עריכת הדף "יין המשומר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בסיומה של [[סעודת שור הבר והלוויתן|הסעודה]] הגדולה שתתקיים [[לעתיד לבוא]], יפנה | בסיומה של [[סעודת שור הבר והלוויתן|הסעודה]] הגדולה שתתקיים [[לעתיד לבוא]], יפנה הקב"ה לצדיקים ויבקש מהם לברך, כולם יסרבו מלבד דוד המלך שיאמר "אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר 'כוס ישועות אשא'". ואז יתנו לו לברך [[ברכת הזימון]], על [[כוס של ברכה]] שימלאו ב'''יין המשומר'''. | ||
==מקורו של היין== | ==מקורו של היין== | ||
ה[[גמרא]]{{הערה|בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.}} מביאה את פירושו של [[רבי יהושע בן לוי]] לפסוק "עין לא ראתה"{{הערה|[[ישעיה]] סד, ג.}} | ה[[גמרא]]{{הערה|בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.}} מביאה את פירושו של [[רבי יהושע בן לוי]] לפסוק "עין לא ראתה"{{הערה|[[ישעיה]] סד, ג.}} (שמשמעותו של הפסוק היא, שיש דבר שלא נגלה לאדם מעולם, ואפילו לנביאים): זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. | ||
ומבואר{{הערה|צל"ח על הגמרא שם.}}, שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל | ומבואר{{הערה|צל"ח על הגמרא שם.}}, שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל יין קודם שסחטו אותו מהענבים לא פג טעמו, אבל יש לו חסרון שהשמרים עם היין מעורבים, ולאחר שסחטוהו אז בעמדו קצת אחר שפסק תסיסתו נופלים השמרים לשולי הכלי ונשאר היין צלול מהשמרים אבל אי אפשר שלא יפיג טעמו קצת, אבל זה היין הוא בעודו בענביו הוא משומר, כלומר שכבר הוא נקי משמריו בעודו בענביו. | ||
ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה | ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו יין המשומר. | ||
במדרש{{הערה|במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד | במדרש{{הערה|במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד הקב"ה להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד ,יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מ[[דבש]]. אשר נמשלה ליין{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.}}. | ||
==בסעודה== | ==בסעודה== | ||
בסיום הסעודה שתיערך לעתיד לבוא, כאשר יגיעו | בסיום הסעודה שתיערך לעתיד לבוא, כאשר יגיעו לברכת המזון, מתארת הגמרא{{הערה|פסחים קיט, ב.}} את מהלך הדברים: | ||
{{ציטוט|תוכן=נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: | {{ציטוט|תוכן=נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: | ||
:איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. | :איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
:איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. | :איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. | ||
אומר לו ליהושע, טול וברך. אומר להן: | אומר לו ליהושע, טול וברך. אומר להן: | ||
:איני מברך, שלא זכיתי לבן. דכתיב (ביחוסו של) | :איני מברך, שלא זכיתי לבן. דכתיב (ביחוסו של) יהושע בן נון: "נון בנו יהושע בנו" (ולא מפרט את בניו, כיוון שלא היו לו). | ||
אומר לו לדוד, טול וברך. אומר להן: | אומר לו לדוד, טול וברך. אומר להן: | ||
:;אני אברך, ולי נאה לברך. שנאמר, "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"{{הערה| | :;אני אברך, ולי נאה לברך. שנאמר, "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"{{הערה|תהילים קטז, יג.}}.}} | ||
הכוס שעליה יזמן דוד, תכיל רכ"א (221) לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}. | הכוס שעליה יזמן דוד, תכיל רכ"א (221) לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}. | ||
==בפנימיות העניינים== | ==בפנימיות העניינים== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[יין]] | {{ערך מורחב|ערך=[[יין]] {{*}} [[כוס של ברכה]] {{*}} [[ברכת הזימון]]}} | ||
בתורת החסידות מבואר, שישנם ב' אופנים בשמחה - יש שמחה שמורגשת באדם (שהוא מרגיש ש'''הוא''' שמח), ויש שמחה שאינה מורגשת (שהוא לא מרגיש את עצמו כלל). | |||
הדרך להגיע לשמחה היא באמצעות | הדרך להגיע לשמחה היא באמצעות יין. וכמו שכתוב "יין ישמח לבב אנוש", ו"תירושי המשמח אלקים ואנשים". ובזה עצמו יש שני סוגי יינות - יין המשכר ויין המשמח. | ||
חז"ל אומרים שב[[חטא עץ הדעת]] העץ היה "גפן" בעל ענבים אדומים (או שחורים), והם מפרטים את החטא - ש"אשכול של ענבים סחטה לו". ומבואר בתורת החסידות, שהחטא היה - שחוה גילתה את מה שהיה בהעלם. דהיינו, היין שאותו סחטה חוה היה ממדרגת ה[[בינה]], והיא גילתה אותו, והוא נמשך והתגלה ב[[עולמות בי"ע]]. אולם זה היה רק "עץ הדעת", שאותו היא גילתה. | חז"ל אומרים שב[[חטא עץ הדעת]] העץ היה "גפן" בעל ענבים אדומים (או שחורים), והם מפרטים את החטא - ש"אשכול של ענבים סחטה לו". ומבואר בתורת החסידות, שהחטא היה - שחוה גילתה את מה שהיה בהעלם. דהיינו, היין שאותו סחטה חוה היה ממדרגת ה[[בינה]], והיא גילתה אותו, והוא נמשך והתגלה ב[[עולמות בי"ע]]. אולם זה היה רק "עץ הדעת", שאותו היא גילתה. | ||
| שורה 38: | שורה 36: | ||
אבל את "עץ החיים" - גפן בעל ענבים לבנים (ירוקים) - היא לא גילתה. דהיינו, שאת דרגת היין שב[[חכמה]], שבה יש [[ביטול]] לגבי ה[[כתר]], ועל כן גם השמחה המגיעה ממנו היא בלא הרגשה - היא לא גילתה. | אבל את "עץ החיים" - גפן בעל ענבים לבנים (ירוקים) - היא לא גילתה. דהיינו, שאת דרגת היין שב[[חכמה]], שבה יש [[ביטול]] לגבי ה[[כתר]], ועל כן גם השמחה המגיעה ממנו היא בלא הרגשה - היא לא גילתה. | ||
גילוי בחינה נעלית זו לא יכול להיות בזמן שבו הרע קיים בעולם, ועל כן אי אפשר לו להתגלות, אולם | גילוי בחינה נעלית זו לא יכול להיות בזמן שבו הרע קיים בעולם, ועל כן אי אפשר לו להתגלות, אולם לעתיד לבוא, כשיתברר הטוב מהרע, ומציאותו של הרע תתבטל, אז תתגלה הדרגה שבה "עין לא ראתה אלקים זולתך" - התענוג האלקי הבלתי מורגש, ואז יוכלו לשתות מאותו יין המשומר, שהוא יין המשמח. | ||
===כוס של ברכה=== | ===כוס של ברכה=== | ||
בסעודה שתהיה לעתיד לבוא יברכו על הכוס שימלאו מיין זה. תוכן העניין הוא: כפי שכיום כאשר מברכים על הכוס מעלים את היין שבכוס, שהוא | בסעודה שתהיה לעתיד לבוא יברכו על הכוס שימלאו מיין זה. תוכן העניין הוא: כפי שכיום כאשר מברכים על הכוס מעלים את היין שבכוס, שהוא יין המשכר, אל ה"בריכה העליונה", למדרגה של יין המשמח - טעימה מיין זה המשומר. כן לעתיד לבוא זה יהיה. | ||
דהיינו, הכוס שבה ישתמשו לברכה תכיל רכ"א (221) לוגין, ודבר זה נלמד מה[[גימטריה]] של "כוסי '''רויה'''". והיינו, שה[[כוס]] שבה משתמשים כיום לברכה היא [[מלכות דאצילות]], אבל לעתיד לבוא הכוס תהיה כוס גדולה, ולכן היא תכיל רכ"א - שזה | דהיינו, הכוס שבה ישתמשו לברכה תכיל רכ"א (221) לוגין, ודבר זה נלמד מה[[גימטריה]] של "כוסי '''רויה'''". והיינו, שה[[כוס]] שבה משתמשים כיום לברכה היא [[מלכות דאצילות]], אבל לעתיד לבוא הכוס תהיה כוס גדולה, ולכן היא תכיל רכ"א - שזה אותיות "ארך" שהיא אחת מ[[י"ג מדות הרחמים|י"ג מידות]] שב[[אריך]], שהוא [[כתר]]. | ||
ואת הכוס הזו (שהיא הייתה הבריכה שממנה נמשכה הברכה, וכעת היא עצמה הכוס) יצטרכו להגביה אל הבריכה היותר עליונה - המשכה מעצמות [[אור אין סוף]], שהוא למעלה מה[[כלים]] - שמופשט מגדר הכלים לגמרי, שהוא למעלה, לא רק מהתענוג הבלתי מורגש, אלא אפילו מבחינת מקור התענוגים. | ואת הכוס הזו (שהיא הייתה הבריכה שממנה נמשכה הברכה, וכעת היא עצמה הכוס) יצטרכו להגביה אל הבריכה היותר עליונה - המשכה מעצמות [[אור אין סוף]], שהוא למעלה מה[[כלים]] - שמופשט מגדר הכלים לגמרי, שהוא למעלה, לא רק מהתענוג הבלתי מורגש, אלא אפילו מבחינת מקור התענוגים. | ||
===הסירוב לברך=== | ===הסירוב לברך=== | ||
ומכיוון שההמשכה שנעשית על ידי הברכה על הכוס של | ומכיוון שההמשכה שנעשית על ידי הברכה על הכוס של יין זה, לא ירצו הצדיקים לברך עליה. | ||
==== | ====אברהם אבינו==== | ||
טענתו של אברהם היא: "שיצא ממנו ישמעאל". דהיינו, אפילו שמדובר בזמן שבו כבר יתבטל הרע מהעולם, וגם הרע שבישמעאל שינק מהרע | טענתו של אברהם היא: "שיצא ממנו ישמעאל". דהיינו, אפילו שמדובר בזמן שבו כבר יתבטל הרע מהעולם, וגם הרע שבישמעאל שינק מהרע שבעץ הדעת יתברר; ועל פי זה אין מניעה שאברהם יברך, שהרי ענינו הוא [[מידת החסד]] וההשפעה למטה. | ||
אבל מכיוון שבהיות היין של | אבל מכיוון שבהיות היין של עץ הדעת נמשך באופן מורגש - נמשך ישמעאל ממותרי החסדים של אברהם, לכן כאשר היין המשומר יימשך לעתיד לבוא באופן מורגש - הוא יפחד לברך ולהמשיך ממקום כל כך גבוה. שמכיוון שפעם אחת נמשך מהקו שלו יניקה ל[[קליפות|חיצונים]], הוא יפחד שזה יקרה שוב. | ||
ועל דרך משל: אדם שמעולם לא נכנס | ועל דרך משל: אדם שמעולם לא נכנס למלך מפחד שבהיכנסו למלך הוא ייכשל בדיבורו ויפגע בכבוד המלך, וזאת אף על פי שהוא רגיל לדבר עם שרי המלך. וכל שכן אם הוא דיבר עם שר המלך והוא נכשל בדיבורו, שהוא יפחד לבוא לפני המלך. | ||
==== | ====יצחק אבינו==== | ||
טענתו של יצחק היא: "שיצא ממנו | טענתו של יצחק היא: "שיצא ממנו עשיו". וגם אצלו כמו אצל אברהם, מכיוון שפעם יצא ממנו מכשול - שנשפע ממנו אל הקליפות על ידי קו השמאל, הוא לא ירצה לברך. | ||
====יעקב אבינו==== | ====יעקב אבינו==== | ||
| שורה 65: | שורה 63: | ||
וביאור העניין: בכל איסורי ה[[גילוי עריות|עריות]] שבתורה, אנו מוצאים שב[[עולם האצילות]] אלו הם ייחודים מאוד נעלים, וכמו "יחוד [[ז"א]] ו[[מלכות]]", שמכונים גם "אח ואחות", אולם בתורה זה נאסר. מכיוון שדברים אלו הם סודות המלך הראויים להישאר רק ב"עולם האחדות" - ארמונו של המלך, שזהו [[עולם האצילות]] ששם "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]; אבל ב"עולם הפירוד", ב[[עולמות בי"ע]], שם אין לגלות את סודות המלך, והמגלה אותם שם הוא מבייש את המלך, ולכן איסורי העריות הינם חמורים מאוד. | וביאור העניין: בכל איסורי ה[[גילוי עריות|עריות]] שבתורה, אנו מוצאים שב[[עולם האצילות]] אלו הם ייחודים מאוד נעלים, וכמו "יחוד [[ז"א]] ו[[מלכות]]", שמכונים גם "אח ואחות", אולם בתורה זה נאסר. מכיוון שדברים אלו הם סודות המלך הראויים להישאר רק ב"עולם האחדות" - ארמונו של המלך, שזהו [[עולם האצילות]] ששם "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]; אבל ב"עולם הפירוד", ב[[עולמות בי"ע]], שם אין לגלות את סודות המלך, והמגלה אותם שם הוא מבייש את המלך, ולכן איסורי העריות הינם חמורים מאוד. | ||
ויעקב, אף על פי שמצד דרגתו שהיה | ויעקב, אף על פי שמצד דרגתו שהיה מעולם האצילות - הוא יכל לשאת שתי נשים, ובפרט על פי המשמעות הרוחנית של שתי נשיו שהיה זה יחוד עם שני ה"ה"א" של [[שם הוי"ה]] המרמזים על [[עלמא דאתכסיא]] ו[[עלמא דאתגליא]]. | ||
אך מכיוון שענינו הוא "[[קו האמצעי]]", והיינו שהיה ה"בריח התיכון" הממשיך מלמעלה למטה, למרות שמצד זה הוא יכול להמשיך את הגילוי למטה, ולא יהיו נטיות לצד, שהרי מיטתו הייתה שלימה (שלא יצאה ממנו השפעה לחיצונים), מכל מקום, מכיוון שכאשר תינתן התורה נהייתה לו בושה על כך שמה שעשה נחשב כאיסור בעולמות בי"ע, לכן הוא מפחד מלהמשיך שוב פעם באופן כזה שיהיה גילוי שלא במקומו. | אך מכיוון שענינו הוא "[[קו האמצעי]]", והיינו שהיה ה"בריח התיכון" הממשיך מלמעלה למטה, למרות שמצד זה הוא יכול להמשיך את הגילוי למטה, ולא יהיו נטיות לצד, שהרי מיטתו הייתה שלימה (שלא יצאה ממנו השפעה לחיצונים), מכל מקום, מכיוון שכאשר תינתן התורה נהייתה לו בושה על כך שמה שעשה נחשב כאיסור בעולמות בי"ע, לכן הוא מפחד מלהמשיך שוב פעם באופן כזה שיהיה גילוי שלא במקומו. | ||
==== | ====משה רבינו==== | ||
טענתו של משה היא: "שלא זכיתי ליכנס | טענתו של משה היא: "שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי". | ||
והיינו, שמכיוון שענינו של משה רבינו הוא "אור אבא" ( | והיינו, שמכיוון שענינו של משה רבינו הוא "אור אבא" (חכמה דאצילות) בעצמו, ומכיוון שהוא למעלה מהשפע שנמשך ל"ארץ" - [[מלכות]], ולכן הוא לא זכה להיכנס לארץ. | ||
לכן הוא לא ירצה לברך, שהרי ה[[כוס]] עניינה הוא מלכות, ומעולם לא הייתה דרכו בכך. ואם כן, כיצד הוא יוכל לברך ביין המשומר. | לכן הוא לא ירצה לברך, שהרי ה[[כוס]] עניינה הוא מלכות, ומעולם לא הייתה דרכו בכך. ואם כן, כיצד הוא יוכל לברך ביין המשומר. | ||
==== | ====יהושע בן נון==== | ||
טענתו של יהושע היא: "שלא זכיתי לבן". | טענתו של יהושע היא: "שלא זכיתי לבן". | ||
==ראה גם== | |||
*[[סעודת שור הבר והלוויתן]] | |||
== | |||
*[[סעודת שור הבר | |||
*[[שור הבר]] | *[[שור הבר]] | ||
*[[לוויתן]] | *[[לוויתן]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||