עריכת הדף "יחידה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 4: | שורה 4: | ||
היחידה היא הגבוהה מבין חמשת שמות הנשמה המופיעים במדרש{{הערה|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}}: "חמשה שמות נקראו לה, נפש רוח נשמה חיה יחידה". | היחידה היא הגבוהה מבין חמשת שמות הנשמה המופיעים במדרש{{הערה|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}}: "חמשה שמות נקראו לה, נפש רוח נשמה חיה יחידה". | ||
שרשה של בחינת היחידה מבואר בספר [[עץ חיים]]{{הערה|שער דרושי אבי"ע פרק א.}}: "יש ניצוץ קטן מאד שהוא בחי' אלהות נמשך ממדרגה האחרונה שבבורא, וזהו הניצוץ מתלבשת בכח ניצוץ אחד נברא . . הנקרא יחידה". כלומר, שבחינת היחידה היא ניצוץ הנברא המחובר לחלוטין עם ניצוץ הבורא (ניצוץ הבורא הוא [[עצם הנשמה]], פנימיותה של הנשמה, כדלהלן{{הערה|שם=ניצוץ|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31678&st=&pgnum=223&hilite= ספר המאמרים תרע"ח ע' ריג] | שרשה של בחינת היחידה מבואר בספר [[עץ חיים]]{{הערה|שער דרושי אבי"ע פרק א.}}: "יש ניצוץ קטן מאד שהוא בחי' אלהות נמשך ממדרגה האחרונה שבבורא, וזהו הניצוץ מתלבשת בכח ניצוץ אחד נברא . . הנקרא יחידה". כלומר, שבחינת היחידה היא ניצוץ הנברא המחובר לחלוטין עם ניצוץ הבורא (ניצוץ הבורא הוא [[עצם הנשמה]], פנימיותה של הנשמה, כדלהלן{{הערה|שם=ניצוץ|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31678&st=&pgnum=223&hilite= ספר המאמרים תרע"ח ע' ריג]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/8/4/9.htm ד"ה ויהי אומן תשי"ג]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/9/index.htm בלילה ההוא תשי"ט].}}). | ||
שרשה בסדר העולמות הוא מ[[אריך אנפין]]. ( | שרשה בסדר העולמות הוא מ[[אריך אנפין]]. (חמשה גילויי אלקות ישנם הנקראים "חמשה פרצופים", והם: א) אריך אנפין ב) אבא ג) אמא, ד) זעיר אנפין ה) מלכות, והם כנגד ה' בחינות שבנפש - נפש רוח נשמה חיה יחידה - מלמטה למעלה). | ||
ארבעת הדרגות שבנפש האדם (נפש, רוח, נשמה, חיה) מכוונות כנגד ארבעת [[אותיות]] [[שם הוי"ה]]. היחידה מכוונת כנגד [[קוצו של יו"ד]] של [[שם הוי"ה]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/27a.htm לקוטי תורה ראה כז, א].}}. | ארבעת הדרגות שבנפש האדם (נפש, רוח, נשמה, חיה) מכוונות כנגד ארבעת [[אותיות]] [[שם הוי"ה]]. היחידה מכוונת כנגד [[קוצו של יו"ד]] של [[שם הוי"ה]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/27a.htm לקוטי תורה ראה כז, א].}}. | ||
היא אחת משני כוחות ה[[מקיף|מקיפים]] שבנפש, שהם [[ | היא אחת משני כוחות ה[[מקיף|מקיפים]] שבנפש, שהם [[חיה]] ו[[יחידה]], כלומר כוחות אלו אינם יכולים להתגלות בעצמם, אלא רק הארה מהם, היא שמפעילה את הכוחות הפנימיים. אלא שבעוד ה[[חיה]] נקראת בשם [[מקיף הקרוב]], נקראת היחידה בשם [[מקיף הרחוק]]. | ||
==פעולתה== | ==פעולתה== | ||
מצד בחינת היחידה מורגש בגלוי רצונה של הנשמה האלוקית להתאחד עם הקב"ה בתכלית, כלשון התפילה{{הערה|הושענות ליום ג'.}}: "יחידה ליחדך". וממילא, אין שום נתינת מקום לאפשרות אחרת, ומושללת לחלוטין האפשרות להתנתק מהקב"ה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/4/index.htm ד"ה פדה בשלום תשל"ט] ס"ג ואילך. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/1/index.htm פדה בשלום תשכ"ב] ס"ב ואילך.}} | מצד בחינת היחידה מורגש בגלוי רצונה של הנשמה האלוקית להתאחד עם הקב"ה בתכלית, כלשון התפילה{{הערה|הושענות ליום ג'.}}: "יחידה ליחדך". וממילא, אין שום נתינת מקום לאפשרות אחרת, ומושללת לחלוטין האפשרות להתנתק מהקב"ה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/4/index.htm ד"ה פדה בשלום תשל"ט] ס"ג ואילך. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/1/index.htm פדה בשלום תשכ"ב] ס"ב ואילך.}}. זהו התוכן הפנימי שבדברי חז"ל{{הערה|יבמות קכב, א.}} "בבואה דבבואה לית להו" [ל[[שדים]] אין צל לצל] - שאף על פי שגם ב[[קליפות]] ישנה בחינת [[מקיף]] המנגדת למקיף שבקדושה, הרי בחינה זו יכולה לנגד רק לכח המקיף של [[חיה (חלק הנפש)|חיה]], אך לא לכח המקיף של יחידה, כי בחינת היחידה שבנפש האלוקית שוללת את האפשרות ל"לעומת זה" שינגד לה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/30/37c.htm לקוטי תורה תצא לז, ג]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15889&st=&pgnum=182&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ב ע' תקמב].}}. | ||
אמנם אין זה אומר שזקוקים להגיע לדרגה נעלית בעבודה על מנת לגלות את היחידה ולשלול אפשרות לניתוק מאלוקות. גם מי שהוא בדרגא נמוכה ונפשו האלוקית בהעלם, על ידי המחשבה אודות היחידה וההחלטה להתנהג בהתאם אליה, הדבר פועל עליו לשלול אפשרות של ניתוק{{הערה|פדה בשלום תשכ"ב הנ"ל סוף סעיף ג'.}}. | אמנם אין זה אומר שזקוקים להגיע לדרגה נעלית בעבודה על מנת לגלות את היחידה ולשלול אפשרות לניתוק מאלוקות. גם מי שהוא בדרגא נמוכה ונפשו האלוקית בהעלם, על ידי המחשבה אודות היחידה וההחלטה להתנהג בהתאם אליה, הדבר פועל עליו לשלול אפשרות של ניתוק{{הערה|פדה בשלום תשכ"ב הנ"ל סוף סעיף ג'.}}. | ||
שורה 25: | שורה 23: | ||
* '''ב[[יום הכיפורים]]''': ביום זה מאירה היחידה, ומסיבה זאת ביום זה ניתן לצרף ואף חובה לצרף בבית הכנסת את כל פושעי ישראל, שכן ביום זה מתגלה היחידה שבנפש שבנשמותם, והיא מאירה בהם בגלוי. מכח הארת ניצוץ היחידה שבנפש, האדם יכול על ידי תשובה לגרום לכפרת עוונות, שכן במקום זה שהוא היחידה שבנפש אין מגיע שום פגם שבעולם, גם אם הפגם חמור ביותר כגון חטא [[עבודה זרה]] שמגיע עד ה[[בינה]]{{מקור}}. | * '''ב[[יום הכיפורים]]''': ביום זה מאירה היחידה, ומסיבה זאת ביום זה ניתן לצרף ואף חובה לצרף בבית הכנסת את כל פושעי ישראל, שכן ביום זה מתגלה היחידה שבנפש שבנשמותם, והיא מאירה בהם בגלוי. מכח הארת ניצוץ היחידה שבנפש, האדם יכול על ידי תשובה לגרום לכפרת עוונות, שכן במקום זה שהוא היחידה שבנפש אין מגיע שום פגם שבעולם, גם אם הפגם חמור ביותר כגון חטא [[עבודה זרה]] שמגיע עד ה[[בינה]]{{מקור}}. | ||
*'''ב[[מסירות נפש]]''': כאשר יהודי מוסר נפשו על קידוש השם, ומרגיש שלא שייך בכלל אחרת, הדבר נעשה מצד הארת בחינת היחידה שבנפשו{{הערה|מאמרי פדה בשלום הנ"ל. קונטרס העבודה פ"ד-ה.}}. | *'''ב[[מסירות נפש]]''': כאשר יהודי מוסר נפשו על קידוש השם, ומרגיש שלא שייך בכלל אחרת, הדבר נעשה מצד הארת בחינת היחידה שבנפשו{{הערה|מאמרי פדה בשלום הנ"ל. קונטרס העבודה פ"ד-ה.}}. | ||
*'''בכריתת [[ברית]]''': כאשר שני אוהבים כורתים ברית משמעות הדבר כי נפשם מתייחדת בברית זו בקשר גמור ביחידה שבנפש, ולכן אין שום דבר יכול להפריד [[אהבה]] זו כיון שהיא קשר עצמי. וזו | *'''בכריתת [[ברית]]''': כאשר שני אוהבים כורתים ברית משמעות הדבר כי נפשם מתייחדת בברית זו בקשר גמור ביחידה שבנפש, ולכן אין שום דבר יכול להפריד [[אהבה]] זו כיון שהיא קשר עצמי. וזו היתה אהבת דוד ו[[יהונתן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tshu/12/135b/135b&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"א ע' קסד].}}. | ||
*'''ב[[ארבע אמות]] של האדם''': הדין הוא ש"ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום"{{הערה|בבא מציעא י, א.}}. הסיבה לכך היא כי בארבע אמותיו של אדם מתפשטת בחינת היחידה שבו, ועל ידה יכול לקנות את החפצים המונחים שם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/22.htm קונטרס הנ"ל, סעיף כ'].}}. | *'''ב[[ארבע אמות]] של האדם''': הדין הוא ש"ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום"{{הערה|בבא מציעא י, א.}}. הסיבה לכך היא כי בארבע אמותיו של אדם מתפשטת בחינת היחידה שבו, ועל ידה יכול לקנות את החפצים המונחים שם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/22.htm קונטרס הנ"ל, סעיף כ'].}}. | ||
==היחידה והכוחות הפנימיים== | ==היחידה והכוחות הפנימיים== | ||
היחידה שבנפש אינה פרט מסויים בנשמה (כמו שאר דרגות הנשמה שהם כוחותיה הפנימיים), אלא היא העצם שלמעלה מהפרטים. ואף שכולם משתלשלים ממנה, אין זה באופן שהיא מקור אליהם, אלא שהם נמצאים ממנה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/5.htm#_ftnref_38 קונטרס ענינה של תורת החסידות, סעיף ה'].}}. עם זאת, היחידה אינה שוללת את הפרטים, שהרי היא העצם שלהם, אלא אדרבה - היא מוסיפה בהם חיות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/18.htm קונטרס הנ"ל, סעיף י"ז].}}. | היחידה שבנפש אינה פרט מסויים בנשמה (כמו שאר דרגות הנשמה שהם כוחותיה הפנימיים), אלא היא העצם שלמעלה מהפרטים. ואף שכולם משתלשלים ממנה, אין זה באופן שהיא מקור אליהם, אלא שהם נמצאים ממנה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/5.htm#_ftnref_38 קונטרס ענינה של תורת החסידות, סעיף ה'].}}. יחד עם זאת, היחידה אינה שוללת את הפרטים, שהרי היא העצם שלהם, אלא אדרבה - היא מוסיפה בהם חיות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/18.htm קונטרס הנ"ל, סעיף י"ז].}}. | ||
ישנם שני אפשרויות בפעולתה של היחידה בשלילת המנגדים: כמו שהיא במקומה, וכמו ששייכת לכוחות הגלויים. כאשר מתגלית היחידה כמו שהיא במקומה, אינו חושב כלל אודות המנגד. כאשר מתגלית היחידה כמו ששייכת לכוחות הגלויים, ישנה מלחמה עם המנגד, אלא שבמלחמה זו עצמה מורגש שאי אפשר כלל להתנגד ליחידה (וכך נפעלת המעלה שגם כמו שהמנגד במקומו הוא מתבטל לגילוי היחידה){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/22/index.htm#_ftn_1681 ד"ה ואתה ברחמיך הרבים תשמ"ח] ס"ד, ובהערות שם.}}. | ישנם שני אפשרויות בפעולתה של היחידה בשלילת המנגדים: כמו שהיא במקומה, וכמו ששייכת לכוחות הגלויים. כאשר מתגלית היחידה כמו שהיא במקומה, אינו חושב כלל אודות המנגד. כאשר מתגלית היחידה כמו ששייכת לכוחות הגלויים, ישנה מלחמה עם המנגד, אלא שבמלחמה זו עצמה מורגש שאי אפשר כלל להתנגד ליחידה (וכך נפעלת המעלה שגם כמו שהמנגד במקומו הוא מתבטל לגילוי היחידה){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/22/index.htm#_ftn_1681 ד"ה ואתה ברחמיך הרבים תשמ"ח] ס"ד, ובהערות שם.}}. | ||
שורה 43: | שורה 36: | ||
מההבדלים שבין התקשרות היחידה לקב"ה, ובין התקשרות עצם הנשמה לקב"ה: בבחינת היחידה, עדיין מורגש שהאדם הוא מציאות נפרדת מהקב"ה, ולכן עליו לעשות תנועה כלשהיא ולפעול על עצמו '''להתבטל''' לקב"ה. לעומת זאת בעצם הנשמה מורגש שאין לאדם כל מציאות, ולכן הוא מאוחד עם הקב"ה בתכלית, גם מבלי שיעשה כל פעולה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16011&st=&pgnum=313&hilite= שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ט סעיף ד']. דבר מלכות ש"פ תולדות תשנ"ב (הב') סעיפים ז'-ח'.}}. | מההבדלים שבין התקשרות היחידה לקב"ה, ובין התקשרות עצם הנשמה לקב"ה: בבחינת היחידה, עדיין מורגש שהאדם הוא מציאות נפרדת מהקב"ה, ולכן עליו לעשות תנועה כלשהיא ולפעול על עצמו '''להתבטל''' לקב"ה. לעומת זאת בעצם הנשמה מורגש שאין לאדם כל מציאות, ולכן הוא מאוחד עם הקב"ה בתכלית, גם מבלי שיעשה כל פעולה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16011&st=&pgnum=313&hilite= שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ט סעיף ד']. דבר מלכות ש"פ תולדות תשנ"ב (הב') סעיפים ז'-ח'.}}. | ||
{{אדם}} | {{אדם}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:נפש אלוקית]] | [[קטגוריה:נפש אלוקית]] |