עריכת הדף "יין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
===יין משומר=== | ===יין משומר=== | ||
היין המשומר מקורו בקדושה, יש בו רק טוב ואפילו לא ניצוץ קלוש וחבוי של רע. הוא מתלבש ומפעיל רק את הכוחות הטובים והנשמה האלוקית של האדם, ואפילו מי שיש בו כוחות לא טובים הרי טיבו וסגולתו המיוחדת לספק אנרגיה ומרץ רק לטוב ולא לרע. יתירה מזו, הוא לא רק משומר" מפסולת אלא גם "שומר". לא רק מעורר ומפעיל את כוחות הטוב אלא יתירה מזו גם שומר שכוחות הרע ינוטרלו וייעלמו. וכפי שרואים שמי ששותה יין בשעה שהוא עוסק בשמחה והתלהבות בעבודת ה' גורם לו היין לשקוע בכך כל כולו ולשכוח לגמרי מעניני העולם הזה | היין המשומר מקורו בקדושה, יש בו רק טוב ואפילו לא ניצוץ קלוש וחבוי של רע. הוא מתלבש ומפעיל רק את הכוחות הטובים והנשמה האלוקית של האדם, ואפילו מי שיש בו כוחות לא טובים הרי טיבו וסגולתו המיוחדת לספק אנרגיה ומרץ רק לטוב ולא לרע. יתירה מזו, הוא לא רק משומר" מפסולת אלא גם "שומר". לא רק מעורר ומפעיל את כוחות הטוב אלא יתירה מזו גם שומר שכוחות הרע ינוטרלו וייעלמו. וכפי שרואים שמי ששותה יין בשעה שהוא עוסק בשמחה והתלהבות בעבודת ה' גורם לו היין לשקוע בכך כל כולו ולשכוח לגמרי מעניני העולם הזה. יין זה הוא קדוש, יין של מצוה – יין שאומרים עליו ברכה בסעודת מצוה ובעת קיום המצוות - שהוא משפיע אך ורק לטוב על יין זה נאמר "משמח (אלוקים) ואנשים"{{הערה|שם=משמח אלוקים}}, היינו, שהוא פועל על אלו הנקראים "אנשים" - שם המתאר אדם המצוי במצב נעלה, מוחין דגדלות | ||
===יין המשכר=== | ===יין המשכר=== | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
אמנם התורה אסרה רק יין שהתנסך '''לעבודה זרה''' אבל גזרו חכמים{{הערה|יש להעיר, שמשמעות "גזירה" זו היא שבכח החכמים היה "לאסור" (מלשון "לקשור") לקליפות גם דברים שהתירה התורה.}} שגם '''סתם יינם''' יחשב כיין נסך. ולכן, '''כל''' יין שנגע בו גוי הופך ליין נסך ונאסר - למעט יין שפסול לניסוך על המזבח, כגון שבושל. אמנם בנוגע ל[[כוס של ברכה]] יש מחמירים יותר (דהיינו, יין מבושל שנגע בו גוי: למרות שמותר בשתיה - אסור לכוס של ברכה). | אמנם התורה אסרה רק יין שהתנסך '''לעבודה זרה''' אבל גזרו חכמים{{הערה|יש להעיר, שמשמעות "גזירה" זו היא שבכח החכמים היה "לאסור" (מלשון "לקשור") לקליפות גם דברים שהתירה התורה.}} שגם '''סתם יינם''' יחשב כיין נסך. ולכן, '''כל''' יין שנגע בו גוי הופך ליין נסך ונאסר - למעט יין שפסול לניסוך על המזבח, כגון שבושל. אמנם בנוגע ל[[כוס של ברכה]] יש מחמירים יותר (דהיינו, יין מבושל שנגע בו גוי: למרות שמותר בשתיה - אסור לכוס של ברכה). | ||
"יין נסך | "יין נסך מטמטם {{טמטום המוח|המוח]] [[טמטום הלב|והלב]]"{{הערה|ספר השיחות התש"ה (לה"ק) עמודים ל לא.}}, ובסיפורי חב"ד ישנם כמה וכמה סיפורים הקשורים בזה{{הערה|לדוגמא: התמים ח"ג עמ' פח-צג ח"ד עמ' פ-פה, לקו"ד ב' ליקוט לב (לה"ק) עמודים 767-786.}}. היינו, שתיין יין נסך גורמת לחסמים נפשיים, המונעים מהאדם להתפעל מהאלוקות במוחו ובליבו. | ||
==ניסוך היין על המזבח== | ==ניסוך היין על המזבח== | ||