בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו | ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה - בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו יין המשומר. | ||
במדרש{{הערה|במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד [[הקב"ה]] להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד, יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה | במדרש{{הערה|במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד [[הקב"ה]] להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד ,יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מ[[דבש]]. אשר נמשלה ליין{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.}}. | ||
==בסעודה== | ==בסעודה== | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
:איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. | :איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. | ||
אומר לו ליהושע, טול וברך. אומר להן: | אומר לו ליהושע, טול וברך. אומר להן: | ||
:איני מברך, שלא זכיתי לבן. דכתיב (ביחוסו של) | :איני מברך, שלא זכיתי לבן. דכתיב (ביחוסו של) יהושע בן נון: "נון בנו יהושע בנו" (ולא מפרט את בניו, כיוון שלא היו לו). | ||
אומר לו לדוד, טול וברך. אומר להן: | אומר לו לדוד, טול וברך. אומר להן: | ||
:;אני אברך, ולי נאה לברך. שנאמר, "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"{{הערה| | :;אני אברך, ולי נאה לברך. שנאמר, "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"{{הערה|תהילים קטז, יג.}}.}} | ||
הכוס שעליה יזמן דוד, תכיל רכ"א (221) לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}. | הכוס שעליה יזמן דוד, תכיל רכ"א (221) לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}. | ||
==בפנימיות העניינים== | ==בפנימיות העניינים== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[יין]] • [[כוס של ברכה]] • [[ברכת הזימון]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[יין]] • [[כוס של ברכה]] • [[ברכת הזימון]]}} | ||
בתורת החסידות מבואר, שישנם ב' אופנים בשמחה - יש שמחה שמורגשת באדם (שהוא מרגיש ש'''הוא''' שמח), ויש שמחה שאינה מורגשת (שהוא לא מרגיש את עצמו כלל). | |||
הדרך להגיע לשמחה היא באמצעות | הדרך להגיע לשמחה היא באמצעות יין. וכמו שכתוב "יין ישמח לבב אנוש", ו"תירושי המשמח אלקים ואנשים". ובזה עצמו יש שני סוגי יינות - יין המשכר ויין המשמח. | ||
חז"ל אומרים שב[[חטא עץ הדעת]] העץ היה "גפן" בעל ענבים אדומים (או שחורים), והם מפרטים את החטא - ש"אשכול של ענבים סחטה לו". ומבואר בתורת החסידות, שהחטא היה - שחוה גילתה את מה שהיה בהעלם. דהיינו, היין שאותו סחטה חוה היה ממדרגת ה[[בינה]], והיא גילתה אותו, והוא נמשך והתגלה ב[[עולמות בי"ע]]. אולם זה היה רק "עץ הדעת", שאותו היא גילתה. | חז"ל אומרים שב[[חטא עץ הדעת]] העץ היה "גפן" בעל ענבים אדומים (או שחורים), והם מפרטים את החטא - ש"אשכול של ענבים סחטה לו". ומבואר בתורת החסידות, שהחטא היה - שחוה גילתה את מה שהיה בהעלם. דהיינו, היין שאותו סחטה חוה היה ממדרגת ה[[בינה]], והיא גילתה אותו, והוא נמשך והתגלה ב[[עולמות בי"ע]]. אולם זה היה רק "עץ הדעת", שאותו היא גילתה. | ||
שורה 38: | שורה 36: | ||
אבל את "עץ החיים" - גפן בעל ענבים לבנים (ירוקים) - היא לא גילתה. דהיינו, שאת דרגת היין שב[[חכמה]], שבה יש [[ביטול]] לגבי ה[[כתר]], ועל כן גם השמחה המגיעה ממנו היא בלא הרגשה - היא לא גילתה. | אבל את "עץ החיים" - גפן בעל ענבים לבנים (ירוקים) - היא לא גילתה. דהיינו, שאת דרגת היין שב[[חכמה]], שבה יש [[ביטול]] לגבי ה[[כתר]], ועל כן גם השמחה המגיעה ממנו היא בלא הרגשה - היא לא גילתה. | ||
גילוי בחינה נעלית זו לא יכול להיות בזמן שבו הרע קיים בעולם, ועל כן אי אפשר לו להתגלות, אולם [[לעתיד לבוא]], כשיתברר הטוב מהרע, ומציאותו של הרע תתבטל, אז תתגלה הדרגה שבה "עין לא ראתה אלקים זולתך" - התענוג האלקי הבלתי מורגש, ואז יוכלו לשתות מאותו | גילוי בחינה נעלית זו לא יכול להיות בזמן שבו הרע קיים בעולם, ועל כן אי אפשר לו להתגלות, אולם [[לעתיד לבוא]], כשיתברר הטוב מהרע, ומציאותו של הרע תתבטל, אז תתגלה הדרגה שבה "עין לא ראתה אלקים זולתך" - התענוג האלקי הבלתי מורגש, ואז יוכלו לשתות מאותו יין המשומר, שהוא יין המשמח. | ||
===כוס של ברכה=== | ===כוס של ברכה=== | ||
בסעודה שתהיה לעתיד לבוא יברכו על הכוס שימלאו מיין זה. תוכן העניין הוא: כפי שכיום כאשר מברכים על הכוס מעלים את היין שבכוס, שהוא | בסעודה שתהיה לעתיד לבוא יברכו על הכוס שימלאו מיין זה. תוכן העניין הוא: כפי שכיום כאשר מברכים על הכוס מעלים את היין שבכוס, שהוא יין המשכר, אל ה"בריכה העליונה", למדרגה של יין המשמח - טעימה מיין זה המשומר. כן לעתיד לבוא זה יהיה. | ||
דהיינו, הכוס שבה ישתמשו לברכה תכיל רכ"א (221) לוגין, ודבר זה נלמד מה[[גימטריה]] של "כוסי '''רויה'''". והיינו, שה[[כוס]] שבה משתמשים כיום לברכה היא [[מלכות דאצילות]], אבל לעתיד לבוא הכוס תהיה כוס גדולה, ולכן היא תכיל רכ"א - שזה [[אותיות]] "ארך" שהיא אחת מ[[י"ג מדות הרחמים|י"ג מידות]] שב[[אריך]], שהוא [[כתר]]. | דהיינו, הכוס שבה ישתמשו לברכה תכיל רכ"א (221) לוגין, ודבר זה נלמד מה[[גימטריה]] של "כוסי '''רויה'''". והיינו, שה[[כוס]] שבה משתמשים כיום לברכה היא [[מלכות דאצילות]], אבל לעתיד לבוא הכוס תהיה כוס גדולה, ולכן היא תכיל רכ"א - שזה [[אותיות]] "ארך" שהיא אחת מ[[י"ג מדות הרחמים|י"ג מידות]] שב[[אריך]], שהוא [[כתר]]. | ||
ואת הכוס הזו (שהיא הייתה הבריכה שממנה נמשכה הברכה, וכעת היא עצמה הכוס) יצטרכו להגביה אל הבריכה היותר עליונה - המשכה מעצמות [[אור אין סוף]], שהוא למעלה מה[[כלים]] - שמופשט מגדר הכלים לגמרי, שהוא למעלה, לא רק מהתענוג הבלתי מורגש, אלא אפילו מבחינת מקור התענוגים. | ואת הכוס הזו (שהיא הייתה הבריכה שממנה נמשכה הברכה, וכעת היא עצמה הכוס) יצטרכו להגביה אל הבריכה היותר עליונה - המשכה מעצמות [[אור אין סוף]], שהוא למעלה מה[[כלים]] - שמופשט מגדר הכלים לגמרי, שהוא למעלה, לא רק מהתענוג הבלתי מורגש, אלא אפילו מבחינת מקור התענוגים. | ||
===הסירוב לברך=== | ===הסירוב לברך=== | ||
ומכיוון שההמשכה שנעשית על ידי הברכה על הכוס של | ומכיוון שההמשכה שנעשית על ידי הברכה על הכוס של יין זה, לא ירצו הצדיקים לברך עליה. | ||
====[[אברהם אבינו]]==== | ====[[אברהם אבינו]]==== | ||
שורה 65: | שורה 63: | ||
וביאור העניין: בכל איסורי ה[[גילוי עריות|עריות]] שבתורה, אנו מוצאים שב[[עולם האצילות]] אלו הם ייחודים מאוד נעלים, וכמו "יחוד [[ז"א]] ו[[מלכות]]", שמכונים גם "אח ואחות", אולם בתורה זה נאסר. מכיוון שדברים אלו הם סודות המלך הראויים להישאר רק ב"עולם האחדות" - ארמונו של המלך, שזהו [[עולם האצילות]] ששם "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]; אבל ב"עולם הפירוד", ב[[עולמות בי"ע]], שם אין לגלות את סודות המלך, והמגלה אותם שם הוא מבייש את המלך, ולכן איסורי העריות הינם חמורים מאוד. | וביאור העניין: בכל איסורי ה[[גילוי עריות|עריות]] שבתורה, אנו מוצאים שב[[עולם האצילות]] אלו הם ייחודים מאוד נעלים, וכמו "יחוד [[ז"א]] ו[[מלכות]]", שמכונים גם "אח ואחות", אולם בתורה זה נאסר. מכיוון שדברים אלו הם סודות המלך הראויים להישאר רק ב"עולם האחדות" - ארמונו של המלך, שזהו [[עולם האצילות]] ששם "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]; אבל ב"עולם הפירוד", ב[[עולמות בי"ע]], שם אין לגלות את סודות המלך, והמגלה אותם שם הוא מבייש את המלך, ולכן איסורי העריות הינם חמורים מאוד. | ||
ויעקב, אף על פי שמצד דרגתו שהיה | ויעקב, אף על פי שמצד דרגתו שהיה מעולם האצילות - הוא יכל לשאת שתי נשים, ובפרט על פי המשמעות הרוחנית של שתי נשיו שהיה זה יחוד עם שני ה"ה"א" של [[שם הוי"ה]] המרמזים על [[עלמא דאתכסיא]] ו[[עלמא דאתגליא]]. | ||
אך מכיוון שענינו הוא "[[קו האמצעי]]", והיינו שהיה ה"בריח התיכון" הממשיך מלמעלה למטה, למרות שמצד זה הוא יכול להמשיך את הגילוי למטה, ולא יהיו נטיות לצד, שהרי מיטתו הייתה שלימה (שלא יצאה ממנו השפעה לחיצונים), מכל מקום, מכיוון שכאשר תינתן התורה נהייתה לו בושה על כך שמה שעשה נחשב כאיסור בעולמות בי"ע, לכן הוא מפחד מלהמשיך שוב פעם באופן כזה שיהיה גילוי שלא במקומו. | אך מכיוון שענינו הוא "[[קו האמצעי]]", והיינו שהיה ה"בריח התיכון" הממשיך מלמעלה למטה, למרות שמצד זה הוא יכול להמשיך את הגילוי למטה, ולא יהיו נטיות לצד, שהרי מיטתו הייתה שלימה (שלא יצאה ממנו השפעה לחיצונים), מכל מקום, מכיוון שכאשר תינתן התורה נהייתה לו בושה על כך שמה שעשה נחשב כאיסור בעולמות בי"ע, לכן הוא מפחד מלהמשיך שוב פעם באופן כזה שיהיה גילוי שלא במקומו. | ||
שורה 89: | שורה 87: | ||
ועל כן המלכות אז תהווה [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, מכיוון ש[[נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן]]. ולכן יתגלו במלכות האורות העליונים שמה"בריכה העליונה" - מעצמות [[אור אין סוף]], ומשם הוא ימשיך ויגלה אותם בעולם. | ועל כן המלכות אז תהווה [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, מכיוון ש[[נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן]]. ולכן יתגלו במלכות האורות העליונים שמה"בריכה העליונה" - מעצמות [[אור אין סוף]], ומשם הוא ימשיך ויגלה אותם בעולם. | ||
==פנימיות התורה== | ==פנימיות התורה== | ||
שורה 122: | שורה 94: | ||
על דרך זה גם נאמר בנוגע ל[[גן עדן]], שאף שמתגלה בו התענוג העליון, זה לא מגיע לגילויו של [[עדן]] בעצמו, שעליו נאמר "עין לא ראתה, אלקים זולתך", גילוי זה יהיה לעתיד לבוא. | על דרך זה גם נאמר בנוגע ל[[גן עדן]], שאף שמתגלה בו התענוג העליון, זה לא מגיע לגילויו של [[עדן]] בעצמו, שעליו נאמר "עין לא ראתה, אלקים זולתך", גילוי זה יהיה לעתיד לבוא. | ||
מכיוון שגילוי התורה כיום מגיע מהתורה כפי שהיא ירדה לעולם הבריאה, לכן הגילוי שלה הוא בעיקר בנוגע לגשמיות העולם; אמנם לעתיד לבוא, כשתתגלה התורה כפי שהיא | מכיוון שגילוי התורה כיום מגיע מהתורה כפי שהיא ירדה לעולם הבריאה, לכן הגילוי שלה הוא בעיקר בנוגע לגשמיות העולם; אמנם לעתיד לבוא, כשתתגלה התורה כפי שהיא בעולם האצילות - אז היא תתגלה כפי שהיא. גילוי זה הוא [[תורתו של משיח]], שיגלה את התורה כפי שהיא מדבר על עניינים רוחניים. [[החסידות כטעימה מהגאולה|טעימה מתורה זו]] היא [[תורת החסידות]], שהתגלתה בדורות האחרונים. | ||
המעלה בגילוי זה, הוא כמעלת היין שמשתמר בענביו, שטעמו לא פג במשך הזמן. | המעלה בגילוי זה, הוא כמעלת היין שמשתמר בענביו, שטעמו לא פג במשך הזמן. | ||
שורה 128: | שורה 100: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו. | *סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו. | ||
*סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין | *סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין יין המשומר. | ||
== | ==ראה גם== | ||
*[[סעודת שור הבר והלווייתן]] | *[[סעודת שור הבר והלווייתן]] | ||
*[[שור הבר]] | *[[שור הבר]] |