עריכת הדף "יין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יינות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | [[קובץ:יינות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | ||
'''יין''', הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם מ[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם [[ארץ ישראל]], כן הוא מכונה בנביא{{הערה|שם= | '''יין''', הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם מ[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם [[ארץ ישראל]], כן הוא מכונה בנביא{{הערה|שם=תי|[[ספר שופטים]] ט, יג.}} "משמח אלקים ואנשים". בשל חשיבותו הוא נקרא "'''ראש וראשון למשקים'''", ונקבעה לו ברכה מיוחדת. ישנם הלכות מיוחדות בנוגע ליין. כמו כן, הוא אחד מהדברים שנסכו על ה[[מזבח]]. | ||
==שמותיו== | ==שמותיו== | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
==ייצור היין== | ==ייצור היין== | ||
[[קובץ:יין בוליביה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכנת יין בבית חב"ד בבוליביה לקראת [[ליל הסדר]]]] | [[קובץ:יין בוליביה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכנת יין בבית חב"ד בבוליביה לקראת [[ליל הסדר]]]] | ||
היין מיוצר בתהליך ממושך הכולל את בחירת הענבים היותר מובחרים, דריכתם | היין מיוצר בתהליך ממושך הכולל את בחירת הענבים היותר מובחרים, דריכתם, או כיום מעיכתם באמצעים מכנים. לאחר מכן עובר היין תסיסה, אשר בה ה[[סוכר]]ים הופכים לאלכוהול וכו', בתהליך זה משתמשים בשמרים. לאחר מכן מסננים את היין ומעבירים אותו לחביות ליישון. לאחר תהליך זה היין עובר למכירה ולשימוש. | ||
בתהליך ייצורו של ה'''מיץ ענבים''' עוצרים את התסיסה, ולא מאפשרים ליין להפוך לאלכוהולי. | |||
אופן נוסף של ייצור היין הוא בהכנסת צימוקים עם [[סוכר]] ומים לתוך כלי, לאחר מספר ימים המים נהפכים ליין. | |||
לאופני הכנת היין השונים ולשלביהם יש השפעה על דינים שונים. | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ | |||
==יין נסך== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[יין נסך]]}} | |||
התורה אוסרת להנות מכל "תקרובת עבודה זרה", ולכן יין שהתנסך לעבודה זרה נאסר בהנאה. חכמים גזרו שגם "סתם יינם" של גויים יחשב כיין נסך, כיון ש"סתם מחשבת גוי לעבודה זרה". | |||
כל יין שגוי נוגע בו נהפך ליין נסך, חוץ מאם הוא פסול לניסוך על המזבח, כגון אם בישלו אותו. | |||
אמנם בנוגע ל[[כוס של ברכה]] יש מחמירים יותר, גם אם היין מבושל. | |||
==ברכת היין== | ==ברכת היין== | ||
===לפניו=== | ===לפניו=== | ||
לפני שתיית היין מברכים ברכה מיוחדת אשר נתייחדה לו: | לפני שתיית היין מברכים ברכה מיוחדת אשר נתייחדה לו: | ||
{{ציטוט|תוכן=ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא פרי הגפן|מרכאות=כן}} | |||
באם באמצע הסעודה הגיע יין משובח יותר, דהיינו, ששתה יין אדום והגיע יין לבן - שהוא יותר בריא לגוף, או שהגיע יין אדום משובח יותר, או ששתה יין לבן וידוע שהאדום הזה הינו יותר משובח, אומרת ההלכה כי צריך לברך עליו: | באם באמצע הסעודה הגיע יין משובח יותר, דהיינו, ששתה יין אדום והגיע יין לבן - שהוא יותר בריא לגוף, או שהגיע יין אדום משובח יותר, או ששתה יין לבן וידוע שהאדום הזה הינו יותר משובח, אומרת ההלכה כי צריך לברך עליו: | ||
{{ציטוט|תוכן=ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם הטוב והמטיב|מרכאות=כן}} | |||
הלכה זו תקיפה גם כאשר הגיע סוג יין שלישי, וגם כאשר היין השני היה על השולחן בשעת הברכה הראשונה. | |||
אך לא כאשר היין תסס באותה חבית, גם אם ה"יישון" שלו היה בחבית נפרדת. וכן לא על ברכת היין שלאחר ברכת המזון{{הערה|[[סדר ברכת הנהנין]] פרק יב הלכות יג-כא.}}. | |||
===לאחריו=== | ===לאחריו=== | ||
אם שתה יין שלא בתוך הסעודה, צריך לברך אחריו ברכה אחת מעיין שלוש, עם שינוי מהנוסח הרגיל. דהיינו, שמתחיל באמירת | אם שתה יין שלא בתוך הסעודה, צריך לברך אחריו ברכה אחת מעיין שלוש, עם שינוי מהנוסח הרגיל. דהיינו, שמתחיל באמירת: | ||
{{ציטוט|תוכן=ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם על הגפן ועל פרי הגפן|מרכאות=כן}} | |||
וחותם באמירת: | |||
{{ציטוט|תוכן=ונודה לך על הארץ ועל פרי הגפן ברוך אתה ה' על הארץ ועל פרי הגפן|מרכאות=כן}} | |||
===ברכה על ענבים=== | ===ברכה על ענבים=== | ||
שורה 49: | שורה 62: | ||
==כוס של ברכה== | ==כוס של ברכה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[כוס של ברכה]]}} | |||
בשל חשיבותו של היין, בו משתמשים בכדי ל"קדש" את שבתות ומועדי השנה, וכן במצוות הקשורות לבניין בית בישראל: | בשל חשיבותו של היין, בו משתמשים בכדי ל"קדש" את שבתות ומועדי השנה, וכן במצוות הקשורות לבניין בית בישראל: | ||
*[[קידוש]] | *[[קידוש]] | ||
*[[הבדלה]] | |||
*[[ארבע כוסות]] ב[[ליל הסדר]] | |||
*[[חופה]] | |||
*[[שבע ברכות]] | |||
*[[ברית מילה]] | |||
*[[פדיון הבן]] | |||
כמו כן, בסיומה של סעודה כאשר [[ברכת הזימון|מברכים בזימון]], מברך המזמן על כוס של ברכה. | |||
אחד מסוגי הנדרים הוא ה[[נזיר]]ות, אשר בו האדם פורש מן היין ושאר חלקי הגפן למשך תקופה ממושכת. | אחד מסוגי הנדרים הוא ה[[נזיר]]ות, אשר בו האדם פורש מן היין ושאר חלקי הגפן למשך תקופה ממושכת. | ||
== | ==ניסוך היין== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ניסוך היין]]}} | |||
בבית המקדש, לאחר הקרבת קרבנות התמיד והמוספים, היו מנסכים כמות מסוימת של יין על המזבח. הכמות הייתה משתנת על פי סוג הקרבן, והכמות שהקריבו ממנו. | |||
כאשר היו מנסכים את היין, היו מתחילים ה[[לויים]] באמירת שירה, כיוון ש"אין אומרים שירה אלא על היין". | |||
היין | |||
== | ==עץ הדעת ועץ החיים== | ||
אחת הדעות בגמרא בנוגע לזהות "[[עץ הדעת]]" היא שזה היה גפן, וכך מתואר החטא{{הערה|ראה ב"ר פי"ט, ה. זח"א לו, א. קצב, א. זח"ב רסז, ב. זח"ג רלו, א.}}: {{ציטוטון|אשכול של ענבים סחטה לו}}. | |||
מבואר בחסידות, כי עץ הדעת ועץ החיים הם שני סוגי הענבים, וממילא כן הוא גם ביינות המופקים מהם: | |||
*עץ הדעת הוא ענבים אדומים ושחורים{{הערה|[[הצמח צדק]] מסתפק האם האדומים הם קדושה והשחורים לא, ונשאר בצ"ע.}}. | |||
*עץ החיים הוא ענבים ירוקים. | |||
דבר זה מסביר מפני מה אמרו חז"ל ש"הרואה ענבים אוכמין ב[[חלום]] - סימן רע לו. ענבים חוורין - סימן יפה לו"{{הערה|ראה ברכות נו, סע"ב. מדרש [[תהלים]] קכח, ד. זח"א קצב, א. זח"ב קמד, א.}}. | |||
" | ===יין המשכר=== | ||
היין האדום שהוא "עץ הדעת" מורכב מ"טוב ורע". דהיינו, כאשר שותים יין, יכולות לצאת מזה שתי תופעות הפוכות: | |||
או שהאדם ישמח, ויתעלה מזה, וכמו שדרש רב הונא בריה דרב יהושע על הפסוק{{הערה|זכריה ט, יז.}} "ותירוש ינובב בתולות", ש"הרגיל ביין, אפילו לבו אטום כבתולה - יין מפקחו"{{הערה|[[בבא בתרא]] יב, ב.}}, מפני שהוא "משכר את האדם לגלות סתרי לבו האטומים כבתולה"{{הערה|רש"י ד"ה ותירוש - יומא עו, ב.}}. | |||
או שהוא ישתכר, יושפל וירד ממדריגתו, וכמו שארע לנח, ש"וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו"{{הערה|נח ט, כא.}}. וכמו כן, חז"ל מבארים במקומות רבים, שמשכרות נגרמות כל העבירות, כמו שאומרים ל[[סוטה]] כשמבקשים ממנה להודות אם חטאה, וכן מהסימנים של [[בן סורר ומורה]] הוא שתיית יין מופרזת. | |||
הסיבה היא, שישנם ב' סוגי כרמים{{הערה|ריקאנטי נח ט, כ.}}: | |||
* כרם אחד הוא כרם דקדושה: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל"{{הערה|ישעיה ה, ז.}}. וכן "כרם היה לשלמה"{{הערה|שיר השירים ח, יא.}}. | |||
* ויש כרם שאינו, ועל ענביו נאמר: "ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו", וכדברי רבי יהודה בר אלעאי{{הערה|בראשית רבה פרשה טו, ז. אסתר רבה פרשה ה, א.}} ש"אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם", וממנו שתה נח. | |||
ולכן קיומם של המצוות שביין בדרך כלל צריכות להיות דווקא מיין אדום, כיוון שכך [[עבודת הבירורים|מבררים]] את הטוב מהרע. | |||
===יין המשמח=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[יין המשומר]]}} | |||
היין הלבן לעומת זאת, אינו גורם לשכרות, אלא לשמחה. יין זה הוא "[[עץ החיים]]". | |||
יין זה מכונה גם "יין המשומר", כיון שכאשר חוה סחטה אשכול ענבים בחטא עץ הדעת, היא סחטה רק אשכול ענבים אדומים, אך לא ענבים ירוקים (חוורין). מיין זה ישתו לעתיד לבוא ב[[סעודת שור הבר והלווייתן]]. | |||
== שמחה על ידי יין == | |||
ב[[נביא]] היין מכונה "משמח אלוקים ואנשים"{{הערה|[[ספר שופטים]], פרק ט' פסוק י"ג.}}. | |||
כמו כן, ה[[גמרא]] ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|דף ק"ט ע"א}}, דנה על דיני שמחה ביום טוב וזהו לשונה במסקנה: "ועכשיו שאין [[בית המקדש]] קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר{{הערה|תהילים פרק ק"ד פס' טו }} "ויין ישמח לבב אנוש"". | |||
כמו כן, ה[[גמרא]] ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|דף ק"ט ע"א}}, דנה על דיני שמחה ביום טוב | |||
ואכן, כך פסק [[הרמב"ם]] בהלכות "שביתת יום טוב{{הערה|פרק ו' הלכה י"ח.}} ששמחה נגרמת על ידי [[בשר]] ו'''יין''', וזה לשונו "הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת. וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ. וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר '''וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן'''". | |||
בעקבותיו פסק כך אף ה[[שו"ע]]{{הערה|אורח החיים סימן תקכט סעיף א'.}} וכתב שחובה לשתות בכל סעודת יום טוב יין{{הערה|וזה לשונו: "מִצְוַת יוֹם טוֹב לְחַלְּקוֹ חֶצְיוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְחֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה... וְחַיָּב לִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת וְ'''לִקְבֹּעַ כָּל סְעֻדָּה עַל הַיַּיִן'''"}}. | |||
== | ==נכנס יין יצא סוד== | ||
ענינו של יין הוא גילוי, ולכן כש"נכנס יין, יצא סוד", שהרי '''יין''' הוא ב[[גימטריה]] '''סוד''' (70). | |||
דהיינו, שכאשר אדם שותה יין, מתגלה פנימיותו. ולכן אצל אדם ישר הוא מגיע לשמחה; אבל אצל איש רע, מתגלה רוע ליבו ביתר שאת. | |||
===יינה של תורה=== | ===יינה של תורה=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[יינה של תורה]]}} | |||
פנימיות התורה מכונה '''יינה של תורה''', דהיינו, שכאשר לומדים תורה, מתגלים הסודות שבה. ועל כן מכונה היין גם כן "יין הרקח". | פנימיות התורה מכונה '''יינה של תורה''', דהיינו, שכאשר לומדים תורה, מתגלים הסודות שבה. ועל כן מכונה היין גם כן "יין הרקח". | ||
וכך כותב [[השל"ה]]{{הערה|שער האותיות (פד, ב). | וכך כותב [[השל"ה]]{{הערה|שער האותיות (פד, ב). | ||
ומביא שם ראיה מסנהדרין (לח, רע"א) אגברו חמרא אדרדקי; שבת (סז, ב) רע"ק עשה משתה לבנו ועל כל כוס וכוס כו'. ועוד.}}: שזה שמצינו "קדושים אשר בארץ.. ששתו לפעמים הרבה יותר מדאי בסעודות גדולות.. הייתה כוונתם בזה לש"ש כי מתוך משתה היין הוו מבדחי טובא ומתוך כך אומרים ד"ת על השלחן הרבה מאד וכפליים לתושי'.. דמתוך שמחה מגלה החכם רזי התורה.. כי ברבות השמחה יתחזק הכח השכלי שיש בנפש ואז הוא יותר מוכן לגלות תעלומות חכמה.. נכנס יין יצא סוד.. שעל ידי משתה היין יצאו ד"ת הנקראת סוד כו'". | |||
באופן זה מבאר הרבי{{הערה|לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים.}} מדוע רבא ורב זירא שעסקו בסודות התורה היו צריכים גם לשתיית יין. | |||
=== | ===אהבת ה'=== | ||
{{הערה| | [[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[תורה אור]]{{הערה|פרשת ויחי ד"ה חכלילי.}}, שכאשר אומרים שיוצא סוד, הכוונה היא ל[[אהבת ה']] הטמונה בלבו של היהודי. | ||
אופן גילוי האהבה הוא - כמו בתהליך הפקת היין על ידי דריכה ו[[ביטוש]] עצמיים (ולא על ידי אחרים), כך מסירים את קליפת הפרי - [[ערלת הלב]], ואז יכולה להתגלות אהבת ה'. | |||
כמו שישנם ב' סוגים ביינות, כן יש ב' סוגים באהבת ה': | |||
* יין אדום - מקביל ל[[אהבת עולם]], אהבה הבאה דרך [[התבוננות]] בגדלות ה' בענייני העולם. אהבה זו הינה מוגבלת לכוחותיו של האדם. | |||
* יין לבן - מקביל ל[[אהבה בתענוגים]], וכמו שהוא מכונה [[יין המשומר]] וישתוהו רק לעתיד לבוא, כן גם אהבה זו תתגלה בעיקר לעתיד לבוא, ומי שנהנה ממנה בעולם הזה נחשב כטועם "מעיין עולם הבא". | |||
== | ==על-פי החסידות== | ||
===מגלה את הפנימיות=== | |||
בשונה משאר הפירות הוצאת המיץ מהענבים לא נעשית בסחיטה אלא שרק "פותחים" אותם בלבד (ע"י דריסה ברגליים) – והיין זב מאליו (לגת התחתונה). ומפני ש"טבע" היין הוא יציאה מהעלם לגילוי (שהיה מוסתר בענבים ויצא לגילוי), לכן כך הוא פועל על מי ששותה אותו – שפנימיותו מתגלית. זהו הטעם שבשתיה מרובה מאדימות הפנים: כי הנפש מלובשת בדם, והתאדמות הפנים היא גילוי הנפש (וכשמרבים בשתיה יותר מדאי נרדמים, כי פנימיות הנפש מתגלה יותר משיכול הגוף להכיל){{הערה|לקו"ת שלח להבין עניין הנסכים.}}. | |||
===יין ומים=== | ===יין ומים=== | ||
מים הוא חכמה ויין בינה. ומאחר ועניין הבינה הוא להתבונן ולהרחיב את נקודת החכמה, יש למזוג את המים (בחינת ה"סופר") לתוך היין (שהוא בחינת ה"ספר", תורה שבכתב, כמו שכתוב יינה של תורה). וזהו שנאמר בזוהר על פסוק ויבא לו יין וישת - ארמי מיא בההוא יין{{הערה|זוהר בלק תקפט סע"א.}}, והוא עניין ושאבתם מים בששון: שבזמן שאיבת המים (חכמה) יש לשמוח ולרקוד (עניין הבינה){{הערה|לקו"ת דרושים לסוכות פ ע"ב.}}. | מים הוא חכמה ויין בינה. ומאחר ועניין הבינה הוא להתבונן ולהרחיב את נקודת החכמה, יש למזוג את המים (בחינת ה"סופר") לתוך היין (שהוא בחינת ה"ספר", תורה שבכתב, כמו שכתוב יינה של תורה). וזהו שנאמר בזוהר על פסוק ויבא לו יין וישת - ארמי מיא בההוא יין{{הערה|זוהר בלק תקפט סע"א.}}, והוא עניין ושאבתם מים בששון: שבזמן שאיבת המים (חכמה) יש לשמוח ולרקוד (עניין הבינה){{הערה|לקו"ת דרושים לסוכות פ ע"ב.}}. | ||
===יין (נסכים) וקורבנות=== | |||
אמרו חז"ל{{הערה|ברכות יד ע"ב.}} שכל הקורא קריאת שמע בלא תפילין "כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים". והיינו, שקריאת שמע הוא כדוגמת הקורבנות, ואילו התפילין הם כדוגמת הנסכים.ויובן{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי - ח (במדבר ג) א'קצז.}} על ידי משל: | |||
====המשל==== | |||
הנפש מחיה את הגוף כי זו מהותה – נפש המחיה, אך למרות זאת '''החיבור''' שלה לגוף נעשה באמצעות אכילה. הלחם "סועד את הלב" שיוכל לקבל את אור הנפש, ועל ידי זה יש בכוחו של הלב לקבל את הנפש ברביעית הדם שבו{{הערה|שנעשה מהמובחר שבלחם, שהתברר מהלחם ע"י הקיבה, המעיים והכבד.}}, ואז היא מתאחדת עם הדם ומחיה באמצעותו את כל הגוף. אלא שכל זה הוא רק החיות "הגשמי" של הגוף, ואילו החיות הפנימי מתגלה דוקא בשתיין יין. אנו רואים בחוש שהיין מעורר ומגלה את ההעלם הפנימי של הנפש: "נכנס יין יצא סוד"{{הערה|מסכת סנהדרין ל"ח ע"א.}}, כל מצפוני הלב והמוח מתגלים ע"י היין: פניו מאדימות ומצהיבות ע"י היין דוקא, ואפילו לענין התגלות אור הנעלם מן השכל הוא ע"י היין דוקא, וכמו שאמרו חז"ל "אגברו חמרי אדרדקי כי היכא דלימרו"{{הערה|סנהדרין לח א. מסופר שם שבני ר' חייא ישבו בפני רבי ולא דברו, ציווה רבי שישקו אותם יין, ואכן פתחו פיהם בדברי חכמה.}}, וכן "אמר חמרא וריחנא פקחין"{{הערה|(יומא עו ע"ב. זו הצהרתו של רבא שם ששתיית היין היא שעשתה אותו ל"פיקח".}} (אלא שאם שותה יותר מדאי – אף על פי שישמח ביותר – אבל מריבוי אור השכל יותר מכחו שאת יתבלבלו כלי המוח, ויתבלבל וירדם). | |||
=== | ====הנמשל==== | ||
היין | כשם שהלחם מחבר את הנפש לגוף (ע"י '''התעלותו''' והזדככותו) כך הקרבנות ממשיכים את האלוקות לקיום העולם (ע"י '''העלאת''' נפש הבהמה). היין{{הערה|ואם כי נסכים הוא לפעמים שם כולל גם למנחה (סולת ושמן), יחד עם זאת עיקרם הוא היין – שרק אותו '''מנסכים''' על המזבח.}} לעומת זאת הוא '''המשכה''': מנסכים אותו "מלמעלה למטה" על המזבח, והוא יורד (ע"י השיתין) מטה מטה עד התהום (לגלות '''שם''' אלוקות ולברר את הדברים הנמוכים ביותר). | ||
====הקשר בין יין לתפילין==== | |||
בעניין קריאת שמע ותפילין ידוע שקריאת שמע הוא העלאה (מסירות נפש באחד) ואילו תפילין הן "המשכת המוחין". ונמצא, שקריאת שמע הוא דבר אחד עם עניין הקורבנות, ותפילין הוא עניין הנסכים. והנה, תכלית האדם הוא לגלות אלוקות למטה, בעולם. תנועת ה"רצוא" (קריאת שמע, קרבנות) הוא רק הכנה ותחילת העבודה – עיקר ותכלית העבודה הוא בירור וזיכוך העולם, שנעשה ע"י הנסכים – ובפרט היין. | |||
====תכלית ההמשכה עד התהום – ע"י היין דוקא==== | |||
שמן רומז לחכמה{{הערה|מנחות פה ע"ב: "מתוך שרגילים בשמן זית, חכמה מצויה בהם".}} וסולת לדעת{{הערה|ברכות מ' ע"א: אין התינוק '''יודע''' לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן.}}. חכמה היא דביקות ודעת היא התקשרות. דביקות והתקשרות בתורה בפני עצמם אין בכוחם לברר את העניינים התחתונים שבאדם. רק כשמצטרף אליהם היין (הבינה, התבוננות) – דוקא אז יכול האדם לרדת "בשיתין" (שלו) מטה מטה עד "התהום", ולברר את המים המלוחים שנמצאים שם מששת ימי בראשית{{הערה|שהרי בראשון עדיין לא נבראו מים גשמיים, אלא רק האור והחושך. וה"מים" היו רוחניים. בשני נפרדו: החלק הרוחני שבמים הזדכך והפסולת שבהם התעבה והתגשם ונהיה מים גשמיים (על דרך חבית יין מעורב בשמרים: כשהיא עומדת היין הצלול צף למעלה ומזדכך יותר מאשר כשהיה מעורב בשמרים. והשמרים שוקעים מטה ונהיים גסים יותר מאשר כשעידן אותם היין), ובשלישי הוריד הקב"ה את המים עוד: תמורת היותם שטוחים '''על''' פני הארץ, הקוום במקום אחד – באוקינוס, בתהום.}}, לתת להם את הכח לעלות דרך גידי הארץ ולהפוך למים חיים{{הערה|לקו"ת שלח להבין עניין הנסכים, וראה גם ד"ה זה בספר המאמרים תשמ"ג.}}. | |||
. | |||
===יין לבן ויין אדום=== | |||
====עניינם==== | |||
יין בכלל מגלה את הפנימיות, וגילוי הפנימיות הוא גילוי אלוקות בנפש. אלא שיש בזה שני אופנים: ע"י שמחה וע"י מרירות, ובכללות הוא ההבדל בין עבודת הצדיקים ('''המתענגים''' על אלוקות) לבין עבודת בעלי תשובה (שאהבת ה' שלהם היא בהתפעלות גדולה הבאה מהרגשת הריחוק, ומביאה אותם לצמאון ותשוקה גדולים, ומרירות גדולה בליבו על ההיפוך{{הערה|בהיותו ממארי דחושבנא מהדבורים והמחשבות כו'.}}, ונוגע בו עד הנפש עד שתחפץ). הבחינה הראשונה נקראת "יין המשמח" (ולפעמים "יין לבן"), ואילו הבחינה השניה נקראת "יין המשכר" (ו"יין אדום"){{הערה|אוה"ת ויחי 1944.}}. | יין בכלל מגלה את הפנימיות, וגילוי הפנימיות הוא גילוי אלוקות בנפש. אלא שיש בזה שני אופנים: ע"י שמחה וע"י מרירות, ובכללות הוא ההבדל בין עבודת הצדיקים ('''המתענגים''' על אלוקות) לבין עבודת בעלי תשובה (שאהבת ה' שלהם היא בהתפעלות גדולה הבאה מהרגשת הריחוק, ומביאה אותם לצמאון ותשוקה גדולים, ומרירות גדולה בליבו על ההיפוך{{הערה|בהיותו ממארי דחושבנא מהדבורים והמחשבות כו'.}}, ונוגע בו עד הנפש עד שתחפץ). הבחינה הראשונה נקראת "יין המשמח" (ולפעמים "יין לבן"), ואילו הבחינה השניה נקראת "יין המשכר" (ו"יין אדום"){{הערה|אוה"ת ויחי 1944.}}. | ||
===מביאים זה לזה=== | יין אדום, לבן ודריכת היין | ||
====מביאים זה לזה==== | |||
סדר העבודה הוא קודם יין המשכר (אדום) ואח"כ יין המשמח (לבן). היינו, גילוי השמחה תלוי בגודל התשוקה: ככל שתגדל ההתעוררות הפנימית על ריחוקו וישתוקק יותר לגילוי - כך תגדל אצלו הרגשת השמחה וגילוי האלוקות בקיום המצוות. | סדר העבודה הוא קודם יין המשכר (אדום) ואח"כ יין המשמח (לבן). היינו, גילוי השמחה תלוי בגודל התשוקה: ככל שתגדל ההתעוררות הפנימית על ריחוקו וישתוקק יותר לגילוי - כך תגדל אצלו הרגשת השמחה וגילוי האלוקות בקיום המצוות. | ||
===פעולתם ב"כיבוס" המצוות=== | ====פעולתם ב"כיבוס" המצוות==== | ||
{{הערה|שם=תו"ח|בהבא לקמן ראה באריכות ב"דרך חיים ותוכחת מוסר" להרבי האמצעי, בשער התפילה עמ' קב.}}אך למרות שעבודת הצדיקים נעלית מעבודת הבעלי תשובה, דווקא המרירות של בעלי התשובה מגלה אצלם שמחה נעלית '''יותר''', וכמאמר "במקום שבעלי תשובה עומדים בו אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"{{הערה|דעת ר' אבהו בברכות לד.}}. וזו גם (על פי החסידות) כוונת הפסוק "כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותו"{{הערה|בראשית מט יא.}}. היין הלבן מכבס את הבגדים והיין האדום את תכשיטי הראש{{הערה|ע פי פירוש זה "סותו" הוא מלשון "מסווה אפיים", והם תכשיטים ששמים על הפנים (וכן "כלי הראיה" - משקפים), שהם לבושים '''נעלים''' של הראש, ולכן עולים ביוקר רב.}}. | {{הערה|שם=תו"ח|בהבא לקמן ראה באריכות ב"דרך חיים ותוכחת מוסר" להרבי האמצעי, בשער התפילה עמ' קב.}}אך למרות שעבודת הצדיקים נעלית מעבודת הבעלי תשובה, דווקא המרירות של בעלי התשובה מגלה אצלם שמחה נעלית '''יותר''', וכמאמר "במקום שבעלי תשובה עומדים בו אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"{{הערה|דעת ר' אבהו בברכות לד.}}. וזו גם (על פי החסידות) כוונת הפסוק "כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותו"{{הערה|בראשית מט יא.}}. היין הלבן מכבס את הבגדים והיין האדום את תכשיטי הראש{{הערה|ע פי פירוש זה "סותו" הוא מלשון "מסווה אפיים", והם תכשיטים ששמים על הפנים (וכן "כלי הראיה" - משקפים), שהם לבושים '''נעלים''' של הראש, ולכן עולים ביוקר רב.}}. | ||
שורה 178: | שורה 181: | ||
אבל '''המרירות''' העצומה של בעלי התשובה עולה מעלה מעלה (אפילו מהצדיקים גמורים), ומתגלה אצלם "לבושי הראש" – שמחה של מצווה '''בלתי מוגבלת''' (משום שהיא גילוי בחינת ה"מקיף" של ה"ראש" – עצם הנשמה). | אבל '''המרירות''' העצומה של בעלי התשובה עולה מעלה מעלה (אפילו מהצדיקים גמורים), ומתגלה אצלם "לבושי הראש" – שמחה של מצווה '''בלתי מוגבלת''' (משום שהיא גילוי בחינת ה"מקיף" של ה"ראש" – עצם הנשמה). | ||
=== | ===דריכת הענבים=== | ||
====נדרשת הן ליין לבן והן לאדום==== | |||
{{הערה|שם=תו"ח}}דריכה נדרשת הן לענבים לבנים והן לענבים אדומים, ועניינה בעבודת ה' הוא ביטוש. אלא שיש הבדל בין ביטוש הבעלי תשובה (הנקרא "מרירות") לזה של הצדיקים (הנקרא "שפלות"): | |||
מרירות בעלי התשובה (דריכת הענבים האדומות) היא כעס על הרע שבו{{הערה|ועבודת "יין המשכר עצמו" היא התבוננות ב'''תוצאת''' החטא – הריחוק שנגרם בעטיו.}}, הכנעה עצומה הבאה מצד טעם ודעת - החשבון היטב באשר הוא חוטא. | |||
ואילו הביטוש אצל הצדיקים (דריכת הענבים הלבנים) הוא הכנעה ושפלות עצומה בלי חשבון וטעם כלל, והוא הנקרא "כובד ראש", שהוא שפלות הנפש מצד העצם, שנפשו כעפר לכל. | |||
====אין מביאים אלא מן הרגליות==== | |||
{{הערה|שם=תו"ח}}אמרו חז"ל{{הערה|משנה מנחות ח ה.}} שאת היין לנסכים אין מביאים אלא מן ה"רגליות", היינו, גפן שגדלה על פני הקרקע - '''שלא''' הדלו אותה (על עריס). | |||
והעניין בזה, שבלי ביטוש עצמו אי אפשר. כדי להביא את העלם הנפש לגילוי הוא דוקא ע"י הקדמת עבודת ביטוש עצמו, ועבודה זו נדרשת הן אצל החוטאים והן אצל הצדיקים, שדוקא השפלות היא הגורמת את השמחה בקיום המצוות בפרט ובעבודת ה' בכלל. ולכן יש מעלה בגפנים הגדלים על הקרקע (רגליות), שכשעצם הגידול הוא בשפלות (ולא בהגבהה) זהו למעלה משפלות ודריכה לפי שעה, כי גידולו בעצם בשפלות שגורם הגבהה בעצם. היינו, עבודת הביטוש עצמה לא מספיקה כדי לעורר את השמחה, אלא צריך להיות בשפלות '''תמידית''' – שפלות '''בעצם''' (שלא מתגלית רק בשעת ההתבוננות). | |||
===איסור הכהנים בשתיית יין=== | |||
{{הערה|אוה"ת ויחי 1944.}}מכיון ששורש הכהנים הוא בחסד{{הערה|וחסד הוא השפעה מלמעלה למטה.}} לכן עבודתם היא בבחינת החדוה שמצד תגבורת אור החסדים, וכדוגמת שמחת הנפש מדבר טוב, או מחכמה חדשה שמבין ועומד על עומקה.היינו, אמנם גם עבודה זו מביאה לגילוי פנימיות הנפש, אבל, אין זה אהבה ותשוקה שבעקבות המרירות על ריחוקו, אלא שמחה על גילוי האלוקות שבנפשו. | |||
ומכיון שעניינם גילוי הפנימיות בדרך מלמעלה למטה (ולא מלמטה למעלה) לכן הוזהרו הכהנים "יין ושכר אל תשת"{{הערה|ויקרא י' ט'.}} – אל תשתו יין דרך שכרותו{{הערה|כריתות יג ע"ב.}}, שהוא עניין עבודת הבע"ת. | |||
{{ | |||
==יין | ===יין המשומר בענביו=== | ||
אמרו רז"ל{{הערה|פסחים קיט ע"ב.}} שלעתיד יעשה הקב"ה סעודה לצדיקים, ובסופה יביאו להם כוס של ברכה ואף אחד מהם לא ירצה לברך - מלבד דוד. ומבארת זאת תורת החסידות{{הערה|סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו.}}, שהטעם שלא ירצו לברך הוא משום שהיין בכוס יהיה "יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית" – שלכן לא יראו עצמן ראויים לו (היינו, שהחסידות לומדת שמה שנאמר במדרש רבה{{הערה|פרשה יג ב.}} שלעתיד לבוא ישקה הקב"ה את ישראל יין זה - יהיה זה בסעודה זו). | |||
היינו, ששני סוגי היין דלעייל{{הערה|א. יין אדום, המשכר - הבא מעץ הדעת וב. יין לבן, המשמח – הבא מעץ החיים.}} הם שכבר יצא היין "ממקומו" (מהענבים), דבר המורה ברוחניות על עירוב הנשמה הטהורה בעניינים חיצוניים (בהרגשת עצמו) – ולכן הוא מעורב טוב ורע ויתכנו ממנו גם תוצאות שליליות. אבל היין המשומר בתוך הענבים הריהו נקי מכל פסולת ומגלה שמחה טהורה באלוקות. | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[יין המשומר]]}} | |||
מקורו של היין בספירות הוא מ[[ספירת הבינה]] ובעבודת השם מסמל על התבוננות בשעת התפילה{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ד עמודים 103 - 104}}. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
שורה 203: | שורה 215: | ||
*[[לחיים]] | *[[לחיים]] | ||
*[[תקנת המשקה]] | *[[תקנת המשקה]] | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
שורה 218: | שורה 229: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | ||