עריכת הדף "יחזקאל לנדא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הנודע ביהודה חי בתקופת [[הבעל שם טוב]] והייתה להם קירבה משפחתית. הרבי אומר בשיחה{{הערה|יום [[שמחת תורה]] [[תשל"ו]] (בלתי מוגה).}} שלנודע ביהודה הייתה שייכות לבעל שם טוב, ונתברר כבר שלא כסוברים שהנודע ביהודה חלק על הבעל שם טוב{{הערה|יש הסוברים שבתחילה התנגד בחריפות לבעל שם טוב ובסוף ימיו חזר בו{{מקור}}}}. | הנודע ביהודה חי בתקופת [[הבעל שם טוב]] והייתה להם קירבה משפחתית. הרבי אומר בשיחה{{הערה|יום [[שמחת תורה]] [[תשל"ו]] (בלתי מוגה).}} שלנודע ביהודה הייתה שייכות לבעל שם טוב, ונתברר כבר שלא כסוברים שהנודע ביהודה חלק על הבעל שם טוב{{הערה|יש הסוברים שבתחילה התנגד בחריפות לבעל שם טוב ובסוף ימיו חזר בו{{מקור}}}}. | ||
אשתו וכן בתו של הנודע ביהודה כיבדו מאד את הבעל שם טוב וביתו אף | אשתו וכן בתו של הנודע ביהודה כיבדו מאד את הבעל שם טוב וביתו אף היתה משרתת בביתו. | ||
מסופר, שלאחר שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] [[האור החיים הקדוש]] ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו". | מסופר, שלאחר שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] [[האור החיים הקדוש]] ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו". | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
כאן המשיך הרבי: | כאן המשיך הרבי: | ||
וכידוע המעשה עם ה"נודע ביהודה", בבואו לכהן כרב ב[[פראג]], | וכידוע המעשה עם ה"נודע ביהודה", בבואו לכהן כרב ב[[פראג]], שהיתה עיר מלאה חכמים וסופרים. היה גדול מרובם, והיו כאלה שחשבו עצמם שהם גדולים ממנו וביקשו לקנטרו בהלכה. הציגו לפניו כמה-וכמה שאלות, ועל כולם השיב כדבעי. מלבד שאלה אחת שפסק באופן מסויים, בזמן שלכאורה הפסק-דין היה צריך להיות באופן אחר. כשנשאל הנודע-ביהודה כיצד אירע שהשיב שלא כהוגן, השיב: | ||
בטוחני שהשאלה לא | בטוחני שהשאלה לא היתה שאלה הנוגעת למעשה בפועל, אלא 'שאלה' שהמציאו. וביאר, שאם השאלה היתה נוגעת לפועל היתה לו סייעתא דשמיא, שיוכל לכוון ולפסוק לפי האמת. מה שאין כן במה שאינו נוגע למעשה – אינני אלא בשר ודם, ופסקתי כפי שיד שכלי מגעת ולא יותר, ולכן אירעה טעות. | ||
בהזדמנות נוספת{{הערה|יום שמחת תורה תשל"ו – 'שיחות קודש' תשל"ו כרך א' עמ' 119}} סיפר הרבי סיפור זה כך: | בהזדמנות נוספת{{הערה|יום שמחת תורה תשל"ו – 'שיחות קודש' תשל"ו כרך א' עמ' 119}} סיפר הרבי סיפור זה כך: | ||
פראג | פראג היתה עיר ואם בישראל ובה היו לומדים גדולים אשר היו סבורים שאין יאה לעיר כזו שיכהן במשרת הרבנות רב צעיר כל כך ("יכול הוא לכהן ביאמפעל – אך לא בפראג") והסדר היה אז – על דרך הלשון בש"ס ([[בבא קמא]] עה, א) שהיו מקפחים בהלכות – הרב (בראשית בחירתו למשרת רבנות) היה אומר דרשה בעמקות מלאה סברות וכו', היו בוחנים אותו, וכן היו שואלים אותו שאלות וכו'. | ||
וכן נהגו בנודע ביהודה: שאלוהו שאלות שונות – והחליטו מראש שאם יענה על כולן כדבעי, טוב; ואם 'יתפסוהו' בדבר שלא ישיב כדבעי, אזי יכריזו שהוא מתאים לכהן כרב בעיר אחרת, אך לא בפראג... עד אשר פעם אחת "ה' סייע בידם" [=כנראה שהמבחן' היה בכמה ימים נפרדים] והם הצליחו להכשילו בתשובה. | וכן נהגו בנודע ביהודה: שאלוהו שאלות שונות – והחליטו מראש שאם יענה על כולן כדבעי, טוב; ואם 'יתפסוהו' בדבר שלא ישיב כדבעי, אזי יכריזו שהוא מתאים לכהן כרב בעיר אחרת, אך לא בפראג... עד אשר פעם אחת "ה' סייע בידם" [=כנראה שהמבחן' היה בכמה ימים נפרדים] והם הצליחו להכשילו בתשובה. | ||
הנודע ביהודה הסביר את פשר העובדה התמוהה שהצליחו להכשילו בדבר הלכה – שכנראה ה"שאלה" | הנודע ביהודה הסביר את פשר העובדה התמוהה שהצליחו להכשילו בדבר הלכה – שכנראה ה"שאלה" היתה תיאורטית ולא מעשית. כלומר: בעצם נדרש הסבר איך ניתן לצפות שבשר-ודם יפסוק בדיני תורה ("אפילו אם הוא רבה של פראג בעל ראש טוב") כאשר ישנה ירידת הדורות ("אם הראשונים בני מלאכים כו'")? אלא – הסביר הנודע ביהודה – מכיוון שמינויו נעשה על-פי תורה, הרי "לא יאונה ל[[צדיק]] כל אוון", ואז למרות שמצד שכלו (אנושי) אינו שייך לכוון לרצון העליון, הרי מצד הסיוע שיש לו מלמעלה בכוחו לפסוק כדי שלא להכשיל את ישראל, מה שאין כן כשהדבר נוגע לכבודו של הרב (כבודו של בשר-ודם)!... ואכן בדקו ומצאו שה"שאלה" לא היתה נוגעת למעשה-בפועל. | ||
בש"פ נשא י"ד סיוון תשל"ו{{הערה|שם כרך ב' עמ' 330}} חזר הרבי על הסיפור בקצרה אך חידד והרחיב בפרט האחרון: | בש"פ נשא י"ד סיוון תשל"ו{{הערה|שם כרך ב' עמ' 330}} חזר הרבי על הסיפור בקצרה אך חידד והרחיב בפרט האחרון: | ||