עריכת הדף "יחוד מ"ה וב"ן"

'''[[יחוד]] [[שם מ"ה|מ"ה]] ו[[שם ב"ן|ב"ן]]''' הוא ביטוי בחסידות שמשמעותו הוא ייחוד עליון ותחתון, [[משפיע]] ו[[מקבל]], ודוגמאות רבות המשתלשלות מהיחוד בין [[שם מ"ה]] המורה על האופן הנעלה של שם ה' כפי שהוא בדרגת 'אדם' (ב[[גימטריה]] מ"ה), עם [[שם ב"ן]] המורה על האופן הנמוך יותר של שם ה' כפי שהוא בדרגת 'בהמה' (בגימטריה ב"ן).

==ביאור המושג==
שם מ"ה הוא השלישי מבין ארבעת המילויים של שם הוי"ה: והוא נוצר מה[[גימטריה]] של שם הוי"ה כפי שהוא נכתב במילוי [[אות אל"ף|אלפי"ן]] (יו"ד ה"א וא"ו ה"א)), ואילו שם ב"ן הוא הרביעי והנמוך ביותר מארבעת צירופי שם הוי"ה, ונוצר מהגימטריה של שם הוי"ה כפי שהוא נכתב במילוי [[אות ה"א|ההי"ן]] (יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה).

בשונה מהשמות הנעלים יותר [[שם ס"ג]] ו[[שם ע"ב]] הנעלים מהתלבשות בעולמות, שם מ"ה מורה על האורות האלוקיים לעומת שם ב"ן שמורה על הכלים, ולמעשה הייחוד בין ב' שמות אלו הוא הביטוי והמשל לכל יחוד של משפיע ומקבל, עליון ותחתון.

פעולה זו של יחוד מ"ה וב"ן היא התכלית של כל התורה ומצוות, לאחד את האלוקות שלמעלה מהעולם עם הגשמיות והחומריות, שהאלוקות לא רק תאיר בעולם אלא תתאחד עמו. יחוד מ"ה וב"ן.

===אותיות מנצפ"ך===
{{ערך מורחב|ערך=[[אותיות מנצפ"ך]]}}
יחוד מ"ה וב"ן קשור גם לאותיות הכפולות, כיון שעניין הכפל בכללות מורה על יחוד מ"ה וב"ן, שהוא חיבור אותיות זכרים ונקבות{{הערה|תורה אור פרשת בשלח בד"ה לסוסתי ברכבי, והוא עניין שמירת שתי הבחינות שבכל שבת (והוא פירוש על דברי הפרדס בשער האותיות פכ"ו בשם הזהר חדש).}}. והטעם שיחוד זה הוא גאולה, כי ענינה של הגאולה הוא העלייה וההתאחדות שתהיה לעתיד לבוא לספירת המלכות (ב"ן) עם שורשה (מ"ה).

==דוגמאות וביטויים==
*[[אליעזר עבד אברהם|אליעזר]], נישואי [[יצחק אבינו|יצחק]] ו[[רבקה אמנו|רבקה]] - אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/39/96c.htm לקוטי תורה צו, סוף עמוד ג' ואילך]. סה"מ תקס"ג ע' לו ואילך. תו"ח פרשתנו קלה, א ואילך. אוה"ת פרשתנו קכז, ב ואילך. סה"מ תר"ס ע' ל ואילך.}} שהסיבה לכך שהתורה מאריכה כל כך בסיפור נישואים אלו ב[[פרשת חיי שרה]] היא מכיון שהם ענין הכי כללי בתורה ובכל סדר ההשתלשלות, המשקף את כללות עבודת האדם, יצחק הוא מה'עליונים' מארץ ישראל בן אברהם וכו', ואילו רבקה היא מה'תחתונים', מחוץ לארץ, כשושנה בין החוחים.
*יחוד הנשמה והגוף - הנשמה היא העליון, והגוף הוא התחתון{{הערה|שם=חש|1=[https://abc770.org/article_node_1230/#_ftn54 שיחת שבת פרשת חיי שרה ה'תשנ"ב סעיף ו'].}}.
*כללות התורה ומצוות - עד מתן תורה היתה הגזירה של 'עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים', והמצוות שקיימו האבות לא חדרו בגשמיות העולם, ואילו החל ממתן תורה על ידי קיום המצוות ניתן לחבר ולהביא ליחוד של גשמיות ורוחניות{{הערה|שם=חש}}.
*תורה שבכתב ותורה שבעל פה - התורה שבכתב היא ה'עליון' והמשפיע בתורה שבעל פה, ה'תחתון' שמקבל וניזון ומפרש את התורה שבכתב{{הערה|שם=חש}}.
*[[שליח]] - שליח הבטל למשלח לחלוטין מאחד בתוכו את המציאות שלו עצמו (תחתון) עם המשלח (עליון), זאת בשונה משדכן שרק מבצע בצורה טכנית את השליחות שהוטלה עליו אך אינו מחבר בעצמו עליון ותחתון{{הערה|שיחת חיי שרה תשנ"ב סעיף ז'.}}.
*יחוד [[שם הוי'|הוי']] ו[[שם אלוקים|אלוקים]], [[אור הקו|קו]] ו[[רשימו]], [[אורות וכלים]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/2/index.htm מאמר ד"ה 'תקעו בחודש שופר', יום ב' דראש השנה תשי"ח סעיף ה'].}}.
*[[משה רבינו]] ו[[דוד המלך]] - גואל ראשון הוא גואל אחרון, בשונה ממשה רבינו שהוא 'איש האלוקים' והוא בחינת 'מ"ה', דוד המלך ענינו הוא ב"ן, ספירת המלכות שיורדת מטה{{הערה|ד"ה החודש תרס"ו, זאת חוקת עטר"ת ועוד.}}.
*[[משה רבינו]] ו[[משיח]] - גואל ראשון הוא גואל אחרון.
*[[גאולה]], יחוד הקב"ה ו[[כנסת ישראל]] - במתן תורה החל הייחוד בין הקב"ה וכנסת ישראל, ובגאולה תהיה שלימות הנישואין הללו{{הערה|שם=חש}}.
*גאולה, יחוד [[גשמיות]] ו[[רוחניות]] - לעתיד לבוא ה'עליון' ביותר, עצמותו ומהותו יתברך, יאיר בגילוי כאן למטה בעולם הזה הגשמי התחתון ביותר.

== ראו גם ==

* [[דבר מלכות חיי שרה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://abc770.org/article_node_1230/#_ftnref54 שיחת חיי שרה ה'תשנ"ב]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שמות ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]