עריכת הדף "יחוד אחור באחור"

'''יחוד אחור באחור''' הינו התאחדות והשפעה של חיצוניות ה[[משפיע ומקבל|משפיע]] לחיצוניות ה[[משפיע ומקבל#מקבל|מקבל]], והוא מסמל קשר ברובד החיצוני בלבד, ללא רצון ותענוג פנימי. למרות החיסרון ביחוד זה שהינו חיצוני בלבד, מהווה הוא הכנה והקדמה מוכרחת ל[[יחוד פנים בפנים]], שהינו שלימות היחוד.

==משמעות היחוד==
ענינו של כל יחוד, הוא חיבור בין ה[[משפיע ומקבל|משפיע]] וה[[משפיע ומקבל#מקבל|מקבל]].

בכל 'משפיע' ו'מקבל' יש את בחינת הפנים שבו – כמו שבאדם בצד הקידמי האדם יכול לבטא את הרצון והתענוג שלו וניכרת החיות שלו, ולעומת זאת יש את הצד האחורי, שבו לא ניכר כל כך החיות והתענוג, והוא מבטא בעיקר את הצד החיצוני והמעשה בפועל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/44/index.htm מאמר דיבור המתחיל 'באתי לגני' תשל"ז סעיף ו].}}.

באופן פעולת היחוד של המשפיע והמקבל ישנם מספר אופנים, כאשר האופן הנעלה ביותר הוא 'יחוד פנים בפנים', שהפנימיות של המשפיע חודרת בפנימיות של המקבל, וזאת על ידי שהפעולה נעשית במלוא הכוונה, ולא באופן חיצוני בלבד. לעומת זאת האופן הנחות ביותר הוא כאשר ההשפעה היא חיצונית בלבד, דבר הבא לידי ביטוי בכך שהמשפיע לא מביט כלפי המקבל והוא משפיע לו רק בדרך אגב, וגם מצד המקבל – הוא מקבל זאת רק בחיצוניות שלו, בצד ה'אחורי'{{הערה|בין שתי בחינות אלו, ישנם גם דרגות ביניים של יחוד 'פנים באחור', מהפנימיות של המשפיע לחיצוניות של המקבל, שלמרות שהמקבל לא זוכה שהאור יחדור בו בפנימיות – זהו אור נעלה מבחינת פנים ובכוחו לבוא בסופו של דבר גם לחדור בפנימיות, ולמטה מזה, 'יחוד אחור בפנים', מהחיצוניות של המשפיע לפנימיות של המקבל, שלמרות שהמקבל זוכה שהאור יחדור בו בפנימיות, זהו אור במדריגה נחותה מבחינת אחוריים בלבד (עץ חיים יא, ז). אך בתולדות יעקב יוסף פרשת נשא אות א ביאר להיפך ש'אחור בפנים' נעלה יותר מ'פנים באחור'.}}.

בתחילת הבריאה, נבראו ה'משפיע' וה'מקבל' – [[אדם הראשון|אדם]] ואשתו – בגוף אחד, כאשר הם פנו עורף זה לזה, דבר המבטא את העובדה שתחילת העבודה היא באופן של יחוד 'אחור באחור', וזוהי ההכנה שמביאה ופועלת את היחוד הפנימי של 'פנים בפנים', כפי הסדר בכל השפעה, שההשפעה והקירבה החיצונית היא הקדמה והכנה להשפעה והקירבה הפנימית{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/18/121.htm תורת שמואל תרכ"ז עמוד קכא]. ועוד.}}.

ההשפעה האלוקית בזמן הגלות היא באופן של 'אחור באחור', כאשר רק החיצוניות של האור האלוקי יורד בעולם, וגם מה שכן חודר בעולם זהו רק באופן חיצוני אך לא מתלבש בו בפנימיות, ורק לעתיד לבוא תתגלה פנימיות האלוקות שתחדור בפנימיות הנבראים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/44/395.htm מאמר דיבור המתחיל 'באתי לגני' תשל"ז סעיף י"ג] (וראה שם סעיף ז).[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/577/50/286.htm מאמרי אדמו"ר האמצעי הנחות תקע"ז, עמוד רפו].}}.

===בעבודת השם===
משמעות יחוד זה בעבודת השם הוא קיום המצוות, כאשר האדם שהוא ה'מקבל' מקיים בכוחות החיצוניים במעשה בפועל את רצון השם, ובכך מתקשר הוא ל'חיצוניות' הרצון של הקב"ה, זאת לעומת לימוד התורה שהינו [[יחוד פנימי]], ובפרטיות יותר, קיום המצוות מצד טעמים חיצוניים ללא רצון בקיום ציווי השם אלא מצד סיבות אחרות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/3/4/894.htm תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמוד תתצד].}}, ועושה זאת בלא תשוקה ורק כמצוות אנשים מלומדה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/631a/1/32/219.htm תורת שמואל תרל"א חלק א' עמוד ריט].}}.

כאשר היחוד הוא חיצוני בלבד בבחינת 'אחור באחור', יש עדיין נתינת מקום לחטא, ולכן התכלית היא דווקא שלימות היחוד באופן של פנים בפנים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/10/80.htm מאמר ד"ה 'ויקח קורח' תשי"ז].}}.

===ההכרח בהקדמת היחוד החיצוני===
בחסידות מובאים מספר משלים המבארים את ההכרח בהקדמת היחוד וההשפעה החיצונית כהקדמה ליחוד הפנימי, כגון הקשר בין אב ובנו הקטן, שכדי שהאב יוכל להשתעשע עמו ולהשפיע לו בעונג פנימי, צריך הוא קודם להתכופף אל בנו ולהרים אותו אליו, כאשר פעולת הקירוב הראשונית הינה חיצונית בלבד, ודווקא על ידה יכול להגיע הקירוב הפנימי.

על דרך זה בין רב ותלמיד, שכדי שהתלמיד יתקרב לרב נהגו [[חז"ל]] לפתוח את הדברים ב[[מילתא דבדיחותא]], שזהו קירוב חיצוני, ודווקא על ידי זה שנעשה הקירוב - ישבו לפניהם התלמידים באימה ויראה פנימית וקיבלו את דברי התורה שלהם באופן פנימי.

עצם העובדה שהיחוד החיצוני הינו הקדמה להשפעה הפנימית, מלמד על כך שמקורו נעלה יותר והוא קשור עם בחינת המקיף, והוא פועל על פעולות היחוד כולו שיהיה באופן נעלה יותר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/30/index.htm מאמר דיבור המתחיל 'לכה דודי' שבת פרשת כי תצא תשי"ד].}}.

==באותיות האל"ף-בי"ת==
ב[[אותיות האל"ף-בי"ת]] צורת האותיות מרמזת על התוכן הרוחני שלהם, וכך גם היחס בין האותיות בסדר שהן מסודרות אחת אחרי השניה.

צורתה של האות [[גימ"ל]] הינה עם הפנים כלפי האות [[דל"ת]], אך האות ד' מפנה את העורף שלה – הצד האחורי - כלפי האות גימ"ל, מה שמבטא את העובדה שהן אינן 'מסתכלות' אחת על השניה, וההשפעה ביניהם מתקיימת באופן של 'אחור באחור'{{הערה|דוגמת הכלה שמתביישת מהחתן, היות שהאות דל"ת המאוחרת בסדר האותיות, היא בחינת המקבל מהאות גימ"ל שלפניה, כאשר דוקא האו"ת דל"ת היא זו שמפנה את העורף. למרות שהאות גימ"ל מפנה את הפנים שלה כלפי האות דל"ת והביטוי המדוייק של זה בקבלה הוא 'פנים באחור' – זה נכלל בהגדרה הכללית יותר של 'אחור באחור', כיון שכל מה שאינו יחוד חיצוני בחינת 'פנים בפנים', הוא יחוד חיצוני ברמה כל שהיא, ונקרא בשם 'אחור באחור'.}}.

כפי שהוסבר קודם, היחוד החיצוני של 'אחור באחור' הוא הקדמה ליחוד פנימי של 'פנים בפנים', וגם דבר זה בא לידי ביטוי בסדר האותיות, שלאחר היחוד החיצוני של 'אחור באחור' באות דל"ת, מגיעה האות [[ה"א]] שבצורתה – האות [[יו"ד]] מופנית כלפי ה'פנים' של האות וה'פנים' של האות פונות כלפי האות יו"ד – יחוד פנים בפנים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/22/153.htm תורת שמואל תרל"ג חלק א' עמוד קנג].}}.

בדומה לאות דל"ת, כך הוא גם באות [[צדי"ק]] עצמה, שהצורה שלה מורכבת מהאות [[נ|נו"ן]] ואות יו"ד הפוכה{{הערה|על פי צורת הכתב שהורה האריז"ל.}}, שמסמלת גם היא את אופן היחוד של 'אחור באחור'{{הערה|באופן מפורט יותר, האות יו"ד מורה על [[חכמה ]] (זו האות הקטנה ביותר שצורתה דומה לנקודה, על דרך 'נקודת החכמה', ובצורת כתיבת סת"ם, כל אות מתחילה בכתיבה של אות יו"ד, על דרך החכמה שהיא ראשית השתלשלות הכוחות מהנפש), והאות נו"ן מורה על [[בינה]], והיחס בין חכמה לבינה מכונה בחסידות 'אב ואם' (פרק ג' בתניא, ועוד), וכאשר היו"ד והנו"ן (אב ואם) מפנים עורך זה לזה, נחשב הדבר ליחוד אחור באחור.}} כשהמשפיע והמקבל לא מפנים את הפנים זה לזה{{הערה|המשך 'באתי לגני' של אדמו"ר הריי"צ אות ח', ובמאמרים שמבארים אותו – דיבור המתחיל "באתי לגני" תשי"ח הראשון, ליל שבת קודש פרשת בשלח, י"א שבט.}}.

==ראו גם==
*[[אחוריים]]
*[[נסירה]]

==מקורות לעיון==
*קונטרס ומעין מאמרים ב' ז'.
*[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות גיד הנשה.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]