עריכת הדף "יין המשומר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקורו של היין== | ==מקורו של היין== | ||
ה[[גמרא]]{{הערה|בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.}} מביאה את פירושו של [[רבי יהושע בן לוי]] לפסוק "עין לא ראתה"{{הערה|[[ישעיה]] סד, ג.}} - שמשמעותו של הפסוק היא, שיש דבר שלא נגלה לאדם מעולם, ואפילו לנביאים, שדבר זה הוא - | ה[[גמרא]]{{הערה|בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.}} מביאה את פירושו של [[רבי יהושע בן לוי]] לפסוק "עין לא ראתה"{{הערה|[[ישעיה]] סד, ג.}} - שמשמעותו של הפסוק היא, שיש דבר שלא נגלה לאדם מעולם, ואפילו לנביאים, שדבר זה הוא - יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. | ||
ומבואר{{הערה|צל"ח על הגמרא שם.}}, שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל | ומבואר{{הערה|צל"ח על הגמרא שם.}}, שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל יין לפני שסוחטים אותו מהענבים טעמו לא פג, אבל יש לו חסרון שהשמרים מעורבים עם היין. אבל לאחר שסחטו אותו, כשעומד קצת לאחרי שתסיסתו נגמרה, נופלים השמרים לשולי הכלי והיין נשאר צלול מהשמרים, אבל טעמו פג במקצת; אבל היין הזה, הוא משומר בעודו בענביו, כלומר שכבר הוא נקי משמריו בעודו בענביו. | ||
ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה - בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו | ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה - בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו יין המשומר. | ||
במדרש{{הערה|במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד [[הקב"ה]] להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד, יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה [[חלב]]". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מ[[דבש]]. אשר נמשלה ליין{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.}}. | במדרש{{הערה|במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד [[הקב"ה]] להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד, יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה [[חלב]]". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מ[[דבש]]. אשר נמשלה ליין{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.}}. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
ב[[תורת החסידות]] מבואר, שישנם ב' אופנים בשמחה - יש שמחה שמורגשת באדם (שהוא מרגיש ש'''הוא''' שמח), ויש שמחה שאינה מורגשת (שהוא לא מרגיש את עצמו כלל). | ב[[תורת החסידות]] מבואר, שישנם ב' אופנים בשמחה - יש שמחה שמורגשת באדם (שהוא מרגיש ש'''הוא''' שמח), ויש שמחה שאינה מורגשת (שהוא לא מרגיש את עצמו כלל). | ||
הדרך להגיע לשמחה היא באמצעות | הדרך להגיע לשמחה היא באמצעות יין. וכמו שכתוב "יין ישמח לבב אנוש", ו"תירושי המשמח אלקים ואנשים". ובזה עצמו יש שני סוגי יינות - יין המשכר ויין המשמח. | ||
חז"ל אומרים שב[[חטא עץ הדעת]] העץ היה "גפן" בעל ענבים אדומים (או שחורים), והם מפרטים את החטא - ש"אשכול של ענבים סחטה לו". ומבואר בתורת החסידות, שהחטא היה - שחוה גילתה את מה שהיה בהעלם. דהיינו, היין שאותו סחטה חוה היה ממדרגת ה[[בינה]], והיא גילתה אותו, והוא נמשך והתגלה ב[[עולמות בי"ע]]. אולם זה היה רק "עץ הדעת", שאותו היא גילתה. | חז"ל אומרים שב[[חטא עץ הדעת]] העץ היה "גפן" בעל ענבים אדומים (או שחורים), והם מפרטים את החטא - ש"אשכול של ענבים סחטה לו". ומבואר בתורת החסידות, שהחטא היה - שחוה גילתה את מה שהיה בהעלם. דהיינו, היין שאותו סחטה חוה היה ממדרגת ה[[בינה]], והיא גילתה אותו, והוא נמשך והתגלה ב[[עולמות בי"ע]]. אולם זה היה רק "עץ הדעת", שאותו היא גילתה. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
אבל את "עץ החיים" - גפן בעל ענבים לבנים (ירוקים) - היא לא גילתה. דהיינו, שאת דרגת היין שב[[חכמה]], שבה יש [[ביטול]] לגבי ה[[כתר]], ועל כן גם השמחה המגיעה ממנו היא בלא הרגשה - היא לא גילתה. | אבל את "עץ החיים" - גפן בעל ענבים לבנים (ירוקים) - היא לא גילתה. דהיינו, שאת דרגת היין שב[[חכמה]], שבה יש [[ביטול]] לגבי ה[[כתר]], ועל כן גם השמחה המגיעה ממנו היא בלא הרגשה - היא לא גילתה. | ||
גילוי בחינה נעלית זו לא יכול להיות בזמן שבו הרע קיים בעולם, ועל כן אי אפשר לו להתגלות, אולם [[לעתיד לבוא]], כשיתברר הטוב מהרע, ומציאותו של הרע תתבטל, אז תתגלה הדרגה שבה "עין לא ראתה אלקים זולתך" - התענוג האלקי הבלתי מורגש, ואז יוכלו לשתות מאותו | גילוי בחינה נעלית זו לא יכול להיות בזמן שבו הרע קיים בעולם, ועל כן אי אפשר לו להתגלות, אולם [[לעתיד לבוא]], כשיתברר הטוב מהרע, ומציאותו של הרע תתבטל, אז תתגלה הדרגה שבה "עין לא ראתה אלקים זולתך" - התענוג האלקי הבלתי מורגש, ואז יוכלו לשתות מאותו יין המשומר, שהוא יין המשמח. | ||
===כוס של ברכה=== | ===כוס של ברכה=== | ||
בסעודה שתהיה לעתיד לבוא יברכו על הכוס שימלאו מיין זה. תוכן העניין הוא: כפי שכיום כאשר מברכים על הכוס מעלים את היין שבכוס, שהוא | בסעודה שתהיה לעתיד לבוא יברכו על הכוס שימלאו מיין זה. תוכן העניין הוא: כפי שכיום כאשר מברכים על הכוס מעלים את היין שבכוס, שהוא יין המשכר, אל ה"בריכה העליונה", למדרגה של יין המשמח - טעימה מיין זה המשומר. כן לעתיד לבוא זה יהיה. | ||
דהיינו, הכוס שבה ישתמשו לברכה תכיל רכ"א (221) לוגין, ודבר זה נלמד מה[[גימטריה]] של "כוסי '''רויה'''". והיינו, שה[[כוס]] שבה משתמשים כיום לברכה היא [[מלכות דאצילות]], אבל לעתיד לבוא הכוס תהיה כוס גדולה, ולכן היא תכיל רכ"א - שזה [[אותיות]] "ארך" שהיא אחת מ[[י"ג מדות הרחמים|י"ג מידות]] שב[[אריך]], שהוא [[כתר]]. | דהיינו, הכוס שבה ישתמשו לברכה תכיל רכ"א (221) לוגין, ודבר זה נלמד מה[[גימטריה]] של "כוסי '''רויה'''". והיינו, שה[[כוס]] שבה משתמשים כיום לברכה היא [[מלכות דאצילות]], אבל לעתיד לבוא הכוס תהיה כוס גדולה, ולכן היא תכיל רכ"א - שזה [[אותיות]] "ארך" שהיא אחת מ[[י"ג מדות הרחמים|י"ג מידות]] שב[[אריך]], שהוא [[כתר]]. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
===הסירוב לברך=== | ===הסירוב לברך=== | ||
ומכיוון שההמשכה שנעשית על ידי הברכה על הכוס של | ומכיוון שההמשכה שנעשית על ידי הברכה על הכוס של יין זה, לא ירצו הצדיקים לברך עליה. | ||
====[[אברהם אבינו]]==== | ====[[אברהם אבינו]]==== | ||
| שורה 128: | שורה 128: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו. | *סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו. | ||
*סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין | *סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין יין המשומר. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||