עריכת הדף "יזכור"

'''תפילת יִזְכּוֹר''' הוא קטע [[תפילה]] הנאמר ב[[בית הכנסת]] בחגים ובמועדים, בו מזכירים הילדים את נשמות הוריהם שנפטרו, ומבקשים עבור הנשמות שתהיה להם מנוחה ב[[גן עדן]].

בקשר עם תפילה זו נוהגים להוסיף ב[[צדקה]] לזכות הנפטרים.

לפי מנהג [[חב"ד]] נאמרת התפילה ארבע פעמים בשנה בין קריאת התורה לתפילת מוסף: ב[[יום הכיפורים]], ב[[שמיני עצרת]], ב[[שביעי של פסח]], וב[[חג השבועות]]{{הערה|הזכרת הנשמות קשורה לסיום החג, ולכן בחו"ל אומרים את התפילה באחרון של פסח במקום בשביעי של פסח, ביום השני של שבועות, ובשמחת תורה, ולכן גם אדמו"ר הריי"צ היה מזכיר את הנשמות ביום השני של ראש השנה.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מזכיר נשמות בלחש גם ביום השני של [[ראש השנה]], אך הדבר לא נקבע כמנהג חב"ד{{הערה|משיחת ו' תשרי תשמ"ג.}}.

לתפילה זו מיוחסת חשיבות רבה בעיקר ב[[יום הכיפורים]], וישנם יהודים רבים שמגיעים לבית הכנסת רק פעם אחת בשנה במיוחד על מנת להשתתף בתפילה זו.

==נוסח תפילת יזכור==
===נוסח יזכור===
נוסח התפילה לאדם שנפטר אביו, הוא כך:
{{ציטוט|תוכן=
<poem>
יִזְכֹּר אֱלֹקִים נִשְׁמַת אַבָּא מוֹרִי (פלוני בן פלונית) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, 
בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדוֹ.
בִּשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים 
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, 
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.
</poem>
|מקור=}}

נוסח התפילה לאדם שנפטרה אמו, הוא כך:
{{ציטוט|תוכן=
<poem>
יִזְכֹּר אֱלֹקִים נִשְׁמַת אִמִי מוֹרָתִי (פלונית בן פלונית) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, 
בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָהּ. 
בִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשָׁהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים 
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, 
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.
</poem>
|מקור=}}

לאחר מכן אומרים 'אב הרחמים'.

==מנהגי חב"ד==
*קודם תפילת יזכור - צריך הרב לדרוש{{הערה|עדות הרב יצחק רוזן, שליח הרבי ברומא, שנעדר מעיר השליחות בחג הפסח עקב סיבות אישיות, וכשנודע על כך לרבי הוציא מענה חריף כשהתוכן של אחד הסעיפים הוא: מה עם הדרשה של יזכור? לפני יזכור צריך להגיד דרשה.}}.
*תפילת יזכור נאמרת כש[[ספר תורה|ספרי התורה]] מונחים על הבימה לאחר [[קריאת התורה]], לפני שמחזירים אותם ל[[ארון קודש]].
*רבותינו נשיאינו דייקו לאחוז בעץ החיים של הספר-תורה בעת אמירת "יזכור"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך יד עמ' 233. 'המלך במסיבו' ח"א עמ' שט.}}.
*בהזכרת נשמות מזכירים גם בנוגע לגברים וגם בנוגע לנשים את שם האמא{{הערה|סידור 'תורה אור' עמ' 259, וכן נהג הרבי, 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' קסו.}}.
*"מנהג החסידים להזכיר גם את כ"ק מו"ח אדמו"ר (וכן את רבותינו נשיאינו שלפניו, בנוגע לאלו שהכירו אותם), שזהו עניין שפעולתו היא עבור האומר..."{{הערה|משיחת אחש"פ תשכ"ו.}}.
*מי שיש לו אב ואם - יוצא מבית-הכנסת בזמן הזכרת נשמות{{הערה|קיצור שו"ע קלג, כא. ובפשטות הכוונה גם על מי שהוריו בחיים אך אחד מילדיו נפטר, אלא אם כן יש מישהו אחר שיאמר עבורם.}}.
*אבל בשנה הראשונה לאחר פטירת אביו או אימו, נשאר בבית-הכנסת, אבל אינו אומר 'יזכור'{{הערה|הוראת הרבי, נדפסה באוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד רכא. וב'שערי הלכה ומנהג' יורה דעה עמוד שפג הובאה אפשרות נוספת "לומר באופן שלא יהיה ניכר", אך ככל הנראה אין זו משנה אחרונה. בנוגע למי שכבר סיים י"ב חודשי אבלות היות והייתה זו שנה מעוברת, אבל טרם הגיע היארצייט שלו, סיפר הת' ר' [[ישראל מרדכי קאזמינסקי]] שהייתה אצלו שאלה זו, ובחודש אלול תשמ"א שאל זאת את הרב יעקב לנדא, שענה לו ששאלה זו הייתה גם אצלו ושאל את אדמו"ר הרש"ב, ופסק שצריך לומר 'יזכור'.}}.
*אחר תפילת יזכור אומרים "אב הרחמים". גם מי שאינו מזכיר נשמות יכול לומר "אב הרחמים"{{הערה|הוראת אדמו"ר הריי"צ, 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' רכ. והוראת הרבי שכן נכון לנהוג – 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' נח-נט.}}.


==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4518345#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content יזכור: למה כולם יוצאים חוצה?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/57116 הרבי מסביר על מעלת תפילת ה'יזכור' של יהודים שמבקרים בבית הכנסת 'אחת בשנה'...]''' {{אודיו}} הקלטה ותמליל משיחת הרבי

{{אבלות וימי זכרון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]